עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
לב  (3)
כאב  (2)
לוחם  (2)
אהבה  (1)
אומץ  (1)
אני  (1)
אנשים  (1)
אש  (1)
אשמה  (1)
בטחון  (1)
היא  (1)
זיכרון  (1)
חברה  (1)
חיי חברה  (1)
חלום  (1)
חפץ  (1)
חששות  (1)
יסורים  (1)
כתיבה  (1)
לחן  (1)
לשכוח  (1)
מאוהב  (1)
מוזיקה  (1)
מלמחה  (1)
מסע  (1)
מצפון  (1)
משהו  (1)
סבל  (1)
סיביליזציה  (1)
סיוט  (1)
עולם  (1)
עצב  (1)
פחד  (1)
פחדים  (1)
רע  (1)
רצון  (1)
שאלה  (1)
שינוי  (1)
שיר  (1)
תלות  (1)
ארכיון
איך מתמודדים עם מחסור עמוק?
12/06/2014 16:31
justme


תחושה של חוסר עגומה
חוסר שחונק וחוסם
יקום, אתה יכול לעזור לי
לא להיות בחוסר?

אתה יכול לעזור לי להתגבר על החוסר?
את יכול לעשות שלא יהיה לי חוסר?

אתה יכול לעשות שאתמודד עם הכלל?
אתה יכול לעזור לי לרפא את הפצעים שלי?
את הכאבים שלי?
להסיר את המחסומים שלי?

אתה יכול לעזור לי להיות משהו יותר מאושר?

0 תגובות
אז כהה זה עובד...
13/03/2014 15:29
justme
אנשים, פחדים, חששות, בטחון



הוא עושה פעולה עליו
היא עושה פעולה עליה
היא עושה פעולה עליו
הוא עושה פעולה עליה

רגשות רגשות ועוד רגשות
ותחושות ופעולות

תרגילים, שטיקים, ועוד 
משנים אותנו מפה לשם
משאירים אותנו עם תחושה
מעוררים בנו תחושה

תרגילים ושטיקים מפה לשם
וקובעים מי מנצח
מי מפסיד מי מערער את השני יותר
מי מגרה את השני יותר
מי מסקרן את השני יותר

מי מושך את השני יותר
מי משנה את השני יותר
פעולה ופעולה ועוד פעולה
להשיג מה שרוצה מה שאפשר
ומה שאי אאיפשר

ולפעמים שוכחים שזאת רק פעולה
לא חייבים להגיב לה
ולא חייבים לפעול על פיה
לפעמים לפעולה יש הסופריז שלה
שהיא מקבלת פעולה שונה
שפועלת אחרת, שמגרה שמהפנטת


ואיך שהוא היא צודקת
או איך שהוא היא עוברת
מתקבלת
כאילו כלום, כאילו לא נאמר כלום

פעולה היא הכל מלבד צדק
היא סהכ פעולה

וזה מה שיש בין אנשים
זה מה שיש על אנשים, בתוך אנשים
פעולות, אחד על השני
שנכנסו פנימה, שפעלו החוצה
ולחלוטין פעולה משנה את מה שאנחנו רואים
משחור ולבן, מבצע אחד למלא צבעים אחרים


0 תגובות
היום הזה
06/03/2014 21:59
justme
שיר, לחן, מוזיקה, כתיבה, משהו


היום הזה ממש
אני עומד לפכות
אני עומד לצרוח

היום הזה ממש
אני שומע בליבי
היום הזה אני הכי אני

מי ידע שמה יהיה
שמה יהיה ויהיה יהיה

אולי די כבר אמרתי אתמול
אולי די כבר לא אמרתי מחר

כך או כך וכך זה כך
אמרתי אחרת ואמרתי שוב
לא כותב לך בצורה אחרת

לא כותב לך לא שר לך
מנגניה ששרה כמו שאת זזה
וזה טיפה שונה 
כך אני אוהב כך שזה טיפה
ולא אבל כן ממש אחרת



0 תגובות
אני ילד רע
19/02/2014 14:06
justme
רע, אש, חיי חברה, חברה, סיביליזציה


אני ילד רע
אני מדורה
שורף כל דבר
שנמצא בשגרה

שורף אותה
מבעיר אותה
מוחק את כל התודעה


אני שורף את חיי החברה
שורף את המוסכמות והשגרה
הופך אותה לבערה
לעצים למדורה ומזין עוד
את הלהבה



0 תגובות
וודאות זה מפחיד, אהוב אותו ומה שיש בו לתת לך
13/02/2014 23:37
justme

וודאות זה  מפחיד

מאכזבה, שיסגר הלב
שישבר הלב
שאתפרק

שאנטש, שאעזב
שאשאר לבד
שטינתש השמחה

מהשמחה עצמה
מוודאות מהצלחה
שמה יגמר שמה יחתך
פחד שטוב לי
מאושר וודאות שאנטוש 
בעצמי את הספינה שלי

פחד נטישה מהאי יכולת
להנות כל כך להיות אתה

רגשי אשמה, רגשי חרטה,
איך נוח לך כל כך להיות אתה
זה חוקי בכלל להיות מאושר?

פאק איט אני נשבע
אילולה ידעתי אחרת 
הייתי אומר עולם אכזר
זה לקח עשור בשביל רגע אחד קט
של כתיבה ישירה

ללא היסוסים וללא חארטה
מה שיוצא היה מה שהיה



אהוב אותו ומה שי בו לתת לך

מפחד לשמוע
מפחד לומר
את הדבר שלא רוצה להאמר
מפחד להגיד מפחד להתווכח
שמה תחתוף פיצוץ

שמה תהיה פצצה
אולי תפוצץ איזו חומת הגנה
תסיר את כל השכוות את כל המסכות
ואת כל ההגנות
ותשאיר אותו ערום ללא הגנה
בו תוכל לשנות אותו 
לגעת בו, לפגוע בו

להרוס אותו להשמיד אותו
לאהוב אותו לקבל אותו
לשנוא אותו לטפח אותו
לממש אותו
הוא הקצה שלך, הוא הסוף שלך

הוא האכזבה שבך הוא הפחד שבך
תהרוס אותו, תבנה אותו
תעשה ממנו יותר ממה שאתה

תן לו יותר ממה שהיה לך
תראה לו מי אתה

הוא בסופו של דבר
הבן שלך




0 תגובות
הורים
13/02/2014 20:07
justme



הורים, בדיוק כמוהם 
בדיוק ההפך מהם
אין דבר כל כך מושלם 
שיכול לעשות ממך כל דבר
משוגע, גאון, עשיר, עני

אין כמו דבר שכל כך קשה 
לתפוס אותו, לקבל אותו
שנוצרת במיטה

אין דבר כל קשה להתמודד איתו
שאתה מתומדד בנפשך בעצם עם 
ההורים שלך.
על תבנית שבך, שעשיוה מהם

אתה מחפש, אתה הופך
אתה מתפרע, משתגע,
קורע הכל, מפרק הכל
עד שאתה מוצא

זה לא הזמן, זה אף פעם הזמן
זה הרגע ואין לזה רגע אחר
זה מעבר לזמן, מעבר לחשיבות
זה הגורל שלך, שהוטמן בך
לכבוש את כל היבלות

הם נתנו לך בעיות, נתנו לך עובדות
שאין תחליף וזה המצב
אבל אתה, שובר גבולות, חוצה מוסכמות
ושובר אפילו את הגנים שלך

אין יותר מזה, אין מטרה טובה 
או מתאימה מזה,
זו החידה ההגדולה, השאלה המיסתורית
לכל הרוחות מי אתה

התשובה ברורה, התשובה ודאית
נולדת להיות ההפך המושלם של ההורים שלך
אתה חלק מהם, ניזון מהם, מורכב מהם
אך מטורף להיות התחליף המושלם

אם יש משהו שאתה מחויב להם
זה להיות הבן שלהם ולעשות את הדבר הבא
להמשיך ולהתחלף ולהיות הדור הבא

לא נשארים במקום, ולא מושכים את הדור הקודם
קדימה, משתנים, כואבים ונפרדים מהשינויים
נפרדים מהכאבים, משתחררים
זה חיים חדשים, זה בריאה
זה ילודה, כי זה מה שעשו
פשוט חיים חדשים, הולידו אותך

המטרה החושבה בחיים שלך
להיוולד ולהיות התינוק הבא
שמשנה את המחשבה, משנה את הכאבים
פועל אחרת ומסתדר בחיים
שורק לחיים ושואב אותם כמו מגנט

כל מה שהם עשו, תעשה והרבה יותר טוב מהם
תשאיר טעם טוב, מקום טוב, לב טוב
ומקום פתוח לילד או לילדה הבא




כל זה קרה ממועקה שהפכה לנפץ הגדול


אני לא שופט את עצמי, 
בצורה פשוטה, אני לא יודע עד כמה מתחולל השינוי בי, ומה אני באמת מסוגל לעשות, כמה אני מסוגל לעשות ומה הסיבולת שלי.
למדתי בדרך הקשה, לאהוב את עצמי.
ברגעים שקיבלתי סירוב לקבל אהבה שאני צריך מבחוץ, למדתי להיות לצידי, ברגעים אבודים, ברגעים נסתרים, שלאיש אין דרך להכווין אותי.
לא היו לי אפילו מילים, הגדרות או נקודות שיכלו לשמש לי ככלי לספר את מה שעובר עלי, ולהוריד מעצמי משקל, להרפות את המתח.

המתח רק גבר וגבר ויותר הפך לגוש עצום, הייתי צריך ללמוד לחיות איתו כמו עוד משהו שצריך לטפל בו. זה כבר לא היה בגדר של רק מילים לשחרר, היה צריך לפוצץ, לשנות והכל מחדש לבנות. האישיות שלי נחמקה, כאילו לא הייתה ולא נבראה. החיים שלי הפכו להיות זה, הגוש הזה, הטיפול הזה, הסבל הזה, שזורם לי בכל חלק בי, במחשבות שלי, ברגשות שלי, בבטן שלי, בחזה שלי. כל פעולה שלא הייתי בתושמת לב למועקה, הייתי קורס, הייתי מאבד הכרה. זה היה יותר מדי, יותר כבר, בלתי נסבל. זה כואב, כואב במצח, כואב בראש, לוחץ על הלב, מכביד על החזה,
כשם שמשהו חזק נכנס בו, לתוכו, כואב באוזניים וכואב בכתפיים.

לא קלטתי שאני כבר לא נושם, לא קלטתי שאני כבר לא חי, זה הפך להיות החיים שלי, זה הפך להיות הגוף שלי. 
אי אפשר לתאר, קשה להסביר, זה התפשט והפך לחלק בלתי נפרד ממני.

כשם שאני כלוא עם הבעיה, כלוא עם הגורל, מחפש שנאה, מחפש כוח, ולא מבין שכל מה שנותר הוא פשוט לשכוח.

כמו אנרגיה שנוצרה ממני, מכאב שלי משנאה שלי לעצמי, מחסימה שלי לעצמי, מחוסר חופש, חוסר ביטוי שלי, והיווצרות בתוך תא מכלאה שכולא את כל מה שיש בי כגרעין אחד אטום שממלא וממלא את עצמו ושום דבר לא יוצא.
המועקה הזאת, נהפכה לחלק ממני, תקועה בי, מתה להתשחרר, להתפרק והיא מועקה שלא יוצאת ממני. שגודלת בי, ונהיית יותר לחוצה.
אין דרך להכווין את עצמי, אני לא מכיר את עצמי, לא מכיר את הגבולות שלי והמסוגלות שלי.
למדתי להתמודד עם האנשים הכי קשים בחיי, הכי משפיעים עלי

למדי לדעת ולזהות שאין דבר שיותר משפיע עלי
מאשר שני האנשים האלה
לרעה לטובה, לזיכרון, להשמדה,
לחיוב ולשלילה
הם היו הבית ספר שלי

עד שגדלתי להיות אישיות
שסותרת להם, שבנויה מהם
שמורכבת מהם אך שונה לגמרי מהם
למדתי לספוג את שתי הכוחות המנוגדים שלי
הבלתי רציונאילים שלי אחד עם השני
למדתי להפוך אותם לדבר אחד
למשהו אחד עיקרי בי

להיוולדות, להיווצרות, להגשמה
לבריאה
אלו שתי הכוחות המנוגדים שלי
שפוסלים זה את זה, שנלחמים זה בזה
והם הפכו לכוח אחד, למטרה,
להוליד אותי, בתהליך שגרם בתוכי להתנפץ
וקיים בתוכי מלכאת בריאה
מ-א עד ת. הפכתי לדבר אחד

הפכתי לתינוק מושלם 

כל חלק בי מורכב מהסיפור,
מורכב מהחוויה
מהבכי ומהרגעים שכל כך כואב 
שאי אפשר אפילו לבכות
שלא פועל לך לבכות, זה קשה מדי
אפילו לא עובר בגידים

נהפכתי למפלצת, נהפכתי לחיה
נהפכתי ליצירה וחכיתי קשות
לרגע בו אצליח לקבל אהבה

היה קשה להיפתח, להיות מוכן, 
להיות גלוי, להראות מי אני,
חידה שעדיין לא הושלמה
שלא סיימה את הסיפור שלה
שעדיין מערערת על הקיום שלה

בכל רגע ערערתי על קיומי,
שפטתי אותו, ערערתי בו
והפרעתי למשהו להתגלגל מתוכי

הרבה פעמים לא הבנתי מה קרה
פתאום הייתי מוצא עצמי זרוק
לללא תשובה

כל הדברים האלו נגמרו,
מצאו קץ לקיומם
ברגע שנולדתי והפכתי לתינוק המושלם





0 תגובות
קשה לי שתלויים בי
10/02/2014 00:41
justme
תלות, סיוט, כאב, פחד

קשה לי להיות משהו ששווה תלות
שיהיו תלויים בי, זקוקים לי
ברמה נזקקת יומיומית

קשה לדעת שזקוקים לי
אולי אני לא מספיק טוב
אולי התשובה שלי לא טובה
אולי מה שיש לי לתת לא בדיוק עוזר

אולי הדרך שלי שגויה
איך אדע שהאדם קשוב לעצמו
ומברר לפני שהוא לוקח ממני

קשה לי להיות זקוק
להיות נזקק
להיות תלוי
ואני תלוי 
לא יודע במה

אני מפחד שיהיו תלויים בי
שמה אכשל וזה כבר לא יהיה רק אני

אני לא רוצה לשאת אחריות לחיים של אנשים אחרים
זו משרה גדולה עלי
מכבידה עלי, הורגת אותי
גומרת אותי ומוחקת אותי

אני בכלא של עצמי ואני לא יודע מה לעשות
ככל שזה נהיה יותר מבטיח, יותר קורה ויותר אמיתי
ככל שזה גודל ונהיה עוצמתי, משמעותי
אני פוחד, אני נבהל
כל צעד שאני עושה משפיע על חיים של אנשים אחרים

הצילו, אני מבקש עזרה
איך לצאת מהכלא הנורא
איך כלאתי את עצמי בתוכו
איך הסבכתי כך באין מוצא
איך נכלאתי לכזאת משמעות מכבידה


אני לא יודע איך הגעתי למודע של דבר כזה
איך זה נכנס אלי, ולמה אני לא חופשי לעסוק
אני כלוא בתוך החשש הזה
החשש לחיים של אנשים אחרים
למה בכלל אני אחראי לחיים של מישהו אחר
לכאב שלו, שינוי שלו, 
אחראי לשינוי שקורה בחיים של אנשים אחרים

אני רועד מעצם העובדה
אני רועד שזה באמת כך
אני רועד שאולי אני מדמיין וזה לא באמת עובד כך
אני רועד שאולי זה ממשי ומפחיד אותי מי ומה שיצר אותי
שאני כזה, למה שנהפכתי, למה שאני מסוגל
אני מפחד לפוגש את האפקט שלי
איך אתמודד איתו, איך אקבל אותי
אני מפחד שארצה להגן על אנשים אחרים
מהשנוי שקורה ממני
איך אדע שזה חיובי, איך אדע שזה לטובה
איך לא אגן מפני לאנשים שמולי
איך אתמודד עם התלות הזאת שמתרחשת בי

אני לא רוצה להיות אחראי לחיים של אנשים אחרים
אני חרד, פוחד מזה יותר למות יותר מכאב יותר מסבל

הכוח רצון שלי להתקיים גדל ומתעצם
ואני יותר מתקרב לפחד הכי גדול שלי
אנשים תלויים בי

פעם הייתי אחראי לחיים של אנשים אחרים
זה גמר עלי, היה הסיוט הכי נורא שלי
פעם הגדרתי לעצמי שזה ככה
וחשבתי שזה ככה
פעם הייתי אחראי לחיים של אנשים אחרים
לשינוי שלהם למצב שלהם לחיים שבהם

היום אני יודע שאני לא אחראי וזה עדיין
טמון בי, עדיין מושרש, עדיין מוצק
עדיין צובת ומחזיר אותי לפינה חשוכה

פעם הייתי אחראי לחיים אמיתיים של אנשים אחרים
היום אני שינוי, אני לא יודע מה הוא
אני מחפש להאמין במשהו מחוץ לי
אבל אני יודע שזה אני או כך לפחות נדמה לי

פעם הייתי אחראי לשינוי של אנשים אחרים
היום אני שינוי בעצמי, משתנה גם ע"י אנשים אחרים
מפחד להיות אחראי לחיים של אנשים אחרים
מפחד שילכו אחרי וימצאו תהום ללא תחתית
בור שאינו נגמר, וסיוט שלא נגמר

אני מפסיק לבנות דברים
אני מפסיק להמציא דברים
אני מתחיל לעשות את שלי
בלי לדעת מה, בלי לתכנן מה
פשוט לעשות את שלי
כך שאם משהו תלוי בי
זה בגלל מי שאני
בלי להנדס יותר משהו מתוכי
מפסיק להנדס אותי
מפסיק להנדס את החיים שלי
ומפסיק לחפש להנדס את המציאות סביבי




פעם קרה לי מקרה
הובלתי חבורה של צעירים למסע
הם ביקשו ממני להדריך אותם
לעבור את המחסומים שלהם
לראות אחרת ולפגוש משהו מעבר

הם נהיו תלויים בי
לא יכלתי לשאת את זה
לא יכלתי לסבול את זה
דאגתי יותר מדי

באותו הזמן גם הייתי תלוי בזה
ככה התפרנסתי
זה לא בדיוק רווח זה יותר להתקיים
התחילו להיות לי פחדים וחרדות מהתלות שלהם
וזה רק התרחב והחמיר ויצא מכלל שליטה

הם היו זקוקים לי
ניסיתי לעצור את זה
וככל שניסתי זה החמיר
בסוף גם אני נהייתי תלוי בזה שהם תלויים בי
מן מעגל סגור שמצדיק את עצמו
שלא ידעתי לצאת מזה

עד שהבנתי 
חייב לנתק את התלות
בכל מחיר בכל מצב
גם את שלי 
ונשארתי בלי כלום
אפילו את הקשרים האישיים
לנתק ולהפסיק כל תלות

להתנתק
רק אז זה הפסיק
לקח לי זמן למצוא את עצמי
את האישיות שלי, הזהות שלי
האני האמיתי שלי

זה מעשה שלקח ממני 
כל פיסת נשמה שהייתה לי
הייתי צריך להוויח אותה חזרה
את הנשימה שלי, את הזהות שלי
את המשפחה שלי והערך עצמי שלי

היום, נשארתי עם קצוות רופפים 
שלאט לאט מתחזקים ונסגרים
ואני חוזר להיות יחידה אחת של עצמי
ייצוג מלא של מי שאני 
זה לוקח זמן, ודורש המון מאמץ ותשומת לב


אני מספר את זה כדי להיפתר מאחד הדברים
הכי מטרידים אותי, שהם התלות
התלות באחד והתלות באחר
התלות בדבר מסוים או אפילו חפץ

להיפתר ולהיגמל ולמצוא את עצמי כאדם
סהכ תלות היא דבר בריא, במינון הנכון
 בגוונים משונים ומשונים
סהכ אם ניתנתבצורה נבונה
היא אפילו בעלת הכרת תודה
סהכ אם צורכים אותה במידה 
אז אפילו נותנת תחושה של עוד
וחופש לתלות גם בדברים אחרים
ולא בדבר רק בדבר אחד

תלוי במגוון דברים
מחולקים, אנשים, חברים, משפחה, חברה
בהם אני תלוי והם תלויים בי
ויותר מזה, אפשר להרחיב את זה עוד
תלות בחברה ותלות החברה.


לפעמים יש לי רגשי מצפון על מה שקורה מסביבי
דברים מתרחשים אני חושב שהם קשורים אלי
זה סיוט, לא יודע מה גורם לזה 

לפעמים אני פוחד ליזום פעולה
שמה זה לא במקום או שאני פוסל אפשרות
לפעמים בא לי להפתר מרגשות אשמה
ולפעול חזק עד שאני נחלש ופתאום שומע 
על מה כל המהומה






0 תגובות
לחץ
07/02/2014 21:39
justme


תמיד שזה קורה אני נכנס ללחץ
למה לחץ, כאן, למה עכשיו
מה מלחיץ אותי בכלל?

אהבה? אימה? בלבול? חרטה?
כשלון? אני לא מבין מה כל הלחץ?

אולי שקורה משהו.. משהו משתנה בי
משהו מתפתח בתוכי, ונהיה חלק ממני
זה מתחיל מהלב שלי ועובר לשאר הגוף
ומגיע למוח והמוח לא מזהה את זה
מנסה להיות ערמומי, מנסה להיות חכם
יוצא יותר ויותר מטומטם

זה שווה את זה? זה כדאי?
אני צריך את זה... אז למה זה כזה...

מה מה מה רוצים ממני בכלל
איך אני אמור להגיב?
אני אמור להגיב בכלל?
זה כדאי?
להישאר לא לזוז, זה קורה בי
זה משתפשט, זה בעיקר תשומת לב 
שמתרחשת בתוכי
מה זה באמת נמצא?
זה באמת קיים?

כן זה קורה וזה צומח
זה מקבל גידים
ותשומת לב, מבחוץ, מבפנים
בתוכי וחלק ממני ואני נהיה חלק מזה

זה.. זהה זהה  וואוו
זה...מישהו... זה מישהיי
זהה זוגיי.. זה לא לבד
זה משהו משותף.. זה דו כיווני
יש לזה פעימה.. 
יש לזה תנועה..
ווואווו זה חלק ממני
וחלק מעוד משיהי

זה הרגע קרה..
זה כבר זוגי
לא יחיד, זה משהו משותף
וזה מקבל עור גידים
ונולדת מתוך זה שיחה

עוד מעט הכרות?
עוד מעט מפגש?
האם יהיה בזה מגע?
האם יהיה פיצוץ ששני החלקים 
יפגשו ויגעו
האם יהיה מבט אחד על השני
בו מתקיים אצל כל אחד חלק מאותו הדבר
מאותו הדבר שנולד אצל כל אחד בנפרד
ומרגיש חלק של יחד

שנייה.... דקה של דמוייה
דקה של אינטימיות יש לזה מקום
יש לזה...גורל
זה כמו רמי.. לא דמקה..
שחמט?
מספיק.. לא רוצה משחק
לא רוצה גורל
זה פשוט שם צומח
כל רגע, מתפתח או שלא

לעזור לו? לא מה פתאום!
למה להלחיץ דבר כל כך יפה
ממש פורח בך כחלק ממך
נותן לך מילים ואפילו תחושה
ואולי  זה יתאחד 
ויהפוך למשהו שנקרא...אהבה

1 תגובות
מסע
07/02/2014 20:22
justme
לב, אהבה, רצון, מסע, שאלה, מלמחה, לוחם


יש איזה מסע שאדם עובר
הוא מת וקם לתחייה
ומתחיל הכל מחדש

כמו ללמוד ללכת וללמוד לדבר
כמו ללמוד לבקש וללמוד לסרב

המסע לא נגמר, לפעמים רק רוצה שיגמר
לצאת ממנו, לא להיות בו יותר
לפעמים לקחת בו חלק ושלא יגמר לעולם

אני לא רוצה לדעת שזה מסע
אני לא רוצה להרגיש את המסע
אני רוצה להיות עיוור
לעשות הכל, לנשום הכל
לחיות את כל מה שעובר דרכי

להיות טיפש אבל לא מטומטם
ללקחת הכל אבל לא לספוג שום דבר
להוציא את מה שיש להיות רק רצון
רק רצון שבכל רגע משנה את עצמו

מקבל ונותן וממצא את עצמו עד הסוף
אני רוצה שהשרירים שלי בגוף ירצו את אותו דבר
אני רוצה שהעצמות שלי בגוף יהיה בלתי שבירות
אני רוצה שהלב שלי יפעם בכל רגע
שיהיה הנפח הכי גדול והכי בולט בגוף שלי
שהיה החלק שהכי מאפיין אותי ומזיז אותי
מדבר לדבר מלבחור ולהיבחר ע"י הלב שלי
להרגיש את הרגעים שהוא נבחר
להרגיש את הרגעים שהוא בוחר

להרגיש כל רגע שהחיים שלי
הם הלב שלי,  הכותב כל רגע את מה שעובר עלי
שכל נשימה, כל פעימה היא היסטוריה
שלא חוזרת על עצמה, והוא יודע מה שהוא עושה
כי הוא פועם ללא הפסקה
גם שאני עוצם עיניים, גם שאני לא בודק
הוא פועם בואתה פעימה לפעמים מהיר ולפעמים איטי
לפעמים בולט יותר ומתופף את כל הגוף,
מתופף דרך הכסא וגם מפעים השולחן וקלידי המחשב

בכל רגע הוא יודע מה הוא עושה
שאני לא צריך לשאול שאלות
מה לבחור, מה לומר מה לסמן
הוא יודע, הוא מוציא הכל כמו נהר בלכ רגע
אני רק צריך להיות כאן, איפה שהלב הוא המרכז
והדבר הכי בולט, ללא עוררין ללא שליטה
הוא פעימה שלא ניתנת לעצירה
ושהיא נעצרת אז אני כבר לא כאן
וכשהיא תעצר, שהוא יעצר
אז אני כבר לא ארצה יותר להיות בלעדיו

כך אני רוצה לחיות משנייה לשנייה
מפעימה לפעימה, לא יותר ולא אחרת
אני רוצה לחיות עם הלב ולא להאמין שיש משהו אחר יותר טוב
אני רוצה שהוא יפעם כל כך חזק, שיפמפם דרך הורידים
דרך החיבורים של הזרועות וייתן לחוש שזה מה שאני
אני לא אשאל שאלות, ואני אוציא את הנהר שזורם 
בזכות הלב הפועם שלי

מי שיכיר אותי, מי שיגע בי מי שיסכל עלי
מי שידבר אלי , יראה את תנועתי, את מילותי
מי שיסתכל על הבחירות שלי 
יקשר מיד, ירגיש ויראה שהוא או היא
כמעט וקורה ישר מגע עם איפה שנמצא אני,
 אה לא אני, הלב שלי.

פעם היה נדמה לי שהוא בכל מקום
אצל אדם אחר, אצל אהבה אחרת
מקום אחר, בתוכנית אחרת, ובאיזה מסע אחר
שאולי אני צריך לעבור, לחוות או שיהיה לי
אך ערב אחד במקרה התבהר לי
שהוא נמצא כאן, קרוב לי ללב
הוא נמצא כאן, כי הוא ישר, כנה ואמין
הוא חם, רחב, פרטי שלי, תמיד איתי
ולא עוזב לעולם, כשהו פועם אני הכי שמח 
בעולם.

רק שאלה קטנה חסרה לי
למה לפעמים אני לא יודע שהוא שם
למה לפעמים אני מחפש אותו במקומות אחרים
למה לפעמים הוא כואב מעלה דקירה
למה לפעמים לא יוצאות לי המילים
למה לפעמים משטלטת לי המחשבה 
למה דבר כל אמין נעלם ומתחבא מאחורי סיפורים

למה למה למה
למה ברגע אחד הכל משתנה
וזה נראה שכלום לא קרה
אבל הינה שוב תגיע הקרה
הקיפאון, הדריכות, המוכנות למלחמה

למה הלב לא נשאר גם שבוער
גם כשסכנה, גם במבוכה וגם בחשכה
למה הלב זקוק לזמן מיוחד
ומקום מיוחד להיות ולהיווכח
למה צריך משאלות ובקשות
למה צריך כל כך הרבה מלמחמות
כדי להנות מדבר שהוא כל רגע נמצא
שיש לו מילים, שיש לו חום
שיש לו מגע ויש לו מקום
יש לו מלא מקום בתוכו
אז לפעמים הוא מתנהג סגור

למה לפעמים הוא מתנהג שהוא לא נמצא
למה לפעמים הוא מתנהג שהוא לא מתאים
ושזאת לא ההגדרה הנכונה
למה הלב לא מפוקח ומבין 
שבלעדיו למחשבה אין כל סיבה להתקיים
בלעדיו, שהוא מפסיק פעימה
שום דבר אינו מוחשי, אינו מורגש
ולא עובר דרך הצינורות 
אז למה אני צריך מה שלא עובר דרך הצנורות
בשביל אני צריך מה שלא לוקח חלק מהלב שלי
בשביל אני צריך להילחם בשביל מה שהלב שלי
לא פועם עבורו

כנראה ולפעמים זה נראה
שהוא פועם על דבר מאוד ספציפי
הוא לא מגיב לכל כך הרבה דברים
שלפעמים זה מעלה שאלות ותהיות
האם באמת להיות כל כך אטום
ואז זה מכה בי...
אני פה בשביל לחיות ולא בשביל לתעד

אולי הלב שלי חכם ממני,
ומתבייט על מה ששייך ללוחם שלי
על מה שייך לנשימה שלי
כמעט נדמה שהוא סופר אותן
אחת אחרי השנייה
והוא דואג... הוא לוחם
המלחמה של הלב
שהוא נחלם על כל נשימה שלו
על כל תנועה שלו
על כל פעימה שלו
ולהיות המרכזי והבולט
ויש לו כוונה ויש לו מטרה
ואין רגע שהוא נלחם עליה
ועושה חיים קשים לכל מה 
שמתנגד למשימה שלו

להתרכך ולהכניס לתוכו אהבה




0 תגובות
יום אחד אני מתכוון לשכוח
07/02/2014 17:52
justme
לשכוח, כאב, יסורים, מצפון, אשמה


יום אחד אני מתכוון לשכוח את כל מה שאני יודע
את מה שראיתי, את כל מה שחוויתי
יום אחד אני מתכוון לשנות את החוקים עליהם אני חי
יום אחד אני מתכוון לשנות את כל ההיסטוריה שלי
יום אחד יהיה היום האחרון שבו אביט אחורה ולא אראה את העתיד שלי

היום הזה יהיה היום שבו לא שמתי דבר למשקל
לא שמעתי בקול של איש
לא שמעתי מילים ומחשבות בראשי
לא שמעתי דרך ולא ראיתי פתח של הזדמנות
היום הזה בו הלב שלי פעם כל כך חזק
בו לא נשאר מקום למשהו אחר

היום הזה בו יכלתי להיות אחד עם הלב שלי
ללא היסוס, ללא חרטה, ללא אשמה, וללא מבוכה
היום הזה בו אני והלב שלי מתאחדים לאחד
היום שבו אני מרגיש את עצמי נושם
היום שבו כל נשימה קטנה היא שלי

היום שבו אני לא שואל שאלות
לא מעלה תהיות
ולא מחפש פינות קטנות להישאר בהן

היום שבו אני לא זקוק למסגרת 
לא זקוק להדרכה
ולא זקוק לתמיכה
היום שבו אני אחד עם הלב שלי
והלב יודע הכי הכי מה באמת טוב בשבילי


1 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »