עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
פרק 9  (2)
פרק 1  (1)
פרק 10 פרק כפול  (1)
פרק 2  (1)
פרק 3  (1)
פרק 4  (1)
פרק 5  (1)
פרק 6  (1)
פרק 7  (1)
פרק 8  (1)
שיר

היא הכוכבת. היא צריכה לעשות החלטות קשות כל הזמן, אבל ההחלטות שלה מובילות אותה לעולם שהיא לא רצתה להיכנס לתוכו... ולמערכות יחסים שהיא חוששת לצאת מהן . האם פעם אחת שיר תצליח לעשות את הבחירה הנכונה?
גל

גל אוהב את שיר, אבל יש לו סוד אפל שהוא לא מצליח להשתלט עליו. הסוד הזה חדש גם בעבורו, וכדי לשמור על האנשים שאכפת לו מהם, הוא פוגע בלי סוף. האם יום אחד יוכל גל פשוט .. להיות גל?
רוי

חתיך, מקובל, בן של סוכן, אבל אוהב את הנערה הכי חמודה ומוזרה בבית ספר. נכון, אין אחד שלא יקשיב לה, אבל היא לא ממש אשת חברה. הוא צריך לבחור, היא, או החבורה שלו. אמנם הוא ידיד של כולם ולא מאלה שצוחקים על חננות, אבל הוא מעולם לא יצא עם אחת כזו...
ריק

ריק הוא מלך השכבה. המוצלח. לפעמים הנדמה שכל מה שהוא מנסה לעדשות זה רק להצליח. הוא מושלם, וזו המגרעה שלו. הוא רוצה את שיר גם, אבל הוא עושה הכל הפוך. לעשות הכל מושלם, כמוהו, ולהשיג את הבחורה?
אור

החברה הכי טובה של שיר. היא רוצה להיות שחקנית , וחשוב לה להיות מקובלת כדי להשיג את רוי, הילד שהיא אוהבת. היא תעשה הכל בשביל החברות שלה.. אבל כמה רחוק תהיה מוכנה ללכת, כאשר החברה שלה תפגש גם עם צדדים פחות טובים?
לי

השם מוקדש לאחת החברות הכי טובות שלי (:
לי היא לא אנושית (כשהסיפור יתקדם אני יוסיף על זה עוד מידע) היא ממש יפה, והיא מתנהגת בצורה חמודה שגורמת לכולם לאהוב אותה.
החיים שלה נראים חסרי בעיות כלל,
עד שאתה מגלה ש...
קופידון, פעם הבאה שאתה מגיע, תפגע בשנינו.
21/10/2012 01:03
מאוהבת~
אז ככה..
זה התחיל לפני שלושה חודשים,
לא הכרנו בכלל. הייתי 24 שעות בדיוק בארצות הברית, והאמת שכל מה שרציתי לעשות זה לישון. אבל ידעתי שיש מסיבה לכבוד זה שהגענו (נו, ככה זה אם אנחנו עומדים להציק לכולם למשך שנתיים) והוא היה שם. הוא היה נראה בדיוק כמו האקס שלי. שיער קצת יותר מדי ארוך, וחיוך ממיס עם טיפה נמשים על הלחיים . 
שיר הציגה לו אותי . הוא אמר שזה לא מעניין אותו ושהוא ואיזה מישהו עושים משהו. 
לא התייחסתי. הוא סתם מכוער שלא שם עליי. איפה שהוא בין הפעם השנייה והשלישית שנפגשנו הבנתי שהוא קצת יותר מזה. אני לא יודעת למה. בפעם החמישית שנפגשנו, הלב שלי כבר החליט שהוא מחבב אותו אבל המוח עוד לא. כל מי שהיה בסליפאובר הזו, אמר והסכים על זה עם כולם ברוב קולות, שאנחנו מפרלטטים. אחרי שבועיים שלא נפגשנו החלטטתי שקצת הגזמתי והוא רק בחור ואני לא צריכה להגזים ולהגיד שאני מתאהבת. מאז הלב שלי צוחק עליי בזה שהוא קופץ כל פעם שאני רואה אותו ..
ופתאום, בלי כל סיבה נראית לעין הוא החליט שהוא שונא אותי (דיברתי על זה בפוסט הקודם, אם אני כבר חופרת )
ועכשיו, עוד שעה אני עומדת לפגוש אותו שוב. כןכן אני עומדת למות. 
אני יספר מה קרה ואם יש הסבר לזה שכולם עכשיו חושבים (וזה כולל אותי) שהוא שונא אותי.
ועוד משהו.. קטן, 
אני עומדת לעלות עוד פרקים מחר אז תהיו מוכנים . אוהבת 3>
ודרך אגב, 
אם אתם רואים ילד שמתאים לתיאור למעלה, תגידו לו את זה - 
עמית אומרת ש "אל תנעץ לי מבטים בתחת וסכין בגב."
3 תגובות
אז זהו .. הוא שונא אותי עכשיו
19/10/2012 23:36
מאוהבת~
פירלטטנו . הוא התחיל איתי . ראיתי את זה על המבט שלו
וגם על המבט שהוא תקע לי בתחת 
והוא כזה חמוד
והוא עושה לי את הפרפרים האלה בבטן
ונראה כמו האקס שלי כן טוב אופס
נו מה זו אשמתי, 
אני נמשכת לחמודים
אז זהו. הוא שונא אותי עכשיו
אני רוצה להגיד גם אני
אבל זהו... שלא
הוא לא עונה.
ולא אכפת לו, 
ואני יכולה לראות את זה באייפון,
בשורות ההודעות הירוקות שלי..
ואז מן כזה "בטח (:" 
ואני יכולה לראות את זה בדמעות הנוצצות בעיניים שלי
אז זהו .... שהוא שונא אותי עכשיו.
2 תגובות
שונאת אנשים .
11/10/2012 23:42
מאוהבת~
מה הדבר, שאם בחורה הייתה עושה לכם, הכי הייתן מתעצבנות ?
אני לא יודעת מה איתכם, אבל לבייש אותי מול בן (לא משנה מאיזה סוג, חמוד או לא) לגבי משהו מש מש מכעיס, זה אחד הדברים השנואים עליי. 
אז מה היא עשתה ?
היא (הזונה ג'יזל) שאלה אותי "את יודעת מה זה דורדוראנט?" 
טוב, אני יודעת, אבל היא אמרה את זה המבטא הזה שלה, הספרדי, ודיברה אנגלית (כמובן) אז לא הצלחתי להבין. אמרתי לא . 
היא צחקה והביטה בקרלי. 
"she don't know what it is" היא אמרה.
אז היא שאלה אותי, במבט המנשא שלה, איך אני יכולה להגיד את זה... משהו שאת משתמשת נגד זיעה בבתי שחי. 
או מיי גאד. בטח שאני יודעת מה זה דאודורנט . פאאאאק. טעות שלי . חמורה. 
"oh, well, yes, i know what it is." 
"do you use it?" 
אוי אלוהים ישמור. הלב שלי נפל באותו רגע לתחתונים. נתתי בפדרו מבט מה זה מהיר, והכרחתי את עצמי לחייך ולומר כן. הראש שלי חשב " אני משתמשת בדאודורנט נשמה, את משתמשת במוח? רגע, אין לך כזה" המוח שלי צעק המון קללות, אבל גיליתי, שמהילדה המקובלת שהייתי, שאף אחד לא מעז להגיד משהו לא מתאים לידה, הפכתי לבחורה שבורה, מאז שעברתי לארצות הברית, וזונה קטנה כמו ג'יזל יכולה לומר לי אם אני משתמשת בדאודורנט (כן, אני כן. אני כן. באמת.)  
4 תגובות
פרק 10 עין כחולה - פרק כפול !
03/10/2012 03:52
מאוהבת~
פרק 10 פרק כפול
היא צדקה, בהחלט היה לנו על מה לדבר. היא התיישבה לצידי , ומוללה את קצה המפה הדקה על השולחן.
"אני רוצה להתחיל," היא אמרה . "כל כך רוצה ולא ממש יודעת מאיפה. מה אני אגיד לך.." 
אבל דבריה נקטעו, אף על פי שממש רציתי את המשכן. המלצר עמד על יד שולחננו, ממתין להזמנה. 
"משהו, בנות?" הוא שאל.
"מממ," אמרתי, רק חצי מרוכזת במה ששאל, עד כדי כך שהייתי צריכה לחזור במוחי על השאלה שוב משהו, בנות? משהו, בנות? עד שקלטתי מה שרוצים ממני. "שוקו חם, אם אפשר. ותודה רבה."
"אני אשמח ל-pop המפורסם שלכם." היא חייכה בחביבות , והמלצר הלך. הבטתי בה בסקרנות. רציתי כל כך להמשיך לשמוע את מה שהיא בקושי התחילה לספר.
"נולדתי לפני מאה וחמש עשרה שנה אבל אני בת חמש עשרה, כי בני מיני מבלים מאה שנה בתוך הרחם השני. אל תסתכלי עליי ככה. את תוכלי לזכות להיות שם אם תרצי, לא למאה שנה כמובן, כי כך היית הופכת לאחת מאיתנו, אבל כדי לעשות חצי מהפך, את יכולה להיכנס לרחם השני, ולהתנסות. זה כיף, באופן מפתיע. כן. אז המין שלי, הוא הערפדים, בשפתכם."
 ערפדים. ערפדים. ערפדים. ערפדים. ערפדים . "ערפדים?!" אבל הכל היה ברור עכשיו, אפילו שתי טיפות הדם בצווארו של גל.
"לא."  היא אמרה. "לא במובן הזה. הדבר היחיד שקושר אותנו ואת הערפדים שלכם זה העובדה שאנחנו לא אנושיים" 
"אז מה אתם? אתם שותים דם?"
"לא. אנחנו לא שותים דם. " היא ענתה. "אבל אנחנו אכן פוצעים את התינוקות שלנו בצוואר, כי זו הדרך היחידה לצאת מהרחם השני, הוא צריך את הדם שלך כדי לדעת שאתה מוכן ליציאה. אז כן, היציאה הסופית מהרחם היא מאוד כואבת, אבל לא הרבה מאיתנו צריכים לעבור אותה. זה בערך כואב כמו להיוולד, ואת לא אמורה לזכור את זה. אז כן, זה בקשר ללידה. הצטרפתי אז לגזע שלי, שלגזע שלך אני מסכימה לכנות ערפדים, אבל אני לא ממליצה לך, האנשים האחרים בגזע שלי היו נעלבים מאוד. אנחנו יותר דומים לאלפים מהסיפורים.. אבל השם שלנו זה שם אחר, שתהיי מוכנה לדעת רק יותר מאוחר." 
היא נשמה, ואז חייכה "זה די מתיש, כי זו הפעם הראשונה שאני עושה הדרכה. אני מנסה לעשות את זה בלי לצחוק אבל אני בקושי מצליחה."
"לא , לא, את עושה את זה מעולה." אמרתי והבטתי בה בחיוך.  לא הצלחתי להתנתק ממה שאמרה. הרגשתי רק- שתמשיך!!
"אבל לגזע שלי יש בעיה. בעיה מאוד קשה- כאשר אנחנו ליד אנשים שלא עברו את הרחם השני.. ויודעים עלינו, הם לוקחים מאיתנו כל כוח שהם צריכים, ולכן, בפעמים הרבות שאנחנו במלחמה עם הצ'אפות, אנחנו מתים בהמונינו. " היא הביטה למטה, וחייכה חיוך מריר "הצ'אפות הם כמונו בדיוק, פרט לעובדה שהם גרים בים, ולא מחויבים לרחם שני. אבל הדרך להפוך לצ'אפה שונה, בגלל שאין את העניין עם הרחם. הם הורגים את הקרבנות, וקרבן שמצליח לשרוד... הופך לצ'אפה. הם נוראים. שתדעי לך. זהו, בקיצור." 
היא נשמה. ואז היא הביטה בי בחיוך מרוצה ושאלה "איך הייתי ?!" היא צחקה, כאילו השתחררה מעול כבד.
"מעולה. באמת. אבל יש לי עוד שאלות. נגיד, איך אני קשורה לזה?"
"את לא, עד שנפלת. הבנו... שאת מכירה את הגזעים שלנו. השאלה שלי היא, איזה אחד את מכירה? יש אותנו, שאני לא אגיד לך את שמנו, אני הרי לא רוצה להיחשף... את הצ'ופות, ההורונים, הגמדים ואחרונים חביבים וורודי הכנפיים. "
"אני לא יודעת. אני לא מכירה אף אחד. את יכולה לספר לי קצת על כל אחד?" שאלתי. קיוויתי שהיא תגיד שיש סוג אחד שקורא מחשבות ואז אדע מה לעזאזל גל.
"אנחנו והצ'ופות סיפרתי, אבל לא הזכרתי את הכישרונות שלנו. אנחנו לא חייבים לנשום, אנחנו מסוגלים לעוף, לבצע פעולות בהקשת אצבעות, וללמוד שפה בפחות מחמש דקות. פרט לכך יש את הקטע של המלחמה ולכל אחד יש יכולות אחרות, לי, לדוגמה, יש את יכולת האש. אבל אילו רק דברים שקשורים למלחמה, הרי אנחנו חייבים להגן על עצמנו לא ככה? ההורונים.. אממפ. איך אני אספר לך עליהם בלי להפיל את כל המגדל? הם לא אוהבים שמדברים עליהם. הם כמו מלאכים, הם גרים בשמיים, וחלקם טובים כמו האור וחלקם מרושעים כמו החושך. זה מה שאני יכולה לומר. תקווי שלעולם לא תפגשי אחד כזה. ואם את נפגשת, תסובי על עקבייך ותברחי. הגמדים. הם פשוט הבונים. הם כמוכם, הם מסתובבים בין בני האדם, אבל הם לוקחים לרוב עבודות בנייה, כי הם מאוד חרוצים ומסורים ליופי. אני מניחה שגם להם יש יכולות מיוחדות אבל אני לא ממש בקשר עם אף גמד. הם נוטים להתבודד בינם לבינם. וורודי הכנפיים. את עלולה לחשוב שיש להם כנפיים, אבל זה כלל לא כך, והאמת היא שאף אחד מהם לא נוטה לגיי. הבנים הכי חתיכים הם משם. הם בני ברית שלנו, אבל יש להם כנפיים שאנחנו, או אף אחד אחר פרט להם עצמם, לא יכול לראות. בגלל שהם בני בריתנו, לפעמים, יש לנו ילדים משותפים. הילדים הללו מקבלים רק תשעים ותשעה שנה ואחד עשר חודשים ברחם, ואז יש להם אפשרות להמשיך את חייהם הנורמליים, כי וורודי הכנפיים הם בעלי כנפיים וקוראי מחשבות .. אבל הם נורמליים לחלוטין, וגרים עם בני האדם. אז אלו... הם מבלים עוד חודש ברחם כדי לקבל גם את ההטבות שלנו וגם את ההטבות שלהם. הם לוחמים מופלאים, וכאשר הם נותנים לך לראות את הכנפיים שלהם, אתה מתפעם. החלק המהמם באמת, הוא מה קורה כאשר הם שמים שני כנפיים אחד ליד השנייה- הם נהיות ורודות וכולם יכולים לראות, ולכן הם וורודי הכנפיים. או מיי גאד! השעה כל כך מאוחרת... אני חייבת  ללכת.. אממ, כבר הבנת את מי את מכירה?" 

2 תגובות
עין כחולה- לא פרק אבל חשוב!
30/09/2012 06:11
מאוהבת~
היה לי עוד בלוג שהוא היה עליי
והבלוג הזה הוא סיפור
בקיצור... אני בבעיה, כי אני בטעות פרסמתי משהו על עצמי בבלוג הזה.
ולא רציתי אז העברתי לבלוג השני
כנראה מישהו דיווח או משהו אני לא יודעת מה קרה
אבל עכשיו הבלוג השני שלי נמחק.
וזהו... אין לי יותר בלוג שני. ואני אומרת לכם אני ממש השקעתי.
מישהו יודע מה עושים? זה קרה פעם?
אני רוצה לתקן את זה ואני לא מצליחה ):
עזרה פילזוש
וזה לא שאי אפשר להיכנס אלי, פשוט זה לא מראה בדף בית ואי אפשר בחיפוש למצוא אותי. אבל אני יכולה לכתוב פוסטים ולהגיב ואז אפשר להיכנס אליי דרך ההגבה. מה אני עושה?
2 תגובות
פרק 9 עין כחולה
29/09/2012 20:53
מאוהבת~
פרק 9
גל.
גל.
גל.
גל. עומד. כאן. ואני. צריכה. ללכת. דרך. כאן .
"היי!" הוא אמר. מה קרה? שכח שאנחנו... לא אנחנו? 
"היי." אמרתי בחזרה. אני רק מנומסת . לא יותר. זה לא יעבוד. היי שיט, הוא קורא לי את המחשבות. באותו רגע, בלי לחשוב, החלטתי להתמקד רק בגרגיר חול על הרצפה, בתקווה שזה כל מה שהוא יראה. וזה כנראה כל מה שהוא ראה, כי הוא הביט בי במבט מבולבל.
"אמממ, טוב.. אז ביי" הוא אמר.
"ביי." אמרתי. זה היה מביך. הוא עקף אותי והתקדם קצת.. ואני המשכתי לשמור את התמונה בראשי.
הוא הסתובב בפתאומיות וזה גרם לכל ההגנות שלי לקרוס מהר מכפי שתכננתי שיקרסו.
"אני צריך לדבר איתך ועם לי ביחד. בהזדמנות." איך הוא יודע על לי? ולמה אני מרגישה שהוא מכיר אותה טוב מאוד? ולמה אני מקנאה? ולמה כולם מבינים יותר ממני? ולמה הוא כל כך מסתורי כל הזמן?!
"אנחנו נענה לך על כל השאלות.." הוא אמר. שכחתי לרגע שהוא קורא מחשבות "חוץ מאחת... אני לא יודע למה את מקנאה. אין בינינו כלום" 
אוי-מיי-גאד. 
"אתה חייב להפסיק לעשות את זה" אמרתי, אבל חייכתי חיוך נבוך, ונכנסתי ל- Cpop, בורחת ממנו. 
לי הייתה שם. עכשיו, כשלא הייתי תשושה, היא לא נראתה כל כך פיה. וגם לא בהירה כל כך. להפך, העור שלה היה זהוב כאילו השתזפה בדיוק במידה הנכונה. 
השיער שלה היה בלונדיני- שטני, כזה שגורם לך לרצות להעביר בו את האצבעות. העיניים שלה, בניגוד לכולה, לא היו זהובות, הן היו ירוקות, ובמבט ראשון לא הסתדרו כלל עם שאר פניה, התווים, הצבעים, נראה כאילו הן תלושות מפנים של מישהו אחר.
היא הבחינה בי, ובקלילות לא אנושית התקרבה אליי בחיוך. 
"היי" היא אמרה "נחמד לפגוש אותך, כל כך רציתי להכיר!" היא נשמעה נלהבת, ממש כמו נערה בשנה הראשונה בתיכון. זה לא גרם לה להיראות צעירה ומוזרה, אלא בוגרת יותר ויפה יותר.. יותר תמימה. אני אוהבת את לי. מאוד. החלטתי.. והתיישבתי.
"נראה לי שיש לנו שיחה צפופה.."
3 תגובות
פרק 8 עין כחולה
28/09/2012 23:29
מאוהבת~
פרק 8
אימא עמדה מעליי, רוכנת ונראית כועסת במיוחד. "כבר יום וחצי את ישנה? מה הבעיה שלך ? זה סמים? תגידי לי שזה לא סמים, בבקשה" 
"זה סמים " אמרתי . היא התחילה לצעוק משהו, אבל תודה לאל הטלפון קטע אותה. היא סימנה לי עם היד "חכי חכי" והלכה לענות . ראיתי אותה אומרת שלום בנחמדות ואז הפנים שלה החווירו.
"מתוקה.." היא אמרה בהיסוס "זה בשבילך. " 
"אנחנו צריכות להיפגש." אמרה האישה בטלפון.
"מי זה? ולמה אני צריכה לפגוש אותך?" שאלתי. אחרי מה שעבר עליי בימים האחרונים, אף אחד לא רשאי להגיד לי מה אני צריכה לעשות ומה לא.
"זו אני, לי , אני זו שנפלתי. אני חייבת לך כמה הסברים. תבואי אחרי בית הספר לבית הקפה האהוב עליך. מחר."
היא ניתקה את הטלפון. איך היא ידעה את המספר? איך היא תדע לאן להגיע? אני מגיעה בכלל?
אימא כבר לא הייתה בחדר, אז העזתי לחשוב על מה שקרה לפני שהתעלפתי. המסיבה של גלי. ריק אמר שזה ביום שבת והיום אמור להיות יום חמישי. אם ככה, עוד יומיים.
יודעים מה? למי זה משנה קצת אלכוהול ?! אני בת שש עשרה וזכותי לחיות כמו מתבגרת מהסרטים. אולי אפילו יהיה לי כיף .
**************************************************************************
 בצפר נגמר ! אלוהים אדירים זה היה ים מתיש.. כל היום רק ניסיתי להתחמק מריק וגל. אני צריכה ללכת ללמוד להיסטוריה יש לי מחר מבחן ע-נ-ק.. מיד אחרי שאני אלך לבית קפה.
כן אני הולכת .
אין מה לעשות. 
אני חייבת ללכת כי אני צריכה הסברים . והרבה. מגיע לי לדעת על מה הם דיברו שם. את מי אני מכירה, ולמה הכל מסובך כל כך . 
אני מתחילה ללכת לכיוון בית הקפה הקטן של השכונה "Cpop". קוראים לו ככה כי לבעלת הבית השם מתחיל ב-C ולמאכל הבית קוראים פופ, שזה השוקו המיוחד עם המון מרשמלו בפנים. ממממ יאמי.
אני הולכת לאט לשם, כנראה כי אני פוחדת .. מה יהיה כשאני יגיע.. אני כבר רואה את בית הקפה מרחוק,
ואני מתחילה לראות שתי דמויות יושבות בספסל בחוץ.
אחת מהן זו לי.. השנייה זו ... אני מאמצת את עיני לראות ...
גל. 
8 תגובות
פרק 7 עין כחולה
25/09/2012 23:33
מאוהבת~
פרק 7
כשהתעוררתי הייתי במקום שנראה כמו חדר אבל הוא לא היה, וידעתי את זה לפי זה שלא היה שם שום דבר שמאפיין חדר.. לא היה שם שום הרגשה ביתית . 
מישהו זז מסביבי, ופנים התייצבו מעליי . הם היו לבנות כל כך ! מי זה ? מה זה ? 
בעל הפנים אמר - "הנערה התעוררה." 
הפנים שלו היו כל כך קטנות, כאילו הוא פיון או משהו, לא בן אדם. 
נערמו סביבי עוד הרבה פרצופים קטנים , לבנים וורדרדים,מתגודדים סביבי בהתרגשות.
"אני לא מאמינה.. אני לא מאמינה... היא ערה? " אמרה אחת מהבנות שעמדו במעגל, מדגישה את ה-ר' כאילו היא מדברת ספרדית . 
"חברה? מה הולך פה??" שאלתי. 
הם התרחקו ממני בבת אחת , חוץ מזו ששאלה אם אני ערה. 
"מממ." היא אמרה "את יפה מאוד יחסית ל ... אחת כמוך?" 
"אחת כמוני ? " שאלתי.
"כן, בת ..." אבל היא לא גמרה את המשפט, כי היא נפלה לאחור, מעולפת . 
משום מה, אני הרגשתי חזקה יותר . הרבה יותר . 
מישהו בא והעביר את זו שנפלה מקום. הם הביטו בי . 
"אתם חושבים שהיא מכירה את הגזע שלנו? בגלל זה היא לקחה לה את הכוחות ?" שאל נער אחד, נראה כבן ארבע עשרה.
"אני מניח שהיא מכירה מישהו מהגזע שלנו, אבל סביר יותר שהיא מכירה את אחד הגזעים האחרים .." אמר זה שנראה הכי מבוגר שם ואז הביט בי במבט מוזר. "היא נראית אנושית אבל מי יודע."
התעלפתי שוב. הפעם הבאה שהתעוררתי הייתה אצלי בבית . איך הגעתי לשם? אני לא יודעת ויש לי תחושה שאני בחיים לא אדע . 


פרק קצר ולא יפה כמו האחרים, אבל אין לי השראה. סורי 3> 
33 תגובות
פרק 6, עין כחולה
05/08/2012 04:45
מאוהבת~
פרק 6
תגיבו (: באהבה, מאוהבת ~
מצמצתי בהפתעה. הוא הביט בי, נבוך, כאילו גיליתי סוד שאני לא אמורה לגלות, וכאילו הוא מתבייש בו. כאילו לא נעים לו לשמוע . אני לא מבינה למה. זה כזה מגניב. 
"אני מצטער, שיר, אבל אני חושב שיהיה מוטב לכולנו אם תלכי מפה, כמה שיותר מהר.." הוא מלמל, והרגשתי את האשמה בקולו, אשמה על מה ? שהניח לי להציץ בעולם שלו ?  
"לא ! לא! עכשיו אני כל כך רוצה לגלות עוד ! " קיפצצתי למעלה למטה בהתלהבות , והוא הדף אותי לאחור בכעס-  "שיר, כמה פעמים אני צריך לומר תסתלקי מפה?"
הרמתי גבות בהפתעה. מי הוא חושב שהוא, המניאק הקטן ? 
הרגשתי מוזר. הייתי פגועה ואני לא רגילה לזה. אני מתכוונת , מי הוא שיגרום לי להרגיש פגועה??
"אתה אדיוט. אני הולכת מהבית המזוין הזה" הסתובבתי. אבל הדמעות לא הקשיבו לי וירדו בשטף , זלגו וליכלכו את לחיי במים שקופים . 
הוא סובב אותי ואמר בקול רך כזה, כאילו לחש לי סוד - "שיר" זו רק מילה אחת אבל זה היה הרבה יותר מזה בשבילי. 
"גל" אני לא יודעת אם החזרתי לו באותו הקול אבל אני יודעת שזה אמר הרבה בעבורי. ואני לא יודעת מתי אני אצליח להתגבר עליו, אם בכלל, כי אני יודעת שאני רק סיפור חולף.
"אני מצטער, אבל את אני ... אני לא מתאים לך. ריק מתאים לך. ריק .. טוב יותר ממני עכשיו."
"אם אתה אומר את זה, הוא כנראה תמיד היה יותר טוב ממך." אמרתי, והפעם הסתובבתי באמת. אני לא אתן לבחור הזה לפגוע בי. אני לא אתן לו . אני לא אתן לו. 
אני יוצאת מהבית שלו, ואז אני נזכרת בעוגת השוקולד שאמר שיכין. אני מצליחה להריח את הניחוח של העוגה גם מבחוץ, והאשמה מכרסמת בי. 
על מה? על ריק? כנראה, ככה אני. אבל לא, על זה שהשארתי את גל שם, עם העוגה אחרי שהוא כל כך התאמץ.
לא יודעת . אני מסמסת לריק - 
-ריק?
הוא לא ענה עדיין. הוא לא ענה עדיין. או מיי גאד! מה זה הצלצול הזה מהכיס שלי? אה, אוקיי הוא מתקשר.
"היי ריקוש" עניתי וחייכתי חיוך גדול לעצמי.
"שלום נסיכה יפה שלי, מה שלומך היום?"
"בסדר... ככה. מה קורה איתך?"
"את יודעת , חיים. אממ, רציתי לשאול, את באה למסיבה בשבת?" 
"עוד אחת?" 
"לא, הפעם זאת יומולדת.."
"יומולדת, למי?"
"גלי. היא חוגגת 16"
"16? חשבתי שהיא גדולה יותר.."
"גם אני, מתסבר שהשמועות על זה שהיא נשארה כיתה לא נכונות."
"אממ. אנחנו הולכים ביחד?" מאיפה מצאתי את האומץ לשאול את זה?!
"כן! אז זהו, רציתי להגיד לך מראש.. לא לבוא עם בגדים יותר מדי מושקעים.. כי אנחנו עומדים להרס אותם"
"את הבגדים..?"
"כן, זה מנהג של גלי, כל יומולדת היא עושה כל מיני שטויות. אני יודע משהו אחד על השטות הפעם-זה יכלול אלכוהול אז עדיף... בלי הרבה השקעה" 
"אל..כוהול ?" חזרתי אחריו כמו הד. 
"כן. מה, את לא שותה?" 
"לא."
"וסמים.. עישון?"
"לא ולא" 
"כלום כלום?" 
"כלום ."
"וואו." 
הוא שתק. גם אני. זה היה מוזר. אני לא יודעת, הרגשתי כאילו אני זו שלא בסדר ולא הוא.
"נדבר."
"נדבר, ביי" 
התיישבתי על הרצפה. הרגשתי רע, והתחילו לי סחרחורות. אני לא יודעת מה קרה לי- אבל הקאתי את נשמתי. עברו דקות ספורות של תשישות עד שראיתי שחור.

3 תגובות
פרק 4, עין כחולה .
05/08/2012 02:16
מאוהבת~
פרק 4
אני רואה מלללא צפיות, אבל שאפחד לא מגיב, אז אפילו אם זה משהו רע, אני רוצה לדעת כדי לשפר את מה שאני כותבת , ואם זה טוב, אז אני תמיד שמחה לקבל הארות ! 
"תירגע, ריק, אנחנו רק ידידים, ריק !!! תעזוב אותו !" אני צורחת , אבל אני קולטת את גל מחזיר לו אגרוף בכל הכוח.
"גגגל, די כבר, אתה לא רואה איך זה נראה?! " אני צורחת גם עליו. אבל הוא כבר מביס את ריק כמו כלום. אני רואה את שניהם, ריק מרוח על הרצפה, וגל משתופף מעליו עם האגרוף מוכן. 
אני אף פעם לא ביקשתי את זה. אני אפילו אמרתי לגל שיש לי חבר. אני .. אני לא אוהבת את ריק, אבל אני לא רוצה לפגוע בו. אני לא חושבת שאני מרגישה משהו אל גל. וגם אם כן, העולם שלו נראה לי מפחיד מדי בשביל שאני אי פעם ארצה להיכנס אליו. ולכן, אני מעדיפה את ריק. ואני לא יודעת מה עושים, כששני בנים מתחילים לפגוע אחד בשני, רק כי שניהם .. שניהם מה ? מחבבים אותך ? הזוי. לא, אין סיכוי. הם לא מחבבים אותי. הם לא, רק ריק. ולכן אני עם ריק, אז למה הם רבים ?
מזל שיש לי את אור, כי היא צרחה בקולי קולות "שניכם, תפסיקו !" וכולם, אפילו ריק וגל פנו להביט בה. אור היא אולי הבת הכי מוזרה בעולם, אבל יש לה כריזמה (וקול חזק ככה שאי אפשר להתעלם ממנו), וברגע שהיא תפסה את תשומת הלב (לדעתי בזכות בגד הים הוורוד שלי) אף אחד לא המשיך לעשות את מה שהוא עשה. היא נעמדה ישר מולם, והתחילה לדבר - 
"אם לחברה שלי היה חבר, אני הייתי יודעת מכך. ואם ריק טוען שהוא חבר שלך שיר... אז את צריכה לומר לי, אחרת ריק הוא האשם. שיר ?" 
השפלתי מבט . מה עושים? מה אומרים ? לא רציתי שגל יהיה  האשם, אבל גם לא רציתי להביך את ריק, בעיקר כי .. טוב, אנחנו חברים, פחות או יותר. 
"כן" 
"טוב. אז מה בעצם אתה אומר, ריק? " 
"אני אומר ש.. הם חזרו מהיער והחזיקו ידיים. ואת יודעת מה עושים ביער." 
"גל , אתה מאשר את זה?" 
"חזרנו ביחד מהיער, והחזקנו ידיים, אבל לא עשינו את מה שאתם עשיתם ביער." 
"אז למה אתה מרביץ לו?" 
"כי הייתי רוצה שזה יהיה מה שעשינו. רציתי, והיא סירבה. היא אמרה שהיא אוהבת את החבר שלה, והוא כרגע היה כאן איתה, אז שאני יפסיק. טוב לכם?!" הוא אמר. הופתעתי מהיכולת שקר שלו, אבל הערכתי אותה, כי אחרת אני הייתי זו שצורחים עליה. 
"אתם מוכנים לרדת אחד מהשני?" שאלתי בשקט, וגיליתי שאני בוכה. הם נותקו זה מזה, וריק קם לעברי, מחבק אותי חיבוק עוטף, כמו דוב גדול וחמוד. הוא נתן לי את הכתף שלו, לבכות כמה שאני רוצה, וזה בדיוק מה שרציתי. בסוך הוא עזב אותי, ונשק לי נשיקה קטנה ומהירה על השפתיים - "עכשיו זה רשמי," הוא חייך, והלך לצחוק עם החברים שלו, על בנות , עליי, על סקס. אני בטוחה. אבל אני יודעת שלא אכפת לי על מה הוא צוחק, זה מה שבנים עושים. ניסיתי ללכת לומר לגל תודה, ונגעתי בכתפו בעדינות . 
"לכי לעזאזל " הוא אמר, ונראה כאילו הוא שולח חצי ארס לעברי עם כול מילה . 
"גל.. לא היית צריך לשקר ככה, לא קרה בינינו כלום, ואתה לא צריך לחסום בנות אחרות בגללי.." 
"שיר, כבר הרבה זמן אני חוסם בנות אחרות בגללך." 
1 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »