עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

המטרה: קצת שקט, קצת אני עם עצמי
חברים
I dont give a F**K ♥
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ילדה מחוררת
12/05/2014 15:59
ר.ה.
פעם ספרתי זמן
נשמתי שניות
בלעתי רגעים

פעם אספתי זכרונות
שאפתי דקות
נשפתי שירים

עכשיו נשארתי רק חורים
ילדה שכולה עגילים
נשפכות ממני מילים

פעם הייתה לי משעמעות
הכנסתי ימים
הוצאתי שתיקות

פעם זכרתי דברים
אגרתי שנים
זרקתי כאבים

עכשיו נשארתי רק חורים
ילדה שכולה עגילים
נשפכות ממני מילים

פעם הייתי אדם
שמרתי עולם
איבדתי את כולם
0 תגובות
נרות בדרך
11/05/2014 15:54
ר.ה.

כשעזבתי את היד החמה

ננעצתי כמו זרע באדמה

השמש ברחה

נשארתי אני וחשכה שקטה

קראתי אבל אף אחד לא שמע

הכל נבלע לשממה

נסיתי להאבק

שורשי היו נעוצים באדמה

עברה רוח נעימה

ניסיתי לתפוס אותה

ביקשתי ממנה עזרה

אבל היא ברחה

אני לא מבינה

אבל אף אחד לא ענה

שקטה עיפה באה ילדה קטנה

עם להבה חמה

האירה את סביבתי באהבתה

הושיטה לי יד ולחשה

הפרה את הדממה

0 תגובות
מילים כמלחמה
11/05/2014 15:40
ר.ה.

תותחים כבדים נופלים משפתיים

אותיות שחורות ממלאות את השמיים

בין חושך צפים כמה עננים לבנים

ממטירים גשם על פצועים

 

פגזים מרססים חלומות קטנים

סמלים חרוטים מעלימים אנשים

אנשים נשכחים בורחים מהדף

השקט ממנו ברחו עכשיו הוא הנרדף

 

ואני אני שותקת אני לא מקשיבה

לא אתן לעצמי להתקרב לחשכה

ניסיתי את זה פעם עכשיו זה עבר

ממני כל מה שנשאר זה שאריות של עפר

0 תגובות
אני מבפנים
11/05/2014 15:23
ר.ה.

פחית שימורים קטנה סגורה

אספה בתוכה נשיקה קטנה

שמרה בתוכה אהבות קטנות

וכמלמול נשפך תוכנה והתרוקנה

 

פחית שימורים קטנה הסתובבה

תרה אחר תוכנה

מחפשת מקור חום

משהו למלא את בטנה הריקה

 

פחית שימורים קטנה ריקה

הבטיחו לה אהבה

היא נכנעה והאמינה לה

הלכה לבדה לתוך החשכה אחר חלומה

 

פחית שימורים קטנה חלודה

נעטפה במילים רעות

נשארה רק קליפה קשה

היא נאבדה ולא מצאה שוב את עצמה 

0 תגובות
שיר ליום הולדת
06/01/2014 21:01
ר.ה.
החלטתי להשאיר לך כמה מילים
כמה זכרונות
כמה משפטים שישאירו אותך ערה בלילה

החלטתי להשאיר לך כמה נשיקות
כמה חיבוקים 
כמה אהבות קטנות לחבק כשקשה

החלטתי להגיד לך שאני אוהבת
כמה געגועים
כמה לפעמים כואב לי מבפנים

החלטתי להשאיר לך שנה מדהימה
כמה דפים חדשים
כמה דברים מהעבר והמון מקום לחדשים

החלטתי לזכור אותך ולקחת אותך איתי
כמה דברים לדרך
כמה זכרונות יפים שלי
0 תגובות
מגע אנושי
29/12/2013 23:35
ר.ה.
אני משתוקקת למגע אנושי 
לבשר חם
להרגיש את הדם על הלשון מתוק ומספק
לטעם של העור על השפתיים

אני זקוקה למגע אנושי
ליד של בטון
שתשלוף את הסלע שבבית החזה שלי 
שתעטוף את מה שפעם פעם

אני חולמת על מגע אנושי
על צפורניים חדות
טופרים ארוכים שקורעים את העור שלי
על הנוזל האדום שיזרום לי על הגוף

אני נואשת למגע אנושי
לעניים שלו
לכאב שהוא מכניס בי זמן רב אחרי שהוא כבר הלך
ללהרגיש אנושית לא סתם חיית טרף

אני משתוקקת למגע אנושי
אבל אולי לא
מגע מביא איתו כאב ופחד ואש
מגע מביא איתו רגש וחום שממיס את הסלע
מגע זה בא מהלב
0 תגובות
משהו שאני לא רוצה לסיים
23/12/2013 21:35
ר.ה.
היא יושבת באמבטיה ומביטה אל התקרה
מסתכלת ורואה איך נשפכת לשם העלטה
מרפה את השרירים ועוצמת את העניים 
ומרגישה את האוויר מלטף את הגפיים

היא נותנת למים למלא לה את הגוף
בעוד שהיא לאט לאט מרפה את הקיפוף
נותנת לראשה להמריא אל השחקים הכי גבוהים
אבל נזהרת מהעננים הקרירים

זה מתחיל אצלה בדברים הקטנים. פשוט לתת לכאב להיכנס ולנשוב בפנים. 
היא עדיין לא בטוחה שהיא מוכנה לעשות את הצעד. 
היא יודעת שהיא לא תוכל אף פעם להשאיר אותו סתם מאחור, 
הוא תמיד יהיה שם ואולי יום אחד הוא גם יחזור. 

0 תגובות
תותים
23/12/2013 17:25
ר.ה.
כשהוא שם אני יכולה להיכנע
חם לי יותר כשהוא מדבר בשתיקה
השפתיים שלו ממיסות את הכל
בקלות מרכחות את מפרקיי הקפואים

הבשר מבעבע לי על העצמות
שקט מבחוץ אבל בוער מבפנים
הגוף שלי מתחייב לשטן, לתנועה
ואני חולמת על תותים ומנטה ירוקה
0 תגובות
סתם שטויות שלי כשמשעמם
17/12/2013 15:12
ר.ה.
סתם משעמם לי אז אני כותבת. אני מרגישה איך אני לאט לאט מפסיקה להרגיש מאבדת את זה שוב טיפה טיפה מאבדת כל רגש אפשרי שאולי היה לי, הכאב הזה זה ממש יכול לשתק בן אדם להשמיד אותו מבפנים אני תוהה איך אנשים שכותבים שירים מצליחים השתמש בכל המטפורות שלהם, זה לא שלא ניסיתי וכשאני כותבת סיפורים אני יכולה להמציא המצאות לא מהעולם הזה אבל כשאני כותבת שיר אז יש יותר מידי רגשות להביע בכל כך קצת מקום. אין שום מקום או זמן למטפורות או למסיכות פשוט צריך לכתוב את מה שהגוף צריך לזרוק החוצה.זה תמיד מתחיל ממשפט שכתבתי בסיפור או בקטע ומשם זה פשוט מתחיל לזרום רצף של משפטים שקופצים לי לראש. אני לא מסוגלת לחזור לזה או להישאר עם שיר הרבה זמן אני צריכה להמשיך הלאה כל כמה זמן. בגלל זה אף פעם לא הצליח ממש לכתוב סיפור ארוך. כתבתי המון קטעים המון סיפורים בלי סוף ובלי התחלה פשוט חלקים מדברים גדולים שרציתי לכתוב. אני מרגישה קצת מעופפת לאחרונה מאוד סגורה מאוד עם עצמי, הוא גורם לי להרגיש ככה, ככה זה היה עם חברות שלי. רק שלא יקרה לי שוב, אבל אין לא אתן לזה לקרות אל דאגה אכפת לי מעצמי יותר מידי. אני מתגעגעת לחלומות שהיו לי עליו לחלומות שהיו לי על אנשים על מישהו סתם אני מתגעגעת לרצונות שלי. אני אמצא את זה אני מקווה עוד מעט. בנתיים מספיק לי האנשים שאסמס מהם רק גורם לי לחייך זה בהחלט מספק אות ביותר. די בסוף הכל יהיה בסדר אני בסדר בסוף יהיה מעולה. אני מתגעגעת לחום של הקיץ רק שיבוא כבר. לא הקיץ אלא החמימות.
0 תגובות
החיוך שלו משבש את רצף הזמן
15/12/2013 21:55
ר.ה.
היא לא גדולה ולא קטנה, היא עדיין לא החליטה. פשוט יושבת באמבטיה ומסתכלת על התיקרה, רואה את הצבע שלה משתנה לאט לאט מלבן לגוונים חמים של אדום ואז לשחור שקט של רוגע. היא מכניסה את הראש למים ומקשיבה לקולות הנשימה שלה, מרגישה את השיער שלה מלטף את הכתפיים הרטובות שלה ופשוט מרפה. היא מרגישה את האויר יוצא לה מהאוזניים ומהאף וכשכל מה שיש לה בריאות נגמר היא יוצאת לאויר הקריר וחוזרת לנשום. היא מסתכלת קדימה על הרגליים הרטובות שלה שמגיעות כבר עד הקצה של האמבטייה ונוגעות קצת בברז הברזל הקריר. מטפטפת לה על הבוהן טיפת מים שפספסה את הזרם עם כולם ומנסה להתחבר מחדש. היא נושפת נשיפה קלילה של אויר רך על פני המים ורואה איך נוצרים גלים קטנים שמלטפים את דפנות האמבטיה. עם כל תנועה שלה היא מרגישה את האיים הקטנים שנוצרו לה ביירכיים קטנים או גדלים בשקט. האדים מחום האמבטיה מצטברים על החלון והמראה ומטשטשים את כל החדר. היא פשוט יושבת שם ונושמת. עובר קצת זמן והמים מתקררים קצת היא מסתובבת לאחור ומרימה את בקבוק השמפו. הנוזל הקר נשפך בקלילות לתוך היד שלה וקצת מקפיא אותה, בנשימה של שלוש היא מצמידה את היד אל הראש שלה ומתחילה לעסות את הקרקפת שלה בתנועות מעגליות שמערבבות את השיער שלה כמו ספגטי. היא עוצמת עניים ומתרכזת בכל תנועה שלה, היא יודעת מה טוב לה ומה לא, מהשיער היד עוברת לכתפיים ובית השחי, היא מעסה בעדינות את שרירי הידיים המעודנים שלה ונותן לגוף שלה תחושה רכה וחמימה. היא מלטפת את החזה שלה מלמטה מלמעלה דואגתת שיהיה נקי לגמרי. מנקה את הבטן והגב מלטפת את עצמה בעדינות. היא מקרבת את הרגליים אל הגוף, מעסה את הכפות ומנקה בין האצבעות. עבר הרבה זמן מאז שהיא התייחסה אל הגוף שלה בצורה כזאת, מאז שהיא העריכה אותו ומצאה מספיק כוחות בשביל להשקיע בו את הזמן והכוח להרפות. זה לא קל להרפות, האמת שזה נהיה לה קשה יותר מאי פעם. היא נאלצה להיאבק בשלוש השנים האחרונות כי לא היה שם אף אחד אחר שיעשה את זה. היא הייתה צריכה לנהל כל כך הרבה מלחמות רק בשביל להאמין שיש שם מישהו שלא ייתן לה שוב להתפרק. אבל האמת שעכשיו היא מפורקת לרסיסים קטנים, אולי זה מקום למצוא דרך להתחיל להרכיב הכל מהתחלה. זה מתחיל אצלה בדברים הקטנים. פשוט לתת לכאב להיכנס לנשוב בפנים לרסק ולהעיף. היא עדיין לא בטוחה שהיא מוכנה לעשות את הצעד. היא יודעת שהיא לא תוכל אף פעם להשאיר אותו סתם מאחור, הוא תמיד יהיה שם ואולי יום אחד הוא גם יחזור. היא פותחת את הברז ונותנת למים קרים להישפך לתוך האמבטיה החמה שלה שעכשיו נהייתה קרירה. המים מתחממים לאט לאט והיא מחכה לשלב שבו צריך להוסיף את הקריר למרות הניגוד המוחלט. היא קמה ושוטפת את הגוף הקר והחלק שלה. נותנת למים ללטף אותה ולנקות ממנה את הסבון והקצת. היא עוצמת עדיין ושרה לעצמה זימזומים ישנים.היא מסתכלת על החור שאליו המים זורמים ורואה איך הם יוצרים מערבולת קטנטנה של ליכלוכים. היא מקווה שיום אחד היא תוכל תהבתכל לשם ולהאמין שכל הכאבים ישטפו לשם. 
1 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »