עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אוקי אז אני אתחיל בזה ששמי לולה , אני הולכת לשתף אותכם על מקרים אמיתים או על לקחים ושיעורים שחוויתי במהלך החיים . ועכשיו נקח נשימה עמוקה ונצא לדרך .... מקווה שתהנו ..
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
בגרות  (1)
דעות.  (1)
ילדות  (1)
שינוי  (1)
ארכיון
הילדות שבורחת לה
16/10/2014 09:36
לולה
ילדות, שינוי, בגרות, דעות.
ילדה הביטי סביבך את כבר לא קטנה , עכשיו כבר לא מחזיקים  לך את היד  כדי שלא תפלי .
את נופלת  ואיש לא נבהל מכך או רץ להרים אותך , את קמה לבדך וממשיכה הלאה .
כעת כשאת בוכה את נרגעת לבד או נותנת לעייפות לעשות את שלה .
הילדות בורחת ממך , אבל את לא רוצה לעזוב אותה !
את רוצה להישאר קטנה ומפונקת , אבל לא הפינוק נגמר ,יש לך חיים חדשים . 
התבגרת את חייבת  להתחיל להתנהג בהתאם , השנים  עברו ולא שאלו אותך אם את מוכנה לכך.
את צוחקת מכול שטות וכולם מביטים בך במבט מבוהל כאילו נפלת מהירח , את רוצה להישאר עצמך אבל  הסביבה לא נותנת , תמיד מזכירים לך מה את אמורה להיות ! את אמורה להיות  אחראית , מנומסת תמיד והכי חשוב לשים מסכה שמפגינה רצינות . ילדה את יכולה , האמיני בעצמך  השאירי את הילדות מאחור ותתני לעצמך לפרוח , לזהור ולהתקדם .
והינה זה קרה החלטת שאת רוצה , את רוצה ויכולה להיות כמו כול  נערה מתבגרת .
כן כן לא ילדה! את נערה מתבגרת ,  מוזר לך שהרבה בנות סביבך רוצות להתבגר , מתאפרות , מתיפיפות מול המראה , נועלות נעל עקב  ויוצאת לדייט הבא . נכון גם את רוצה  להיראות סוף הדרך , מחפשת  לפחות טיפת תשומת לב מאיזה בחור , שיסתכל ויחמיא לך שיזכיר לך שאת  קיימת .
אבל את לא יודעת איך , לכן את מסתתרת מאחורי הילדות , הצל של הילדות תמיד שם , מזכיר לך שבילדות היה לך יותר קל . לא חשבת על הרבה ויכולת להיות מי שאת רוצה כי אז לא העירו לך היית ילדה זה מותר , מותר להישתגע ולהיתגלגל מצחוק סתם כי ככה מתחשק .
השנים  ימשיכו את תתבגרי  בלי לשים לב , את תמצאי את הדרך שלך להיתמודד עם זה, שינויי הגוף , צורת חשיבה דיבור וכול השאר . את תראי  את החיים בצורה אחרת ואז תהני בכול תקופה בחייך , בנתיים   תתפרעי קצת   זה אפשרי , תשכחי מכולם , את עכשיו עומדת על הבמה את הכוכבת ואת מחליטה . 
   
0 תגובות
הפחד להיכשל .
15/10/2014 20:30
לולה
כישלון, פחד, תקווה, בטחון.
עוד בוקר עם חששות  ,  פותחת עיניים  ואין חשק לקום כי המחשבות רצות בראש כמו סרט נע . 
אבל התקווה נשארת הפעם אני אצליח בעבודה , לא עוד הערות אשמע באוזני :" היא מטומטמת , חדשה לא יודעת לעבוד" 

מה שרשמתי למעלה זה מה שאני מרגישה כשאני קמה בבוקר , אחרי שנת שירות כפקידה בקופ"ח כללית הרגשתי שזהו אין מה שישבור אותי , אני צברתי ניסיון  וידע עכשיו סוף סוף יכבדו אותי לא אהיה  :"הבת שירות "  אלא עובדת כללית . 
אבל לא , הקשיים  תמיד ידפקו בדלת , מה שקל לא מאתגר ואין לזה תכלית , הבעייה היחידה היא להתמודד  עם הקושי . 
כאשר אדם יוצא ופותח דלת חדשה בחייו הוא מבין שהולך אל הלא נודע שבפניו הרבה טלטלות רגשיות , הרבה ספקות 
חששות .  וכמעט כשפתחתי את הדלת הזאת שכ"כ ייחלתי לה , כ"כ רציתי שאני  אתקבל באהבה שאוכל לזנק לליבם של אנשים 
ולהכניס טיפת תקווה ורצון לחיות , כי אדם שיש לו רצון יכול הכול .  אני מבינה שאדם חולה לא בא לבלות ולצחוק למרפאה ,הוא בא כי הוא רוצה לחיות , כי  המחלה  / הכאב (או כדומה) לא מאפשרים לו לתפקד כאדם נורמטיבי ומגבילים אותו . 
התחלתי להעריך את החיים באמת רק אחרי שהתחלתי להיות חלק מצוות בקופ"ח , ראיתי יום יום אנשים .
כאלה שסובלים סבל בלתי יאומן , כאלה  שלמזלם המצב שלהם זמני  וכאלה שליבם נשבר לראות את  האדם היקר להם סובל . 
כול הזמן נשאבתי לעבודה יותר ויותר , כול פיסת ידע גרמה לי לפרוח ,רציתי  לחזור הביתה עם סיפוק  עם רצון לבוא לעזור ולתרום .  האמונה היא שמחזיקה אותי , האמונה שאלוקים שולח לי  קשיים כדי שאתחזק  ובעתיד אוכל לעמוד יציב על האדמה בלי בושה ופחד .

2 תגובות