עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי, אני ליאם. אני כותבת מה שאני חושבת.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
אימייל
לכל פנייה, פריקה או סתם בשביל לדבר, מוזמנים לפנות למייל:
liamgreison@gmail.com
אוהבת:)
רשימת החלומות שלי
•  להיות זמרת בינלאומית
•  להיות שחקנית
•  להיות דוגמנית
•  להתנשק בפעם הראשונה
•  שלום עולמי
•  לראות שמש עולה בלב מדבר
•  להבין מהי משמעות החיים
•  להיות אמא
•  לעשות כל מה שאני אוהבת
•  להיות ידידתם של אויביי
היכרות
07/05/2016 09:19
Liam Greison
yolo, היכרות, פוסט ראשון, נושאים חשובים
היי, אני ליאם. זה הפוסט הראשון שלי כאן. אני בת 15, וההורים שלי, ובעצם כולם - כבר מצפים ממני להתנהג כמו אישה מבוגרת. לפעמים זה משכר - התחושה הזו שאנשים מתעניינים במה שאני אומרת. לפעמים זה מכעיס - בכל זאת, אני רוצה להישאר קצת ילדה. רוב הפעמים - זה עצוב. הנושאים שהמבוגרים מדברים עליהם... אני מבינה למה הם מדברים על כל אלה, זה בגלל שהם לא רוצים להתחמק מהמציאות. היא קיימת כאן כל הזמן, ואם לא נתייחס אליה - היא תכה בנו במלוא העוצמה. והמציאות היא, לצערי הרב: הטרדות מיניות, פוליטיקאים מושחתים, מלחמות, ארגוני טרור, פיגועים... ושליחת גרביים ותחתונים לחיילי צה"ל. אני עדיין לא מוכנה כל כך להתמודד עם כל אלה. אני רוצה להישאר ילדה, רק לעוד קצת זמן... כילדה, מותר לי לדבר כמה שאני רוצה על דובוני גומי, קשת בענן ופיות, ואף אחד לא יעצור אותי. כאישה מבוגרת, אסור לי. מצד שני, אני תמיד אומרת שעדיף לחיות בתוך אמת מרה מאשר בשקר מתוק.

למה אני כותבת את הבלוג? ובכן, את כל המחשבות שלי, מה שעובר עליי בחיי היומיום מנגד לכל הנושאים המזעזעים שציינתי - אני רוצה לשתף. להפיץ. אני רוצה להיות עיתונאית, סופרת, משוררת ביום מין הימים. אני יודעת שזו רק ההתחלה, אבל אני מקווה לטוב.

למה לבלוג קוראים YOLO? ובכן, yolo זה ראשי תיבות של "you only live once" חשבתי שזה ראוי ביותר כשם לבלוג שלי, ומצאתי תמונה מתאימה באינטרנט. אם תשימו לב, זה כתוב בתמונות הרקע.

מקווה שתמצאו זמן לקרוא את הפוסטים שלי!

שלכם,
ליאם גרייסון:)
6 תגובות
Not afraid to fight שיר
08/02/2017 17:43
Liam Greison
מוזיקה, שיר, בריונות, עוצמה, חוזק
חשוב לי להסביר את הרעיון מאחורי השיר לפני שאתם קוראים אותו. 
השיר הזה מדבר על הבריונות שעברתי והרגשות שעלו בי במהלך השנים שבהן סבלתי בידי בריונים. זהו שיר שהוא בעצם קצת סיפור, מכיוון שהוא מתחיל מן המקום העמוק והשחור ביותר שהייתי בו (הבית הראשון), ממשיך אל הדרכים שבהן התמודדתי, בניגוד לדרכים וה-"תהליכים" שההנהלה הציעה לי, כאלו תהליכים שכל אחד שנאלץ לעמוד במשרד המנהלת בשל דברים שכאלו - מכיר. השיר עובר לסי פרט - קטע המשבר בשיר, שמדבר על כך ששיקרתי לעצמי שאני בסדר וששום דבר לא קרה, ולבסוף מגיע לבית השלישי והאחרון, בו אני מתארת את הדרך שבה אני מחלימה ומתחילה לסמוך שוב על אנשים ולבנות חיים חדשים. זה שיר קשה שאפשר לראות אותו בהרבה מאוד דרכים, ואני בטוחה שהרבה מכם מזדהים אתו.

Skulls around my head
Jaws stick to my neck
Nobody heped me
get out of the dark
I did it in my own way
in the cold nights

You could see
that my lips were trembled
I've never asked 
 for the help you didn't offer

And when the cold night
was coming out
I was afraid to fight
Deep inside
I've always knew I couldn't hide
So i fight

My gaze is killing
I'm hunted by myself
And can't stop singing
Yes it's releases the chains
  I don't need processes
I have no interest in games
And you can try to convience me
But your tricks are always the same

You could feel
That my heart was frozen
It took a time
till the walls have fallen

Now when the cold night
Is coming out i'm not afraid to fight
Deep inside
I've always knew I couldn't hide
I couldn't hide

So I lied to myself
to my family
to the deamons in my head
I lied
Could not forget
Could not forget

My heart is healing
from all the pain
I trust my feeling
I'm done using my brain
They say I'm an alien
It's not so far from the truth
In case you haven't noticed
Being different is huge

ow when the cold nightN
Is coming out i'm not afraid to fight
Deep inside
I've always knew I couldn't hide
....I couldn't hide

.I'm not afraid to fight



0 תגובות
לאן נעלמה האנושיות?
23/12/2016 15:12
Liam Greison
חאלב, מלחמה, אנושיות, בני אדם
אזהרה - זהו קטע קשה לקריאה
דמיינו לעצמכם מצב שבו רבים ממכם בוודאי נתקלתם - אתם יושבים לכם בסלון, יום שישי בערב, ורואים טלוויזיה עם המשפחה. כולכם בריאים, לכולכם יש בגדים ואוכל, לכולכם חם ונעים. יש לכם כל מה שאתם רוצים באותו רגע. דמיינו שאתם יושבים וצוחקים עם האנשים האהובים עליכם בעולם כולו.
עכשיו דמיינו שהכל מתפוצץ ונעלם.
אתם עומדים במרכז חורבות הבית שלכם, סובלים מפצעים וכוויות שייתכן ולעולם לא ייעלמו לגמרי. גופות בני המשפחות שלכם פזורות סביבכם. אין לכם שום דבר יותר - אין בית, אין חום ואהבה. האנשים שאהבו אתכם הכי הרבה כבר לא בעולם הזה, רק אתם - אתה - נשארת. לבד. ללא אף אחד מסביב. וזה לא משנה כמה תבכה - מה שהיה לך לעולם לא ישוב.
זה מה שקורה לאלפי ילדים בחאלב ובסוריה כולה בימים אלו. אמנם חאלב נכבשה מחדש אך היא לעולם לא תשוב למצבה הקודם. עשרות אלפים פונו מבתיהם לערים אחרות, שבוודאי יהוו כיעדים הבאים להתקפות המורדים. זה בעצם לא משנה אם זו רוסיה או איראן או המורדים עצמם - בסופו של דבר, האזרחים נפגעים.
ואני שואלת - איפה האנושיות?
אנחנו בני אדם. עלינו לעזור אחד לשני אפילו במחיר חיינו שלנו. אנחנו תמיד יכולים לעשות משהו, השאלה אם אנחנו רוצים. אני לא מסוגלת לשבת בשקט בצד בשעה שהסורים מאבדים את החיים שלהם. גם אם ערבים. לא כל ערבי הוא מחבל.  לא כל מוסלמי הוא מחבל. למעשה, רובם אינם מחבלים. ולמרות שהם ממדינה אחרת, ויש להם אורח חיים, לבוש ותרבות שונים משלנו, הם בני אדם בדיוק כמונו. אני קוראת לממשלה שלנו לפתוח את השערים. לפתוח אותם בפני הסורים, כדי שיהיה להם מקום לחיות בו, כדי שיהיה להם בית, בתי חלים להבריא בהם.
ישנם כאלו שאומרים שבכל מקרה, גם דעאש וגם סוריה יפנו נגדינו בסוף המלחמה, לא משנה מי ינצח. אז מה זה אומר? שאנחנו צריכים להתעלם מהעובדה שטבח איום ונורא מתקיים ממש לידינו? אם נעשה את זה, נהיה טרוריסטים בדיוק כמו טרוריסט שדוקר אישה ברחוב. כי אנחנו יושבים בשקט ובתמימות, מעמידים פנים שאנחנו לא יודעים. להיות אנושיים זה כל מה שנדרש מאיתנו. לעזור לאחים ולאחיות שלנו.
עכשיו. כשהם צריכים אותנו.
בסופו של יום, גם הם יהיו שם כשנזדקק להם. אבל לא אם נשתוק עכשיו.
אנחנו - הם, והם - אנחנו.

~ליאם גרייסון
0 תגובות
התוווים שבלב
07/07/2016 22:36
Liam Greison
עצב, שמחה, רגשות, תווים, מנגינות, שירים
כל אחד מאיתנו הוא מנגינה אחרת. תווים שונים, צלילים שונים ואקורדים שונים.
במהלך חיינו, אנו זוכים להכיר מפרטים שונים (אנשים) שמסוגלים לפרוט על מיתרי לבנו. הם מעוררים הדים בתיבת התהודה שלנו, גורמים לנו לנגן צלילים מופלאים. הם מוציאים מאיתנו את הטוב ביותר שיכול להיות בנו. 

אנחנו בנויים ומסודרים בשירים שונים וסגנונות שונים. סגנון המוסיקה הפנימית שלנו נקבע על ידי המיתרים הראשונים שקיבלנו בילדותנו (החינוך שניתן לנו על ידי הורינו).
השירים נקבעים על פי הבעת הפנים שלנו, על פי הרגשתנו, על פי השקפתנו על העולם.

יש אחד המאמין שהעולם מלא אפשרויות והרפתקאות, בלבו ישנה מנגינה קצבית שלעולם אינה מתחלפת.
ישנו חברו, שכל מחשבותיו מתעסקות אך ורק ברחשי לבו אל אהובתו. בחייו מתנגן שיר רומנטי.
יש אחד האוהב את הים, ובראשו חוזרים שוב ושוב צלילי הים במעין הרמוניה יפהפייה שכזאת.
יש אחד שמח, שמנגינה עליזה ישנה בו.
יש אחד שלוו ושקט, מנגינתו נשמעת באטיות וברוגע.
ישנו אחד עצבני, הוא מקשיב אך ורק לבטנו, ולרוק כבד.
יש אחד המאמין בהכל, וכל המנגינות שבעולם יכולות להתנגן בלבו.
כל אלו מתחלפים אצלנו בלב ללא הפסקה....

אבל יש אחד, בחור שקט ומלא מרירות, שנוגע בגבול עם שטחו של האיש השמח. הוא האיש העצוב.
זהו האיש המצוי בכולנו, האיש שלעולם לא עוזב. אנו נושאים אתנו תמיד חלק ממנו בלבנו, וכשהוא - הבחור הזה - תופס עלינו שליטה, הוא מתפשט ומתפשט וקשה מאוד לעצור אותו.

אבל לפעמים, אין סיבה לעצור אותו. להפך, לעתים קרובות הוא דווקא עוזר לנו. עלינו לקבל את העצב כחלק בלתי-נפרד מחיינו. הוא תמיד שם, הוא לעולם לא יעזוב אותנו. אולי לפעמים הוא רק... רדום.
עלינו להבין שהעצב הוא לא דבר רע. בלעדיו, לא נוכל ליצור אמפתיה בינינו, וכן רגשות חיוביים.

עצב... עצב הוא הרגש היחיד שמתהפך, אם משתפים אותו עם מישהו אחר. כי זוהי המשמעות של חיי חברה על כדור-הארץ. הרגש הזה מביא לנו עניין לחיים, ומלבד זאת - הוא גם יכול לגלות לנו מי הם האנשים החשובים באמת בחיינו. מי הם האנשים שנוכל לשמוח עליהם שיתמכו בנו בכל מצב, בכל מקום ובכל זמן.
כי עצב - הוא רגש יחיד במינו. ידו משולבת ביד האושר, והם יוצאים להם יחדיו למסעות משותפים, בהם כל אחד מגן על השני, כי איש מהם לא יכול להתקיים ללא האחר.

עצב, הוא אינו רוע.

~ליאם גרייסון~
6 תגובות
ידידי האהוב
06/07/2016 20:22
Liam Greison
אתה פגעת בי. כל כך הרבה. יותר משאיש פגע בי מעולם. אפילו לא חשבת להתנצל.
פעם היינו ידידים, לפני המון זמן. ואחר כך, הבנתי שאני אוהבת אותך. אבל הבנתי את זה מאוחר מדי. לבך כבר היה שייך למישהי אחרת. אפילו לא שמתי לב, שכשאני חשבתי אותנו לידידים, אתה אהבת אותי.

אני זוכרת כמה תומכת ואוהבת הייתי. אבל רק כידידה.
איך שבתמימות, חיבקתי אותך לאחר שפגעו בך כל כך.
הייתי קטנה, לא הבנתי הרבה באהבה. כל מה שידעתי היה שאתה שכן שלי, ושאתה חברי הטוב, ושאני אוהבת אותך. כל כך הרבה. אבל רק כידידה...

אני הייתי החברה הטובה ביותר, זו שתמכה יותר מכל "החברים" הנוראיים שלך, אלו שלאחר מכן זרקו אותך כמו היית פחית.
אני באמת אהבתי אותך, ידידי הוותיק. היית כל כך חשוב לי.

יש לי תמונה בראש. אני זוכרת איך חזרנו, פעם, לרחוב שלנו, על השביל המפותל, לאור הירח. אתה בכית, פגעו בך. אני צעקתי עליהם. בפעם הראשונה בחיי, העזתי לצעוק עליהם. "המקובלים". אני נשבעת לך, הייתי צועקת בשבילך עד הצליל האחרון.
אמרתי לך שהכל יהיה בסדר, שהם סתם טיפשים. שאתה יותר טוב מהם בכדורגל.
וחיבקתי אותך, ולא התנגדת. ורק שנים אחר כך, הבנתי גם מהתנהגויות אחרות שלך, שאהבת אותי. איך שהסתכלת עליי. הייתי שונה מבנות אחרות. שקטה יותר, מופנמת, אבל אם חודרים את החומות - הייתי שחקנית כדורסל פראית, להוטה, מלאת אנרגיה. אתה הצלחת לפרוץ את החומות הללו.

ובהמשך, זה כבר לא היה אותו דבר. התחלפנו. אני רודפת אחרייך, לשווא. לבי נשבר לאלפי רסיסים.

והיום, כמה שנים אחר כך, אני עוזבת את השכבה שלך, שלנו, של פעם. אתה נשאר, ואני לא, ודרכינו נפרדות. ואני כבר רואה איך אתה מסתכל על בנות אחרות, ידידי. אני רואה איך אתה מתאהב בהן.
אני רק רוצה שתדע, שאני תמיד אוהב אותך, איתמר. אם אי פעם תגיע לכאן, ותקרא את זה - תדע זאת. אני באמת אוהבת אותך, מכל לבי. אבל רק כידידה. ואני בטוחה שאתה גם יודע מי אני, מאחורי המסך. ואני יודעת שביום מין הימים, תקרא זאת, ידידי הוותיק.
היום, אני מותירה אותך בעבר, ופוסעת לעבר העתיד.

שלך באהבה,
M.G ליאם.
3 תגובות
התחלה חדשה
06/07/2016 13:05
Liam Greison
התחלה חדשה, חוזק, המחר, האתמול
התחלה חדשה היא סיכוי לעולם חדש, חיים חדשים, אהבות וחברויות חדשות. התחלה חדשה היא סיכוי ל... התחלה חדשה! וכל מה שעבר עליך אתמול - הוא יחזק אותך לקראת המחר.
0 תגובות
חבר, אהוב, איש סוד
05/07/2016 23:32
Liam Greison
חברות, אהבה, קשר, שפה משותפת, yolo
לפעמים אני יכולה לקרוא מה שאנשים חושבים. כאילו השיער והקרקפת שלהם שקופים, אני ממש יכולה       
 מה הם חושבים לעצמם.
יש להם מבטים משלהם, שגורמים לי מיד להבין במה הם מתרכזים. ההבעה בעיניים שלהם.
אני יכולה לשבת בתוך הכיתה וממש לקרוא את כל מה שקורה סביב:
הצורה שבה הילד הזה מסתכל על הילדה הזו, המבט הכאוב של הילד, אשר מפחד מילד אחר. החיוך שעולה למישהו על הפנים כשהוא והחבר הכי טוב שלו מבינים בדיוק אחד את השני.
כשיש חיבור בין שני אנשים, במיוחד בין אנשים שמכירים זה את זה שנים, אנחנו יכולים הבין אחד את השני  ללא שפה. אנחנו פשוט מביטים בעיני האחר, ויודעים בלב, מה שהאחר יודע.
ומתי אפשר באמת לבדוק, מתי אפשר באמת לדעת? האם החבר שלנו, הוא באמת החבר שלנו? זה לא קורה ככה סתם, אי אפשר בכלל למדוד זאת. אבל חברות אמתית - היא מתגלה דווקא בשעות הקשות.
כשהחבר הזה - האיש המדהים הזה - מתנהג אליך באמפתיה ואכפתיות למרות שאתה יורק כלפיו זבל מהפה שלך, מוציא עליו את כל העצבים. למרות שאתה ממש בלתי נסבל מרוב רחמים עצמיים! למרות שבאותו הרגע אתה חושב אך ורק על עצמך. שם - במקום העגום הזה - ישנה קרן אור שתאיר אט אט את האפלה. קוראים ל אור הזה חברות, חברות אמתית, של אהבה.
הרבה אנשים שואלים - אם עלינו לבחור בין אהבה לבין חברות - מה עלינו לבחור? התשובה היא שאינכם יכולים לבחור. משום שאהוב הוא חבר. וחבר הוא אהוב. אני יודעת כמה אהבה שוררת בין חברי אמת.
כשגרתי בעיר אחרת, הייתה לי חברה מאוד טובה בגן. היא הייתה, ועודנה, הנפש התאומה שלי. שתינו הלכנו בדרכים שונות, ערים שונות, חברים שונים ותחומים שונים. ועדיין - מאז הגן, אנחנו שומרות על קשר. וכשיש לך מישהו, מישהו שכל כך קרוב ללבך ולפעמים נדמה כה רחוק - אז אתה מבין כמה אהבה יש בלבך, כמה אתה מתגעגע, וכמה החבר הזה חשוב לך.
אותו דבר, כשמוצאים אהבה אמתית - היא לא נמדדת רק בנשיקות ואושר, סמל האהבה.
היא נמדדת גם בחיבוקים בגשם, בבכי, בהתפרצויות, בהכלה ובהקשבה.
כי מערכות יחסים הן דבר כה פשוט - ועם זאת כל כך מורכב, שלפעמים אתה פשוט מעדיף להישאר לבד. וגם זה בסדר! לא משנה באיזו דרך תבחר, תוכל להיות מאושר. רק מצא לך מישהו, שיהיה לך איש סוד. איש שתמיד תוכל לספר לו הכל, לא משנה כמה נורא העוול שנעשה לך או העוול שביצעת. 
בהצלחה!


באהבה שאין לה סוף,
ליאם:)
0 תגובות
בריונות - איך להתמודד?
04/07/2016 08:24
Liam Greison
בריונות, התעלמות, שקופים, שנאה, אנשים
יש אנשים שמלאים באהבה, יש אנשים שמלאים בשמחה. יש אנשים שמלאים בצער, ויש כאלו שמלאים בסקרנות.
בכולנו יש גם מעט כאב, וכל אחד מאיתנו יכול להיות מה שהוא רוצה. 
אבל האנשים שלעולם לא ישתלבו בינינו, הם האנשים שמלאים בשנאה.
אני פשוט לא יכולה להבין אותם. הם מלאים שנאת חינם. מתעבים אנשים ללא שום סיבה. גורמים כאב, צער, אי-הבנה. הם הורסים אותנו, עוקרים אותנו ופוגעים בנו במקומות שבהם אי אינו מעז לגעת, מלבדם. הם האנשים שיביאו, בסופו של דבר, את האנושות לחורבן. אני מאמינה שהדרך להרוס אותם, היא להפוך אותם לשקופים. 
אני יודעת שהם פוגעים. מאוד. הרבה. כל כך הרבה שאי אפשר אפילו להתחיל להסביר. זה קרה לי, אני מבינה. אבל הדרך היא להעמיד פנים, שהם לא קיימים. להסתכל מאחוריהם בריקנות, אפילו לא להתייחס למילה. לא להעיר הערות כמו "מה זה, זבוב שמזמזם?" פשוט להעמיד פנים שהם לא קיימים. 
זה מתסכל מאוד, כי האנשים הללו מנסים לשבור אותנו בכל דרך אפשרית. זו הדרך שלהם להפיג את השעמום מחייהם חסרי-הטעם, להתגונן בעצמם מפני מקרים שכאלו. 
זוהי דרך קשה, להפוך אותם לשקופים. כי הם יפרצו את גבולותיהם שלהם על מנת לקבל אפילו טיפה של יחס.
אבל צריך להבין שזוהי הדרך היחידה לגרום להם להרגיש פשוט לא שווים. להרגיש שאין משמעות למה שהם אומרים, שהם איבדו את ההזדמנות שלהם להשפעה כלשהי. 
יש אנשים אחרים, שהיו קוראים לזה חרם. אבל זה חרם של יחיד, שנלחם כבר חודשים ושנים בעוצמה הנוראית ביותר הקיימת באנושות: בריונות. זה הורס אותך, יותר מפצצת אטום. אני יודעת שהרבה מזדהים אתי. כי כולנו עוברים את זה, באיזשהו שלב בחיים. וזה לא משנה אם אתה בן 15 או 30. זה תמיד קורה. הפתרון הוא להבין, שמה שהכי פוגע, זה אי-הפגיעה.

שלכם באהבה ובתמיכה,
ליאם

נ.ב - לכל עזרה או פריקה כלשהי, תוכלו תמיד לפנות אליי:)
6 תגובות
העולם, היקום וכל השאר
03/07/2016 21:38
Liam Greison
העולם, היקום, תנועה, הכרת תודה, תודה
האם אי פעם חשבתם על עצמכם?
אני לא מתכוונת למובן של "מה אני עומדת ללבוש מחר?!" או "מה האודם שהכי יחמיא לי?" כולנו, כמובן, רוצים להיות נאים, אבל לא לזה אני מתכוונת.
אני מתכוונת לעצם קיומנו בעולם הזה. העולם הנפלא והמדהים הזה!
אתם לא חושבים, שהעובדה שאנחנו מתקיימים היא פשוט מדהימה? היכולת המחשבתית חסרת הגבולות של האדם, שהביאה אותנו להיות בראש שרשרת המזון?
ישבתי לי בתוך הברכה שלי, לפני כמה דקות, וחשבתי: "וואו! יש לנו כל כך הרבה בעולם הזה. למה אנחנו מתלוננים כל כך הרבה?" מדהים כמה שזה נכון, הבנתי פתאום. אני כה ברת-מזל! לעתים קרובות מדי אני, ואני בטוחה שיש אנשים שמזדהים אתי, מרגישים שהעולם ממטיר על עלינו צרות, ושאנחנו כה מסכנים. והבנתי פתאום שהייתי כל-כך טיפשה שחשבתי על זה בכלל.
אני עברתי שנתיים בריונות על-ידי ילדה, ואני לא מפחדת להגיד את זה. שנאתי אותה, היא פגעה בי וחדרה את הגנותיי כפי שאיש מעולם לא עשה. אני לא מסוגלת לשכוח מה היא עשתה לי, אבל פתאום הבנתי שהיא אולי דחפה אותי לעשות את הדבר החשוב ביותר שעשיתי במהלך השנים האחרונות. רציתי לעבור בית ספר בגללה, והלכתי לבחון מספר אפשרויות. בסופו של דבר, ניתנה לי ההזדמנות ללמוד דבר שחשוב לי מאוד - מוזיקה. כלומר, היא בעצם עשתה לי טובה ענקית!
אני מאמינה שהזמן והגורל הם תאומים. הזמן מרפא פצעים, הזמן משנה את חיינו. הגורל קובע את הזמן. לגורל תמיד יש משמעות- בכל דבר שקורה לנו. לכל דבר יש הסבר, ואני לא מתכוונת להסבר מדעי.
אני בכלליות, לא מאמינה בחוקי המדע, ברובם. החיים לא ניתנו לנו בכדי שנבין אותם. הם ניתנו לנו כדי שנחיה אותם.
המדע? הוא ניסיון של אנשים לחשוב שיש להם שליטה כלשהי על מה שקורה, שיש להם שיטה להבין. אבל הם טועים.
העולם? הוא אינסופי. הוא הנצח, הוא הזמן והגורל. אין בו היגיון או שיטתיות, המחזורים שבו משתנים. אנחנו אלו שמתאימים עצמנו לעולם, ולא ההפך. אנו צריכים להודות על החיים שניתנו לנו, ועל כל דבר שיש לנו. כי שום דבר לא מובן מאליו, ואם נבין זאת - נהיה מאושרים.
נגיד תודה על הידיים והרגליים שלנו, על הגוף הבריא. על הבית החם, גם אם לפעמים טעון בכעס. על אוהבנו ואהובינו, על האוכל והמים, וכל בוקר שאליו אנחנו קמים. זוהי רשימה אינסופית של דברים מדהימים.
אנחנו צריכים להפסיק להתעסק בבעיות פעוטות, ולנסות כל מה שמסקרן אותנו - רכיבה על אופניים, גלגיליות או סקייט-בורד. ריקוד, כדורסל או כדורגל. שירה, ציור, פיסול, מדע, חקר. ישנן אינספור אפשרויות. נסה הכל, אתה תמיד תמצא משהו שתאהב. כי כמו שלכולנו יש גורל, לכולנו גם יש ייעוד. אף אחד לא נברא בשביל לקשט את הרחוב. לכולנו יש ייעוד, ואנחנו מחליטים עליו. אנחנו מחליטים איזו תנועה נעורר בחלל העצום שנקרא העולם.
13 תגובות