עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
משימה שבוע 10 - לי אוחיון
10/01/2018 20:36
לי אוחיון
1 .על פי המאמר המצורף על חדשנות בטויוטה: 
 Factor #5: Tolerance for failure .a עמוד 8- מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארוגניים - נא להסביר. 

על פי המאמר, כשלונות חשובים לחדשנות ארגונית כיוון שכשלון מעודד למידה ולאחר כשלון אתה לומד בדרך אומנם הקשה אך הבטוחה ובסופו של דבר כשלונות מעודדים אנשים ללמידה וכך החברה מתפתחת. ולכן בעת טעות יש לשבח את העובדים ולא לנזוף בהם.

b
 Factor #14: Availability of reward mechanisms for innovation. עמוד 10 - כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים

בחברת טויוטה החליטו לתגמל את העובדים על פי עבודה בצוותים ובקבוצות ולא על פי יחידים. הבונוס יינתן לכל חבריי הקבוצה באופן אחיד כיוון שהמחשבה היא שכולם תורמים למאמץ המשותף. שיטה זו מעלה את המוטבציה של העובדים לעבוד בקבוצה ויש לכל אחד מוטיבציה לתרום למאמץ הקבוצתי.
גישה זו של טויוטה יוצרת למעשה פתח לחדשנות ושיתוף ידע- כעת זהו אינטרס הכלל לשתף מידע ולהגיע להישגים יחד, מה שיוביל בסופו של דבר להמעקת הידע, המקצועיות של כל עובד בפרט ובסופו של דבר הארגון כולו ישתפר.
2 .על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל
חברת בגיר היינה חברה המייצרת חליפות. חברה זו הבינה שכדי לצאת מהמצב אליה נקלעה היא חייבת למצוא פתרון חדשני שייכבוש את העולם. 
חברת בגיר ייצרה חליפה שניתן לכבס אותה בכל בית ואין צורך לשלוח אותה לניקוי יבש. 
פתרון זה היה פתרון חדשני ואף זכה בתרות.בזכות המצאה זו הם הצליחו להגדיל את מעגל הלקוחות ולפנות לשווקים רבים במדינות שונות בחו"ל
 3 .הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני

מודל זה הינו מודל המבטא את  מחזור חיי מוצר מרגע כניסתו לשוק.
ישנם 5 שלבים עיקריים  אשר יוצרים צורה מעין סוג של סנפיר של כריש .
בשלב הראשון יש את הממציאים של רעיון  והם הראשונים לרכוש מוצר לצורך ניסויים ,מדובר במעט מאוד אנשים . בשלב השני יש את המפתחים הראשוניים שהם בעצם הקהל השני שרוכש את המוצר זה בעצם יוצר מעין ביקוש ועלייה ברוכשים .
לאחר מכן יש את הרוב המקדים שמדובר בעצם ברוב האוכלוסיה ולאחר מכן מתרחשת ירידה גדולה , מה שעצם מסביר את זה הוא שיוצא ככל הנראה מוצר חדש והם רצים לרכוש אותו .לאחר מכן, הרוב המאחר - מאמצים את המוצר קצת יותר מאוחר מן הממוצע, מהססים יותר לפני הקנייה ואחרונים, המשתהים - לרוב מפחדים משינויים ומחידושים ומעדיפים את הישן והמוכר ולכן לא תמיד בכלל יאמצו את המוצר

0 תגובות
משימה שבוע 9 - לי אוחיון
03/01/2018 16:43
לי אוחיון

 1.ארגוןמסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן KMaaS

                                                                         א. מהם היתרונות שהארגון מצפה להם?

1.     תמיכה-הארגון מצפה לתמיכה מחברה חיצונית שתעניק לו שירותי מידע.

2.     שיפורביצועים – בעזרת הענן הארגון ישפר את ביצועיו בזכות ניהול ידע טוב יותר.

3.     חסכון בהוצאות - שמירת המידע בענן ותחזוקו נמצאים באחריות בעלהעסק אשר נותן את שירותי הKMaaS  ובכךהוצאות התשתית והתחזוקה יורדות מהארגון (כולל עלות עובדים שאר צריכים לתפעל ולתחזק)

ב.     מנה שלושה תנאי סף להצלחה.

1.     אבטחת מידע

2.     תקשורת טובה לרשת

3.     יחסים גבוהים עם הספק

 

2.     מתי ישצורך ב"מיחשוב ערפל"?

מחשוב ערפל (fogging, fog computing) הואתבנית המרחיבה את שירותי מחשוב הענן לקצה הרשת המקומית. המטאפורה באה מהעובדה,שערפל הוא הענן הקרוב יותר לקרקע ועל כן, "מחשוב ערפל" מתרכז בעיבודמידע בקצה הרשת הארגונית. בדומה לענן, גם מחשוב ערפל מספק שרותי מידע מחשובאפליקציות ואחסון המידע למשתמשי הקצה.

זה פתרון למצב , בו יהיה יותר מדי מידע והמידע הזה יהיה חייב סינון כילא ניתן יהיה לשלוח את כולו לענן.


3.     בהנחהשאתם אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם למכירות בפועל ותוצאותהפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות חברתיות. האם לצורך אגירת הנתוניםלפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או אגם נתונים ? נא לנמק.

 

ההבדל העיקרי בין מחסן נתונים לאגם נתונים הוא שבמחסן נתונים המידעמובנה וניתן לסדר אותו בסכימה קבועה בעוד שבאגם נתונים יש שילוב       של מידע מובנה,חצי מובנה ולא מובנה כלל בפורמטים שונים הכוללים טקסט תמונות ווידאו..

 לצורךאגירת הנתונים לפני עיבודם אבחר במחסן נתונים כיווןשסידור נתונים בשלב מוקדם הוא לעתים רבות זול ופשוט הרבה יותר מסידורשלהם בדיעבד.

 

0 תגובות
משימה שבוע 8 - לי אוחיון
28/12/2017 18:46
לי אוחיון

תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע.

צרכים ארגוניים:

1.     1.  שימור הכוח הארגוני – באמצעות קהילות ידע נוכל לשמר את הכח הארגוני. אנשים אוהבים להיות שייכים לקבוצה. כאשר הם שייכים לקבוצה הם מרגישים בעלי כוח ולכן יותר טוב להם בעבודה.

2.     2.  גיוס אנשים דומים - באמצעות קהילות ידע ניתן לגייס אנשים דומים לאותם חברי הקבוצה - כלומר הסבירות שאנשים בעלי מכנה משותף יהיו מקורבים לאותם חברי קבוצה גבוהה יותר ולכן אנחנו מאפשרים קיצור זמנים של גיוס והכשרה

3.     3.  שיתוף ידע - שיתוף ידע בין אנשים ומקצועות בעלי מאפיינים דומים - כאשר הבעיה כבר לא אישית, ניתן לפתוח דיון של בעלי ידע ולנצל את האפשרות להתאגד לקהילה על מנת להגיע לפתרונות יותר איכותיים.

צרכים אישיים: 

1. הדרכות למדיה חדישה - עמודים רשמיים של אתרים מהינים של בעלי מקצוע אשר מעדכנים אודות נושא או מאמר חדש. לינקדאין למשל הינה פלטפורמה אשר נותנת מענה במקרים רבים לאנשי HR ומקנה להם את האפשרות לנהל את תהליך הגיוס דרך המדיה.

2. התייעצויות -שאילת שאלות בפורום באופן אנונימי/גלוי, התייעצות עם גורמים שונים כדי לקבל חוות דעת מקצועית

לדוגמה בנושאי זוגיות ,משפחה וילדים.  

3. עזרה בפתרון הבעיות - אדם המבקש לפתור בעיה כלשהי ואין ברשותו את הידע- יכנס לקהילה השייכת לאותו תחום ויוכל לקבל מענה.

 

  

תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני.

צרכים ארגונים:

1.      שימור ידע בארגון – לדאוג שכל המידע יהיה מרוכז ומתועד

2.       גישה נוחה - לאפשר לעובדים גמישות עבודה גבוהה יותר שכוללת יכולת עבודה מהבית ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים בחברה

3.      איסוף המידע - תן לאסוף את הידע בקלות על ידי צ'יפור האנשים שיחלקו מידע ניתן יהיה לחסוך את כל התהליך המסובך.

       צרכים אישיים:

1.      מקור מידע – לציין מי ביצע כל דבר כדי שנוכל לפנות בעתיד במידה ויהיו אי הבנות.

2.      נגישות - המידע נגיש בגישה ווביט ולכן ניתן להתחבר אליו מכל מקום ובכל זמן. הדבר מאפשר ברמה האישית לסיים משימות בבית במידה והעובד לא הספיק לעשות את זה בעבודה או לעבוד בשעות שיותר פנויות לו.

3.      נוחות - כל המידע נמצא במקום אחד ברור ומוגדר. יש יכולת גישה לאותו ויקי באמצעות הרשת הפנימית של העבודה. תמיד נדע לאין לפנות כשאנחנו לא יודעים משהו.


אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי ?


בעיות ארגוניות שאותן רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע הן:


א. מחסור של ידע של עובד מסוים: בעזרת שימוש בקהילת ידע העובד יכול לחפש את הנושא הרלוונטי שהוא מרגיש כי יש לו חוסר ידע, ובעזרת הידע שקיים בקהילה להרחיב את הידע שלו.

ב. הימנעות מטעויות חוזרות בארגון: בארגונים שקיימים בהם איי ידע רבים, לעתים רבות המחלקות השונות חוזרות על טעויות שקרו במחלקות אחרות. באמצעות שיתוף הידע בקהילת ידע, נוצר קשר בין הידע של המחלקות השונות ובכך ניתן להימנע מטעויות קודמות.


בעיות ארגוניות שאותן רצוי לפתור באמצעות ויקי ארגוני הן:

א. כאשר יש צורך בכתיבת מסמך, שהידע בו משותף למספר עובדים שונים בארגון, ניתן להשתמש בויקי ארגוני. כך ניתן לתת הרשאה למספר עובדים לכתוב את המסמך, ניתן לראות את הגרסאות השונות ולאשר את השינויים. בכך אנו יוצרים מסמך ידע ברמת מומחיות גבוה.

ב. בויקי ארגוני ניתן להגיע לנושאים שונים ואף לנושאים שאנו לא יודעים על קיומם. כיוון שויקי ארגוני מאפשר חיפוש של תוכן וגם מעקב תוכן לפי קישורים רלוונטיים, ניתן להגיע לנושאים שונים בקלות רבה יותר.

 

 

 

 

 

 

0 תגובות
משימה שבוע 7 - לי אוחיון
19/12/2017 14:20
לי אוחיון

איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובלברשת האינטרנט( 1-9-90)?


בשיעור נחשפנו לחוק 1-9-90, הכלל טוען שהתכנים ברשתות החברתיות אינם נוצרים על ידי כללהמשתתפים, אלא קיימת חלוקה לא שוויונית בין היוצרים לבין הצופים בתכנים. הכללמורכב מ-1% "יוצרים" שמהווים משתתפים פעילים ברשתות החברתיות השונות,ולמעשה יוצרים את התכנים. 9% מהגולשים הם "עורכים" שדנים ועוסקים במידעשהעלו ה"יוצרים". 90% מהגולשים הם "אורבים", שצופים בתכניםהשונים ובדיונים עליהם. ה"אורבים" לא יוצרים תכנים או נושאי שיחה חדשים.מהכלל ניתן להסיק כי ברשת קיים רוב דומם, שלא לוקח חלק פעיל ביצירת או עריכת תכנים.


על מנת להגדיל את אחוז העובדים הפעילים יש לפעול בכמה אופנים –


1.     יצירת אמון בין המחלקות השונות בארגון לביןההנהלה.

2.     נדרש לייצר אווירה אשר תעודד את העובדים השוניםלהתחבר ולהתעדכן זה עם זה ולכן יש להפוך את ההשתתפות בדיונים וביצרת התכנים לפשוטה.

3.     לשלב את הצד הפורמלי עם ההנאה של חברי הארגון

4.     הענקת תגמול או פרסים בכדי לעודד עובדים לקחת חלקברשת החברתית

 

קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים שלהניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישותהמפורטות במאפיינים אלו ?


על פיהמאמר ישנם מספר מאפיינים של ניהול בסביבה הרשתי:


1. עובד לא יכול להצליח לבדו וצריך את תמיכת הקולגות בו.
2. התלות מתבטאת לא רק בעשייה, אלא בידע חיוני הנדרש אפילו לעצה בלבד.
3. לפעמים האדם שבו העובד תלוי באדם שלישי.

4. בפרט,יצירת ידע ארגוני/מקצועי חדש דורשת מעורבות של הרבה אנשים ולא מספיק בודדים.
5. לא מדובר רק בסביבה השואפת מפרוייקט לפרוייקט, התלות אופיינית גם כדי לקדםמשימות פשוטות.
6. עובדים רבים נדרשים לתת מענה איכות ובזמן לגופים שונים בארגון.
7. יש תהליכים עסקיים שהם חוציי ארגון יותר מתמיד (שימור לקוחות, פיתוח ושיווקמוצרים).
8. הדיווח הופך להיות מגוון ובדרישות משתנות.

רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור להטמיע את גישת הניהול הרשתי. בכל ארגון יש  מחלקות או יחידות אשר עוסקות בנושאים קרובים אודומים, אך לא מעבירות ביניהן ידע. יישום רשת חברתית פנים ארגונית יכול לתת מענה למחלקותאלו. למשל, ע"י זיהוי של נושאים רוחביים המשותפים למספר מחלקות שונות, ויצירתמקום מפגש למחלקות אלו באמצעות הרשת החברתית. בקבוצה ניתן יהיה להעלות סוגיותושאלות שונות
כמו כן, רשת חברתית פנים ארגונית יכולה לסייע בלמידה מניסיון העבר. הרשתמאפשרת ליצור קשרים בין עובדים בעלי וותק שונה, העוסקים בתחומים חופפים. קשרים אלומאפשרים שאילת שאלות, קבלת רעיונות וטיפים, ובאופן כללי, שיתוף בידע הנצבר מהניסיון שלהם.

0 תגובות
משימה שבוע 6 - לי אוחיון
16/12/2017 11:14
לי אוחיון
1 .מה היתרונות של תרבות share to need?

תרבות need to share  הינה מייצגת תרבות של שיתופיות כלפי כלל העובדים בארגון/החברה פרט למידע מסוים שמראש הוגדר כחסוי ובלתי ניתן לחשיפה.

לדעתי, תרבות זו הינה גורם הכרחי להצלחת החברה כיוון שבתרבות זו נוהגים לשתף את הידע בין עובדי החברה וכך מאפשרת למידה והפקת לקחים.

כך המידע מועבר בקלות בין העובדים וכל אחד יוכל להגיע למידע בקלות יותר.

2.א. מה ההבדל בין מוטיבציה חיצונית למוטיבציה פנימית?

מוטיבציה פנימית מדברת על אותו כח פנימי המניע את האדם לעשות דברים בחייו. סיבת העשייה היא מעצם הנאה במובן הכי בסיסי. אין רצון וכוונה להשיג דברים אחרים, חיצוניים, אין כאן רצון לקבל גמול חיצוני, אלא יש כאן רצון פנימי אמיתי להנות מעצם העשייה ולממש את העצמי. האדם עושה דברים מתוך תחושת שליטה ובחירה פנימית אמיתית. זה ההבדל בין לעשות דבר כי צריך לבין לעשות דבר כי רוצים.


מוטיבציה חיצונית היא עשיית הדברים כדי להשיג משהו בתמורה. פרס, גמול או כל דבר חיצוני. אדם המונע ממוטיבציה חיצונית, ישבר רגשית מהר יותר במצבים של אי הצלחה ולא ידע לראות את הרווחים הפסיכולוגים ממצבים קשים.    

2.ב. בארגון מסויים יש קושי בכתיבת דוחות בתום ביצוע משימה. כיצד לדעתכם אפשר לגרום לעובדים כדי שיכתבו דוחות, והדוחות יהיו באיכות טובה ולא רק לצאת ידי חובה? 

הוכח כי שימוש בתורת המשחקים בארגון גורם לתפוקה טובה יותר בארגון ובין העובדים.

כדי לגרום לעובדים לבצע ככלל עבודה כלשהי או בפרט כתיבת הדוחות באיכות טובה נדרש מהמעסיק "לצאת מהקופסא" ולבצע משחוק בין העובדים.

ככל שלעובד יותר נעים במקום עבודתו כך המוטיבציה הפנימית שלו תגדל ותפוקתו תהיה טובה יותר.

ישנם כמה דרכים להפוך את העבודה למשחוק, למשל – חלוקות נקודות לעובדים, פרסים והקמת תחרות קטנה בין העובדים שבסופה המנצח יזכה בפרס או הוקרה מסויימת. 

0 תגובות
משימה שבוע 5 - לי אוחיון
11/12/2017 18:06
לי אוחיון

 

1.      אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ? נא לנמק.

 

מיקור המונים הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים"). כך, למשל, במקום להעסיק מעצב גרפי לצורך ביצוע משימת עיצוב גרפי, יכולה חברה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר, או לחלק את המשימה ואת התשלום בין מספר מעצבים שונים. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת גישה במקביל למספר גדול של אנשים באמצעות רשת האינטרנט, וכך ניתן להגיע באופן מעשי הן למומחים כמעט בכל נושא והן לחובבים, אשר מוכנים לבצע משימות בתשלום נמוך או אף בחינם.

בנוסף, כך הצרכנים עצמם מעצבים את המוצרים באופן שהם רואים לנכון ולכן במקרה שלנו יוכלו לפתח את הרובוט שהצרכנים רואים בו את האפקטיבי והיעיל ביותר וזה מה שירום להגדלת המכירות והקטנת העלויות.

 

2.      עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים. באיזו שיטה תבחרו ? נא לנמק

 

אני הייתי בוחרת בשיטת הפצת סקרים. הייתי יוצרת קשרים עם אנשים מתחום העיסוק שלי ומפיצה להם את הסקרים, אני מניחה שהייתי משתמשת ברשתות החברויות על מנת לחפש אנשים מתחום העיסוק שלי.

סקר הינו שאלון אנונימי ולכן אני חושבת שבשיטה זו הייתי מקבלת את התוצאות המיהמנות ביותר.

 

 

 

3.      מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?

הקמת סטארטאפ בימינו כרוכה בסיכונים לא קטנים.

ראשית, עדיין לא קיים שוק ציבורי עבור המניות ולכן ישנה אפשרות שלא נוכל למצוא קונים/ יהיה לנו לא קל למצוא קונים למניות שלנו.

בנוסף, בתחילת דרכן של חברת הן מעדיפות להשקיע את הרווחים בפיתוח החברה ולא בחלוקת הדיבדנדים. ולכן יכול להיות שלא נקבל החזר על השקעתנו בזמן הקרוב.

ולסיום, ההשקעה עשויה להיות כפופה לדילול עתידי כאשר החברה תנפיק מניות נוספות.

במידה ולא ישתפו אתכם בסבבי גיוס עתידיים, אחוז אחזקתכם בחברה יקטן כאשר החברה תנפיק מניות נוספות.

 

פיזור סיכונים, משמעותו פיזור הכסף במגוון השקעות במטרה להפחית את הסיכון, ולכן בהשקעות בסטארטאפים מומלץ לפזר סיכונים ולא להשקיע את כל כספי ההשקעה במקום אחד.

 

0 תגובות
משימה שבוע 4 - לי אוחיון
27/11/2017 19:17
לי אוחיון

תאר בקצרה בעיה של המשכיות ידע (שימור ידע) על סמך מאמר שמצאתם באינטרנטומהם הפתרונות המומלצים על פי המאמר


המאמר שבחרתי הוא: שימור ידע של המשאב האנושי – מנכס פרטי לנכס ארגוני

מאת דורית אילת ודורית כספי

קישור: 

https://goo.gl/QtpTgm




שימור ידע מהווה מהלך חיוני בפעילות השוטפת של הארגון. מהלך זה הינוקריטי להעלאת רף הידע המקצועי בארגון, לשמור את הארגון בחזית הידע בתחומו, כדישימשיך לתפקד בצורה יעילה וכן לקיים למידה לאורך זמן לצורך שיפור מתמיד. אחד האתגרים המשמעותיים שארגונים מתמודדים עימם כיום, הוא הצורךבשימור הידע הארגוני, פיתוחו ועדכונו המתמיד, ובפרט הטיפול בידע הנצבר אצלהמומחים, מוקדי הידע בארגון והפיכתו לידע מתועד, פרקטי ושימושי, לכלל חברי הארגון.


במאמר מדובר על הבעיה העיקרית היום של חברות והיא קצב תחלופתהעובדים במקומות עבודה. עובד מגיע לחברה, מקבל הכשרה, צובר ידע, ניסיון ולאחרתקופה הוא מחליט לעזוב מסיבות מסוימות וכל הידע שצבר עובר עימו הלאה.

שימור הידע וניהולו באופן נכון עוזר לחברות לשמר את הידע שאנשיהם צברוגם לאחר שהם עוזבים את החברה, ואז כשמגיע עובד חדש לחברה הוא לא צריך לבד לחפש אתכל הידע ואת כל התשובות לשאלות שעולות בדעתו.


במאמר מוצגות פתרונותלהצלחת פרויקטים של ניהול ידע בארגון:


1.הגדרתמטרות ויעדים ברורים: בשלב הייזום והתנעת הפרויקט חשוב להקדיש תשומת לב לקביעת המטרות והיעדים.לאורך כל שלבי הפרויקט יש לבחון האם הושגו המטרות שהוגדרו.


. 2 קשבניהולי: לתמיכת ההנהלה חשיבות עליונה בפרויקטים של שימור ידע. תמיכת ההנהלהאמורה לבוא לידי ביטוי בהשקעת משאבי זמן, תקציב ומעקב אחר הפרויקט.


3. רתימת כל האנשים המעורבים לתהליך: מצדאחד, העובדים צריכים להיות מוכנים לשתף את הידע שברשותם ומן הצד השני, העובדים צריכיםלהיות מעוניינים ללמוד מהניסיון שהצטבר.


.4  הטמעת תהליך שימור הידע – הטמעתתהליכי שינוי שנועדו לשפר את זרימת הידע מהעובדים הותיקים לעובדים החדשים בארגון.בהקשר זה, אחד הצעדים החשובים להצלחת הפרויקט, הוא למנות באופן פורמאלי מוביל בעלמוטיבציה לתהליך שימור הידע.


. 5ביצועהפרויקט בשלבים, בהתאם למתודולוגיית תהליך שימור ידע:

התנעת הפרויקט: קביעת מטרות ויעדי הפרויקט, תוך הבנת חשיבות התהליךוהגדרת צורכי שימור הידע.

מיפוי הידע: יצירת מפת הידע הארגוני, באמצעות ראיונות ומפגשי צוות.

תעדוף: ביצוע תהליך של תעדוף תחומי הידע והנושאים הקיימים, לצורךתכנון תהליך העבודה ותעדוף שלבי התיעוד

תיעוד הידע: בהתאם לתוכנית העבודה, מתבצע התיעוד הנדרש בכליםהטכנולוגים, הקיימים בארגון.

הדרכה והטמעה של תהליך השימור ובניית מאגר ידע, ככלי עבודה ביחידהובארגון.

0 תגובות
משימה שבוע 3- לי אוחיון
24/11/2017 11:11
לי אוחיון

 

1.      כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?


OCR  הינה טכנולוגיה חדשנית שיעודה המרת תמונות, כתב יד וטקסט מודפס לתמליל במסך המחשב.

טכנולוגיה זו יכולה לסייע לנו בכמה דרכים – לאחר הסריקה ניתן לעצב מחדש את הטקסט/את הקובץ, ניתן לשמור את קבצי הטקסט שלנו ובעתיד אם נרצה נוכל לחפש אותם במאגר המידע ולOCR יש אופציה להקריא לנו את הטקסט שהתקבל.

יתרונות אלו בעיקר חוסכים לנו זמן וכסף.

 

2.      מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Flows Work) ?


שילוב מסמכים דיגיטליים מאפשר סדר בעבודה, זה דואג לסביבת עבודה מאורגנת יותר ונעימה יותר לעבודה, בנוסף, מאפשר לארגון גמישות ברבדים שונים בתוכן המסמכים. שימוש במסמכים דיגיטליים מקל מאוד על החיפוש ועוזר בכל תהליך של ניהול הידע בתוך ומחוץ לארגון.

מסמכים דיגיטליים חסכוניים יותר מבחינת מקום במחשב ואף בטוחים יותר מבחינת אבטחת מידע.

 

3.      מה החשיבות של הגירת תכנים ?

הגירת תכנים הינה ההליך של העברת הקבצים בין מערכות שונות בחברה, הגירת תכנים חשובה מאוד לארגונים ולחברות בעיקר בשל הסדר שהוא מעניק לחברה.

יש להעביר את התכנים בצורה נכונה ומאובטחת על מנת לשמור על היבטי אבטחת מידע. אנו רוצים שכל המידע יגיע במלואו ללא חסרים. תוך כדי ההעברה יש לסדר את הקבצים ברצף וסדר הגיוני על מנת שבעתיד יוכלו לחזור ולמצוא בקלות את התכנים.

 

4.  בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.


א.      האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל ?

לפי לפי דעתי, צריך לשמור במערכת את כל האימייל ולא רק את הצרופות מכיוון שלרוב, ארגונים משתמשים הרבה במיילים על מנת לתקשר עם אנשים בתוך החברה ומחוצה לה. ברוב המקרים תוכן המייל לא פחות חשוב מהקבצים המצורפים אליו. בנוסף, לעיתים כדי לדעת מה משמעות הקובץ חייב לראות את תוכן ההתכתבות.

ב.      מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת ?

לפי לפי דעתי, כל אחד ששולח מייל בארגון הוא אחראי על שמירת המייל במערכת. לעיתים השולח שולח מייל לתפוצה מסוימת ולא רק לאדם אחד ולכן כך לא יהיה כפל בקבצים. בנוסף, השולח יידע בדיוק למתג את נושא המייל ויידע באופן הטוב ביותר היכן כדאי לתייק אותו. 

0 תגובות
משימה שבוע 2 - אוחיון לי
17/11/2017 18:27
לי אוחיון
בעיות התחקירים בצה"ל

בתקציר דו"ח מבקר המדינה אנו נחשפים לבעייה בצה"ל של הפקת הלקחים. 
המבקר מציין כי לא פעם חוזרים על עצמם אירועים חמורים למרות שבוצע אחריהם תחקיר בנושא.
ככל הנראה הבעיה של צה"ל עמוקה יותר. על פניו, צה"ל עומד בנהלים שהציב לעצמו - לבצע תחקיר לאחר כל אירוע, גם אם היו בו כשלים וגם אם לא. 
למרות כל זאת, עדיין צה"ל מוצא את עצמו פעם אחר פעם מתחקר אירועים דומים שכבר קרו בעבר. 
ניקח לדוגמא את נושא החיילים החטופים, ניתן לראות בכל התחקירים שבוצעו לאחר כל חטיפה שהפרמטרים כמעט זהים זה לזה ולכן ניתן להסיק שגם בנושא כה כאוב למדינתנו לא הייתה הפקת לקחים כמו שצריך. 
על מנת שארגון יוכל להשתפר הוא נדרש לשני דברים, דבר ראשון לימוד מיומנויות שזה צה"ל מקיים באופן שוטף. 
אך דבר נוסף שעליו לבצע זה הפקת לקחים אפקטיבית, שבנושא הזה צה"ל נדרש להשתפר. ידוע כי הפקת לקחים טובה צריכה להתבצע ישר לאחר האירוע כיוון שכך יש סיכוי גבוה יותר לזכור את מירב הפרטים. 
כפי שהוצג בדו"ח מבקר המדינה, צה"ל לא תמיד מקפיד על כלל זה ופה זו נקודה חשובה שנדרשת לשיפור מיידית. 
לארגון נדרש זכרון ארגוני טוב ויעיל, בצה"ל אנשים מתחלפים בתדירות גבוהה יחסית ולכן יש לשמר את הידע ואת הזכרון ממקרים שקרו על מנת שמקרים דומים לא יקרו בעתיד וכך בעצם הארגון יוכל להשתפר. גוף שיודע להשתפר ולהפיק מסקנות מטעויות הינו גוף ששואף למצויינות וכך גוף שמטרתו להגן על מדינתנו צריך להיות וזו צריכה להיות מטרתו העליונה. 
לסיכום, צה"ל צריך לאמץ לעצמו תרבות ארגונית בה תחקיר טוב מבוצע מייד לאחר המקרה, תרבות בה ישנה חשיפה אישית כדי שהבאים לאחר מכן יוכלו ללמוד טוב יותר מטעויות ותרבות ששואפת להשתפרות במיידית וחתירה למצויינות. 

שאלה עקרונית – כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק

 בסיטואציה זו המפעילים במתקן חרגו מהנהלים והחליטו על דעת עצמם לנתק את הגלאי.
הסיבה למדוע הם עשו זאת, במקרה הנ"ל היא לא מעניינת. 
הגלאי נועד למנוע מצבים שהריאקטור עולה על גדותיו ולמנוע סכנה ולבזבוז כה גדול של כסף ומשאבים. 
כמובן שנדרש להעניש את המפעילים, הם התנהגו בחוסר אחריות, לא הפעילו שיקול דעת נכון ופעלו בניגוד להוראות שניתנו. 
המפעילים צריכים ללמוד את הלקח של מה שעשו כדי שפעם הבאה לא יחזרו על אותה טעות. 
לצערי, אנו חיים במציאות שעד שלא קורה אסון לא לומדים - על מנת להקטין את הסיכוי לטעויות יש לחנך את המפעילים להתנהלות מסויימת ובמידה והם לא עומדים בה הם ייאלצו להיענש. 
כך, גם המפעילים הנוספים במפעל יילמדו וייפחדו לחזור על הטעות שלהם כיוון שלא יירצו להיענש גם הם. 
כמובן, פרט לעונש, יש לעשות יישור קו עם כל המפעילים ולחזור שוב על תפקידם ואחריותם.
0 תגובות
משימה שבוע 1 - אוחיון לי
11/11/2017 19:28
לי אוחיון
למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה? 

שאלה זו הינו שאלה לא פשוטה כלל כיוון שניתן להסתכל על הסיטואציה הזו משני צדדים - מהצד של החברה ומהצד של סיגל. 
מצד אחד, סיגל ככל הנראה פתחה את הלינקדאין בעיקר בשביל שימוש החברה. 
כנראה שרוב חבריה חברו אליה בשל העובדה שהינה עובדת בחברה הנ"ל, כמו כן, הלוקחות של החברה הינם הנכס העיקרי של החברה בה עובדת סיגל ולכן החברה שילמה על העשרות בלינקדאין מכספה ומרווחיה.

מצד שני, הפרופיל הוא של סיגל, היא פתחה אותו ופרופיל כיום ברשתות החברתיות הינו אישי. מעבר ללקוחות של החברה במשתמש של סיגל יש גם חברים שלה שאין להם קשר לעבודתה. פרט לכך, חלק מהקשרים נוצרו בשל הקשר שלהם עם סיגל ולאו דווקא בגלל החברה עצמה. 
בנוסף, סיגל יצרה חלק מהקשרים גם לאחר שעות עבודתה וכמובן שלא קבלה עליהם תשלום נוסף מהחברה. 

סיטואציה זו הינה מורכבת ואינה חד משמעית אך אני מסתכלת על מה יש לחברה להפסיד ועל מה יש לסיגל להפסיד ובמקרה זה לחברה יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לסיגל ולכן במקרה זה אתמוך בחברה. 

החברה במהלך השנים מגייסת מאות עובדים על פי פרמטרים מאוד מסויימים שמתאימים לחברה, כל לקוחות החברה מרוכזים במשתמש המדובר ואם סיגל תיקח אותו יחד איתה החברה תאבד חלק מלקוחותיה. 
החברה שמבינה את הייתרונות בלינקדאין משקיעה מירב מאמצים כדי להעשיר אותו על מנת למשוך אליו אנשים. 

להבא, כדי למנוע מצבים כאלו, אני ממליצה לכל חברה לפתוח יוזר עם מייל ששייך לחברה עצמה, כך הלקוחות יישארו תמיד ביוזר הזה וגם אם יתחלפו בעלי תפקידים, הידע יישמר. 

אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?

בכיתה הוצגו בפנינו מגוון רב של כלים מאוד יעילים היכולים לשמש אותנו בעבודה השוטפת. 
אחד הכלים שלא כל כך הכרתי לפני הינו ONENOTE. אני חושבת שיש לכלי זה ייתרונות רבים ומגוונים על למשל הכלי word שאני עד עכשיו הייתי עובדת איתו. 
למשל בONENOTE יותר קל לסדר את הפסקאות בעזרת הטאבים ונוח יותר לעבודה כמו למשל למקם תמונה בדף. 
מאמינה שבעזרת כלי זה אצליח להגיע לאותן תוצאות בקלות.
0 תגובות