עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 10
07/01/2017 20:56
lee
איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט?

יצירה ושינוע של ידע הוא קריטי לארגונים, קשה להעביר ידע גם בתוך הארגון עצמו, כאשר מתבצעת העברת ידע היא מבוססת על קשרים בין אישיים.
מערך תקשורתי רישתי בין עובדים יכול להוות תשתית מרכזית לזרימת ידע בארגון.
את הרשתות החברתיות כולם מכירים, קל לתפעול ומהיר ללימוד.
בכדי שדבר זה יעבוד יש לגרום לעובדים בארגון ליצור תכנים צריך לתת לעובדים פלטפורמה נוחה עליהם יוכלו לעבוד, יש לקחת אנשים ספציפיים בארגון ולגרום להם ליצור קישוריות.
יש להיעזר בתכנים שונים לאיתור אנשים ובכך לעלות את אחוז האנשים המשתמשים ברשתות החברתיות הפנים ארגוניות.


שאלה 2

במאמר מפורטים מאפיינים של הניהול הרשתי, רשת החברתית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו באופן הבא:

1)היות וכמעט כל עובד תלוי באחרים על מנת להצליח, הרשת החברתית יכולה לעזור לעובדים להתחבר במהירות בקלות.
2) התלות מתבטאת לא רק בעשייה אלא בידע חיוני הנדרש אפילו לעצה בלבד, הרשת החברתית הפנים ארגונית יכולה לסייע לעובדים לתת עזרה אחד לשני.
3) העובדים תלויים האחד בשני - הרשת החברתית הפנים ארגונית מסייעת לקשר קבוצות של אנשים בצורה יעילה ונוחה
4) יצירת ידע ארגוני חדש דורשת מעורבות של הרבה אנשים - שוב גם במקרה הזה הרשת החברתית הפנים ארגונית עוזרת לחבר הרבה אנשים בחד תחת קבוצה משותפת עם בסיס משותף
5) התלות אופיינית גם כדי לקדם משימות - הרשת מאפשרת לקדם כל סוג של משימה.
6) העובדים יותר עצמאיים ומקבלים אחראיות וסמכות - הרשת החברתית הפנים ארגונית יכולה לתת לאנשים פלטפורמה רחבה בה יוכלו להיות עצמאיים ולקבל סמכות.
7) יש תהליכים עסקיים שהם חוצי ארגון - הרשת החברתית מעניקה פלטפורמה גדולה לשימור לקוחות, פיתוח ושיווק של מוצרים.
8) צירי הדיווח הופכים להיות מגוונים ובדרישות משתנות - עדכון מהיר אצל כלל העובדים ברשת.

בניהול רשתי העובד מסתכל על הארגון כמאגר של ספקים ולקוחות, האתגר של העובד גדל ולכן יש להתאים גם את תוכניות ההכשרה של כל העובדים.



0 תגובות
פוסט 9
30/12/2016 10:38
lee

מהם היתרונות במעבר לענן?

היתרונות בהעברת כל פעילויות ניהול הידע של ארגון מסוים לענן :

גמישות - ישנה אפשרות להוסיף שרתים בהדרגה או להקטינם. בנוסף ניתן לתת גישה תחילה למספר משתמשים מצומצם ולאשר גישה לעוד משתמשים בהדרגה.

עלות נמוכה- היות ועוברים לשימוש ענן, צורך בקניית תוכנות, כונני אחסון , גיבוי למערכות והתקנה של מערכות שונות אינו קיים יותר.

תפעול פשוט - אין צורך באנשי מקצוע שיתקינו ויבדקו האם התוכנה מתנגשת עם תוכנות אחרות למשל. לא צריך מבנים נוספים, שמל, קירור או תחזוקה.

אי תלות פיזית - השימוש בענן מאפשר גישה מכל מקום בעולם, ללא תלות בציוד ספציפי.
בנוסף, ניתן לשימוש עם כל סוג מכשיר

גיבוי אוטומטי- יתרון עצום היות וספק הענן אחראי לגיבוי ושרידות הנתונים.

תנאים להצלחה:

תקשורת - חיבור אינטרנטי מהיר ואמים הוא תנאי הכרחי להצלחת בשימוש בענן

אבטחה- החומר של הארגון נמצא במקום שאין לארגון שליטה עליו.

מחשוב ערפל 

במחשוב ערפל במידע מעובד מקומית במקום להגיע לענן על מנת שיעבד את נתוניו.
היות ויש יותר מידי מידע והמידע חייב סינון מסוים כי לא ניתן לשלוח את כולו לענן, נוצר מחשוב ערפל כפיתרון.
 מחשוב ערפל מרחיב את שירות מחשוב הענן לקצה הרשת המקומית.
יש צורך השימוש במחשוב ערפל כאשר ישנם אפליקציות למשל הדורשות זמינות גבוהה ביותר בזמן אמת והמיקום של בסיס הנתונים לא מאפשר להגיע לביצועיים הרצויים.
למשל אם נרצה להתקין רמזור שמזהה אמבולנס ומשנה את תזמון הרמזורים בהתאם, שימוש במחשוב ערפל הינו הכרחי מכיוון שנרצה תגובה מידית ומהירה למצב, דבר שמשוב ענן לבדו אינו מספק.

 האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או אגם נתונים ?

כאשר חברה אמורה להעירך לשיווק מוצרים הן בהתאם למכירות בפועל והן לפי תוצאות הפעילות של הלקוחות באתר החברה וברשתות החברתיות היא צריכה להשתמש באגם נתונים לצורך אגירת הנתונים.
ישנם אינסוף של נתונים אשר מגיעים מהרשתות החברתיות וקשה לארגן אותם בצורה שהיא מסודרת ולא תמיד כל מה שנרשם בה נחוץ, משתמשים במידע מסוים רק כשיש  צורך.
אם נשתמש במחסן נתונים, השאילתות עלולות לקחת זמן רב מידי (שאילתות גדולות עם הרבה joins). 
אגם נתונים הוא גמיש בהרבה ממחסן נתונים ומהיר יותר אם מסודר נכון, אין סיבה לסדר לגבי את הנתונים כמו במחסן נתונים אך יש צורך לסדר מעט כדי לא ליצור "ביצת נתונים" במצב בו הנתונים מסודרים מעט, השליפה מהירה.
נרצה להשתמש באגם במצב המתואר הנ"ל כי על מנת לעשות סדר בנתוני האתר, הרשתות בחברתיות ולמכירות בפועל, נצטרך הרבה מקום ותהליך השליפה יקח המון זמן.


0 תגובות
פוסט 8
29/12/2016 23:02
lee
אתם עובדים בארגון שמפתחים בו רובוטים חדשים. במה לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ?

מיקור המונים הינו ביצוע משימה של ארגון או חברה ע"י איש או קבוצה של אנשים לא ידועים שלעתים אין קשר בניהם.
ניתן לייצר להמון מוטיבציה לעזור בעבודה כלשהי תמורת תמורה מסוימת (כסף, כבוד, הנאה מההשתתפות)
כאשר המפעל מייצר מוצרים חדשים, רובוטים חדשים (כנדרש בשאלה), קיים חוסר ידע פנימי היות והמוצר יחסית חדש. 
בנוסף, נרצה לבדוק תגובה מסוימת של ההמון למוצר החדש (הרובוט), סקרי שוק וסקרי שביעות רצון למינהם לכן נחליט להשתמש במיקור המונים. 
אחד היתרונות הכי מרכזיים של מיקור המונים הוא שזה פיתרון בעל עלות נמוכה. 
כמובן שבמקרה של בניית רובוטים, מוצר יחסית מורכב ומצריך אנשים בעלי ידע מקצועי רב, ישנו סיכון של זליגת ההון האינטלקטואלי וצריך לקחת דבר זה בחשבון.

עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזו שיטה תבחרו ? 

על מנת לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק אבחר לעשות "דירוג באמצעות אסימונים" (Token Voting),
בשיטה זו כל משתתף מקבל מספר מוגבל של אסימונים, יש לו את האפשרות לחלק אותם בין שלושת המוצרים לפי דעתו.
שיטה זו מחייבת את המשתתפים לחשוב כיצד עליהם לחלק את ה"משאבים" שלהם, בעצם הם נותנים משקל גבוה יותר למוצר שהם מאמינים כי הוא יותר טוב בשבילם והם כנראה ישקיעו בו יותר ואולי יום אחד גם יצרכו אותו. 
שיטה זו תעזור מאוד בתחזית לגבי מוצרים בשוק מכיוון שככל שנראה מוצר שדורג גבוה תהיה לנו מוטיבציה גבוהה יותר לשחרר אותו לשוק כי כנראה, לי חוכמת ההמונים, יהיה למוצר הזה ביקוש גבוה.

מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?

כאשר פונים לאופציה של מימון המונים חשוב לזכור שלמרות היתרונות הרבים של שיטה זו ישנם כמה סיכונים כאשר רוצים לבצע מימון סטארטאפ.
לא ניתן לרשום פטנט לאחר שמעלים את הרעיון לאתר של גיוס המונים! לכן קיים סיכון של העתקה, דבר שלא היינו רוצים שיקרה במיוחד כאשר אנחנו רוצים להיות הראשונים שמפתחים אותו, אחרת זה לא היה סטארטאפ.
לכן, חשוב מאוד להוציא פטנט לפני פרסום קריאה למימון המונים, מגן מפני העתקה כך אפשר להמשיך לגייס כספים מבלי חשש להעתקה.


0 תגובות
פוסט 7
17/12/2016 19:08
lee
מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית?

לפי המאמר על טויוטה, טיוטה הינה חברה הנותנת לעובדיה אישור לעצור את הקו הייצור במידה והעובדים רואים בעיה כלשהי. החברה לא מענישה אדם שעוצר קו אלא משבחת אותו על גילוי של בעיה.
כאשר חברה חווה כישלון היא צריכה לראות זאת כהזדמנות למידה ולנצל זאת למען הפקת לקחים, לחשב את שיעור הכישלונות שלהם ולהגדיר בעקבות זאת יעדים, בזכות הכישלונות והלמידה מהן החברה הופכת לחברה חדשנית.

כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?

בטיוטה בשונה ממקומות אחרים לא מסתכלים על הפרט אלא על קבוצה.
העובדים לא מקבלים בונוסים או הסדרי תשלום על חדשנות דבר המדגיש את הגישה של טויוטה שטוענת שחשוב לשמר את היתרונות בעבודת צוות. תשלום בונוסים יגרום לבידוד הפרט לטענתם. 
אחוזי בונוסים משולמים לכל חברי הצוות באופן שווה כדי לא להבדיל בין עובדים. לשכירים משולם שכר חודשי פלוס בונוס אך אין הכרה יוחדת לחדשנות. 
ישנם הבדלים צנועים בין שיטות פיצוי ביפן לעומת ארה"ב. 

איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל:

בגיר היא חברה המייצרת חליפות, בעקבות משבר שחוותה החברה בו נאלצה להוריד עלויות ללקוחותיה ועקב העובדה שהיה לה לקוח עיקרי אחד, חשבה החברה על פתרון יצירתי וחדשני שיגרום לה לשמר את לקוחותיה ולהכנס לשווקים חדשים.
החברה החלה לייצר חליפות המתאימות לכביסה במכונת כביסה ביתית (חליפה בדרך כלל צריכה ניקוי יבש). החליפה נמכרה עם שק המיועד להכנס לתוך המכונה ובכך לשמור על איכות הבד של החליפה.
פתרון זה משלב את המוצר עצמו ותהליך הניקוי הנלווה אליו. פתרון ראשוני מסוגו ולכן היה לפריצת דרך ונחשב לחדשני במיוחד וזיכה את החליפה בפרס המלכה לחדשנות ולתעשייה בשנת 2003 וכמובן לעלייה חדה בהכנסות החברה.

הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני

לפי המודל של רוג'רס ישנם שלושה שלבים לאימוץ מוצר חדש, האנשים שקונים אותו בהתחלה הם אנשים הנקראים " חדשניים" המוכנים לנסות כל דבר חדש. אחריהם מגיעים "המאמצים המקדימים" אנשים שקונים דברים קצת אחרי שהמוצר יצא לשוק, "הרוב התחלתי", הרוב המוקדם שמאמץ מוצר, "הרוב המאחר" אותם אנשים שמחכים יחסית זמן רב לאימוץ המוצר ובסוף 16 אחוז מהאוכלוסייה שקונים אותו באיחור משמעותי.
כיום, הטכנולוגיות מתפתות בקצב אקספוננציאלי, הטיב עולה והמחיר יורד משמעותי .
המידע על חידושים מופץ באינטרנט וברשתות חברתיות ולכן המודל של רוג'רס מותאם בהתאם וכך נוצר מודל "סנפירי הכריש". 
"המאמצים התחלתיים" וה"הרוב ההתחלתי" הם הרוב של מודל זה, היות והקצב של ההפצה מהיר.
המודל נראה כך:

 












0 תגובות
פוסט 6
09/12/2016 14:11
lee
שימור ידע בארגון:

שימור ידע בארגונים הינו מהלך חשוב ביותר לפעילות השוטפת ולתפקודו היעיל של ארגון לאורך זמן.
בארגונים רבים את הבעיות המרכזיות היא שאיבוד ידע נובע מכך שאנשים עוזים את הברה אן עוברים תפקיד והידע נשאר אצלם. 
הצורך בשימור ידע בארגונים הופך להיות קריטי מכיוון ששחזור ידע הינו תהליך ארוך ובמקרים מסוימים גם יקר, שבמהלכו עלול להיווצר לארגון נזקים רבים כתוצאה מהיעדר הידע היכן שצריך אותו.
בארגונים בהם הידע מנוהל בצורה מבוקרת ישנם פתרונות טובים יותר לכל מיני מצבים בהם נתקלת החברה במהלך השנים. הארגון ערוך יותר טוב לעזיבה של עובדים, שולף פתרונות לתקלות שהיו בעבר ועוד.

אחת הבעיות הגדולות בשימור ידע היא שהיום הדרישה מעובד היא  לאחסן בראשו כל כך הרבה ידע עד כדי כך שחומר בו הוא לא משתמש על בסיס יום יומי פשוט נשכח , בעצם העובד נוטה לשכוח חומר מסוים שאינו משתמש בו יום יום וכך המון ידע ומידע פשוט נאבד ולפעמים לא חוזר כלל.

במאמר מוצע פתרון לבעיה זו. הפתרון הוא בעצם תעדוף. לתת עדיפות לחומר מסוים בו עובד משתמש במהלך יומו. הכותב טוען שאופציה כזו בארגונים פותרת המון בעיות מכיוון שכעת החומר שרלוונטי לעבודה השוטפת של העובד תהיה נגישה לו יותר וכל החומר הפחות רלוונטי לא. 
הכותב מדגיש שלחומר הפחות רלוונטי יש עדיין חשיבות רבה ולא ניתן להתעלם מחומר זה.
מטרת העדיפות למידע החשוב ביותר לטענתו, היא לייעל את הארגון ולהפחית משמעותית בבעיות הנגרמות עקב שימור לא נכון של ידע.

שימור ידע משחק תפקיד חשוב בשמירה על העובדים אפקטיביים ככל האפשר ולכן יש לדאוג באופן שוטף לשמירתו בצורה הנכונה ביותר. 


3 Knowledge Retention Strategies You Must Try

0 תגובות
פוסט 5
03/12/2016 11:40
lee
כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?

בעזרת הOCR המסמך המבוקש נראה בדיוק כמו המקור, זוהי תוכנה מתקדמת שחוסכת לאדם זמן ומאמץ רב בעיבוד ושימוש מחדש במסמכים שונים. 
באמצעותו אפשר לסרוק מסמכים מודפסים כדי לערוך ולשתף עם שאר חברי החברה. 
ניתן לחלץ ציטוטים מספרים ומכתבות בעיתון מבלי להצטרך להקליד הכל מחדש באמצעות מצלמה דיגיטלית למשל ניתן ללכוד טקסט ממודעות, פוסטרים, לוחות זמנים ולהשתמש במידע למטרות הרצויות באותו האופן ניתן ללכוד מידע ממסמכים מודפסים ומספרים כך שמגיע דואר נכנס מודפס לחברה ניתן להשתמש בOCR וכך יהיה אפשר לערוך את המסמך כשנרצה, להוציא ממנו דברים ספציפיים
והכי חשוב, התוצאה הסופית של המסמך המזוהה נראית בדיוק כמו המסמך המקורי.

מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה (workflows)? 

זרימת עבודה הוא תהליך עבודה בתוך הארגון, ביישומים מוגדרים מראש שתפקידם ייעול של תהליכים עסקיים, לדוגמה:  משובים, מעקב אחר סטטוס של הליך שגרתי, ניתוב מסמכים ליעדים מרובים ועוד. 
ישנה חשיבות רבה בשילוב  מסמכים דיגיטליים בזרימות העבודה. משפר את יעילות העבודה ומזרז את ביצוע תהליכי העבודה בארגון. 

שילוב מסמכים דיגיטליים בזרימת עבודה מאפשר נגישות קלה ושוטפת לאינפורמציה וקבלת תשתית של שיתוף מידע באופן שהוא נוח ופשוט. 
מסמכים דיגיטליים יבטלו את הצורך במסמכים ידניים אשר מורכב לעקוב אחריהם. מעקב אחר סטטוס של הליך שגרתי יבוצע בצורה מהירה יותר מאחר ולא יידרש מעבר על כמות עצומה של מסמכים פיזיים
בנוסף מחשוב המסמכים מונע מעבר חוזר על עבודות שבוצעו בעבר מאחר וקיים מאגר מסמכים מלא בחומרים, יבוצע ניהול מבוקר של המסמכים ויתאפשר שימור המידע והידע.

מה החשיבות של הגירת תכנים ?

ניהול תכנים משמעותו טיפול בהתאם לכללים המתאימים בכל הקבצים הדיגיטליים המכילים תוכן במשמעות, מסמכים , קבצי אודיו וכ'ו.
הגירת תכנים היא פעולת העברת התכנים הקיימים בארגון למערכת המיועדת לשמור את התכנים בהתאם לצורכי החברה, תכנים שאולי פחות רלוונטיים להיום אך יש צורך בשמירתם למקרי חירום או הגירה של כל נתוני החברה לצורך בקרה , ניהול, שיתוף ועוד. ישנה  חשיבות רבה בשמירת כל הידע הקיים במערכת, מאפשר לארגון נגישות קלה, מניעת כפילויות וביצוע עבודה מיותרת. במצב זה המידע לא יאבד ואף ייאגר בצורה נוחה לתפעול.

בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.
האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments)בלבד או את כל המייל ? 

בארגונים רבים מיילים מהווים נדבך מרכזי ,אבל שילוב  שלהם במערכת ניהול מסמכים מחייב מספר החלטות: איזה מיילים יועלו? מי יעלה? עם צרופות או בלי?  
לדעתי יש לשמור את כל המייל ולא רק את הצרופות, המייל מהווה מידע משלים. שמירת המידע ללא המייל יכול להוביל לאיבוד מידע, לחוסר הבנה, לא ברור תמיד מי שלח ומתי. 
המייל עצמו (ללא הצרופה) יכול להכיל מידע חשוב מאוד לארגון והעלמתו יכולה לימור בעיות. לדעתי עדיף למור גם על חשבון של שמירת הרבה "זבל" ואולי בעתיד לדאוג לתפקיד בו יסננו את הדברים הפחות חשובים.


מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת ?

אחראיות על שמירת המייל מוטלת על כולם,על כל אדם בחברה המקבל מייל או שולח מייל חשוב מוטלת האחראיות לשמור את המייל, כמובן שמדובר בכמות ענקית של חומר שאולי לא הכל נחוץ אך ניתן למנות מישהו שתפקידו יהיה לסנן את החומר הפחות רלוונטי. בכל הנוגע לשמירת החומר העובד אמור לשמור את הכל כי אין לדעת מתי יהיה שימוש בזה.  
 
  

0 תגובות
פוסט 4
25/11/2016 17:09
lee

מדוע יש בעיות עם התחקירים בצה"ל?


בדיקת מבקר המדינה, מצאה כי מתברר מעת לעת שאירועים חוזרים על עצמם בשל אי-יישום של לקחים מהעבר. "חוזרים על עצמם גם אירועים שהיתה להם תהודה רבה בצה"ל ובציבור,והופקו בעקבותיהם לקחים", נכתב בדו"ח.


ישנם מספר סיבות שבגללן צצות בעיות בתחקירים של צה"ל. הלקח שפורסם במסמך "הפקת לקחים בארגונים גדולים " על "אסון המסוקים לדוגמה, היה פרטני, ממוקד ספציפית בבעיה שהייתה באותו הלילה ולא כוללני כלל ("חיילים המוסעים במסוקים ללבנון ייקחו אתם רק תחמושת עבור נשקם האישי), לח זה חייב להכיל את כל המקרים הדומים ובתוכם את המקרה הספציפי. כאשר אותו מקרה חוזר על עצמו בכמה דרכים שונות כמצוין בדו"ח מבקר המדינה, אחרי הפקת לקחים כנראה שבאמת הפקת הלקח לא כללה את כל המקרים אלא מקרה ספציפי ודבר זה מונע מניעת תקלות עתידיות למשהו שהוא יותר כללי 



בנוסף, ב2011 פרסם נעם תיבון דו"ח שבחן את המענה הצבאי לאירועי חטיפה בגבולות, בדו"ח זה נבדקו 3 חיילים שנחטפו שנים לפני יצירת הדו"ח. תחקיר חשוב מאוד להשגת שיפור כדי להיות אפקטיבי עליו להתרחש סמול לאירוע כאשר הזיכרון טרי והתיקים עדיין קיימים. בארגונים לפעמים חולף זמן רב בין ביצוע פעולה מסויימת לבין פעילות דומה שבה ניתן ליישם את לקחי העבר. ולפעמים האנשים מחליפים תפקידים ולא נמצאים כלל כדי לדווח על ההתרחש באירוע ולכן יש חשיבות גדולה לתחקיר כמה שיותר סמוך לתאריך האירוע.

 

האם יש להעניש את המפעילים?


הפקת לקחים בארגונים היא תהליך קשה וכואב בו צריך להודות בטעויות ולשלם את המחיר האישי והארגוני.

איך מפיקים לקחים?

בודקים מה תוכנן להתבצע, מה התבצע בפועל ובוחנים את הפער בין שני הדברים.


כדי להגיע לאמת ברמה הבסיסית ביותר, צריך להמשיך ולשאול"למה" עד שנגמרות התשובות. יכול מאוד להיות שסגירת הגלאי כדי שלא תהיה הפרעה ברצף העבודה זהו משהו שמקובל מאוד בעבודה השוטפת ולכן אין להעניש את המפעילים. צריך לרדת לשורש הבעיה ולהסתכל עליה ברמה יותר כוללנית ולראות בדיוק מיומה אחראים על המקרה.


במקרה המדובר יכול להיות שהמפעילים היו צריכים לדווח על כל קריאות השווא לילה הקודם כדי שבעיה זו תתוקן ועל מנת שזה יקרה הם צריכים לדעת למי לפנות, למי התקשרו בכך למנוע מהטעות שקרתה לחזור על עצמה.

הלקח צריך להיות לקח אוניברסלי שימנע תקלה זו במקרה זה ובמקרים זהים אחרים. עצם החקירה והבדיקה מלמדות אותנו על עצמנו ועל העובדים. לפעמים כששואלים"למה" מספיק פעמים מגיעים מאוד רחוק עד לשורש הבעיה.


צריך לגרום לנושא התחקיר להפוך לנוהל מחייב אחרת קשה להאמין שמישהו יתנדב לבצע תחקירים. חשוב מאוד במקרה זה לא להאשים אנשים חפים מפשע ולבצע תחקיר מעמיק ולהבין בדיוק את הסיבה שבגללה הריאקטור עלה על גדותיו והחומר השפך החוצה. להאשים תחילה את המפעילים היא הסרת אחראיות על המקרה וטיפול נקודתי בבעיה ולא מבטיח שבעיה זו או דומה לה לא יתרחשו בשנית.

0 תגובות
פוסט 3
18/11/2016 18:50
lee

למי שייך המידע בלינקדאין?


בעידן בו אנו חיים ניתן לגייס אנשים לחברה לא רק מתוך מאגרי המידע של החברה המכילים מאגר של קורות חיים, אלא דרך הלינקדאין שבו למשתמש יש שם משתמש וסיסמא אישיים.

 הוא אומנם עובד בחברה ומגייס למענה עובדים אך הפרופיל שממנו הוא מגייס הוא שלו.

 לכן, ניתן להבין איך נוצרת בעיתיות כאשר אדם רוצה לעזוב חברה אחת ולעבור לאחרת וכביכול לקחת איתו את הנאסף במשך כלזמן העסקתו.

אומנם הוא זה שגייס את העובדים, עשה עבודת מחקר ובחר אישית את המועמד אך הוא עשה זאת מתוך תפקידו, הוא קיבל כסף על עבודתו ולכן כל מה עבודתו שייכת בעצםלמאגר הנתונים של החברה, במידה ואותו עובד ירצה לעזוב ולקחת איתו את שם המשתמש והסיסמא זה למעשה גניבה של חומר השייך לחברה.

 יש הטוענים שאנשי הקשר התחברו לאותו עובד רק מעצם היותו עובד בחברה הספציפית הזו וטענה זו רק מחזקת את דברי. כאשר בנאדם חיפש עבודה בחברה מסוימת הוא בעצם פונה לחברה דרך אנשי הקשר שלה וזו סיב העיקרית להתחברותו לעובד המגייס.

הקשרים בלינקדאין בוצעו בזמן שעות העבודה, בשימוש במחשב ואמצעי תקשורת שסופקו ע"י הארגון ולכן זה רכוש החברה.

נכון, יכול להיווצר מצב שבו עובד יתחבר לאנשים גם מחוץ לשעות העבודה ובזמנו החופשי אך כל הוא עובד בחברה כל גיוס שהוא מבצע הוא למען החברה.

לסיכום, המועמדים ואנשי הקשר של החברה הם הנכס העיקרי ש הארגון כך שלא יתכן שבן אדם בעת עזיבתו מחברה מסוימת ייקח את כל הנתונים הללו לחברה אחרת.

 

עקרונות ניהול ידע:


10 העקרונות של תומס סטיוארט לניהול הון אינטלקטואלי מתקשרים במידה רבה לניהול ידע בארגונים.

הידע הוא המשאב האסטרטגי החשוב ביותר  בארגון ,במיוחד בארגון טכנולוגי.

 מטרת ניהול הידע היא  סיוע להשגת יעדי הארגון  על ידי העצמת משאב הידע.

 ניהול הידע הינו משימה שוטפת בניגוד לפרויקט מוגדר כלשהו המהווה ישות עם יעד סופי.

 

העקרונות של תומס מדברים על טיפוח עבודת צוות, אימון וכל מיני צורות על מנת ליצור הון אנושי ולדעת לשמר את אנשיה שיש להם יכולות ייחודיים ועל כך שכלחברה צריכה לערוך חקר על מה שקורה בחוץ בתעשייה שלה ולדעת מה חיוני לחברה ,התמקדות בידע ומידע חשוב, דאגה למבנה החברה, לדאוג ללקוחות החברה שיהיה להם מענה לכל צרכיהם מתי שיבקשו.

 ניהול ידע שייך לכל שכבות הארגון, זו משימה אינסופית שעל החברה להשקיע באנשיה על מנת שניהול הידע יתבצע כשורה.

 כאשר חברה תדאג לכל הדברים הנ"ל היא בעצם מסיעת  לעצמה להגיע ליעדיה.

0 תגובות
פוסט 2
12/11/2016 10:29
lee
linked in
Public Profile
https://il.linkedin.com/in/lee-goldshtein-52b0aa132
  טוויטר:
שם המשתמש :@leegold18


Evernote

Mendeley

0 תגובות
פוסט 1 - ניהול ידע
09/11/2016 18:00
lee



1) נמל המבורג: 

ניהול הידע של הארגון בנמל המבורג שיפר משמעותית את הצלחת הנמל לנהל פרויקטים רבים.
כאשר עובדים עוזבים את החברה למשל, המערכת אינה קורסת וזאת הודות לשיטה בה הם עובדים: כל עובד שעוזב יוצר איזה קובץ שבו מפורטת העבודה השוטפת בארגון, קובץ זה בעצם מאפשר לעובד החדש להתעדכן במהירות רבה בכל הנוגע למפעל, זהו יתרון משמעותי מכיוון שכל עובד שמגיע לא צריך "להמציא את הגלגל", כבר היה מישהו לפניו שביצע את המשימות ובכך ניתן להמשיך מאותה הנקודה, חיסכון עצום בזמן ובכסף, הקובץ נגיש לכל המעוניין.
יתרון נוסף הוא שבחברה מפיקים לקחים מטעויות שנעשו בשנים קודמות, "lessons learn"' ,הם בעצם אוספים את המידע בכל הנוגע לטעיות שנעשו בחברה וכך יכולים לנתח את הטעות, ללמוד ממנה ולא לחזור עליה שוב. היתרון העצום בכך מעבר לעובדה שהם מפיקים לקחים מטעויות שנעשו בשנים קודמות הוא שהם מפרסמים את הלקחים כדי שכולם יוכלו ללמוד מזה ולהרוויח מהידע שנאסף.

יישום במקום עבודתי:
אני עובדת בפאב מקומי בבאר שבע, אצלנו בפאב יש חפיפות לבנאדם חדש שנכנס, אם היה לפאב  איזשהו קובץ של תיאור התפקידים והמטלות של כל תפקיד, ציפיות וכו', אז אני מאמינה שהיה קל יותר לעובד חדש להיכנס לתפקיד בצורה הטובה ביותר. 

2) זרימת ידע:

חברת eyp הינה חברה קטנה (מעסיקה 600 עובדים) ולמרות שהחברה קטנה יחסית היא עדיין מבינה את החשיבות של ניהול ידע נכון כך שזרימת הידע במקום העבודה תהיה זורמת יחסית למקומות עבודה אחרים ובכך מבססת יתרון יחסי ובנוסף מתייעלת לאורך זמן פעילותה ובכך משתפרת.
 המאמר מציע כמה דרכים לפתור את בעיית זרימת הידע: 
1.בחברה יש דגש על שימור ידע, לא בהרכח רק הידע הטכני, קבלת מידע על קשרים מתוך ומחוץ לארגון להבנה עתידית של תהליכים מהותיים בחברה. 
2. חפיפות - עובד חדש הנכנס לחברה מוצמד לחופף (עובד בעל ניסיון בחברה) לתקופה מסויימת. בתקופה זו הוא לומד ממנו את כל הידע הדרוש לתפקיד ובנוסף החופף מעניק לו ידע מהנסיון האישי שלו בתפקיד או בחברה על מנת לייעל את ביצוע העובד החדש כלל הניתן. 
3. החברה מעודדת למידה מעובדים חדשים, החברה מבינה שגם לעובד החדש יש ידע רלוונטי שיכול לעזור לעובדים אחרים, ותיקים יותר ועל כן היא משתמשת בזאת לטובתה.
4.החברה מייצרת מידע חדש על ידי ביצוע מחקרים כלומר החברה מבצעת מחקר על הנעשה בשוק ומכך היא מפיקה לקחים בצורת מידע רלוונטי לתועלתה.
0 תגובות