עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
כתיבה  (1)
ארכיון
מרץ 2012  (1)
תמיד יש פעם שנייה
16/03/2012 12:32
כבר לא זוהרת
כתיבה

הפעם הראשונה שלי בעולם הבלוגים הייתה לפני עשור.

הייתי אז בת 16, תלמידת תיכון, נערה בגיל התבגרות טיפוסי;

הבלוג שלי, התעסק בעיקר בי

בילדה פריקית, אבל מאוד רגילה, אמנם יהירה, אך כל כך תמימה.

בכזו שהתיימרה למרוד, אבל השאירה פתק אוהב לאמא כשברחה מהבית.

זו הייתה תקופה מרה ומתוקה להקיא.

אני משקרת, הבלוג לא התעסק בעיקר בי, הוא התעסק באהבת/פרידת חיי. תמיד היה שם מישהו. מישהו שכתבתי בשבילו.

את רוב הבלוגים שלי כתבתי עייפה, עם נס קפה קר, ועשן סיגריות.

 

זו הפעם השנייה שלי בעולם הבלוגים.

עכשיו אני בת 26, סטודנטית למשפטים וחשבונאות.

דריסת הרגל שלי כאן - מפחידה. את הבלוג הזה אני הולכת לכתוב בגללו, ובגלל עוד משהו.

אז נכון, אני כמו פעם, עדיין עייפה, עם נס קפה קר, ושלושה בדלים במאפרה.

החיים עכשיו אחרים קצת, אני אחרי משמרת לילה של 12 שעות, יש לי עוד יומיים מבחן, ואני לא מצליחה לישון.

רציתי לחזור לכתוב כבר מזמן, וההקשות שלי על המקלדת מרגישות כמו נעילת נעלי בלט אחרי שלוש שנים של פציעה, הכתיבה שלי עכשיו מזכירה לי את הנפילה על הפרקט, והמכה החזקה בלב.

קרוב לוודאי שתשמעו על ה"מישהו" הזה בהמשך, אבל הסיבה האמיתית שבגינה חזרתי לכתוב, היא בגלל משהו.

יש לי דף פייסבוק, פרופיל מאוד פעיל.

לחיזוק האגו, ול"פוזה" אני נוהגת לעלות תמונות, שירים, סרטונים מצחיקים, ותוך 10 דקות זוכה לכמות לייקים שלא הייתה מביישת את מרק צוקרברג.

היום, היום לא יכולתי להרדם. פירסמתי על קיר הפייסבוק שלי סרט קצר על קוני.

מי הוא קוני? אני גיליתי היום בשתיים בלילה, ובאמת, היה לי כל כך חשוב לחלוק עם אחרים.

אחרי שעה וחצי, פוסט שצריך להיות מוטבע בכל פרופיל בעולם, נותר גלמוד, ופינה מקומו לאח הגדול, ולזאת עם החזה הענק, ששוב, בטעות, צילמה בעיקר את המחשוף שלה.

בלט, אני לא ארקוד כבר, אבל בבלוג שלי הולך להיות מחול מטורף של מחשבות.

אז כן, אני חוזרת לכתוב, או יותר נכון מתחילה.

 

 

0 תגובות