עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
בלוג זה דבילי..אבלא נורא זרמו...:)
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
סיפורי אונס:)פרק 8
15/09/2013 17:00
קלאופטרה

אז הקול הנוראי הזה..התפוצצו לי האוזניים..התפוצץ לי הראש.

איך שנשמע הקול שלושתם קמו מהר כל השבילים התרוקנו.כולם רצים מהר כאילו בורחים ממשהו..

אפחד לא חיכה לי..אבל קמתי ורצתי אחרי כולם..רצנו הרבה זמן יחסית..כאב לי בצד של הבטן.

הגענו למין מבנה ענק וגבוה..אפור..

כולם נכנסו בגוש,בפנים היה מין אולם ספורט ענק..היו מדרגות בקצה לקומות אחרות..הייתה דלת גדולה על כל קיר ולא היו חלונות..

האולם היה אדום צהוב..והייתה אווירה מוזרה..פתאום אישה שמנה בחלוק אפור.איש גבוה בבגדים שחורים ומשקפי שמש..עוד איש קצת יותר נמוך בבגדי ספורט אדומים,שחורים ואפורים ..והחזיק ביד כפפות איגרוף. נכנסו לאולם העצום בדממה..בעצם כולם שתקו..

כולם הסתדרו בשורה ארוכה כלכך שלא ראיתי את הקצה שלה,מולם..

האישה שרקה פעמיים במשרוקית חזק..בשניה כולם התחילו להוריד את הבגדים..כל הבנים בבוקסר,כל הבנות בחזיה ותחתונים.

עמדתי במקום שלי.לא זזתי..עלו לי דמעות בעיניים..לא ידעתי מה לעשות..לחשתי לילדה שעמדה לידי..שאלתי מה זה הדבר הזה?!

היא אמרה שהם בודקים אם מישהו חתך..והורידה חוצלה..הרגשתי אבודה וכאילו הסיוט הכי נורא שלי מתגשם..פתאום חשבתי על ההורים שלי..שמתי לב פתאום שלא היה לי זמן בכלל לחשוב עליהם יותר מידי מאז שהגעתי הנה..נזכרתי בכלבה הבלונדינית הזאת..שבטח מזיינת עכשיו את אחשלי כאילו אין מחר..נזכרתי באח שלי..באונס..בפריצה..נזכרתי שעברו בערך שבועיים מאז שהכל קרה..רק שבועיים..לא יכולתי לעצור את הדמעות ..התחלתי לבכות חזק ולהתנשף בכבדות..עכשיו כמה ילדים הסתכלו..אבל רק לרגע ולא אמרו כלום..כאילו זה בכלל לא מוזר שמישהי תתחיל לבכות סתם ככה..עברו רק איזה שתי שניות מאז השריקה..נכנסו עוד בחורה צעירה ובחור בערך בן ארבעים..עברו בין הילדים..הגיעו אלי..

לא שמו לב בכלל שבכיתי..או שפשוט לא היה להם איכפת..לשניהם היו משקפי שמש שחורות..לא ראיתי את ההבעות..

הגבר הרים לי ידיים חזק..לא הצלחתי להתנגד,צרחתי,בכיתי,הרגשתי שנעלם לי הקול ושאין לי שום כוח בידים..אבל היה שם המון רעש..והד..אפחד לא שמע אותי..הבחורה הורידה לי את הבגדים במהירות ובמיומנות ..ושניהם עברו ממני הלאה מהר מאוד..עמדתי שם..עירומה..בוכה כל הגוף כאב הרגשתי שאני עומדת להתעלף,אבל לצערי זה לא קרה.

עכשיו האישה השמנה והגבר הגבוה בבגדים השחורים הלכו רחוק רחוק..כנראה לקצה התור..נעלמו מטווח הראיה שלי..נראה לי שעברה כמעט חצי שעה עד שהם התקרבו אלי מאוד..כל הזמן הזה ניסיתי לחשוב מה קורה למי שהם תופסים עם צלקות..עכשיו הם כבר עוד שניה מגיעים..

אבל בשניה האחרונה.לפני שהם הגיעו אליי.ראיתי...

0 תגובות
סיפורי אונס:)פרק 7
11/09/2013 15:52
קלאופטרה

אז הילד המטריד הזה..הלחיץ אותי כלכך!הוא לחש לי "אניודע הכל.."

כיווצתי את הגבות והרחקתי את הראש..הוא עוד הסתכל למטה..אני בהיתי בשיער החום שלו ..רק אחרי כמה רגעים הוא הרים את הראש הסתכל עלי ..רק עכשיו שמתי לב לעיניים הירוקות שלו..מסתוריות..לא אמרנו כלום,הוא פשוט יצא.

אני לא הבנתי מה זה אומר..'אני יודע הכל'..התיישבתי על המיטה וניסיתי להזכר על מה חשבתי קודם לפני שהוא נכנס..נזכרתי בתמונה אבל לא הצלחתי להתרכז בה..ראיתי רק את העיניים הירוקות האלה..כלכך מוזרות..הן עשו לי משהו,אנלא יודעת מה,אבל..

קמתי מהמיטה והלכתי לתמונה שוב..הפעם לא פחדתי,אפילו קצת..רק רציתי להבין כבר..עכשיו הזזתי אותה,אבל לא לאט,לא לאט בכלל..יותר נכון ממש מהר..אבל..לא היה שם כלום...רק כתם חום מוזר אבל כל הקירות היו מלוכלכים..הייתי ממש מבולבלת..שכבתי על המיטה והסתכלי על הגוף שלי..על החזה שלי..ושוב חשבתי על העיניים שלו..הוא היה קצת יותר גבוהה ממני..רזה ומוצק..היה לו ריח מוכר..

קמתי מהמיטה ופתחתי את הדלת..ראיתי שבילים..המון שבילים שמובילים להמון חדרים קטנים ואפורים..על הדלתות לא היה כתוב כלום..לא מספר,לא שם..אבל על הקירות היו כתובות קללות וציורים וסיפורים..הכתוב היה בצבעוני דווקא..אבל עדיין לא היה אפשר להתעלם מהאפור שהציף את כל המקום..כמה דלתות נפתחו עכשיו..נערים יפים ומכוערים יצאו ונכנסו כל הזמן..נערים שנראו עניים..שנראו עשירים..נחמדים ורעים,נראו מטופחים ונראו מוזנחים..אבל אפחד לא חייך עכשיו ,כל מי שעבר..אפחד לא חייך...חלק הסתכלו עליי לרגע..וחלק סתם התעלמו...ראיתי ילדים מוכרים שפגשתי כשירדתי מהאוטובוס וגם כאלה שראיתי באוטובוס..היו שתי ילדות וילד שישבו על אחד השבילים...הסתכלתי עליהם ואחרי כמה רגעים התקרבתי..הם ראו אותי ..הבן פתח עיניים גדולות והוציא לשון..אחת מהבנות חייכה חצי חיוך..והשלישית סתם הסתכלה עלי לרגע ואז הסתכלה על החברים שלה..המשכתי להתקרב וכשהייתי ממש קרובה הם לא אמרו כלום אבל בכל זאת התיישבתי לידם..הילד פתח את הפה כדי להגיד לי משהו..אבל פתאום צליל חזק ומכאיב וכמעט משתק נשמע...

1 תגובות
סיפורי אונס:)-פרק 6 [בקאמבק;)]
18/07/2013 23:10
קלאופטרה

אחת כזאת שנאנסה,ששני ההורים שלה נרצחו,שאח שלה מזדיין עם איזה בחורה שתעשה הכל כדי להיפטר ממך,פרצו לה לבית וירו בכלב האהוב שלה..אז כן,זאת אני.זאת אני גם שסטטוסים המוניים על כמה שאני זונה מתפרסמים בפייסבוק  בלי פסקה.וזאת גם אני ,אותה אחת שיושבת עכשיו על מיטה קטנה בחדר מפחיד בביתיתומים לנוער עם בעיות.ישלי בעיות..זה לפחות מה שהם אומרים..אבל אף אחת מהבעיות שלי לא קרתה בגללי..זה פשוט שבכל המקרים הייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון..

לפני כמה רגעים שמעתי דפיקות ממאחורי התמונה. קמתי מהמיטה והרגליים שלי רעדו.התקרבתי לעבר התמונה,שלחתי יד אליה,התחלתי להזיז אותה הצידה..לאט לאט....ואז פתאום הדלת של החדר נפתחה..!קפצתי  מהמקום והלב שלי התחיל לדפוק מהר וחזק..כלכך כלכך נבהלתי!אבל זה היה רק אחת הילדים שגרים פה הסתובבתי אליו והשתדלתי לחייך.אבל יצא לי חיוך לא נחמד.עם עיוות קטן במצח ובאף...זה לא הפריע לו..הוא רק השיב חיוך מזויף הוא רק אמר בואי.לא זזתי..הוא התקרב,הלכתי צעד אחורה..הוא הסתכל לי עמוק בעיניים.ראיתי שהמבט שלו גולש  אל מתחת לסנטר ויותר לחזה שלי..הרגשתי לשניה כמו אז.באותו לילה שנאנסתי..עלו לי דמעות בעיניים וכאב בטן מציק.. הילד רק קירב את היד שלו לשלי ומשך אותי אליו..קירב את הפה שלו לאוזן שלי,ולחש...

1 תגובות
סיפורי אונס :) פרק 5
10/01/2013 16:47
קלאופטרה
אז הנה אני..באוטובוס לפנימייה לילדים עם בעיות נפשיות ,בלי הורים,בלי חברים,עם אח מרושש,בלי בית לחזור אליו ,עם טראומה שאני לא אשכח בחיים ועם המחשבה המעצבנת הזאת שלא עוזבת אותי ..מי לעזעזל כתב את הסטטוס האכזרי ההוא?? אני מקווה שלא יציקו לי פה..על כל מה שקרה לי.
למרות שגם ככה כולם שם יהיו משוגעים..אזזז..מה איכפת לי..גם אני כמוהם,לפחות זה מה שהם אומרים...
הגעתי,ירדתי עם תיק אחד ולחץ מטורף.. איזה מקום נורא! הכל פה אפור, הילדים פה נראים לי פסיכים ברמווות!!  גם איזה קבלת פנים מדהימה!
ילד אחד מוזר תפס לי את היד ועשה לי פרצוף של מישהו מת,ואז איזה ילדה אחת צרחה עליו שהוא שרמוטה ואז רצה וחיבקה אותו ,הסתכלה עליי והתחילה לקפץ בכל מקום ..פתאום הרגשתי יד על הכתף,הסתובבתי וראיתי ילדה מוזרה עם שלוש קוקיות באמצע הראש ופירסינג בכל מקום אפשרי בערך. היא אמרה לי לא לדאוג ,ושגמאני אהיה ככה..ואז התחילה לצחקק צחוק מרושע..חח זה היה פשוט הזוי..אבל הייתי פשוט חסרת עונים ועמדתי במקום בלי לזוז ,בעיקר בגלל שלא ידעתי לאן..עד שבאה איזה אישה מוזרה עם בגדים לבנים ומשרוקית..כולם ברחו כשהיא התקרבה ..ואז היא ליוותה אותי לחדר אפור באמצע שורת חדרים קטנים..לחדר היה חלון אחד עם סורגים וארון מלוכלך,שולחן כתיבה שחור עם מלא חריצים ומיטה עם מצעים סגולים..הנחתי את התיק על השולחן ואז הבחנתי בבובה קטנה שמונחת על המיטה, לבובה הייתה שמלה ורודה והייתה חסרה לה עין אחת..ממש נלחצתי ! זרקתי אותה אל מתחת למיטה .
בצד של השולחן כתיבה הייתה מגירה עם עט ודפים..ומעל השולחן הייתה תמונה של פרח מחייך ורקע של שמיים שחורים עם ברק.. הייתי שקועה בלסרוק את החדר המפחיד הזה,ואז פתאום שמעתי דפיקות מאיזור התמונה..בהתחלה התעלמתי,אבל שוב היו דפיקות..הזזתי את התמונה..ואז פתאום..
11 תגובות
סיפורי אונס :) פרק 4
09/01/2013 14:45
קלאופטרה
אז הדלת של החדר נפתחה ורק ידעתי שמישהו נכנס לחדר אבל לא ראיתי מי זה ,לפני שהסתובבתי לדלת התחלתי לצרוח שזה לא אשמתי שרצחו או שאנסו ..וקהמישו הזה בן זונה ושימות וכאלה ואז ראיתי שזאת אמא של רות..אוופס פדיחה..זה היה ממש מביך היא עשתה לי פרצוף של כאילו 'לכי להתאשפז!' ומה לעזעזל עובר עלי!? אז ממש התעצבנתי עליה וצעקתי עליה שלא תדחוף ת'אף שלה לכל דבר..ועפתי משם..טרקתי את הדלת והיה לי ברור שלבית הזה אין סיכוי שאני חוזרת יותר אי פעם..בכיתי בקול רם.. גם לבית שלי לא יכולתי לחזור,אבל גם סתם ככה ברחוב לא יכולתי להיות, לא כשמסתובבים פה אנסים או כשכל בנאדם שני עלול לשאול אותי אם זאת אני מהתמונה מהפייסבוק..פשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי,עד שנזכרתי שלקחתי איתי סכין לפניי שיצאתי קודם מהבית (ליתר בטחון,אם עוד מישו ינסה לעשות משו שאני לא מעוניינת בו..)
ישבתי בפינה של המגרש כדורסל השכונתי,לא היה שם אפאחד..לקחתי את הסכין,לא חשבתי על מה אני עושה..כי התחרפנתי..כיוונתי אותו ללב שלי..ו..אז שמעתי צרחה מאחוריי! זאת הייתה איזה אישה שעברה פה במקרה וראתה מה רציתי לעשות..אמרתי לה שתלך מפה אבל היא אחזה בידי בחוזקה..והתקשרה למשטרה..צרחתי עליה..מי היא חושבת שהיא!?! אבל השוטרים הגיעו..ואמרו שהם מכירים את הסיפור שלי על האונס וההורים ועכשיו שניסיתי להתאבד..הם אמרו שגם ככה אין מי שיטפל בי ,חוץ מאח שלי אבל הוא לא כשיר..
הם אמרו שהם שולחים אותי ל.....פנימייה!?!
4 תגובות
סיפורי אונס :) פרק 3
09/01/2013 13:32
קלאופטרה
אז הפלאפון העיר אותי..אחרי כל מה שקרה לא היה לי כוח לאפאחד..אז לא עניתי הוא צלצל שוב בדקתי מי זה,זה היה הידיד הכי טוב שלי לא היה לי כוח לענות..אבל הוא צילצל כבר בפעם השלישית אז עניתי.. הוא אמר לי שהוא שמע על כל מה שקרה ,על האונס והכל, הוא אמר שזה ממש נורא אבל שאני לא לבד ,שהוא ישמור עליי :) אני חושבת שהוא קצת בעניין שלי..אמרתי לו שזה לא הדבר הכי נורא שקרה לי,סיפרתי לו על ההורים שלי..בטלפון שוב בכיתי ...והוא היה בהלם מטורף! הוא לא הצליח להגיד כלום ,אמרתי לו שאני צריכה ללכת..
התקשרתי לרות ( החברה הכי טובה שלי) היא הייתה איתי במשטרה.
סיפרתי לה על ההורים שלי,גם אז בכיתי וגם היא בכתה , היא שאלה אם זה בסדר שהיא תבוא אליי,אמרתי לה שאני רוצה להיות לבד.. אבל אחרי חמש דקות היא דפקה על הדלת של החדר שלי..ואז נכנסה ,הייתה שתיקה ארוכה של שתיי דקות שלמות הסתכלנו אחת על השניה ואז היא רצה אליי וחיבקה אותי חזק, גם אני חיבקתי אותה חזק חזק ..ולא רציתי לעזוב אפעם עצמתי עיניים ודמעות זלגו על לחיי...לא רציתי להיות בבית הזה יותר,איפה שרצחו אנשים,אז יצאנו לסיבוב בשכונה.. דיברנו ואמרתי לה כמה שאני אוהבת אותה אמרתי שזה מפחיד אותי להיות בבית הזה,היא שאלה אם אני רוצה לישון אצלה..הסכמתי.
הלכנו אליה היא הלכה להתקלח ואני הייתי במחשב שאצלה בחדר,התחברתי לפייסבוק שלי ואז..ראיתי את הסטטוס הכי אכזרי שראיתי בחיים! פרצתי בבכי ..אני לא יודעת מי כתב את זה,זה היה מישהו אנונימי.
בסטטוס היה כתוב   " מי היה מאמין שנערה אחת יכולה להיות כל כך זונה בשביל שיאנסו אותה וכל כך מפגרת בשביל שבאותו לילה ירצחו את ההורים שלה? "
לא ידעתי מה לעשות!!! הייתי שבורה מבפנים וכל כך חסרת עונים נעלבתי וכסעתי ובכיתי ולא ידעתי מי כבר יכול היה לכתוב את זה !?! כל העולם ראה את זה..היו על הסטטוס הזה מליוני תגובות..המישו הזה שכתב את זה אפילו שלח קישור לתמונה הזאת ,תמונה שלי!!
צרחתי!! ואז פתאום הדלת של החדר הזה נפתחה ....
5 תגובות
סיפורי אונס :) פרק 2
09/01/2013 11:31
קלאופטרה
התעוררתי בסלון של חברה שלי,היא ועוד חברה עמדו מולי בשנייה שפתחתי עיניים.
הן אמרו שהן מצאו אותי מעולפת שני רחובות משם,ושאלו מה לעזעזל עשיתי שם בלי חולצה..סיפרתי להן על האונס. הן נבהלו והתלהבו..
הן אמרו שאנחנו חייבות ללכת למשטרה,אז הלכנו לתכנה הקרובה.
שוטרת אחת לקחה ממני פרטים. כשדיברתי איתה התחלתי לבכות ,הרגשתי גועל בכל הגוף,בררר...! 
לא יכולתי לשכוח את הפרצוף המגעיל שהיה לו כשהוא נגע לי בשדיים.
חזרנו לבית של חברה שלי,והיא החזירה לי את הפלפון ששכחתי אצלה ראיתי שהיו שם מלא שיחות שלא נענו מאחי הגדול,התקשרתי אליו ,רציתי לספר לו על האונס אבל לא היה לי אומץ,וזה היה גם ממש ממש מביך,הוא אמר שהוא צריך לדבר איתי על משו דחוף ,הוא ביקש שאחזור הביתה ,אז ביקשתי מהחברות ללוות אותי כי פחדתי ללכת לבד.
הגענו לבית שלי ואז נפרדתי מהן,ישבתי על הספה עם אחי ,היו לו דמעות בעיניים ,לא הבנתי למה. הוא אמר שהוא היה בצימר עם חברה שלו אתמול בלילה עד שהוא קיבל טלפון מהמשטרה הוא אמר שפרצו אלינו הביתה ורצחו את ההורים שלי ואת הכלבה הגורה שלנו ,שגנבו את הפלזמה ופרצו לכספת בחדר השינה של ההורים .. צרחתי ובכיתי והשתוללתי והרבצתי וזרקתי כיסאות..הוא תפס אותי וחיבק אותי חזק ,בכיתי על החזה שלו גם הוא בכה..האמת שהתפלאתי שעוד נשארו לי דמעות אחרי אתמול בלילה ..פתאום חברה של אח שלי יצאה מחדר השינה שלו וחיבקה את שנינו,אפעם לא סבלתי אותה,והיא לא אותי ..אבל לא היה לי כוח להתנגד אבל גם היא לא התלהבה מהרעיון כל כך..היא סתם רצתה לעשות רושם על אח שלי..הלכתי לחדר רציתי לקבור את עצמי,החלפתי בגדים ונכנסתי למיטה ואחרי עשר דקות בערך צלצול מהנייד שלי העיר אותי...
4 תגובות
סיפורי אונס :) ( לא אמיתי)
09/01/2013 08:19
קלאופטרה
אז ככה..יום אחד..יותר נכון לילה אחד..הלכתי לחברה עם עוד כמה חברים וסתם כזה אכלנו פיצות ורקדנו כמו מטורפים לשירים מכוערים..חח.. תיכננו לישון שם..וחלק נרדמו גם ככה..אני גרתי דיי קרוב אז החלטתי ללכת ברגל(זה היה שתיים וחצי בלילה..) אז יצאתי מהבית עם שמלה..כי מסיבה וכולנו היינו בסטלה..אז באמצע הדרך נהיה לי קר אז עצרתי כדי להוציא מהתיק סווטשרט,ואז...פתאום ראיתי צל של משו..נבהלתי..קפצתי מהמקום! וראיתי איש מבוגר (לא זקן,אבל גם לא נער) הוא נעץ בי עיניים ובחן אותי.. התחלתי ללכת מהר כבר לא היה אכפת לי מהקור..כי הייתה לי צמרמורת מבפנים.. בדיוק התכוונתי להוציא את הפלפון כדי להתקשר למישו אם יקרה משו,ואז ראיתי שהוא לא אצלי!! כנראה שכחתי אותו אצל חברה שלי..!! אעא!! ממש נבהלתי,הסתכלתי לרגע אחורה כדי לראות אם האיש המטריד עוד שם,ולא,לא היה שם אפאחד. המשכתי ללכת קדימה ואז ישר הסתובבתי אחורה לרוץ בחזרה לבית שכולם נמצאים לקחת את הפלפון ולבקש שיעזרו לי..אבל בדיוק אז ראיתי את הדמות המפחידה מול הפנים הוא חייך,אבל חיוך נעים..לא של מישהו רע,של מישהו שרוצה לעזור..לרגע נרגעתי קצת ,לא ברחתי ,הוא התקרב ,לא נרתעתי..ואז..עינייו נפערו והוא התנפל עליי!! כל כך נבהלתי ! צרחתי והתחלתי לרוץ כמו מטורפת! בחיים לא רצתי ככה!! הוא רץ אחריי ,התחלתי לבכות לא היה עליי פלפון ואפחד שיכול לעזור! ההורים חשבו שאני ישנה שם,והחברים,כל מי שלא ישן היה שיכור! אפאחד לא ידע איפה אני בכלל..!!פניתי בכביש למקום שאני לא מכירה,כי אולי גם הוא לא.. בטעות הגעתי לרחוב בלי מעבר,סגור לרגל שיפוצים.. בכיתי! צרחתי! התנשפתי! אבל זה היה מאוחר מדיי..הוא תפס את ידי,הצמיד אותי לקיר ניסיתי להרביץ לו אבל הוא עיקם לי את הרגל ולא היה לי כוח עוד אחרי הצרחות והריצה..הוא משך את הכתפייה של השמלה שלי ,תלש את החזיה,הוא עשה לי דברים כל כך לא נעימים..!! לא חלמתי שיעשו לי את זה!! הוא נגע לי באיברי המין,אבל חזק ! רציתי למות ! בכוחותיי האחרונים צעקתי ..הצילו!!....אונס!!..אוווונס!!!
אבל אז...!
7 תגובות