עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קו החיים שלי
חברים
AliceRoseSurvivesmayyanlevDo what I wantרות.
tearsהדסRainɛAngelɜדוןits just me .
cosmicBFFZippers
שבירה

היא יכולה להיות שונה. שבירת חפצים, לב שבור ונשמה שנעבדה ונשברה.
כן, זה הקליק הזה שאת שומעת ודקה אחרי הבכי פשוט מתפרץ מימך.
זה הרגע הזה, שאין יותר משמעות בחיים ושעצב והדיכאון תופסים אותך על חם.
את נישברת.
לא יודעת מימה ולא יודעת איך, את פשוט נישברת.
הרגע הזה שאת שוכבת במיטה, מסתכלת על התיקרה ולא יכולה לדמיין.
את כמו מלאך שאיבד את הכנפיים שלו.
את קשור לאדמה באזיקים והחצים כלכך כואבים כי הם חוצים אותך ושוברים אותך לחלקיקים קטנטנים שהאדמה כבר בלעה אותם.
לא משנה כמה את מנסה, את לא מצליחה לחייך, כאילו השפתיים שלך תפורות עם חוטים כלכך חזקים שאי אפשר ליקרוע.
את מנסה ליפתוח את הפה אבל את לא יכולה כי אין לך מה להגיד.
מבט קר שעוטף אותך ואת הסובבים אותך.
כאב שאי אפשר להסביר.
החלקיקים הקטנים שעוד נישארו ביידייך.
והחץ שתקוע לך באמצע הנשמה שלא נותן לך לינשום.
מה שמחכה לך בצד
השקט שנוצר בשבילך ישאר תמיד שלך גם אם תנסה לברוח למקומות הרועשים בעולם הוא תמיד יעמוד שם בצד,השקט שלך, ויחכה שתתפנה אליו ותדבר איתו פנים מול פנים.
השקר שבדממה
27/10/2017 18:18
i don't care
דממה.
קול הדממה הוא כלכך מפחיד כי כלכך קל להיאבד בו.
אני מגששת בחשכה העבה שמולי ולא מצליחה למצוא את דרכי.
אולי מכיוון שהיא נמחקה?
או ואלי בעצם אף פעם גם לא היתה?
תנו לי אור קטן, כן אתם אלו שמסתכלים עליי מהצד אבודה
תנו לי אור לצאת מהחשכה
בבקשה.
אתם הרי רואים שאני אבודה בדממה
בחשכה העבה שלא מרפה
תנו לי יד גם אצבע תספיק
רק תנו לי צ'אנס ליציאה
לבריחה
למקום אחר גם אם חשכה אחרת גם אם דממה שקטה מזאת שאני מכירה
אני רוצה לצאת מכאן ולהפסיק לגשש בחשכה.
אז תפסיקו להביט עליי בשפתיים הדוקות אחת לשניה
ותנו לי לפחות מילה אחת
גם אם היא לא תיהיה טובה, העיקר שלא נשתוק
תנו לי מבט אחד לפחות
גם אם הוא יהיה כואב עד כדיי דקירה
העיקר אל תעצמו את העיניים.


בואו נדבר נגיד עד כמה אנחנו שונאים אחד את השניה
עד כמה לא יכולים לראות יותר את הפרצופים המעצבנים אחד של השנייה
עד כמה אנחנו מתים להרוג אחד את השנייה
בואו נדבר
 בלי לפחד להגיד את האמת
גם אם היא כזאת מלוכלכת ומגעילה
כזאת רעה
נכונה.       
Картинки по запросу silence art

0 תגובות
רצון קטן ואמיתי
30/05/2017 13:41
i don't care
הלוואי והינו עיוורים.
הלוואי ולא הינו יכולים לראות אחד את השנייה
הלוואי וזה היה אמיתי
אהבת נפש ולא יופי.

8 תגובות
חופש?
06/05/2017 01:56
i don't care
תנו לי לשקוע, תפסיקו לעצור אותי.
תנו לי לשקוע, להיעלם פשוט ללכת.
כי בעצם אני הרי גם ככה לא אשאר כאן לזמן רב.
אגמור את חיי ביום מין הימים.
כמו כל אחד מאיתנו
פשוט אלך לי בשלוותי לשער כולשהו אכנס בו ולא אצא יותר לעולם
אשאר שם לנצם שיראה בשבילי כמו יום או כמו חודש? אני כבר לא ארגיש כי הזמן כבר לא יהיה חלק מהדברים ששולטים עליי.
האמת, מה כן ישלוט בי? אני הרי אהיה מעבר לכל זה במימד אחר לגמרי.
אני יכולה לחשוב על זה עד מחר מצידי אך אני לעולם לא אדע עד שזה יקרה באמת.
עד היום שבו אני אגיד להתראות לכל מה שאני מכירה, היום בו אני אצעד אל האין סוף.

Картинки по запросу anime art

6 תגובות
שקר אחד
12/03/2017 12:23
i don't care
יוצאות מפיך מילים כה חמות כה מלטפות.
הלב שלי רוטט מעט אך אני בשניה קטנה עוצרת את ההרגשה.
שקרים קטנים שקרים גדולים מתבלבלים להם ואי אפשר כבר להבדיל.
אני מסתכלת אל תוך עינייך, מנסה להבין משהו מנסה להסדיר מחשבה
אך איני רואה כלום לא מצליחה לזהות את הרגשות שמסתתרים.
אתה ממשיך לדבר באותה הרכות ממשיך לשחק באותם הקלפים
זה כבר מתחיל לשעמם.
אבל לא אותי
אלא אותך.
כי בגלל המשחק הטוב שלך ליבי כבר הספיק להחסיר פעימה.
אך אני הבנתי עוד מההתחלה
שזהו סך הכל משחק שאמור לעצור את ליבי מפעולה.
עדיף שתפסיק את זה עכשיו
כי לצערי כבר התחלתי להאמין לך, וזה הדבר הגרוע מכל.

Картинки по запросу anime art
4 תגובות
אחד
24/02/2017 16:52
i don't care
אני לא לבד אני אף פעם לא לבד, בעצם אף אחד מאיתנו אף פעם לא לבד.כך לפחות אני חושבת.
כל חיינו אנחנו מנסים לגבש את כל המחשבות כל הרגשות את עצמנו לדבר אחד- לבן אדם אחד.
ואם... אנחנו כלל וכלל לא צריכים לעשות כך?
אני אדבר בגוף ראשון ויחיד כדי שלא תרגישו לא בנוח לקרוא את זה כי בכל זאת כל אדם והמחשבות שלו אני בטוחה שיהיה כאן אנשים שלא יסכימו איתי.
אז, אני לא לבד אם רק לחשב את גופי אולי אני לבד בעצם אך בתוך ראשי קורה ברדק.
הרבה מחשבות הרבה רגשות הרבה מידיי והכל מתבלבל כי אני לא מצליחה למצוא משהו אחד, תמיד יהיו מחשבות שלא יסכימו אחת עם השנייה תמיד יהיו גם רגשות כאלה, כמו אנשים שמסכימים עם הדעות של אחרים.
כך גם אני, אני לא מבכימה עם הדעות של עצמי לפעמים, בעצם חלק ממני כן מסכים וחלק לא, אני בחלוקת דעות עם עצמי בתוך מוחי.
אז למה בעצם אני רוצה להפוך את עצמי למשהו אחד ומובן? למה אני רוצה להות רק משהו אחד עם תגית אחת?
מה אני לא יכולה להיות כמה דברים בבט אחת? אני לא יכולה להיות גם פחדנית וגם אמיצה או שלהיות טובת לב אבל גם רעה?
זה בין הדברים שלא הולכים ביחד נכון? אבל למה, מי אמר שהם לא יכולים ללכת ביחד?
אני רק אומרת שכל אחד באזשהו שלב בוחר לעצמו תגית לבדו, אנחו עוישם את זה מבלי לשים לב.
אני עושה את זה מבלי לשים לב, מה שאני בעצם מנסה לעשות זה שלאנשים שסביבי יהיה תיאור מדוייק שלי, תיאור שהם תמיד יוכלו להשתמש בו כאשר הם יזכירו את שמי, שמות של תכונות אחדות שהם הכי מבחינים בהם בי תחונות אחדות שאני בוחרת להראות, אך בעצם יש עוד הרבה כלכך הרבה שאני בעצמי מבולבלת תמיד בגללם.
בתוכי חייה אישיות נוספת ולא רק אחת אלא עוד הרבה, אם לחבר תכונות שונות שיש בתוכי אפשר ליצור אישיות נוספת ועוד אחת ועוד אחת, לפחות כך אני חושבת. אני לא רוצה להיות משהו אחד, אני רוצה להיות אני ועוד אני ועוד אני.
ואולי זאת לא אני בכלל, אבל מה זה אני בכל התכונות האלה? אפשר לחלק אותי לכמה מאות אני אם לחשב כל תכונה בניפרד אבל אפשר לחלק אותי ועוד אני גם אם לחבר כמה תכונות ביחד.
לפעמים אני משתגעת מזה לפעמים אני מאד רוצה לצעור ולא בגלל שקשה לי לא בגלל שכואב אלא בגלל שיש יותר מידיי בפנים, ואני בטוחה שאני לא היחידה, לפעמים אני נחנקת מכל זה, נחנקת מכל מה שבפנים.
זה כמו הר געש שמידיי פעם מחליט לנסות להתפוצץ.
למה אני מנסה לגבש את המחשבות שלי ואת הרגשות שלי? בשביל אחרים.
ובשביל לא להשתגע, כי יש לי רק גוף אחד.
6 תגובות
this is for you
13/01/2017 21:04
i don't care
בוא נרקוד ביחד, למה שלא תאחוז בידי?
בוא נרקוד ביחד בוא נשיר עד שגרוננו יכאב
בוא נרוץ נקפוץ ונשתולל עד שכבר לא ישארו בנו עוד כוחות ונרצה לישון
בוא ניהיה עייפים מהיום המקסים שעבר עלינו ולא מהדיכאון שתקוע בנו
בוא כשנקום בבוקר נחשוב על היופי שיכול לקרות היום
איי חבר בוא ניהיה שמחים,כי למה לא?
בוא נמתוך ידיים עד לשמיים ונאסוף את הכוכבים
בוא נעוף ביחד אל עולם החלומות ונהפוך אותו למציאות
חבר אתה לא לבד אני חושבת שהגיע הזמן להבין את זה
קח את ידי ואחוז בה חזק כי אני כך אעשה ולעולם לא אעזוב
זכור שיש מקום בעולם בשבילך זכור שהחיוך חזק יותר מהבכי שלך
סתכל בעיניים פקוחות על המקום המקסים שאתה חיי בו
סתכל עליי, סתכל עליינו וחייך
כי רק לזה כולנו מחכים
ומה אם רע?אתה בטח שואל..
אני אני אגיד לך מה, תבוא אליי תסתכל בעיניי ואל תשכח לספר
אני אחבק אותך חזק ורק אעודד כי זאת היא עבודתי
חבר אני רק רוצה שתזכור
אני אוהבת אותך בכל נפשי
אז בוא נקפוץ ונגיע אל העננים נשכב עליהם ונרגיש עד כמה הם רכים
בוא נשחה בים כחול וסוחף
אתה מסוגל להכל אני מאמינה בך בכל ליבי ואמשיך להאמין תמיד
אז אל תדאג קפוץ הכי גבוה שאתה יכול רוץ הכי רחוק שאתה מסוגל
חבר יקר אני כאן תמיד בשבילך אז אם אתה צריך פתאום כוחות בוא אליי אני אביא לך את שלי.

Картинки по запросу happy anime art

נ.ב- מוקדש לחבר אשר מאד קרוב לליבי וכרגע לא מסוגל לעמוד על שניי רגליו ולשמור על שיווי משקל בחיים.

3 תגובות
בחירה שכבר לא בידיי
01/01/2017 17:43
i don't care
אני עדין פה, בגלל זה צריך עוד קצת לסבול.
אני עדין פה, בגלל זה צריך עוד טיפה לחכות.
אני פשוט עדין פה ואין מה לעשות כי אין ברוחי את הכוח לגמור עם חיי, הריי אני עדין רוצה בהם בגלל זה אני עדין פה .
פשוט לחיות זאת לא בחירה וגם פשוט למות לפעמים זאת לא בחירה.
יש מחשבות רבות לפניי קבלת החלטה, או לרבים מאיתנו אחריה.
כך גם עם המוות, יש מוות אשר בידינו יש מוות אשר הוא הבחירה שלנו.
תמיד רציתי לעשות את הבחירה בנכונה, תמיד רציתי לא לטעות ואני לא חושבת שאני היחידה,זה רצון נורמלי לגמריי להיות 'בסדר'.
אז מה היא הבחירה הנכונה עכשיו? אני בזמן האחרון שואלת את עצמי את השאלה הזאת יותר מידי פעמים.
אני מפחדת לעשות בחירה בתוכי, כי אז יש בי תחושה שהבחירה הזו תתגשם.
אך, איזה מין הבחירות שלי היא הנכונה, הרי יש לי הרבה כאלו.
אני סך הכל רוצה קצת עזרה, שיתנו לי את הכיוון הנכון ובמצב ההכי טוב שיגידו לי מה לבחור כי לבחור לבד זה הדבר ההכי קשה שיש.
ובגלל שזה כלכך קשה, זה כלכך חשוב, הבחירה הזאת אמורה להיות שלי,היא חייב להיות שלי.
יש רק בעיה קטנה לגבייה, אין לי כבר כלכך החלטה.

Похожее изображение
7 תגובות
הנסיכה
15/12/2016 16:18
i don't care
נסיכה עומדת בדממה ליד חלון חדרה ומשתתקת לאהבה.
היא מביטה במבט בהיר ומאמין אל צדו השני של הים שם היא מחפשת את אהובה.
היא מחכה ומחכה וכך כבר 18 שנה.
עומדת שם ומדמיינת את חייה המושלמים עם אהובה העתידי אשר מחכה לה מעבר לים.
עברו שנתיים ואבייה החליט שחדל לה לחכות ליד חלונה עוד.
הוא חיפש אחר אדם אשר חשב שביתו האהובה תאהב אשר תיחייה איתו חיים מושלמים.
הוא מצא נער יפה תואר אשר היה נראה מתאים ביופיו לביתו האהובה.
המלך אמר לנער: "בוא איתי ותקבל לך אישה יפת תואר וארמון מלא כסף וזהב"
הנער הסכים וישר הלך אחר המלך.
אבי הנסיכה האמין בצודקו ובכך שעשה בחירה נכונה לביתו האהובה.
כאשר המלך הביא את הנער לארמון הוא ישר קרא לנסיכה אשר עוד חיכתה ליד החלון.
הנסיכה ירדה במירות אל כניסת הארון והופתעה לגלות שם את אביה עם נער היפה תואר.
המלך לנסיכה: "זהו אהובך מהיום, בעלך."
הנסיכה צייתה לאביה וקדה קידה לבעלה החדש ואהובה.
עברו ימים,חודשים, שנים הם חיו ביחד בחוסר רגשות.
הנער מידיי פעם היה מרביץ לנסיכה אך היא אינה סירבה מיכוון שלא ידעה שכך זה לא אמור להיות.
היא רק שכבה על הרצפה וחשבה, האם זהו באמת אהובה?
אך הזמנים עברו והחלון נשאר ריק מנסיכה ריק מתקווה.
הנסיכה נשארה ריקה מאהבה.
רק אם היתה יוצאת ומחפשת את אהובה,היא היתה מבינה שמעבר לים בחלון נוסף עמד לו נער המשתוקק לאהבה.
אהבה דומה לזו של הנסיכה.

Картинки по запросу rapunzel art
6 תגובות
משוגעים
28/10/2016 18:35
i don't care
מקום אחד שיכול לשמור על כל הפחדים על כל המחשבות אינו קיים.
כיוון שכל אחד מאיתנו רוצה שלפחות משהו משניי אלו ידעו.
יש בנו רצון להיפתח, כיוון שאנחנו לא מספיקים לעצמנו, כל אדם בעולם רוצה אדם נוסף שיבין אותו אדם נוסף כמוהו.
רוצים שמישהו יעודד, אבל יעודד בצורה שאנחנו רוצים.
לא מספיק לנו סתם עידוד אנחנו רוצים שבני אדם יבינו אותנו בלי מילים כי זה כלכך קשה לדבר לפעמים כי זה כלכך קשה לספר לפעמים.
זה אמיתי אנחנו יכולים להיות אמיתיים לפעמים מותר לנו.


בתוכנו יש אדם נוסף, בעצם אני לא חושבת שאפשר לחשב כל אחד ואחד רק לאדם אחד.
כי אנשים יותר מידיי צבעוניים, לאנשים יש יותר מידיי צדדים.
יותר מידיי רגשות ויותר מידיי מחשבות, יותר מידיי שגעונות.
בתוך כולנו יש אדם נוסף שהוא נסתר, שהוא מסתתר כי הוא מפחד מעולם.
הוא מפחד מחוקים שקיימים הוא מפחד שיתנו לו עונש על זה שהוא אדם נוסף, על זה שיש בו כלכך הרבה.


יש דבר שאנו מחפשים כל חיינו, אנחנו מחפשים את עצמנו,את עצמנו בתוך מישהו אחר.
אנחנו רוצים שיהיה עוד אנחנו שלא ניהיה היחידים המשוגעים.
יש שיגעון שלא נרפא, יש אותנו.
האמת שזה לא רע, כי שיגעון לא רע, הוא רק הסימן שאנחנו נותנים לסביבה, הוא רק משהו מסתרר ממש עמוק בפנים.
יש דברים אנו לא מבינים על עצמנו, יש דברים שאנו לא יודעים על עצמנו.
יש דברים שעדיף שלא נדע על עצמנו כי אז השיגעון באמת יצא לעולם ויראה סימן.
זה הדבר שממנו כולם מפחדים, להשתגע, להפוך למפלצת, אבל בעצם הרי יש אנשים שכבר עשו זאת, לא?
אלו שנתנו למחשבות שלהם חופש אלו שנתנו לעצמם לעוף.
יש הרבה סוגי מפלצות הרבה מאד, והן לא חייבות להיות רעות מכיוון שכולנו גם ככה מפלצות.


כל החיים אנחנו מחפשים, לא יודעים מה, פשוט מחפשים.
פשוט חיים.
כל חיינו אנחנו נשברים או פורחים, מצילים או הורגים.
פשוט חיים.
אנחנו משוגעים כלכך רגועים,שקטים ומפחידים.
פשוט חיים.
יש בנו תהום בכל אחד הוא טובע בתוכו.
פשוט חיים.
יש רצונות מאד רבים, אך גם אין.
פשוט חיים.
יש עולם ובו משגועים.
פשוט חיים.

Картинки по запросу people in the street

6 תגובות
הפרצוף של האמת הוא הפרצוף שלי
13/10/2016 00:56
i don't care
יש דברים שעדיף שאני לא אחשוב עליהם. אבל העובדה שהדברים האלה קיימים מכבידה על ליבי גם ככה אז מה יצא לי מזה שאני לא אסתכל לאמת בפרצוף?
איזו מעצבנת היא האמת הזאת, תמיד כלכך אמיתית, תמיד מנסה לעשות ככה שנסתכל עלייה ונשים לב אלייה.
אבל אחרי שמסתכלים עלייה היטב אחרי שמביטים בעינייה של האמת משהו משתנה, איזשהו כובד יורד מהלב ההבנה הפתאומית מציפה את הלב במקום הכובד שהיה שם לפני.
עכשיו אני מסתכלת לאמת בפרצוף. עכשיו אני בסתכלת עמוק לתוך עייניה ומבינה שאני נמצאת בתיסבוך עצמי שאף אחד כבר לא קשור אליו.
אני מסתכלת ישירות אל תוך ליבי ישירות אל תוך הרגשות שלי שהחליטו להופיע עכשיו.
יודעים מה אני מבינה? שאני כלכך עצובה שזה מתחיל להפוך לשמחה.
נשמע מוזר נכון? אני גם חושבת ככה כי אני גם ככה לא מבינה את עצמי עד הסוף.
מרוב שכואב לי בפנים בעולם הפנימי שלי שמתפורר מרוב שכואב לי בפנים בלב שלי שכבר לא יכול לסבול אותי יותר אני מתחילה לחייך.
למה?
כי אני מרגישה. אני מרגישה את הכאב הזה הכאב הנוראי הזה שגורם לי לבכות בכל יום שסוף כל סוף גורם לי לבכות.
אני שמחה שהחיים האמיתיים שלי גורמים לי לבכות, אני יודעת שזה דבר שלא צריך להתגאות בו כי יש אנשים שבוכים יותר מידיי בגלל החיים האישיים שלהם, אבל אני לא. אני מודה בזה שלרוב אני בוכה בגלל איזו אנימה או דרמה עצובה שראיתי וזה מתיש זה כלכך מעצבן
שאני לא מרגישה בחיים האמיתיים. אבל עכשיו כשאני מרגישה עכשיו גם אם זה כאב, גם אם זה כאב כלכך נוראי וגם אם ממש כואב לי אני מתגאה בזה, כי נמאס לי להיות עצובה נמאס לי לבכות על זה שכואב לי נמאס לי שכל הזמן אומרים לי "את נראת בדיכאון" "למה את בדיכאון?" אני לא.
בשבילי הדבר הזה לא קיים כרגע. למה? כי אני מחליטה לעבור את זה, צריך רק הפסקה קטנה מהכל, לא רגע, הפסקה קטנה כדי להיסתכל לאמת בפרצוף עוד פעם.
אני מוכנה להסתכל על הפרצוף המעצבן הזה כל החיים שלי, כן אני מודה בזה שהפרצוף של האמת הוא כלכך מעצבן לפעמים והפעם זאת הפעם שהוא מאד מעצבן.
הוא מעצבן אותי כי אני רואה בו את עצמי, אני רואה בו את הרגשות של עצמי ואת המחשבות האמתיות שלי, זה משמעצבן, האמת שלי.
אני מתעצבנת מעובדה שאני לא יכולה להיות אמיתית עם עצמי, גם זה מאוחר מאוחר בלילה כשאני יושבת וחושבת אני לא אמיתית כי אני לא רוצה לחשוב על זה שמשהו בההתנהגות שלי יכול להיות לא נכון עד הסוף או לא אמיתי עד הסוף. אבל מצד אחר, הרי בכל דבר בעולם יש צד שני אנחנו מתלבטים לגביי כל דבר בחיים גם אם אנחנו לא שמים לב לכך, ועכשיו כשאני חושבת על זה, זה כלכך מעצבן שאני לא יכולה להיות בטוחה אף פעם בבחירות שלי. אבל אם להגיד את האמת, עוד פעם האמת הזאת, גם אם אנחנו לא בטוחים במשאנחנו עושים ואנחנו עושים אותו בסוף גם ככה יקרה משהיה אמור לקרות, באזשהו שלב הכל יהפוך למובן, גם אם לא נשים לב גם אם נחשוב שהכל הולך כרגיל, תגיעה אזושהי מחשבה אחת ש"תדלוף" מהמוח שלנו לידיים.
מה שאני מנסה להגיד לעצמי זה זה שבאזשהו שלב הכל ישתנה. אני יודעת מה אני מרגישה ואני יודעת שאני לא אוכל להסביר את זה לאף אחד נורמלי כי זה הרגש שלי, אבל אני יודעת מה אני מרגישה כמו שאמרתי כבר ואני מבינה את משאני מרגישה, אז אני צריכה פשוט לסתום לבנתיים ולא לדבר על זה כי זה הרגש שלי זה הלב שלי, אם האדם שהרגש הזה מופנה אליו לא מקבל אותו, הרגש נשאר אצלך, כי הוא בכל מקרה הוא היה שלך מלחתחילה, אז הרגש הזה הוא שלי כרגע אני מבינה ויודעת את זה
את מרוצה אמת?
Картинки по запросу anime art
4 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
rain

טיפות המים נופלות על פניי, ואני עומדת באמצע הדרך.
המטריה עפה עם רוח הקלילה שתקפה את העיר.
אני עומדת, הטיפות נופלות עליי והריח הניפלא משתלט עליי.
הרטיבות היא בכל מקום, אתה כאילו מדבר אליי, גשם.
כל טיפה זאת מילה שמתפוגגת באוויר הקריר של החורף.
הניצוץ החד שנוצר בעננים, והרעש החזק והבהיל שאחרי זה.
איך שכל טיפה נופלת על האדמה עם קול דקיק של פריקה.
השלוליות שמצתברות, איך שכל הטיפות נאספות ביחד בשלוליות.
האוויר הצח שמתלווה ברוח קרה ומנענת את שערותי מצד לצד.
כל זה, כל ההרגשות הנפלאות האלה, זה הגשם.
מה שמדבר בתוכי
שקט משתורר בנפשי,שפתיי הדוקות
אין בי שום רצון להבעה כלשהי של רגשות
אך הדבר היחיד שרוצה לדבר בי
הוא ליבי אשר לא מפסיק לפעום חזק ולצעוק את רגשותיו.