עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי הכי כיף זה : לשבת מול המחשב לפתוח את האינטרנט להיכנס לגוגל להיכנס לבלוגר וכבר לכתוב פוסטים! הכי כיף בעולם!!! אני מקווה שאתם חושבים אותו דבר!!!!!
חברים
מימי
חיפוש
נושאים
ארכיון
אחרי גיל 19
1. לטוס לארגנטינה
2. להפוך לזמרת בארגנטינה (זה יהיה כמובן כשאני אהיה גדולה יותר)

זאת אני פרק 1
11/06/2014 20:13
קארין
זאת אני פרק 1
תכירו אותי!! אני אניטה ברמידו. בת 13 מארגנטינה. כל חיי רציתי להיות רקדנית ואני רוקדת לכל שיר!!!!!!!! אפילו לשירים של ג'סטין ביבר שאותו אני לא סובלת!!!! כי הוא אמריקאי ואני לאאאאאאא סובלת אמריקאים אבל בגלל שאני רוצה להיות רקדנית אני חייבת לרקוד לכל שיר שאומרים לי לרקוד. יש לי פינה ענקית בחצר הבית שבה אני שמתי 2 בוקסות וכל פעם שאני רוצה לרקוד אני מדליקה את הבוקסות ושמה שיר בעזרת הלפטופ שלי. בקיצור: שם יש לי רחבת ריקודים משלי עם דשא שלכלב שלי אסור לעשות שם קקי. החברות שלי לא אוהבות את זה שאני רוקדת בחוץ והן חופרות לי לבקש מההורים שלי שיתנו לי חדר ריקודים פרטי. וווווואיייי  איזה מעצבנות. אני אוהבת לרקוד בחוץ זה גורם לי להרגיש קרובה לטבע. אני ממש מקווה שבגיל 19 יראו שאני רוקדת טוב ויתנו לי לרקוד בטלויזיה. אני מתאמנת לריקוד לשיר "99 לופט בלונס" של הזמרת הגרמנייה ננה. אוי איך אני מתה על השיר הזה. למרות שהוא בגרמנית ולא בספרדית! אבל מה אכפת לי אני רוקדת לכל שיר שאני מוצאת ביוטיוב. יש לי 5 חברות: קמילה, מרטינה, לודוביקה, קנדלריה ואדלה. אני לא סובלת נחשים ואיגואנות ומקקים. ובטח שלא אמפנדס או בנים (חוץ מאבא שלי כמובן). להורים שלי קוראים אדריאן (אבא) וביאטריס (אמא). יש לי 6 אחים.3 בנות ו3 בנים ואיתי זה שבע. ילד ראשון: סנטיאגו. ילדה שנייה: בל. ילדה שלישית: אלבה. ילד רביעי: חורחה. אני החמישית. ילד שישי: דייגו. ילדה שביעית: פטריסיה. 

טוב אז זאת אני!! נתראה בפרק הבא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
0 תגובות
סליחה
19/03/2014 15:56
קארין
אני מוחקת את הבלוגר, סליחה על הכול, תגיבו
רציתי לבקש סליחה!אתם בטח חושבים למה אני צריכה לבקש סליחה!
רציתי לבקש סליחה בגלל שטירטרתי אתכם עם הפוסטים המשעממים והארוכים שלי, בגלל שהגבתי על הפוסטים שלי ותמיד היה לי את המשפט המנצח הזה: למה אתם לא מגיבים! וזה טירטר את כולם!

אני באמת מצטערת שאני בבלוגר וכדי שלכולכם יהיה נעים אני אתנתק מהבלוגר שלי ולא אכנס אליו אף פעם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
1 תגובות
סליחה
19/03/2014 15:56
קארין
אני מוחקת את הבלוגר, סליחה על הכול, תגיבו
רציתי לבקש סליחה!אתם בטח חושבים למה אני צריכה לבקש סליחה!
רציתי לבקש סליחה בגלל שטירטרתי אתכם עם הפוסטים המשעממים והארוכים שלי, בגלל שהגבתי על הפוסטים שלי ותמיד היה לי את המשפט המנצח הזה: למה אתם לא מגיבים! וזה טירטר את כולם!

אני באמת מצטערת שאני בבלוגר וכדי שלכולכם יהיה נעים אני אתנתק מהבלוגר שלי ולא אכנס אליו אף פעם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
0 תגובות
האוטו הלבן
04/01/2014 14:56
קארין
הייתי ילדה בת 12 שגרה בעיר נטושה. הורי מתו וידעתי לעשות הכול לבד. המקום הכי אהוב עליי היה החנייה מול ביתי.אף רכב לא חנה שם ושום ציפור לא הייתה שם. הייתי מטיילת שם כל יום ותמיד הייתי חוזרת שמחה לבית. יום אחד  כשהגעתי לחנייה,פתאום ראיתי שחנה שם אוטו לבן שכל חלונותיו היו מכוסים וילונות שחורים. וממש רציתי לדעת מי נמצא בפנים. התקרבתי לאוטו לאט לאט,כדי שלא ייסע ושאפחד לא יישמע. זה קרה בלילה אז ככל שהתקרבתי לאוטו  ראיתי הבזק ירוק מתקרב אליי. לא התעסקתי עם ההבזק והגעתי לחלון האוטו אט אט  פתחתי את הוילון ועדיין לא ראיתי כלום.  פתאום אבן עפה עליי  ואני ירדתי למטה. האבן פגעה בגזע עץ שעמד לא רחוק ואני עדיין ניסיתי לפתוח את הוילון. פתאום נפתחה דלת האוטו וממושב הנהג יצאה ילדה קטנה. הילדה נראתה כבת 8 והיה לה שער שחור כעורב הוא היה חלק והגיע לה עד המותניים. הייתה לה שמלת גופייה שחצאית השמלה הגיעה עד ברכי הילדה. חולצת השמלה הייתה לבנה וחצאיתה הייתה שחורה עם משבצות לבנות. היא התקרבה אליי ופתאום נעצה מבט בהבזק האור  הירוק והתקדמה אליו בריצה.  צפיתי בילדה שמצמצה והבזק האור נעלם. הילדה עזבה את מקום ההבזק ונעצה בי מבט כועס. היא פתחה את הפה ולחשה:"ששששש". העיניים שלי נפערו והילדה דרכה לי על הרגל. ראיתי פתאום כלב שיצא מהמושב הקדמי שליד מושב הנהג של האוטו הפתוח. הכלב היה ענק. בגודל של רועה גרמני. זיהיתי שזה מסטיף אפור. עיניו היו שחורות והוא התחיל לנבוח. פתאום מהמושב האחורי יצא גבר גבוה חבוש בצילינדר שחור. הוא כיוון אליי אקדח  ואני התחלתי לבכות. הוא ירה, אני ירדתי והאקדח פגע בפנס רחוב שנפל על העץ שהיה לידנו. הגבר בצילינדר התחיל לדבר:" ילדה, מ את עושה פה? למה התקרבת למכונית? מה את רוצה למות?". עניתי:" אה, רק רציתי לדעת מי נהג כי אני גרה בעיר הזאת ומוזר לראות רכב חונה פה". " זאת עיר נטושה וחשבתי מה האוטו הזה עושה פה". "אוקיי אז ככה: עכשיו את מתה". האיש כיוון עליי את האקדח  והוא פגע לי בלב. פתאום הגבר התחיל לדרוך על הגופה וזרק את הגופה לתא המטען של הרכב והתחיל לנסוע! היו שם עוד 1000 גופות....ההמשך יבוא!
3 תגובות
לוידעת
22/11/2013 14:47
קארין
שיעמום
האמת אינלי על מה לכתוב!!! סורי שאני כותבת על שטויות שיעמום עכשיו טוב האמת הרגע חזרתי מחברה שלי אכלתי ראיתי טלויזיה וזהו! מה יש עוד לעשות? טוב ושיחקתי קצת בקנדי קראש שלי והייתי בפייסבוק קצת וזהו!!!  מה יש לי לעשות? וגם עכשיו אני משחקת בפו שלי עם הצ'יטים האמת אני אפילו לא יודעת מה זה (חחח!!) אגב אם היה אפשר להביא להקה לנגן ביומולדת איזו להקה הייתם מביאים? אני את וואן דיירקשן (הלהקה הכי טובה אבר!!!!!!!!!!) אוקיי תציעו מה אפשר לעשות????? לעצב את העמוד,לשחק בקנדי קראש, להיות בפייסבוק, או להמשיך לשעמם אתכם עם מצב הרוח שלי???
1 תגובות
חדשות שקשורות ליומולדת אך נורא עצובות):
21/11/2013 19:19
קארין
איזה באסה
אוקיי זה ככה: אמא שלי קנתה הזמנות מקושטות ויפות כי אינלי כוח להכין בעצמי. התחלתי לכתוב את הפרטים והכול,יצאתי הייתי הרבה זמן מחוץ לבית, ושכחתי לחלק אותן. אני מסדרת את התיק ואני מגלה שכל ההזמנות התקמטו. יואו עכשיו או שאני אספר לאמא או שאני אכין בעצמי עם טושים וכל אלה או שאני אכין במחשב ואדפיס. מה יותר עדיף אני אעשה?????
3 תגובות
חדשות מעולות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
21/11/2013 19:10
קארין
יום הולדת, חדשות נורא מעולות, עוגה.
אוקיי אז יש לי חדשות נורא מעולות ואני נורא אוהבת לספר דברים שקורים לי ובגלל שאני הרבה זמן לא נכנסתי אז אני רוצה לספר לכם את זה עכשיו: ב26 לנובמבר יש לי יומולדת!!!!!!!! יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לקבל ליומולדת. אני לא ממש רוצה לחפור לכם על זה בגלל שזה כל כך כל כך הרבה דברים. אז עכשיו אני אתחיל לספר לכם ולעדכן אותכם בכל דבר שקורה לי וזה יהיה כיאילו כל מי שרואה את הפוסטים שאני יפרסם יהיה במסיבה שלי.  יואו אני אפילו מתחילה להתווכח עם אמא שלי איך תהיה העוגה: קנויה או אפוייה? ואני כל הזמן אומרת לה: אמא היא תהיה אפויה. אבל אמא שלי אומרת: לא עדיף שאני אקנה עוגה ונגמור את הסיפור. אז תגידו לי: מה יותר עדיף???????? אני מאוד ישמח אם תסכימו איתי. וסורי משאני חופרת לכם על שטויות רק תגידו לי מה יותר עדיף???????? וגם תגידו לי איזה תמונה אני אפרסם בפוסט האחרון: התמונה הראשונה או התמונה השנייה???
4 תגובות
תודות
29/08/2013 18:59
קארין
אוקיי אז בפוסט הזה אני רוצה להגיד תודה לאלה שתמכו בי בבלוגר ועקבו אחרי הפרסומים שלי ואמרו הרבה מחמאות ואמרי לי מה אני צריכה לתקן ומה אני צריכה לשפר  ואף פעם לא זלזלו בפוסטים שלי ובכל פוסט הן הגיבו ואמרו את הדעות שלהן. אוקיי אז תודה למימי ולגלוריה שתמכו ועזרו ונתנו ביקורות לכל פוסט שכתבתי אז מימי גלוריה אם תראו את הפוסט אז אתן בטוח תשמחו אז תחמיאו להן ותנו להן כל מה שהן צריכות 
2 תגובות
סיפור שכתבתי המשך
28/08/2013 20:33
קארין
ואז כשתמר הגיעה היא ראתה משהו שבחיים לא ראתה קודם: חברתה הייתה כולה מזיעה ותמר ידעה שיש לחברתה הזיות והיא באמת לא ראתה קשת אבל פתאום ירד גשם שוטף מאוד שוטף יצאה השמש והמשיך לרדת גשם ופתאום הופיעה קשת מול עיני תמר ומול עיני חברתה שהייתה אדומה לגמרי והייתה צרודה לגמרי מרוב צעקות לחדר האוכל שתמר ישבה בו. תמר בכתה מאושר וצעקה לחברתה בקריאות שמחה: "ראיתי קשת  קשת אמיתית לגמרי אאאאאאאאאאאה" ופתאום חברתה של תמר שעדיין לא ידעתם מה שמה האמיתי הייתה שמחה בשביל תמר ואמרה לה: "יופי תמר אני שמחה בישבילך אני מקווה שעוד תראי ת'קשת הזאת שוב" אמרה לינור חברתה של תמר שאתם עכשיו יודעים את שמה האמיתי. תמר ולינור היו כל כך כל כך שמחות שברח להן הפיפי ואז אחרי שהן חזרו באו מרי ושירי בנות הדודות שלהן. (בת הדודה של תמר היא שירי ושל לינור זו מרי) ולינור ספרה למרי ולשירי שתמר ראתה קשת אמיתי לפני כמה דקות. מרי אמרה:"בואו נשחק מונופול בדיוק קנו לי אחד אז הבאתי אותו לכאן טה דה" היא אמרה והוציאה מונופול מהשקית שהביאה. ואז שירי הציעה:"בואו נשחק קלאס קנו לי גירים ואז מהתיק הפצפון שלה היא הוציאה חבילת גירים צבעוניים. ולינור אמרה למרי ולשירי ככה:" אני גוועת ברעב בואו נלך לאכול מה נעשה שאין לי טיפת כולסטרול" ותמר אמרה למרי שירי ולינור שהיא מעדיפה שקודם נשחק קלאס ואז מונופול ואז נאכל וכל אחת מאיתנו נעשה מה שכל אחת רצתה.
0 תגובות
סיפור שכתבתי
27/08/2013 15:47
קארין
סיפור שכתבתי
השמיים היו כחולים לא היו עננים והייתה שמש. "אף פעם לא ראיתי קשת" אמרה תמר לחברתה וחברתה ענתה לה:"אני רואה כל יום קשת לא מאמינה שאף פעם לא התמזל מזלך לראות קשת יפה וצבעונית. "אני יודעת איך נראית קשת אבל לא ראיתי במציאות מתי יהיה גשם ותהיה שמש מול העיניים שלי? טוב הלכתי לאכול תקראי לי שבאמת תהיה פה קשת" פתאום אחרי כמה דקות חברתה של תמר התחילה לצעוק: "תמר קשת בואי מהר יש קשת אם את רוצה לראות זו הזדמנות פז לראות אחת" ותמר השיבה לה מחדר האוכל:"לא מאמינה לא כל פעם מופיעה קשת מול העיניים  זו לא הזדמנות" חברתה של תמר השיבה:"אוקיי היא נעלמה בואי לראות נו? ואז כשתמר הגיעה.............................
 2 אהבתי ואני ממשיכה את הסיפור
4 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »