עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

inside my shell i wait and bleed as the devil and god rage inside me
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (2)
בדידות  (1)
חושך  (1)
לבד  (1)
שנאה  (1)
ארכיון
איסלנד
01/01/2016 22:30
JoJomoJo
ובשמש הבוקר שמעתי קול ענות
רוח ארוכת אפיים
הנישאת צלולה וקפואה מהים
קלה כנגיעת עפעפיים

וככל שנקי הכפור
 וככל שקפוא העמק
לעולם יחזור שלג אל חול
האדמה שמאיתה אני חלק

קול הקרח המתפצח ונשבר
כגיבור הנופל על מגן
מתוק הוא כצליל שאבד וחזר
האביב שב לנגן

כי חול ומלח, דם ופלדה
מתנות מעבר לים
חבקני אמצני או מוות נפלא
כי אל שעריך אני קם
0 תגובות
קורבן האל
19/12/2015 00:43
JoJomoJo

כי בנפילתי

ראיתי זוהר שמש וקור לבנה, בעוד קרני קשת עטפוני וקול הרוח הכה באוזני, וכאב, כאב חד של נטישה, כאב של כריתה כי איני רצוי עוד בעיניי אלוהיי. הא!אלוהיי, כי מה הוא בעיניי, בהציגו כבוד יקר ותפארת בעוד אינו ולא כלום. ובמה חטאתי? בהציגי את העתיד האפל של נזר בריאתו? בהראותי את הקרש המדמם שעליו יקריב את בנו יחידו? בהצהירי את המעוות והגרוטסק שביופי יצירתו? כי אל זה אינו אל כי אם רשע, המתעלל ביציריו והמשתעשע בהם כבאבני משחק. ואם אל זה הינו אלי איני רוצה אל בכלל, וראיתי את אנושיות יצירתו הכורעים על ברכיהם בתחינה משוועת זועקים להצלה אך האל רק הביט והתמוגג ללא נקיפת אצבע ללא נטילת אחריות, אך כאשר נזר בריאתו מאס באל המתעלל, פתאום נזכר הוא בזדונם ובכפירתם ויכם ויפילם וימחה את שארית זכרם כהרף עין ובחמת אף ללא מחילה וללא כפרה ללא אצילות של אל אמת.

 

כי בנפילתי

טעמתי גופרית וטעמתי דם וים של אש אפף גופי, תופת של טוהר ואור, של כאב והבנה, של יופי, של גאולה. כי משחתי עצמי באש הקרב ועמדתי על מקומי, כי לא אהיה עוד הכסיל והפתי שינמיך ראש, כי לא אהיה עוד הכבש הפועה הצועד בתלם הנשייה אל בית מטבחי אדונו, אלא אחזיק מושכותיי בידיי ואהיה אדון גורלי. ואתגאה בכפירתי אל מול רודן אכזר המעז לכנות עצמו 'אל מלא רחמים' כי ראיתי רחמיו ועד היכן ידם משגת, וקצרה ידם מלהושיע. והמשל העצוב הוא על מלך המשכנע את נתיניו לשחק עימו משחק אכזר על לוח שחמט בוגדני שבו ניתנת 'זכות בחירה' אילוזיה מרושעת כאשר המלך היושב מולך כבר יודע את כל המהלכים ושולט בכל המחשבות, כאשר המלך היושב מולך אינו אפילו קיים ביישות הזמן הלינארי והפרמיטיבי שבה הינך נמצא כי אם חי את הכל, את העבר, את ההווה, את שלא עשית ואת שתעשה ושולט בכל תזוזה, אך עדיין מעניש כאשר הבחירה שבחר בשבילך אינה מוצאת חן בעיניו.

 

כי בנפילתי

ראיתי אדמה חמה המתקרבת וארץ הפוצה פה לבולעני, לקחת בקירבה את קורבן החטא שבגינה הנני נופל. וגדמי כנפיי המדממות אינן לי לעזר, עצם זר המחובר לגבי. ובעוד אני נופל נופלות גם המחשבות והזעקות והדמעות וכולן מתחברות לקריאה ניחרת העולה מקרבי, מגופי, מעצמותיי,

מחילה 

0 תגובות
התקווה
19/12/2015 00:39
JoJomoJo

נותן הבל פי כשמסמרו ידי למיטה

אין למעלה

אין למטה

רק מישור ככל שהעין רואה

ושדים שלהם ומלאכים שלי

רוקעים באותו הקצב 

מצדיעים אל מלך לא נראה

שאותו המציא העצב

 

כי האמונה הוצאה להורג  ודמה כוסה בחול

אין למעלה

אין למטה

רק אדמה זועקת ללא קול

ומלאכים שלהם ושדים שלי

מזמרים באותה הנשימה

כורעים הם ומשתחווים

אל מלך שלעולם לא נגלה


אני הים אני היבשה

מכיל עולם  בכל נשימה

את השמיים את הכוכבים

וכפור

שמקפיא אותנו מבפנים

 

 

0 תגובות
כתונות נעולות
19/12/2015 00:33
JoJomoJo

לבד ולבושי לבן

בין הריפוד שעל הקירות

צועק ושורט בשקט

כשמתהוות צלקות בין הנשימות

הצל אותי או אלוהים שלי

רד מרום מדרגתך

שנא אותי או שטן שבי

כי כבר הפסדתי לך

 

מושיט יד בראש מורכן

ולוקח את הגלולה

כנוע אך לא רגוע

בולע עוד דייסה קפואה

הצל אותי או אלוהים שלי

למה לך אתפלל

שנא אותי או שטן שבי

כי לא אפסיק לקלל

 

כי אומר את התפילות שלך

ואקח את הכדורים שלך

אך האם אחזור לעצמי

כי אוהב את האל שלך

ואשנא את השד שבך

אך האם תחזירי לי אותי

 

משחק בין צלילות לשיכרון

אין יופי בשפיות

מסומם קשור ונעול בתוך תא

כי אתם המיעוט

הצל אותי או אלוהים שלי

והאמת כה מרה

שנא אותי או שטן שבי

אף אחד לא ייקח אותי חזרה  


0 תגובות
VOODOO
19/12/2015 00:28
JoJomoJo
שנאה, אהבה, חושך

השתמשי בי ככרית סיכות

תפילות לשדים הסובבים אותך

ציירי את דמותי בשלולית שקופה

מצי שנאתך בקפה שקורא בך

 

אין מספיק ידיים להחזיק בך

את האדון על גורלי

השנאה שלך כה עיוורת

שורפת את הדרך אל נשמתי

 

השתמשי בי ככרית סיכות

תפילות לשדים הסובבים אותך

שפכי את רעלך במורד גרוני

דרכי על לבי הגוסס בך


0 תגובות
לבד
19/12/2015 00:04
JoJomoJo
אהבה, בדידות, לבד
קירות לבנים עומדים יתומים 
בעוד צעדים מהוססים
סובבים בתוך ראשי
ומשהו לא מסתדר, לי עם עצמי
ואני יכול לראות את זה בתוכי

אז תאמרי כל דבר, שייקח ממני את הכאב
תיקחי אותו רחוק, את הריק שיש בי במקום לב
כי לעולם לא אוכל למצוא, עוד את

ואני עוד שומע את קולך
סובב ריקני במסדרונות
ועדיין מרגיש את הבל נשימתך 
חם ולח על עורפי
ולמרות כל התמונות, הבוהים בי מהקירות
רצוני הוא רק שתיישרי בי מבט חזרה
0 תגובות
war
18/12/2015 19:43
JoJomoJo

כשכל הגוף ידאב אך הרגל תמשיך ללכת

והחום יגווע לאט מהשלג הנופל בשקט

כשקת הנשק ידבק אל בשר הלחי הקפוא

האם תזכרי בי?

 

כשהתקווה תישרף כמו גדמי עץ הזרוקים באח

והחורף בא כה מהר עד שמה שהיה ירוק נשכח

כשהלב כה עוין וקר עד שאין עוד מקום לחיים

האם תזכרי בי?  

0 תגובות
myth
18/12/2015 19:18
JoJomoJo

כי בכל פעם שהים יקפא, אני אשקע אל תוך עינייך התכולות


והדם ייזל בין אצבעותיי, בהושיטי ידיי, לגעת בפנייך הקרות


העומדות מול עשן ופלדה, עץ מבוקע, וקרני השמש הגוועת שעל אוזנייך מלחשות


סיפורים של גבורה וסיפורים של עצב, סיפורים של הנוקטים עמדה, של השולפים חרב. 

0 תגובות