עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (1)
בעיה  (1)
גיל ההתבגרות  (1)
יחסים  (1)
עזרה  (1)
פגיעה  (1)
קושי  (1)
ארכיון
עזרה דחוף!!!
11/11/2012 16:40
just me
אני חייבת לדבר עם מישהי בפרטי שיודעת מה זה דיכאון כי אני *חייבת* עזרה !]
זה ממש אבל ממש חשוב ומי שרוצה לעזור שתכתוב פה.
אל תשאלו למה אני לא כותבת פה את הכל את זה אני כבר יספר בפרטי.
אני ממש חייבת עזרה כי זה עניין רציני!
2 תגובות
מרגישה רע
23/09/2012 20:18
just me
בעיה, עזרה, פגיעה, קושי
אני ממש מרגישה רע כי קשה לי.
היום ממש נפגעתי ממשהו שאמרו עליי וכרגע זה ממש קשה לי להתמודד עם זה למה?! בגלל שאני יודעת שמה שנאמר נכון אבל למה צריך להזכיר את זה אחרי שניסיתי לשכוח?! אני גם ככה יודעת את זה אז למה להזכיר כדי לפגוע , כדי לגרום לי רע?!
בכללי אני תמיד נפגעת ובכה וממש קשה לי להתמודד עם דברים כאלה ובגלל זה כל היום הייתי בדיכאון ומתי שהחברה הכי טובה שלי התקשרה אז לא ממש רציתי לספר לה אבל היא הבינה מהרמיזות שלי שאני שוב בדיכאון ואמרתי לה שאין לי פרינציפ בחיים והיא אמרה לי משהו שממש ריגש אותי שאני צריכה לחשוב על העתיד רק בצורה טובה וממש ירדו לי דמעות וגם מי שפגע בי אמר לי משהו גם עליה ואני לא יודעת  אם לספר או לא כי אני פוחדת שהיא תיפגע או שהיא תפתח את הפה ומי שאמר לי את זה יגיד שאני רכלנית.
מה לעשות?

יש לי עוד בעיה שהיא שמחר יש לחברה שלי יום הולדת ואני לא יודעת מה להביא לה תעזרו לי!!! 

ועוד משהו אחרון שאני רוצה שתעזרו לי בו וזה ההתייחסות שלי לחיים.
אני פשוט לא יודעת להנות מהחיים ולהסתכל על הדברים הטובים שיש לי וכל הזמן אני מסתובבת עם הבעת פנים עצובה.
תעזרו לי ותגידו לי מה לעשות כדי שיהיה לי חיוך על הפנים ואיך להרגיל את עצמי  להנות מהחיים ולהסתכל על הדברים הטובים כי ברגע זה אני מרגישה שהדברים הרעים משתלטים עליי וגורמים לי לאבד זמן יקר מהחיים ולבזבז אותו על עצבות.

חחח אני יודעת שיש לי הרבה בעיות ודילמות ואני ממש מקווה שהם יסתדרו ושמחר יהיה יום טוב יותר לכם וגם לי,יום עם תקווה ושמחה 
6 תגובות
לשנוא את עצמך
10/09/2012 19:49
just me
אתם יודעים מה?!!!!!!!!!
מעכשיו אני שמה זין על כללללללללללל מי שלא רוצה בטובתי ובכללי כל מי שפגע או יפגע בי  ובכלל על כל הדברים בחיים שאני בוחרת להידבק אליהם, הדברים שגורמים לי לחשוב על עד כמה אני שונאת את עצמי, על עד כמה אני פחות טובה ובכלל הדברים שמכניסים אותי לדיכאון.
בזמן האחרון הגעתי למצבים של מחשבות אבדניות, היו לי רגעים שהסתכלתי על עצמי בשנאה במראה ופשוט רציתי לשבור אותה כי חשבתי שאני לא יפה ולמה?!  כי מעולם קיבלתי את המילה הזאת שמרמזת לי על כך ממישהו (חוץ מאימא שלי וחברות שלי) שאני בטוחה בטריליון אחוז שהוא באמת מתכוון לזה. 
ועוד פעם התחיל לי הרצון הזה לחזור להיות רזה יותר מפעם כשקראו לי דף נייר ואצלי רזה זה לא רזה עם בטן שנראת שטוחה אלא כשרואים רק עור ועצמות ולפי דעתי זה פשות יפה.
רק דבר אחד מונע ממני מלכפות על עצמי לגבוע ברעב בסתר והוא המחשבה שאם אני לא אוכל אני לא אגבה מה שמאוד מטריד אותי כי אני גם ככה לא בגובה מזהיר בזמן שבמיוחד שתי החברות הכי טובות שלי נראות כמו בנות 20.
טוב אני לא בטוחה שזה נכון לגבי שתיהן כי אחת מהן היא סתם מאוד גבוהה אבל השנייה (ה-BFF שלי)  למרות שיש לה גובה בינוני לפי דבריה של אימי נראת כמו אישה במובן של הבטן ובכלל כל הגוף וכל הסיבות האלה הופכות אותי ליידן לילדה קטנטנה שנראת כמו בת 10.

כל הדברים שהזכרתי בפוסט תקועים אצלי בראש כבר נצח ואני פשוט מרגישה כמו אוויר ,כלומר אם אני אשב בבאסה ובדיכאון ואני אבכה אז לאף אחד לא יהיה באמת אכפת ממני ואולי גם לחברה הכי טובה שלי לא יהיה באמת אכפת כי היא לא באמת מבינה את הכאב של להסתכל במראה כל יום ולשנוא את עצמך כל פעם יותר ויותר, היא חושבת שזה סתם עוד דבר קטן אבל היא לא יודעת מה עובר לי בראש כי היא חיה בביטחון שלם לגבי עצמה כמו בערך כל העולם , ביטחון שאני מקנא בו כי לעולם לא יהיה לי אחד כזה.

כל רגע הדעה שלי משתנה והשאלה היא אם להמשיך להיות בדיכאון שאף אחד לא באמת רואה או להתמודד ולשים זין על כולם מה שהולך להיות מאוד קשה. 
0 תגובות
לעולם לא אראה אותו שוב
03/09/2012 20:45
just me
אהבה, גיל ההתבגרות, יחסים
כבר שבוע ויום מאז הפעם האחרונה שבה ראיתי אותו, את הילד שהרגשתי אליו את הרגשות הכי חזקים שאי פעם הרגשתי כלפי מישהו, אמנם אולי זאת לא הייתה אהבה אמיתית אבל היה שם משהו שלא מומש ואני בטוחה בזה.
אני בטוחה שכל מי שקורא את זה חושב בטח שהמצב לא כל כך מסובך ושיש סיכוי אבל לא וזאת הבעיה.
אני לא יודעת איך קוראים לו אין לי את האימייל שלו או את הפייסבוק שלו והדבר הכי גרוע הוא שלא היה לזה סיכוי מההתחלה כי הוא לא גר בישראל .
הידיעה שאני לא יראה אותו יותר לעולם הורגת אותי
איכשהו זה תמיד קורה לי שאני מחבבת מישהו בחו"ל ולא בארץ ולהגיד את האמת אני לא רואה סיכוי לזה שאני יחבב מישהו מהארץ כי זה פשות לא הסגנון שלי ,כולם כאן ערסים מגעילים שפוגעים ומעליבים ולעומת זאת בחו"ל זה אחרת אנשים נחמדים יותר ומנומסים יותר.
זה לא רק הבנים שכאלה זה כל החברה הישראלים שמדרדרת ,כולם פרחות וערסים ומי שלא מנסה להיות וכל הדברים האלה גורמים לכך שאני גאה להיות יהודייה אבל לא גאה להיות ישראלית והכל בגלל החברה שיש פה.
מדי פעם אני מרגישה שישראל היא לא המקום בשבילי והפעם האחרונה שהייתי בחו"ל רק חיזקה את זה.
בקיצור קצת חרגתי מהנושא שאני רציתי לכתוב עליו אז אני פשוט יחזור לנושא של הילד שחיבבתי:
אני כל הזמן חושבת עליו וזה קשה לי לשכוח ממנו ולא משנה כמה יגידו לי לשכוח אני ימשיך לזכור.
אני לא יודעת מה היה קורה אילו הייתי משתפת פעולה כשהוא השפריץ עליי ועל חברה שלי בג'קוזי או אם הייתי מדברת בשפה שהוא דיבר לידו ואז הוא היה מבין שאני גם מדברת באותה השפה אבל אני די בטוחה שהוא לא היה רוצה אותי כי הוא ממש חתיך ואני? יש לי ביטחון עצמי נמוך ובחיים שלי לא חשבתי שאני יפה ואני בטוחה שאני תמיד ימשיך לחשוב ככה ולא משנה כמה יגידו לי דברים טובים על המראה שלי עד שזה לא יבוא מהפה של ההוא שאני אוהבת הביטחון שלי לא יעלה. 
טעיתי המון אבל אני יודעת שאני לא יכולתי שלא לטעות כי אני כזאת, כשאני מתכננת משהו מראש ברגע האמת אני תמיד מפשלת במיוחד עם בנים ולמרות  כל הטעויות אני לא מצטערת על שום דבר כי אם הגורל היה רוצה שמשהו יקרה הוא היה גורם לזה לקרות לא משנה כמה טעויות עשיתי אבל כנראה הוא לא רצה ואני מלאת תקווה שהוא ירצה בעתיד ואם הוא ירצה אז הוא ימצא דרך להפגיש בינינו לא משנה כמה רחוקים אנחנו אחד מהשני.

זהו פרקתי את כל מה שישב על ליבי כבר הרבה מאוד זמן.    
5 תגובות
הפחד להיות אני
02/09/2012 20:54
just me
קשה לי, כן קשה לי ואני מודה.
למרות שהקשיים שאני עוברת הם כלום לעומת מה שיהיה כשאני יגדל בכל זאת אני נמצאת כל הזמן במצב של לחץ מהעומס של הבית ספר ,מהעובדה שאני פרפקטציוניסטית ובכלל מהקטע שאני פשות מאוכזת מעצמי.
בעצם האופי שלי הוא האופי של הילדה השקטה הזאת שמי לא באמת מכיר אותה יכולה לחשוב שהיא תמימה וסוג של חנונית כזאת ובצדק הרי אני לא נפתחת לאנשים מהר אני כמעט ונמנעת מלדבר עם מי שאני לא מכירה אבל זה לא נכון אף אחד מהם לא באמת מכיר אותי את האופי האמיתי שלי ואת הרצונות השאיפות והתחביבים שלי והכל בגלל שאני חובשת מסכה כמו כולם רק שהמסכה שלי בוחרת לברוח ולהתבודד והם לא בוחרים לבוא ולראות מה יש מתחת למסכה.
אני פשות פוחדת להראות את האני האמיתית הילדה הזאת שאוהבת אופנה,סרטי אימה ,חברותית ,חייכנית ומצחיקה.
למרות הפחד שלי אני מנסה אך זאת לא באמת אני ואני עוברת כל הזמן ממצב של דיכי למצב של אושר ופעם אחת אני מרגישה שלמה עם עצמי ופעם לא.




4 תגובות