עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הרצאה 10 בניהול הידע
01/06/2014 14:57
ishay

ההרצאה הזו התחילה עם הרצאת אורח- ד"ר יעקב גבאי, מנכ"ל חברת אינטיים. ההרצאה שהוא העביר הייתה על מערכות תומכות החלטה בזמן אמת לניהול ויישום ידע.

החברה מתמחה בפיתוח ויישום מערכות תומכות החלטה בזמן אמת. לחברה נסיון רב בפיתוח תוכנה, הנדסת תעשייה והנדסת תהליך. פרויקט טיפוסי מתמשך בין 12 ל24 שעות, החזר השקעה לרוב בין 3 ל9 חודשים. הלקוחות העיקריים הם מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב, מקורות וברום.

המערכת נועדה לסנכרן את הידע של כולם, מתחברת למידע הממוחשב DB, קיים בה סל חוקים שנוצרים כתוצאה מנהלים ומראיון של מומחים ושני אלא מתחברים למערכת התומכת החלטה. המערכת מחפשת סיטואציה מסוימת לפי סל החוקים ומוציאה החוצה החלטה כהנחיות למפעיל בחדר בקרה מה לבצע באותו רגע.

המערכת נדרשת כי המפעיל בחדר הבקרה עמוס, קיימים מאות חיישנים הדורשים מעקב בזמן אמת, חיסכון באנרגיה או שליטה בתפוקה נובעים משילוב של תנאים רבים שהמפעיל לא יכול לחשב בראש, המערכת מביאה את הידע בזמינות של 24 שעות

סוגי הפתרונות למערכות כאלו הם בתחומים של תכנון ופיקוח הייצור, חיסכון אנרגיה, הגדלת תפוקות, דיאגנוסטיקה, איכות הסביבה ושילוב כלכלה אונליין.

בעיות אופייניות – האנשים לא משחררים ידע, נדרש זמן רב לאיסוף מידע, התנגדות בשלב ההטמעה, השלמת אמצעים דורש השקעה.

יתרונות – בעת תיעוד ממוחשב מאפשר לימוד למפעילים חדשים ורענון לותיקים, שיחזור מצבי הייצור, הידע של כולם זמין 24 שעות.

היתרונות להנהלה הוא תיעוד הידע ושימורו, נכס של החברה, ניצול היכולות המקסימליות של המתקן במונחי תפוקות, מוביל למינימום עלויות ייצור, שחזור אירועים וביצוע תחקירים, הגדלת מעורבות מפעילים ומהנדסים משפרת את ביצועי המתקן.


לאחר מכן חזרנו ללמוד עם אלי והמשכנו בנושא התרבות הארגונית.

הגדרה: מכלול הדעות, הערכים, האמונות, ההבנות, המנהגים והנורמות המשותפים לאנשים בחברה מסוימת.
קיים רובד גלוי כמו לבוש,שפה וסלנג, סמלים וטקסים וכמובן קיים רובד סמוי שהוא הנחות יסוד, ערכים ונורמות.
ארטיפקטים: סמלים, סיפורים, גיבורים, טקסים, התנהגות, משפטי מפתח. משפטי מפתח למשל: "ככה עשו תמיד אצלנו" , "מספיק לברבר לך תעבוד". לעתים קיימים דברים שלא יודעים מהו המקור שלהם.
השאלות שמגדירות תרבות ארגונית על מנת להבין את הארגון: מי זה אנחנו? מי זה הם? , איך מתייחסים אחד לשני,  מי חשוב בארגון, איך עובדים פה, למה עושים דברים מסוימים, מה נחשב לבעיה, איך מתייחסים לבעיה כשהיא צצה.

מאפייני תרבות ארגונית:

·         ציות עיוור – אגירת המידע לעצמנו, מבנה ארגוני של אחוזות פרטיות, הסיבה להתנהגות היא הכרח, אחריות בד"כ מלמעלה, אין אוטונומיה, הרגולציה חיצונית.

·         ציות "מושכל"

·         אוטונומיה

יישומי ניהול ידע מוצלחים חייבים לכלול את 4 המרכיבים הבאים: תהליכי,. תכנים, טכנולוגיה, תרבות ארגונית.

היבטים מרכזיים הם התייחסות ההנהלה לידע ולמחזיקי הידע בארגון, התייחסות העובדים לידע ונכונותם לשתף ידע.
המחסומים לשיתוף ידע הם מידע רגיש, מדיניות של הרשאות או סיווגים (תרבות של
Need to Know  - הכל סגור חוץ ממי שצריך לדעת ותרבות של Need to share  הכל פתוח חוץ ממה שמוגדר סגור נקרא גם Need to secure). קיימת גם בעיה של חוסר התייחסות ההנהלה.
Intellipedia – פלטפורמה משותפת לכל הסוכנויות המודיעיניות בארה"ב
תרבות ניהול הידע: הנחות היסוד, הערכים, התהליכים והנהלים החלים בארגון בהקשר ל:

למידה אישית וארגונית, שיתוף בידע, שימור הידע, יצירה של ידע חדש, המשכיות הידע, שימוש חוזר בידע.
המשמעות בשטח קובעת איזה ידע ראוי ללמידה ולשיתוף, מה הקשר בין ידע העובדים לידע הארגוני, יוצרת רקע לשיתוף הידע, מגדירה מהו ידע "לגיטימי", מגדירה את קו הגבול בין ידע אישי לידע ארגוני, קובעת את הלגיטימיות של ניהול הידע בארגון, קובעת את מערכת היחסים והסמכויות בין הגופים העוסקים בידע ומידע בארגון.

3 הנקודות החשובות בהרצאה:

1.      המערכת שהמרצה האורח הדגים הינה ממש יעילה למראית עין.

2.      תרבות ארגונית הוא דבר מאוד חשוב

3.      קשה מאוד לשנות את התרבות הארגונית

לדעתי ניתן לשלב מערכת כמו שהודגם ע"י המרצה האורח בארגון שלי, והתועלת שתהיה אצלנו תהיה עצומה.

0 תגובות
הרצאה 9 בניהול הידע
26/05/2014 20:04
ishay

בהרצאה זו דיברנו על מספר נושאים וביניהם: המודל העסקי של הזנב הארוך, שיווק אינטרנטי, בלוגים אירגוניים ומיתוג אישי.

תחילה דיברנו על המודל העסקי זנב ארוך.

השימוש העיקרי הוא בשיווק. השוק המודרני בנוי מציר פופולריות וציר מוצרים, כאשר מעט מוצרים בעלי פופולריות גבוהה לעומת הרבה מוצרים שהם לא כל כך פופולריים.

מאפייני הזנב הארוך:
1. דמוקרטיזציה של אמצעי ייצור - כל אחד יכול להיות ייצרן, היצור של דברים דיגיטליים הוא זול (לעלות סרטון ליו טיוב, לכתוב בלוג). אמצעי יצור עוברים את המהפכה התעשייתית השלישית, למשל ייצור באמצעות מדפסות תלת מימד.

2. דמוקרטיזציה של אמצעי הפצה - הפצה זולה דרך ebay, google, amazon . חסכון בעלווית אריזה ומשלוח (הלקוח מוריד בעצמו את המוצר). חסכון באחסון ע"י מכירה דרך האינטרנט.

3. קישור ההיצע וביקוש - מנועי חיפוש כללים כגון גוגל. כלי חיפוש ייעודיים לסוג מוצרים מסוים, כגון מוסיקה. בלגוים ופייסבוק משמשים כשיווק. מנועי המלצה.

השפעה על היצרנים המשווקים:

1.      הקטנת עלויות ייצור - לא מיצרים דיסק וספר

2.      עליות האחסון קטנות בגלל החלפת חנויות ותצוגות במחסנים

3.      קיום כלי הפצה ופילוח שוק אוטומטיים

נוצר צורך בהתאמת אסטרטגיות השיווק לתופעת הזנב הארון – סוג חדש של ערוצי פרסום ומתווכים (אמזון משווקת ספרים של חנויות אחרות), סוגים חדשים של כלים טכנולוגיים (מנועי המלצה), נוצרה כדאיות לייצור מוצרים שאינם להיטים.

השפעה על הצרכנים:

1.      יכולות אקטיביות - חיפוש והשוואת מחירים, מענה לפרסומי משווקים ויצרנים, הצגת דרישות

2.      יכולות פסיביות - קבלת פרסומים בדחיפה: מנוע המלצה, רשתות חברתיות

3.      יכולות משולבות - השתתפות בפורומים, כתיבת חוות דעת, המלצות

 

לאחר מכן דיברנו על שיווק אונליין.

מונחי יסוד:

·         באנר - קטע פרסומי, מלבני, המניע גולשים ללחוץ על מנת לקבל פרטים

·         קליק - לחיצה על הבאנר

·         עוגייה - אתרי אינטרנט שותלים קוד במחשב על מנת לזהות אותו כאשר הוא חוזר לאתר.

·         מותג- מוצר בעל סימני זיהוי חיצוניים מוגדרים (כגון שם, סמל, אריזה, צליל) המזוהים איתו באופן בלעדי

עקרונות Web 2.0 - הפעילות היא דו כיוונית, ניתן לעלות תכנים שונים ללא עללות, המשתמשים מוסיפים תועלת.

שיטות שיווק: לחשוף מותגים, לייצר דיאלוג עם ציבור לקוחות, לגרום לגולשים לבצע פעולות שונות המגבירות הסתברות לרכישה. נרצה להעביר מידע ולשתף מידע – קטלוגים, חוברות הדרכה.

מהם יתרונות הפרסום באינטרנט?

1.      מעורבות - מאפשר לצרכנים להתנסות במותג טרם הקנייה

2.      מיידיות - האינטרנט מאפשר ללקוחות להיענות באופן מיידי, למשל הצטרפות לרשימת דיוור, ביצוע רכישה, השארת פרטים חזרה

3.      פילוח - פילוח התנהגותי, פילוח מבוסס קונטקסט. ניתנים פניה רלוונטית מאוד לקהל היעד ומשום כך ההחזר על ההשקעה בפרסום זה הוא גבוה.

4.      מדידה - יכולת למדוד אץ אפקטיביות הפרסום.

5.      עלויות - זולות בהשוואה לטלוויזיה למשל.

הלקוח במרכז, רוצה את הדבר הכי טוב, בכל מקום ובכל זמן, במחיר טוב לא בהכרח הכי זול ואת האפשרות להגיב ולקבל מענה. ככל שמתמשים בכל האמצעים המקוונים 24/7 כך עונים על כל הציפיות.

על מה מבוסס SMM (social media marketing)?

1.      רשתות חברתיות

2.      קשרים חלשים

3.      מיקור המונים

SoLoMo – שימוש ברשתות חברתיות SO, שימוש במיקום הלקוח LO, מובייל Mo. עקרון שימוש בכל הערוצים למשוך לקוחות.

פלטפורמות לשיווק מכוון: דואר אלקטרוני, BLOG, TWITTER, WIKI, אתרי שיתוף תכנים

המטרה: יצירת מודעות למותגים, להרחיב את החוג החברתי והמקצועי ולשפר דירוג במנועי החיפוש.

סוגי רשתות חברתיות:

1.      רשת חברתית חברתית: משפחה, חברים, טיולים

2.      רשת חברתית מקצועית: על בסיס עבודה,  מקצוע, קריירה, עסק, תחום עניין.          

מהו שיווק ויראלי? מסר שיווקי המועבר מפה לאוזן, ומתפשט באופן דומה לוירוס. בדומה לוירוס הוא משכפל את עצמו בהצלחה ומופץ למאות ולאלפי אנשים בזמן קצר. מסרים שיווקיים ויראליים מנצלים את תשתית האינטרנט כדי להתרבות ולשגשג.

שיווק 2.0 מה המנהלים צריכים לדעת?

1.      ברמה האישית: יכולת יצירת תכנים, להבין שיווק ויראלי וליצור קבוצת עוקבים, להבין על מה צריך להגיב.

2.      רמה ארגונית: תיאום הפעילות במידה חברתית, לנווט בין הצורך לתת חופש לעובדים לבין בקרה, להתעדכן בשינויים כגון internet of things.

למה עסק צריך בלוג? היום כולם מחפשים מידע באינטרנט, שואלים שאלות את ד"ר גוגל, קוראים חוו"ד של חברים שלהם בפייסבוק וביתר הרשתות החברתיות. עסק שרוצה ליצור קהילה אוהדת וסוכני שיווק משנה, חייב לייצר לעצמו פלטפורמה, שעליה הוא שולט הן מבחינת נראות, תכנים ותפוצה. הפלטפורמה הזאת קיימת באינטרנט, באמצעות אתרי אינטרנט ובלוגים.

מהו מיתוג אישי? תהליך שמטרתו יצירת מוניטין.

חשיבות מכרעת שנהיה מקוונים וחברים ברשתות חברתיות.

בלוגים מאפשרים לנו ליצור קהל עוקבים שיש להם עניין במה שאנחנו כותבים.

מהי השפעה – היכולת שלנו לגרום לתגובה, אם כותבים בלוג ואנשים מגיבים – יצרנו תגובה.

לפי FORBES  , מיתוג אישי הוא חשוב גם לעובדים וגם למתגייסים, ומהווה דרישה של מנהלים ולא משהו לקידום אישי.

3 הנקודות החשובות בהרצאה:

1.      מאוד חשוב עבור עסק שיהי לו בלוג

2.      יש חשיבות רבה למיתוג אישי

3.      יש הרבה יתרונות לפרסום באינטרנט

0 תגובות
הרצאה 8 בניהול הידע
20/05/2014 21:11
ishay

בשיעור דיברנו על מספר דברים: ויקי בארגונים וקהילות ידע.

אז מה זה ויקי?

ויקי – פרויקט ניהול המידע והידע הנפוץ והמוצלח ביותר בהיסטוריה האנושית, מוצלח כי יש הרבה משתמשים, נגיש ונוח.
תכונות עקריות:

·         כל ערך נכתב על ידי כמה תורמים

·         כך הגרסאות נשמרות אוטומטית

·         ניתן להשוות בין גרסאות

·         כולם יודעים מי כתב מה

·         תוכן במחלוקת ניתן ללבן בדף שיחה

ויקי ארגוני – פלטפורמה טכנולוגית המאפשרת אינטראקציה ארגונית. התוכן הוא פשוט וקונטקסטואלי, ניתן לשמור בצורה קלה יותר מאשר במייל, פחות "קליקים" מWORD. התהליך פשוט: פותחים, מוסיפים ומעדכנים. מורכב מדפים שכל דף הוא ערך בפני עצמו, דף יכול לרכז חומרים שונים בארגון, למשל תוכנית עבודה, רשימת לקוחות, אמנת צוות שירות לקוחות וכו'. דף יכול להיות דף מידע, פנימי או חיצוני. כל דבר שניתן לכתוב יכול להיכנס לויקי.
אז למה להשתמש בויקי? כי הוא קל לשימוש, נוח ואינטואיטיבי, מאפשר הכנסה ועריכה של תכנים על ידי מספר כותבים, המידע נשמר בהקשר המתאים לא חייבים לפרסם רק עבודה גמורה – חברים יכולים לשפר ולהשלים, ניתן לאכוף הרשאות, שמירת גרסאות אוטומטית עם אפשרות השוואה, שמירה אוטומטית על שרת וגיבוי אוטומטי, גישה דרך דפדפן – אין צורך בהתקנת תוכנה, מנגנון חיפוש פנימי בכל ה
WIKI.
שימושים אפשריים לויקי: אנציקלופדיה/מילון לשימוש פנים ארגוני, כלי נוח לבניית מאגר מידע וידע מקצועי, כלי תפעול למרכזי שירות, תיעוד טכני, מדריכי שימוש.
תרבות ארגונית: חברה בדנמרק שלא צלחה עם ויקי כי לא הייתה לה תרבות של שיתופיות אלא רק היררכיה ולכן הויקי לא תפס שם.
לאחר מכן עברנו לנושא "קהילות מעשה- קהילות ידע".

ניהול ידע: היכולת שבה קהילות בתוך הארגון יכולות ללכוד את הידע שהוא קירטי בעבורן.
איך פותרים את בעיית מציאת הידע? חיפוש באינטרנט, חיפוש ניירת, חיפוש באינטראנט הארגוני, אפשר לחפש אנשים במקומות אחרים, ברשתות אחרות, עובדים במקומות שונים.
נרצה לפתור את בעיית זרימת הידע בארגון על מנת שלא נצטרך לחפש את כל הדברים הללו, נרצה לשפר את תהליך זרימת הידע בין האנשים בארגון.
הפתרון הוא לימוד קולקטיבי וירטואלי ופנים מול פנים
לימוד בקבוצה – שיטה ידועה ביהדות: קבוצות דיון של התלמוד, הסנהדרין

תקשורת רב אישית: העקרונות נכונים לקשרים בין חברים, משפחה, אנשים המתעניינים באותו נושא, קבוצות עובדים בארגון העוסקים באותו נושא ורשתות חברתיות

דרושה מערכת שתקשר בין עובדים ביחידות ארגוניות שונות אך עוסקים באותו נושא.

לדוגמא, WAZE , היא קהילה של נוסעים ברכב ומטרתם היא להגיע ליעדם. וייז לא יושבת על מפה אלא בנתה את המפות לפי תדירות הנסיעה של הנהגים.

האבא הרוחני של קהילות הידע- Ettiene Wenger.

אז מהי קהילת ידע? קבוצה של אנשים בעלי אינטרס משותף ושהם תורמים את הידע מרצונם החופשי. רוב התהליכים מתבצעים בתקשורת לא פנים מול פנים.

שיתוף ידע בקהילה: קהילות ידע בעידן הנוכחי כוללות שני מרכיבים:

מרכיב טכנולוגי – התשתית, מרכיב אנושי –מפגשים, שיחות פנים אל פנים, שיח וירטואלי.

יתרונות המרכיב הוירטואלי – קשר בין אנשים במקומות שונים בעולם, השלמה למפגשים פנים אל פנים, תשובה של מומחה לשואל אחד נגישה לרבים. הכל נשמר באתר הקהילה כך שהידע הופך ארגוני, ניתן לבצע חיפוש, מקל על נגישות, ניתן לעקוב אחרי שאלות חוזרות וליצור להן מענה קבוע, לא קיימת בעיה של "שעות קבלת קהל", מייצרת הכרה אוטומטית במומחים.

ישנם מספר סוגים של קהילות:

1.      קהילה טכנית מקצועית – אין קשר ביניהם אבל משתמשים באותם אמצעים במקומות שונים

2.      קהילת ידע אד-הוק – חברי הקבוצה יכולים להיות כאלו הנמצאים ביחידות שונות בארגון ועוסקים כל אחד בפאן אחר של הנושא.

תגמול / הכרה / הוקרה: ניתן לתגמל כספית, בחלק מהארגונים ניתן להסתפק בהכרה/הוקרה (לפעמים עדיף)
למשל:  יציאה לקורס, השתלמות, כנס על חשבון הארגון, שעות עבודה גמישות, הצגה בכנס בארץ או בחו"ל, הובלת מפגש פנים אל פנים של הקהילה, מקום חניה מועדף.

התנעה והקמה:

בחירה:

·         תתבסס על איתור צרכי ידע ארגוניים

·         בדיקה מול דרגים שונים – גורמי הנהלה, מנהלי פרוייקטים

·         פעילות מקומית או חוצת ארגון

·         האם יש ספונסר? האם יש מוביל? האם יש מספיק עובדים שישתתפו בזה? האם יש מספיק ידע בארגון או שיש צורך ב"יבוא"? האם יש אפשרות להשגת משאבים?

שיווק:

·         הכנת הדגמה – בחירת בעייה בארגון והצגת את קהילת הידע כפתרון

·         את ההדגמה יש להציג קודם לעובדים הרלוונטיים ולאחר מכן להנהלה

טכנולוגיה- פלטפורמה טכנולוגית- תנאי הכרחי לקיום קהילה:

·         להתבסס על הקיים בארגון

·         שיתוף ותיאום גוף התקשוב

·         להתאים לקהל היעד

·         דומה לאינטרנט

התנעה והטמעה:

·         הכנת התשתית

·         הכנסת תכנים ראשוניים

·         מפגש פנים מול פנים והסבר על איך זה עובד

 

3 הנקודות החשובות שהיו בהרצאה:

1.      למדנו על ויקיפדיה וכיצד ניתן לראות גרסאות קודמות, והבנו שכל אחד יכול לכתוב שם ולכן המידע לא אמין ב-100%.

2.      קהילות ידע- דבר מאוד חשוב שכדאי שיהיה בכל ארגון, יכול לחסוך המון זמן.

3.      למדנו שיטות תגמול/הכרה/הוקרה.

אני חושב שקהילות ידע זה דבר מאוד חשוב שיכול לעזור בארגון בו אני עובד.

0 תגובות
הרצאה 7 בניהול הידע
13/05/2014 19:27
ishay

ההרצאה האחרונה עסקה ב-WEB ורשתות, פורטלים ארגוניים ובשילוב רשתות ארגוניות באחזור מידע.

בתחילת עידן האינטרנט (הדור הראשון) היו בו 10000 משתמשים. לאחר הגעת האינטרנט המהיר (הדור השלישי), כמות המשתמשים עלתה ל-10 בחזקת 38!

כיום כבר מתקינים את הדור הרביעי שכולל מהיר, תכולה ובטיחות גבוהה יותר במחיר נמוך יותר לביט. במקביל חברות רבות כבר נמצאות בעיצומו של פיתוח הדור החמישי.

לאחר מכן למדנו על תורת הגרפים: דרגה של צומת- מס' הקשרים שלה לצמתים אחרים. גרף לא כיווני- הקשרים הם דו סטריים. גרף כיווני- הקשרים הם חד כיווניים.

כוחה של הרשת- תקשרות חד כיוונית: N-מס' החברים/צמתים ברשת, P כח/ערכה של הרשת.

בתקשורת חד כיוונית כוחה של הרשת הינו כמספר החברים בה.

בתקשורת דו כיוונית כשמספר הצמתים גדול ערך הרשת הינו N בריבוע.

לפי מילגרם, כדי להגיע לאדם אקראי צריכים לעבור דרך 5.5 אנשים בממוצע.

לדוגמא: בפייסבוק יש 3.74 רמות של הפרדה בין אנשים.

קשר חזק בין A ל N מתאפיין בחפיפה גדולה בין החברים של A לחברים של B.

ברשת אקראית הגרף של מספר הצמתים כפונקציה של מספר החיבורים הוא גאוסי.

ברשת חסרת סקלה הגרף הזה הוא אקספוננציאלי הפוך.

הקשרים החלשים משחקים תפקיד חשוב- הסיכוי לשיתוף משהו מהקשרים החלשים גדול בהרבה מהסיכוי לשיתוך מהקשרים החזקים.

ישנה חשיבות לרשת החברתית בארגון (לניהול הידע ובכלל). בעולם הישן הידע היה אצל המנהל, ניהול הארגון והעובדים היה פשוט. בעולם החדש הידע נמצא אצל העובדים, יש לקוחות קטנים, מוצרים חדשים, טכנולוגיה מתרחבת, מתחרים רבים, ספקים רבים, תקציבים קטנים ותחרות גלובלית מתרחבת.

הארגון הישן היה היררכי- אנכי. הארגון החדש מרושת- רב ממדי: יש קשרים ורשתות, תמונות, קול, ווידאו, מועדפים ובלוגים. בעולם הישן הארגון היה במרכז ואילו בעולם החדש העובד והידע שלו במרכז.

כיצד לגרום לעובדים ליצור תכנים? ניתן להם פלטפורמה. אבל זה לא מספיק כי רק 1% מכל המשתמשים יוצרים את רוב התכנים. אבל כמה מהם מקצוענים? אז מה עושים?

צריך לקחת את העובד הבודד ואת השחקנים הבודדים וליצור צוות.

לאחר מכן למדנו על פורטלים ארגוניים: הארגון מורכב מאוכלוסיות שונות בעלות הרגלי עבודה שונים ולכן יש קושי בקשר טוב בין היחידות. רוצים להשיג זרימה טובה של מידע וידע בכל חלקי הארגון, שמירה של כל הנתונים, המידע והידע במקום נגיש, שיתוף מידע וידע בין העובדים.

הפיתרון- יישום פנים ארגוני של טכנולוגיה מצליחה באינטרנט- כל המערך נקרא WWW.

הפורטל מאפשר לעובדים: גישה נוחה לכל המידע והידע הקיים בארגון, מקום לשמירת מידע וידע לא מובנה, מאפשר גישה ישירה למידע חיצוני.

הגרסא הפנים ארגונית של אתרי אינטרנט קרויה אינטראנט.

יכולות פונקציונליות: התאמה אישית, תצוגה וניווט אחידים, צבירה, שימוש בטקסונומיה, שיתוף, זרימת עבודה, חיפוש/אחזור.

לאחר מכן עברנו לשילוב רשתות ארגוניות באחזור מידע.

היכן נמצאים המידע והידע? המידע והידע נמצאים ברשתות- במערכות המידע, בתכנים לסוגיהם, בראשים של העובדים.

יכולת אגרגציה של כלל המידע אפשרית כאשר יש הפרדה בין המערכות הארגוניות השונות בהן נוצר/נאגר המידע לבין האחזור והתצוגה של התוצאות.

סוגי המידע שאפשר לאחזר: אחזור פריטי מידע שאנחנו יודעים על קיומם, אחזור פריטי מידע על הנושא שאין אנו יודעים על קיומם, זיהוי תחומי עניין חדשים, בעזרת הקשר האסוציאטיבי שלהם לתחומי העניין המוכרים לנו.

הערך המוסף של הרשתות החברתיות: היעזרות בידע סמוי אצל אנשים, היעזרות באנשים לאיתור תכנים, היעזרות בתכנים לאיתור אנשים.

 

3 הנקודות העיקריות בהרצאה:

1. קשרים חלשים מאפשרים הגעה לאוכלוסיות וקהלים שלא ניתנים להגעה אליהם באמצעות "קשרים חזקים".

2. 1% מכל המשתמשים יוצרים את רוב התכנים.

3. צורך ארגוני בסיסי- לאפשר לאנשים הנכונים גישה אל המידע והידע הנכונים, במקום המתאים, בזמן המתאים, בהקשר המתאים.

1 תגובות
הרצאה 6 בניהול הידע
06/05/2014 18:35
ishay

בהרצאה הנוכחית עסקנו בניהול תכנים ארגוני.

מהו תוכן דיגיטלי? תוכן הוא מידע דיגיטלי שנמצא בתוך מיכל מתאים. הקונטיינר עטוף בשכבת נתונים המאפשרים שימוש נוח בו- נקרא לו קובץ.

שכבת הנתונים קרויה META DATA (מאפיינים).

היכן נמצא התוכן הארגוני? מידע מודפס או כתוב ע"ג נייר, או במידע דיגיטלי. דיגיטלי קיים ב-2 צורות:

1.      1. מידע מובנה- STRUCTURED: מידע המאורגן בבסיס הנתונים, לדוגמא ERP.

2.      2. מידע לא מובנה- UNSTRUCTURED: מסמכים בודדים, או קבוצות של מסמכים במקומות שונים בארגון.

לאחר מכן למדנו על חתימה אלקטרונית- זוהי חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני, שהוצמד או נקשר למסר אלקטרוני.

ישנן 2 סוגי חתימות אלקטרוניות:

1.      1. חתימה אלקטרונית מאובטחת: חתימה "על" המסמך וחתימה "של" המסמך באמצעות הצפנה א-סימטרית. זוהי חתימה ייחודית, מאפשרת זיהוי, הופקה ע"י תוכנה, מאפשרת זיהוי שבוצע במסמך.

2.      2. חתימה אלקטרונית מאושרת: זוהי חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר מקבל המסר החתום זוהה ע"י גורם מוסמך שאישר את תקינות החתימה. זוהי חתימה אשר גורם מאשר הנפיק תעודה אלקטרונית בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה אותה.

מה ההבדל בין ניהול קבצים, מסמכים ורשומות?

ניהול קבצים: מתעסק באיפה שומרים את הקבצים

ניהול מסמכים: מדבר על התוכן, איך למצוא אותם, על מאפיינים, דברים נוספים שיש במסמך- נוצר בתהליך עבודה.

ניהול רשומות: מטרה של מעקב על הפעילות העסקית והוא דרוש לצרכים משפטיים.

הצורך בניהול מסמכים:

1.      1. יש 3 סוגי מסמכים- ליבתיים, תפעוליים וכלליים. קיים מאגר מסמכים על מנת לדעת מה היה בעבר.

2.      2. תמיכה בתהליכים (זרימת עבודה workflows) עם מינימום חתימות ידניות. לתת מענה לצרכי איכות/משפט.

META DATA- נתונים על נתונים: ישנם כמה סוגי מאפיינים:

1.      1. מאפייני מערכת הקבצים- נוצרים אוטומטית במערכת: שם הקובץ, מחבר, מתי השתנה, מס' העמ' וכו'.

2.      2. מאפייני תוכן- שיוך היררכי, שיוך נושאי, שיוך פרויקטאלי, תחנות בתהליך הזרימה, תוקף.

מטרות עיקריות ל-META DATA :

1.      1. להוסיף אינפורמציה שאינה כתובה בתוכן עצמו, ואשר עשויה לסנן בחיפוש את התוצאות המתאימות בלבד. למשל שדה התאריך.

2.      2. לסייע באחזור המידע: אחזור= איתור + שלפיה. היכולת לתייג תוכן על פי מספר מאפיינים, מאפשר לאחזר בצורה טובה יותר.

לאחר מכן דיברנו על טקסונומיה, אונטולוגיה ופולקסונומיה (אלו אינן מחלות כמו שניתן לשער...).

טקסונומיה ארגונית: אוסף של מונחים שמקובלים בארגון מסוים. מונחים אלה קיימים ב-2 קטגוריות: מבנה ארגוני ועולמות תוכן. זה מוצג תמיד בצורה של עץ או מספר עצים. הבעיה המרכזית: לא תמיד יש קשר בין העצים.

אונטולוגיה: מפת קשרים בין המילים בארגון- מונחים והקשרים בין המונחים. אינטרנט- זוהי מפה שטוחה, אין בה תיקיות.

פולקס ונומיה: תיוג ע"י משתמשים. תג הוא מילת מפתח או נושא המשמש לאיתור תכנים באתרי אינטרנט. משתמשים מתייגים אובייקט כמו מסמך או סרט לצורכי אחזור. המתודולוגיה- המשתמשים עושים זאת לבד. שטוח- אין קשרים בין התכנים.

על מנת לאחזר מידע ניתן להשתמש באחת משלושת השיטות שלהלן:

1.      1. מנוע חיפוש: רגיל, מתקדם, עם תגיות, לפי מאפיינים (META DATA)ף פדרטיבי.

2.      2. ניווט בעץ תיקיות כשלהו: עץ תוכן, עת מבנה ארגוני.

3.      3. שימוש בתצוגות: משתמש בהפרדת המידע מהתוכן.


3 הנקודות החשובות ביותר שהועלו בהרצאה:

1.      1. סקר: ל-28% מהחברות לוקח חודש להכין את כל המסמכים הרלוונטיים למשפט.

2.      2. מסמך שאני כותב אין בו שום ערל עד שלא השתמשתי בו שוב.

3.      3. אם לא נתת לזה שם, לא תוכל למצוא זאת ולכן לא ניתן יהיה לעשות בזה שימוש חוזר.


לסיכום מילה אחת על ההרצאה: ההרצאה הייתה מעניינת אך החומר הועבר בה מהר מדי למרות שאמרנו למרצה להאט קצת, ועל כן ההרצאה שהייתה עמוסה בתכנים ומושגים לא נקלטה כל כך טוב. ההמלצה היא להוריד את כמות התכנים והמושגים הרבה שיש ולנסות לעשות פחות שקפים עם יותר מסר ודברים חשובים כדי שניתן יהיה לרוץ פחות ולהבין יותר.

0 תגובות
הרצאה 5 בניהול הידע
29/04/2014 14:46
ishay

ההרצאה האחרונה התחלקה לשני חלקים- בחלק הראשון ד"ר אתי לוצאטו סיפרה לנו על הקניין הרוחני ועל עולם הפטנטים, ובחלק השני למדנו עם אלי רימון על חוכמת ההמונים.


אז מה זה קניין רוחני? פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וכו'. זהו נכס לא טריטוריאלי- פר מדינה, לכן צריך לחפש בכל מדינה שאני רוצים לעשות בה פטנט.

הפטנט מקנה בלעדיות לבעל הפטנט ורק באישור בעל הפטנט אפשר לעשות בו שימוש. זהו כלי הגנתי וכלי שיווקי, מכשיר לעידוד כוחות בלתי שקולים.

תהליך קבלת פטנט: בודקים אם אין את הפטנט שלי, ואז כותבים בקשה לפטנט. אחרי הגשת הבקשה יש 12 חודשים שבהם אפשר להוסיף חומר אם פיתחתי עוד את הפטנט, לאחר מכן אי אפשר להוסיף כלום. ב-12 החודשים הללו יש לי קדימות לפטנט בכל 171 המדינות החברות בארגון העולמי. לאחר מכן אפשר לבקש פטנט ברמה העולמית (PCT=Patent Convention Treaty) שלוקח 18 חודשים, ולאחריו צריך לבחור באיזה מדינה לעשות הגבלה על הפטנט. המדינה היא זו שמעניקה את הפטנט. לפעמים לוקח יותר זמן ואפילו יכול לקחת כמה שנים עד לאישור הפטנט.

95% מבעלי הפטנטים הן החברות הגדולות שעוסקות במו"פ שיקר מאד.

קניין רוחני הינו נכס אסטרטגי בכוחו: הוא יכול להזניק חברות או לרסק חברות מתחרות.

80% מערך החברה כולל: סמל מסחרי, פטנטים, מוניטין, נאמנות לצרכנים, מדגמים וידע.

סיכום אופטימי: יזמים נועזים+רעיונות חדשים+סביבה עסקית תומכת= הצלחה.


החלק השני של ההרצאה היה חוכמת ההמונים- ההמון יותר חכם מהגאון- אף אחד אינו חכם יותר מכולם ביחד.

נערך ניסוי: שחררו 125 יונים לאוויר וביקשו מהקהל להעריך כמה יונים יש. הקהל העריך בממוצע שישנם 121 יונים!

המטרה היא לנצל את הידע שקיים אצל בודדים בקבוצה גדולה של אנשים לצורך פתרון בעיה באופן קולקטיבי.

ישנן 3 סוגי בעיות שמתאימות לפתרון ע"י חוכמת ההמונים:

1.      1. בעיות אבחנה: כמה סוכריות בצנצנת, איזה מוצר יצליח, כמה יונים יש, מי ינצח בבחירות.

2.      2. בעיות שיתוף פעולה: לגרום לאנשים לעבוד ביחד- שיתוף בין 11 מעבדות מחקר בכל העולם איפשר לבודד תוך חודש את הנגיף האחראי למגיפת הסארס.

3.      3. בעיות קואורדינציה: בעיות הדורשות מחברי הקבוצה לתאם את פעולותיהם.

נושא נוסף שנילמד הינו "מיקור המונים"

המשימה מנוהלת ע"י היזם, היזם מייצר "מוטיבציה להמונים", התוצרים של מיקור ההמונים אמיתיים וברי שימוש, התמורה יכולה להיות ממשית (כסף) או וירטואלית (כבוד, הנאה מעצם ההשתתפות, תחושת תרומה ועוד).

מתי ומדוע? חוסר ידע פנימי, מצב בו נדרשת תגובה של ההמונים ( סקר שוק, שביעות רצון), חיסכון ע"י ניצול עבודה זולה, בעיה לא קריטית או לא דחופה, בעיה חד פעמית.

3 הנקודות החשובות ביותר בהרצאה:

1   1.  95% מבעלי הפטנטים הינן חברות גדולות.

2.      2. "בהינתן התנאים הנכונים, סה"כ ההמון יותר חכם מהאנשים הכי חכמים בתוכו".

3.      3. מיקור המונים יכול לעזור בפיתרון בעיות בעלות נמוכה.

 

לפי דעתי חוכמת ההמונים הוא כלי חשוב בכל מקום עבודה.

ההרצאה הייתה מעניינת ומגוונת ובנוסף הייתה הרצאת אורח.

0 תגובות
הרצאה 4 בניהול הידע
16/04/2014 13:49
ishay

בהרצאה הרביעית בקורס ניהול הידע עסקנו בעובדי הידע, למידה ארגוני ותחקירים.

הנושא הראשון בהרצאה היה עובדי הידע.

עובדי הידע צריכים לשאול מהי המשימה? ולא איך לעשות אותה, הם צריכים אוטונומיה וניהול עצמי, יצירתיות היא חלק מהעבודה, וכמו כן ביצוע העבודה מצריך לימוד מתמיד אבל במקביל הוראה מתמידה. ישנם גם עובדים טכנולוגיים- עובדי ידע שעושים גם עבודת כפיים. עובדים אלו מיישמים דרגה גבוהה ביותר של ידע, למשל: מנתח מוח, עושה עבודת הכנה ותכנון ארוכה לפני הניתוח ובמקרה של תקלה הוא ידע מה לעשות.


לאחר מכן עברנו לנושא ארגון לומד.

ארגון לומד זהו ארגון המייצר, לוכד, מפרש, מעביר ושומר ידע חדש. כמו כן ארגון זה מתאים את עצמו לשינויים על בסיס הידע החדש.

למה דרוש ארגון לומד? כדי להשיג יתרון תחרותי, לשפר את היעילות, לשפר את המועילות, להגדיל ולקדם את נכסי הידע ולטפח את מחזיקי הידע.

על פי פיטר סנג' למידה בארגון מתבצעת ב-4 תחומים. כדי שהלמידה בארגון תהפוך ללמידה ארגונית, יש צורך בתחום נוסף התחום החמישי המשלב את ארבעת התחומים האחרים מתוך ראייה כוללת. חמשת התחומים הינם:

1.      1. מיומנות אישית

2.      2. מודלים מנטאליים

3.      3. חזון משותף

4.      4. למידה קבוצתית

5.      5. חשיבה מערכתית

למידה ארגונית היא תהליך מתמשך של איסוף, עיבוד, הפצה והטמעה של ידע התומך בהשגת המטרות והיעדים של הארגון.


בחלק האחרון של השיעור דיברנו על נושא התחקירים שהינו חלק מארגון לומד.

התחקור הינו כלי לימוד ארגוני שמיישם תהליכים פנים ארגוניים. עלינו ללמוד מתקלות וכישלונות כדי לא לחזור עליהן או לחפש דרך טובה יותר, וכמו כן עלינו ללמוד מהצלחות כדי לשחזר אותן.

אז מהו תחקיר? תחקיר הוא תהליך בחינה יסודית ומדוקדקת של אירועים שהתרחשו בארגון במטרה להבין את הגורמים להתרחשויות ובעקבות זאת למציאת דרכים לשיפור תהליכי עבודה. ארגון המיישם תחקירים כדרך חיים הוא ארגון לומד.

אז מתי מתחקרים? נתחקר אך ורק אירוע משמעותי. אירועים שיתוחקרו:

1.      1. אירועים תפעוליים משמעותיים לארגון כגון כשל פתאומי, תקלה לא שגרתית.

2.      2. אירועים בעלי משמעות רוחבית.

3.      3. הצלחות שניתן ללמוד מהן.

4.      4. אירוע בטיחות מתוחקר תמיד.

כלל אצבע למשמעותי: עוצמת השפעה X הסתברות הישנות.

ישנם מחסומים בביצוע תחקירים, והעיקרי שבהם הוא חוסר תרבות ארגונית של ביצוע תחקירים והודאה בתקלות או בביצוע לא טוב. עלינו להסיר מחסומים אלו על מנת שנוכל לתחקר טוב יותר, ואת זה ניתן לעשות בצורה הבאה: תמיכה של ההנהלה הבכירה כולל מתן דוגמא אישית, מיקוד ב"מה" ולא ב"מי", הכנסת תחקירים כחלק מתהליך, ביטול היררכיות במהל ביצוע התחקיר, לא להעניש ולא להסיק מסקנות אישיות כתוצאה מתחקיר, שיתוף גורמים אובייקטיביים בתחקיר.


3 הנקודות החשובות שהיו בהרצאה:

1.      1. יש להתייחס לעובד ידע כנכס ולא כעלות.

2.      2. חשיבה מערכתית הינה חלק חשוב מלמידה בארגון.

3.      3. חשוב להסיר את המחסומים בביצוע התחקירים על פי השיטות שלמדנו.


בהרצאה התייחסנו לדוגמא: במפעל כימי נשפך חומר גלם יקר בעודף גדול לתוך הריאקטור. בתחקיר התברר שבחדר הבקרה של המפעל היו בלילה הקודם מספר התראות שווא על מפלס הנוזלים ולכן המפעיל ניתק את הגלאי. האם להעניש את העובד?

לפני שמקבלים החלטה עלינו לבדוק את נסיבות האירוע, ולבדוק האם אירוע דומה קרה בעבר? האם הגלאי במערכת ההתראה היה תקין או לא? הרי הוא סיפק התראות שווא בלילה שקדם לאירוע. יש הרבה דברים שצריך לחקור לעומק לפני שמסיקים את המסקנות ומקבלים החלטה האם להעניש את העובד או לא. בסופו של דבר יש לפרסם את האירוע ואת מסקנות התחקיר והלקחים כדי שאירוע כזה לא יחזור על עצמו בשנית.


אני חושב שחלק חשוב בהרצאה היה נושא התחקירים ובעבודתי אוכל ליישם את מה שלמדנו בנושא, במיוחד את החלק של הסרת מחסומים בביצוע תחקירים.

0 תגובות
הרצאה 3 בניהול הידע
16/04/2014 12:59
ishay

ההרצאה השלישית בקורס ניהול הידע עסקה בניהול מידע וידע אישי, אסטרטגיות חיפוש מידע באינטרנט ומודיעין תחרותי ופרטיות.

אז מהו ניהול ידע אישי? זהו אוסף התהליכים שעובד משתמש בהם בהקשר לפעילותו כדי לחפש, לאתר, לאסוף, למיין ולשמור פרטי מידע וידע, וכמו כן כדי לפתח, להשתמש ולשתף אחרים.

ניהול הידע הארגוני מופעל ע"פ סדר העדיפות של הארגון, לעיתים ללא התחשבות בצרכים אישיים. למשל, עובדים נדרשים להשקיע זמן רב בתיעוד שנחשב כגורם מעיק ומפריע לעבודה.

אריק טסוי ניסח את 5 המשימות /האתגרים של עובדי הידע:

1.      1. לאתר את המידע הדרוש במהירות
2. להיות מעודכן בשינויים הטכנולוגיים והעסקיים

3.      3. להקדיש זמן לא רק לעבודה אלא גם ללימוד

4.      4. להיות יצירתי ולייצר ידע חדש

5.      5. לבנות יחסי אמון ולתקשר עם העמיתים


לאחר מכן עסקנו בנושא של איתור מידע באינטרנט.

אנו מחפשים באינטרנט כדי למצוא מידע חסר. נחפש דווקא באינטרנט כי הוא בעל כמויות עצומות של מידע וידע זמין לכולם ויש דברים שיש רק באינטרנט.

אבל איך מתמודדים עם הכמות העצומה של החומר באינטרנט?

דבר ראשון זה שימוש בפילטרים מתאימים. התוצאה הרצויה של החיפוש- תשובה מלאה לשאלה שלנו. איך נקבל תשובה מלאה? חיפוש במקורות באינטרנט, נרצה שהתוצאות יהיו בצורה מדורגת לפי רמת העניין שלנו, נשמח שמספר התשובות לא יהיה גדול מדי, סינון ובחירת התשובות המתאימות ביותר.


ואז עברנו לשמירה על הפרטיות בחיפוש.

ישנם שני סוגים: חיפוש מוצפן HTTPS, וחיפוש "קצת" אנונימי. ישנם גם מנועי חיפוש שלא עוקבים אחר המחפש כמו DUCKDUCKGO. בנוסף ניתן לחפש ללא זיהוי ה-IP של המחשב שלנו.

 

3 הנקודות החשובות שהיו בהרצאה:

1.      1. בחירה של מילות מפתח "טובות" היא חיונית לחיפוש שמניב תוצאות טובות.

2.      2. טיפים לחיפוש חכם באינטרנט: שימוש במנועים ייעודיים: מנועי חישוב, מנועי חיפוש משולבים, מנועי חיפוש אקדמיים, חיפוש אתרים דומים, פטנטים, וכו'.

3.      3. גיליתי שישנם הרבה אפשרויות לקיצור כתובות באינטרנט.


לסיכום, ההרצאה הייתה מאוד מעשירה ומעניינת, ולמדתי בה הרבה דברים חדשים שיוכלו לעזור לי בהמשך.

0 תגובות
הרצאה 2 בניהול הידע
23/03/2014 21:00
ishay
אחרי שלפני שבועיים הייתה הרצאת פתיחה, השבוע קיבלנו הרצאת המשך שבה סוף סוף צללנו לתוך הקורס.
להלן עיקרי ההרצאה:
בעולם היו 3 מהפכות:
1. חקלאי- אדמה, שטח, מיקום
2. תעשייתי- מכונות, חשבונאות,  Tobin's q
3. מידע/ידע- ידע, נכסים לא מוחשיים, תקשורת
המסקנה היא שמהפיכת המידע היא הדבר החשוב ביותר בתקופה במודרנית!
כיום ישנם תוצרים של עידן המידע: - יכולת לטפל בכמויות אדירות של מידע
-נוצר מושג של נכס ידע ארגוני
-נוצר מושגכ של עובד ידע (עובד בעל ידע חיוני לארגון)
לאחר מכן עסקנו בהון אינטלקטואלי- הידע שיש לארגון, ברובו הוא נכסים לא מוחשיים.
ישנם 3 סוגי הון אינטלקטואלי:
1. קשרים- הון לקוחות ומוניטין
2. מבנים- תהליכים,הון אינטלקטואלי
3. אנושי- מומחים, מיומנויות
שמירה והגנה על נכסי הידע: נכסי הידע שווים הרבה כסף, צריך לדעת שהם קיימים כדי לנצל אותם, לנכסי הידע יש נטייה לברוח מהארגון.
איך שומרים על הידע? פטנט.
אך לפעמים עדיף לשמור את הנוסחא בסוד ולא לכתוב אותה בפטנט כמו שעשו קוקה קולה.
טיפול נכון בידע: לייצר ידע חדש, לשמור ולשמר אותו, להפיץ או פנימה או החוצה, להרחיב ולפתח אותו, להשתמש בו בצורה הנכונה, צריך להיות בר מציאה (זמין).
לאחר מכן למדנו את 10 הכללים לניהול הון אינטלקואלי, 7 עקרונות ניהול הידע של Dave Snowden .
התנעת מהלך ניהול ידע בארגון אינו תהליך פשוט וכולל שכנוע רק של מנהלים בכירים והכי חשוב זה שמנהלים מבינים נזקים שנגרמו מאי ניהול ידע מאשר הצלחות.
דבר חשוב הוא שיש לשתך את כל הגורמים בארגון: ניהול ידע, מערכות מידע, פיתוח ארגוני ועוד.

3 הנקודות החשובות שהיו בהרצאה:
1. פעם היינו מונעי מוצר, אח"כ מונעי שוק וכיום מונעי ידע. ידע הוא דבר מרכזי בחיי היום יום שלנו.
2. לחשוב בגדול, להתחיל בקטן ולייצר הצלחות מהירות. במהלך הכנסת ניהול הידע לארגון חשוב להתחיל מהצלחות קטנות כדי לזכות בתמיכה של האנשים.
3. 7 עקרונות
ניהול הידע של Dave Snowden- חשוב להבין זאת טרם התנעת תהליך של הכנסת ניהול הידע לארגון.

ניתן ליישם כלל מהכללים לניהול הון אינטלקטואלי- לשתף את הידע שיש לאנשים בראש בין כל העובדים.

על מנת לסייע בשיפור העברת החומר בהצאה יש להאט את הקצב, כי המרצה רץ על המצגות.

לסיכום הייתה הרצאה מעניינת ונצפה להרצאות הבאות.
ןחםלך

0 תגובות
הרצאה 1 בניהול הידע
13/03/2014 16:22
ishay
בהרצאה זו עשינו הכרות ראשונה עם המרצה שלנו אלי מירון שנראה בחור חביב ואנרגטי.
במהלך ההרצאה למדנו נושאים רבים שאותם אפרט בהמשך, אך מה שזכור לי היטב מההרצאה הוא שהמצגות היו מלוות בהרבה סרטונים מה שהיה נהדר לפי דעתי כי זה עזר מאוד להתחבר לנושא שהועבר באותו הזמן בשיעור, וכמו כן זה גיוון מצויין להרצאה שכולה שקופיות על גבי שקופיות.
להלן אתן סיכום קצר של ההרצאה:
תחילה הגדרנו מהו ניהול הידע- אוסף הפעולות בארגון שמטרתן לטפח, להעשיר, לשתף ולשמר את המידע והידע בארגונים ולהשתמש בהם באופן שיסייע לארגון להשיג את מטרותיו.
לאחר מכן הוצגו לנו עקרונות ניהול הידע של Dave Snowden- ידע נמסר רק "בהתנדבות"; יודעים יוצר ממה שאפשר לספר, מספרים יותר ממה שאפשר לכתוב.
4 "הרגליים" של ניהול הידע:
1. שילוב בתהליכים הארגוניים
2. תוכן
3. טכנולוגיה
4. תרבות/ אנשים.
לאחר מכן למדנו מהו בלוג- דף אינטרנט המכיל רשימות, מנוהל ע"י אדם אחד ומכיל קבצים. בלוג מכיל טקסטים קצרים, מכיל ארכיון עם כל הפרסומים.
קיבלנו מטלה לכתוב בלוג על כל הרצאה, אך המטרה של כך אינה ברורה כרגע, וכששאלנו את המרצה מה המטרה של תרגיל בית זה, תגובתו הייתה - "תגלו בשיעור הבא". אז לא נשאר אלא לצפות לשיעור הבא על מנת לקבל תשובה לשאלה זו, ובנתיים אפשר רק להמשיך ולנחש- "למה?".
לאחר מכן עברנו לנושא הבא- נתונים מידע וידע:
נתונים- יש סיטואציה מסויימת
מידע- מחפשים הנחיות, תקדימים, שרטוטי מערכת, נוהלי חירום.
ידע- מה עושים? ממתינים, סוגרים את המערכת מבצעים פעולה כלשהי.
ואז הגענו למודל DIKW- Data, Information, Knowledge, Wisdom
מידע: מי? מה? מתי? היכן?
ידע: איך?
חוכמה: מה נכון לעשות?
מכאן מגיע מטריצת רמספלד- טבלה 2 על 2 שמצליבה בכל ציר בין 'יודע' ו-'לא יודע'.
למשל: יודע יודע- אנחנו יודעים שאנו יודעים אבל לא מסוגלים למצוא את זה.
יודע שלא יודע- אנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים את זה.
ישנם 2 סוגי ידע- גלוי וסמוי.
ידע זה כוח בארגון כאשר ניתן לבסס עליו החלטה או כאשר הידע הזה ייחודי לעובד.
4 תכונות של ידע:
1. קשה לשלוט עליו
2. זליגה החוצה
3. אינו מתכלה בשימוש- משאב שלא נהרס
4. מצטבר- היקף הידע גדל עם הזמן.

הנקודות החשובות ביותר שהועלו בהרצאה:
1. 4 "הרגליים" של ניהול הידע- הם הבסיס לניהול הידע
2. מטרצית רמספלד- עוזרת לנו להבין שישנם דברים שאנחנו כבר יודעים אבל שכחנו מהם
3.
עקרונות ניהול הידע של Dave Snowden- ידע נמסר רק "בהתנדבות", זהו עיקרון חשוב כי כל המידע שקיים הוא של אנשים שרוצים לשתף.

על מנת לסייע בשיפור העברת החומר בהרצאה אני חושב שלא יזיק מיקרופון מכיוון שהאקוסטיקה בכיתה נוראה, ולכן קשה לשמוע את המרצה למי שיושב מאחור.
בנוסף אני חושב שכדאי להמשיך לשלב סירטונים במצגת כי זה עוזר למקד את האנשים ולהישאר מרוכזים בשיעור.

לסיכום זו הייתה הרצאה מעניינת ומעשירה ונקווה שההמשך יהיה עוד יותר מעניין.
1 תגובות