עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
100 ימים של שינוי
16/08/2018 12:52
Incognito
אז חשבתי.. הפוסט של אתמול אמנם לא הפיל עליי איזו הבנה מוארת של משהו חדש ומרגש אבל הוא כן עזר לי לסדר את הדברים בראש ולהבין שאני רוצה שדברים יהיו אחרת. ובואו נודה בזה, תכל'ס אם הייתי באמת רוצה לא להיות פה ואם באמת לא היו לי סיבות לחיות אני דיי בטוחה שהייתי מנסה לא להיות פה עד שזה היה מצליח. אבל אם כבר בחרתי (כן, במודע או לא, כנראה כבר בחרתי..) להיות פה, לחיות פה, זה בדיוק הדבר שאני רוצה לעשות - לחיות. לא חצי, לא בכאילו, לא בקושי, לא כמעט. לחיות לגמרי, לחיות הכי טוב שאני מסוגלת, להכניס אושר רציף לחיים שלי, לחייך לעולם (כמה שזה נשמע קיטשי) ולהרגיש שהוא מחייך אליי בחזרה.
יש לי הרגלים ודפוסי חשיבה שמזיקים לי, מפילים אותי ומכשילים אותי באופן קבוע. עלה בי מין רעיון של שיפוץ פנימי - פרוייקט של 100 ימים לשינוי הרגלים מחשבתיים, שינוי אורח חיים והטמעת דפוסים חדשים. 
המטרות העיקריות שלי הן: 
1. להפסיק לעשן (לא, לא סיגריות..)
2. להתחיל אורח חיים בריא - כושר ותזונה - המטרה הזאת תוביל לתת מטרות הבאות:
2.א. לשפר את הבריאות שלי - מדדי בדיקות דם תקינים או בדרך לשם..
2.ב. לרדת במשקל 
3. להתמיד - בהכל! עבודה, קידום עצמי ובמיוחד בפרוייקט הזה.
4. לפנות זמן ללימודים ופיתוח ידע.

נראה יחסית מצומצם.. לא הרבה מטרות.. אבל אני יודעת שכל סעיף קטן כזה זה עולם שלם של שינוי. אני אצטרך כוח רצון חזק והרבה אמונה עצמי.
למרות שאני לא ידועה בלהאמין בעצמי לאורך זמן אני יודעת שהכל אפשרי, ראיתי אנשים עושים דברים מדהימים ואפילו אני (שאני לא אוהבת לתת לעצמי קרדיט..) הצלחתי לעבור קשיים קיצוניים. אז אם הצחלתי לעבור קשיים ולשרוד אני בטח יכולה לכוון את עצמי למסלול טוב יותר, רק צריכה להתמיד ובטח יהיו זמנים לא פשוטים שאני גם אפול בדרך אבל אני ארים את עצמי ואמשיך ללכת בדרך החדשה הזאת שתוביל אותי למקום שכרגע אני רק יכולה לחלום עליו.

100 ימים של שינוי מתחילים עכשיו - 16.8.2018 עד 24.11.2018 

פירוט, דגשים, דרכי התמודדות וחתירה להצלחה - אז איך אני עושה את זה?

1. להפסיק לעשן (לא, לא סיגריות..)

 למה אני רוצה בכלל להפסיק לעשן? קודם כל זאת הדרך שלי לברוח מהמציאות ולא לחיות וכמו שכבר סיכמנו, אני בחרתי לחיות אז זה מתנגש חזיתית עם הבחירה הזאת. אני כבר לא צריכה את זה, לא צריכה לברוח ואם אני עדיין מרגישה צורך לברוח אני צריכה להבין איך אני מתגברת על יצר הבריחה הילדותי ואיך אני מתמודדת עם החיים בצורה שתשרת אותי הכי טוב. אבל אני באמת מאמינה שהרוב המוחלט של העישון כבר ממש לא קשור לבריחה אלא להרגל רע שהתקבע וממלא אצלי צורך אולי שונה לגמרי אולי הוא הפך לבריחה מדברים אחרים.. אני ארד לעומק העניין אבל כרגע מה שמעניין הוא שאני רוצה ללכת בדרך אחרת.
בנוסף זה שאני מעשנת (לא אוהבת להגיד מעשנת סמים כי זה מתקשר לי למשהו הרבה יותר רציני מג'ויינטים אז נתפשר על סמים קלים..?) פשוט תוקע אותי בחיים, גורם לי להרגיש נוח מאוד עם המקום הבינוני מאוד שאני נמצאת בו. וזה כמובן עוד תופעת לוואי גרועה מאוד שאני רוצה להיפטר ממנה..
זה גם גורם לי לחבל באורח החיים הבריא שאני רוצה כי אם הירוק טוב, המאנצ' מפותח מאוד ואם לקחת ביס ראשון כשאתה במאנצ' - זהו! אבוד לך! אתה תאכל עד שהאוכל יגמר או עד שתרגיש שאתה עומד להקיא אם תאכל עוד.. 
מה אני צריכה לעשות כדי לסיים את פרק העישון בחיי? לאור ניסיונות קודמים אני יודעת שאני לא יכולה למנן את זה, כלומר אין סיכוי שאני אפחית לאט לאט ואכחיד את ההרגל זה, אם יש לי אני מעשנת עד שזה נגמר, אין לי אופציה פנימית "להתקמצן", לשמור, לחלק את זה כדי שיספיק ליותר זמן וכו'. בעניין הזה (אולי כמו גם בעיניינים אחרים אצלי..) זה בינארי - או 0 או 1, או כן או לא, אין אמצע.אז אם כן או לא, אז לא. לא, תודה. אני גם מרגישה שעישנתי מספיק בחיים שלי, זה היה פרק מאוד ארוך ומכובד בחיי, תודה אבל אני רוצה דברים אחרים, טובים יותר.
אז הדבר הראשון שעשיתי הוא כמובן למחוק את הטלגרם (טלגראס בשבילי..) כדי לא להתארגן יותר. הדבר הבא הוא לאסוף את קופסאת הסמים, עם הגריינדר, ניירות גילגול, קופסאת קססה ועוד כל מיני עזרים ולהעיף אותה מהבית - לזרוק, לתת לאנשים אחרים, העיקר להוציא מהבית - לנקות לי את טווח הראייה מכל דבר שיעלה בי חשק חיצוני לעשן. (אני בטוחה שיתעורר בי מספיק חשק פנימי לעשן, לא צריך להעמיס עוד מכשולים..)

טוב, נגמר לי הזמן כתיבה להיום - אשתדל להמשיך יותר מאוחר את הפוסט או במקרה הכי גרוע מחר.

לזכור להיות חזקה!! במיוחד היום 16.8 :(

0 תגובות
חיים. אולי..
15/08/2018 18:40
Incognito
תהיות, הירהורים, תהליכים, הצלחות, כשלונות, הנאות, אכזבות. או במילה אחרת, החיים. 
החיים שלי, כנראה כמו של כולנו, הם לא איך שדמיינתי שיהיו. אני לא מרגישה שאני אפילו קרובה להיות בנקודה שבה רציתי או חשבתי שאהיה בשלב הזה בחיי. אף אחד לא שאל אותי אם אני רוצה לעבור את כל מה שעברתי בחיים. אבל זה לא משנה כי עברתי, ואני פה. אז עכשיו השאלה היחידה שאני שואלת את עצמי היא אם אני בוחרת לחיות הכי טוב שאני יכולה או אם אני בוחרת למות. כי עד עכשיו אני מניחה שהייתי דיי באמצע, לא לכאן ולא לשם, חצי חיים כאלה, רדומים, משותקים, מין הצגה, התחזות למשהו שאני לא מרגישה שהוא אני. 
תקופה ארוכה מאוד רציתי למות, לא רק רציתי, עשיתי גם מחקר מקיף ונרחב על דרכי התאבדות, במיוחד על דרכי התאבדות שלא נראות כמו התאבדות, אפילו ניסיתי כמה פעמים בודדות להוציא תוכניות התאבדות הזויות ומורכבות לפועל. אבל כמו שניחשתם לא הצלחתי.. וזה דיי נדחק הצידה כל עניין ההתאבדות והתחלתי לחיות במין הצגה שמתוסרטת בראש שלי.
אני לא רוצה את זה יותר. רוצה לחיות באמת, בכל הכוח, הכי אמיתי. או למות, בכל הכוח. אבל נמאס לי מהאמצע הלא מספק הזה. 
אז יש כאלה שחושבים שאם אני עדיין פה כנראה שבחרתי בחיים כבר. את האמת? אני לא בטוחה. כרגע אני בטוחה רק בדבר אחד, שלא בחרתי. זרמתי, שרדתי, המשכתי אבל לא באמת בחרתי.
הגיע הזמן לבחור, אני חושבת..

לפני הפוסט הבא, הנה מעט פרטים יבשים.. אני בת 35, גרה במרכז, במערכת יחסים שמשלימה ומרגיעה אותי. ואוו.. אני רוצה להיות מוגדרת רק לפי הפרטים היבשים !


0 תגובות