עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
inbal

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 12!!!
19/01/2016 09:27
inbal

שלום לכל קוראיי,

לצערנו זהו הפוסט האחרון.... נעסוק בשלוש שאלות מעניינות בתחומינו.

1.      מדוע יש צורך ב"מיחשוב ערפל"?

1.בדומה לשירותי ענן גם מחשוב ערפל מספק יכולת אחסון מידע למשתמשי הקצה, ושירותי מידע מחשוב אפליקציות. אולם קיים גם שוני בין     השניים.

במחשוב מסוג זה המידע מעובד באופן מקומי ולא בעזרת שירותי ענן. צורת מחשוב זה הינה מענה לסיטואציה בה קיים מידע עצום ולכן טרם מתן אפשרות לעיבוד נתונים בענן ישנו סינון ראשוני (מצופה כי נגיע למצב זה בעתיד). מחשוב זה מרחיב את שרותי הענן לרשת המקומית.

ההסבר לשם הגיוני יחסית- ערפל הינו ענן שקרוב יותר לקרקע, ולכן מספק יכולת עיבוד נתונים בקצה הרשת המקומית.

 

אין לטעות ולחשוב כי מחשוב ערפל מחזיר את חיינו לעבר בהם כלל המידע ממוקם בשרתים מקומיים. מטרתו היא מתן מענה למערכות מידע הזקוקות לזמינות גבוהה במציאות (מצב שלא מתאפשר בענן תוך שמירה על ביצועים ברמה גבוהה). מחשוב ערפל מאפשר לשים את האפליקציות קרוב יותר בו ה- smart devices מייצרים Action data , מצב המאפשר ניהול כמויות ידע עצומות באופן יעיל ומהיר.

 

2.       2. מה הקשר בין מנועי המלצה, הזנב הארוך ו Big Data?

טרם הניסיון לספק מענה על השאלה, נבחן מהי הגדרתו של כל אחד מהמושגים:

מנועי המלצה: מנגנונים שונים ו/או מערכות מוניטין שמטרתן הינה סינון כמויות עצומות של מידע בעזרת הפצה של תהליך סינון לקהל נרחב של אוכלוסייה. המערכות ממליצות למשתמשים השונים על פריטים שהינם רלוונטיים לעולמם.

תיאוריית הזנב הארוך: מושג מהעולם הסטטיסטי, המתאר מגמות תרבות וכלכלה המורגשות במיוחד בערוצי שיווק כגון האינטרנט והמדיה הדיגיטלית. מושג זה נישאל ע"י כריס אנדרסון שטוען כי עיקר ההצלחה של חברות רבות היא לא ממכירה של מספר להיטים מוגבל, אלא ממספר עצום של פריטים בעלי פופולאריות נמוכה. משמע, חברות אשר יספקו חופש בחירה ללקוח (בפריטים לא פופולאריים)ירוויחו יותר מחשבות שיספקו מבחר מצומצם של להיטים (שהינם "רבי מכר").

Big data: מאגר מידע המכיל נתונים שאינם מסודרים לפי שיטה מוגדרת, אלא באופן מבוזר. נתונים אלה מגיעים ממקורות מידע רבים, בתצורות שונות, ברמות שונות ובכמויות גדולות. למאגרים מסוג זה שלושה מאפיינים- נדיפות, גיוון, מהירות ונפח. מאפיינים אלו הם אשר מקשים על ניהול המאגר בתבניות המתאימות לניהול מאגרי ידע מצומצמים יותר.

 

הקשר בין שלושת המושגים: בעולם קיים Big data אודות צרכנים רבים אשר מבוזר ואינו מאורגן באופן שיטתי. על מנת ליישם את תאוריית הזנב הארוך, ולהגיע למספר רב של לקוחות עם מבחר של מוצרים, על הארגונים השונים להפעיל מנוע המלצה אשר יסייע להם להגיע לקהל המבוקש מתוך כלל המידע הנמצא ב-Big data.

 

3.     3. בהרצאה הוצגה מערכת מקוונת למציאת הזמן המתאים ביותר לביצוע הזרעה מלאכותית בפרות. מהו לדעתכם הקשר לניהול ידע וכיצד זה מתאים או אינו מתאים לפירמידת  DIKW?

 

פירמידת הידע (DIKW) היא מודל תהליך בו נתון עובדתי אקראי הופך לתובנה עסקית. התהליך שהוא עובר הינו- נתון->מידע->ליד->תובנה.

הקשר בין ניהול ידע למערכת הזרעה מלאכותית בפרות היא שבעזרת הנתונים הקיימים במערכת, נוכל להגיע למסקנות בעזרת ביצוע הליך פירמידת הידע, משמע, ניקח את הנתונים, נהפוך אותם למידע, לליד ולבסוף לתובנה כיצד יש להזריע את הפרות באופן הנכון ביותר (וזאת בהתבסס על נתונים היסטוריים).

 

 

 

סיימנו להיום, שיהיה המשך שבוע טוב, ותקופת מבחנים מוצלחת!

0 תגובות
פוסט 11!!!
11/01/2016 18:23
inbal

שלום לכל קוראיי!!

נדון היום בשאלות רלוונטיות לשני סרטונים!

§         סרטון- Stanley McChrystal: The military case for sharing knowledge

                                    א.         מדוע הסיכון באי שיתוף מידע וידע גדול מהסיכון בחשיפה?

אי שיתוף ידע גורם להיות המידע חסר ערך ותוחלת. מידע שלא נעשה בו כל שימוש מבוזבז ותרומתו האפשרית נמנעת. בסרטון, הדוגמה המתוארת עוסקת בסיווג והפצת מסמכים בצבא האמריקאי. בסרטון הוחלט כי המידע יועבר לגורמים אחרים וע"י כך סייע בקידום המהלכים במלחמה. תרומה זו היוותה תחליף לנשקים ואמצעי מלחמה אשר היו נדרשים במצב אחר. תפיסת הארגון בעבר הייתה שידע הנו כוח, כאשר התפיסה הנוכחית והנכונה הינה כי שיתוף ידע הינו כוח.

                                    ב.         איך מייצרים תרבות של שיתוף בידע?

תרבות שיתוף ידע מתקבלת ע"י הורדת הסיווגים. הליך זה יסייע בלכידת הצוות לגרעין אחד. אי שיתוף ידע חוצץ בין חברי הצוות ולא מאפשר את קישורם הנדרש. בסרטון למען יצירת שיתוף ידע הם יצרו חמ"ל בו כלל הצוות פועל יחד.

§         סרטון- Drive: The surprising truth about what motivates us

                                    ג.          מה ההבדל בין מוטיבציה חיצונית למוטיבציה פנימית?

מוטיבציה חיצונית הינה חד פעמית כדוגמת הענקת תמריצים כספיים, ומוטיבציה פנימית הינה רצון העובד להשתפר ולהשיג מטרות שאינן כספיות. בסרטון המדובר ערכו ניסוי בו הוענקו למשתתפים תמריצים כספיים על סמך ביצועיהם. על בסיס הממצאים נמצא כי כאשר מדובר במטלה הדורשת השקעה פיזית תמריצים כספיים אלו אכן הובילו לביצועים גבוהים יותר, אולם כאשר מדובר במטלה המצריכה הליך מחשבתי התוצאות היו בדיוק הפוכות. המסקנה היא כי מוטיבציה חיצונית רלוונטית ויעילה במטלות פשוטות ליישום, בעוד ובביצוע מטלות מורכבות יש לייצר בקרב העובדים מוטיבציה פנימית, ולחסוך מהם כל לחץ כספי אשר עשוי לפגום ביכולתם הקוגניטיבית.

                                    ד.         בארגון מסוים יש קושי בכתיבת דוחות בתום ביצוע משימה. כיצד לדעתכם רצוי לתמרץ את העובדים כדי שיכתבו דוחות, והדוחות יהיו באיכות טובה ולא רק לצאת ידי חובה.

בסרטון ניתן זמן חופשי מהנה אשר אפשר לעובדים לכתוב את הדוח כרצונם. הליך זה מעניק אוטונומיה לעובד אשר עשויה להעלות את המוטיבציה הפנימית שלו.  כמו כן ישנה חשיבות עליונה להענקת פידבקים רציפים לעובדים על מנת שירגישו שעבודתם חשובה וחיונית לחברה. בנוסף ניתן להטיל על העובדים משימת הצגה של עיקרי הדוח בפני יתר הצוות- משימה כזו תעודד אותם לבצע את הדוח בצורה הטובה ביותר על מנת שיוכלו להציגו בגאווה.

סיימנו להיום, המשך שבוע טוב!

0 תגובות
פוסט 10!!!
06/01/2016 01:45
inbal

1.      1. בקהילות ידע ישנו מכנה משותף בין המשתמשים. המשתמשים משתפים את יתר חברי הקהילה בידע אשר מעשיר את כלל המשתמשים באופן פרטני ואת התחום הכולל בפרט. אמצעי זה מסייע בניצחון מחסום הזמן והמרחק ע"י כך שמאפשר תקשורת ושיתוף ידע בכל רגע נתון ומכל מקום לכל מקום בעולם. כלי זה מאפשר קיום דיון וחשיפת מידע של צוות נרחב. כמו כן ישנו צורך נוסף המתאפשר הודות לקהילות ידע והוא שימור הידע- הדיונים המתקיימים בקהילות יכולים להישמר לטווח הרחוק.

2.     2.  חסרונות בשימוש בתשתית ויקי חינמית-

§         ניתן להוסיף ולערוך תכנים באופן פשוט יחסית (יכולת זו ניתנת לכותבים רבים). חסרון זה פחות משמעותי בארגון קטן וזאת מאחר ופחות משתמשים מהווים חלק בהליך עריכת הידע.

§         צורך בבקרה על תכני הויקי- על מנת לוודא כי לא מפורסם כל תוכן שגוי ומטעה. צורך זה מהווה חסרון מאחר ומצריך השקעה במשאבים וכתוצאה מכך השקעה בעלויות. גם חסרון זה בא לידי ביטוי בארגונים גדולים ופחות בארגונים קטנים בהם ההשקעה במעקב הינה בהיקף מצומצם.

     יתרונות בשימוש בתשתית ויקי חינמית-

§         אין כל צורך בהתקנה מיוחדת- בא לידי ביטוי יותר בארגונים גדולים בהם מספר המחשבים גדול יותר ובהתאם היקפי ההתקנה, כוח האדם והמשאבים הנדרשים.

§         גישה נוחה לחיפוש מידע פנים- רלוונטית לשני סוגי הארגונים. זהו יתרון שלא רלוונטי להיקפו של הארגון. מענק אפשרות לעובדים להעמיק ולחפש בתוך המידע ההיסטורי של הארגון מהווה יתרון עבור כל ארגון שהוא.

3.     3.  שימוש בויקי ייבחר בכמה מקרים- ריבוי עובדים המונע את היעילות בקיום דיון, צורך בחיסכון במשאבים (הנדרשים בעת הקמת קהילת ידע) וצורך בשיתוף ידע (ופחות בקיום דיון פורה). מנגד נשתמש בקהילת ידע כאשר מדובר בקבוצה המונה עד עשרים חברים אשר מאופיינים ברמת היכרות גבוהה. כמו כן נשתמש בקהילת ידע כאשר נזהה מצב בו קיום דיון יעניק ערך מוסף כמו מציאת פתרון לבעיה. לסיכום נבחין כי בארגונים גדולים לרוב נעדיף להשתמש בויקי, ובארגונים קטנים נעדיף שימוש בקהילת ידע (וזאת במידה והמקרה מתאים לתנאים שצויינו).

0 תגובות
בלוג מספר 9
29/12/2015 10:52
inbal
שלום לכל קוראי המסורים
היום על הפרק :

1. האם יש הבדל בתכונות הנדרשות מההמון בניסויים הבאים:

a. ניחוש משקל פר

b. ניחוש מספר יונים ששחררו לאוויר


ניחוש משקל פר - בניסוי זה התבקשו הנוכחים להעביר פתק למנחה האירוע ולרשום את משקל הפר העומד לנגד עיניהם . תוצאות הניסוי היו כי  המשקל אותו ניחש ההמון היה קרוב להחריד למשקלו האמיתי של הפר (1198 לפי חכמת ההמון אל מול 1207 משקלו האמיתי של הפר)


ניחוש מספר יונים ששוחררו לאוויר - בניסוי זה שוחררו מספר יונים לאוויר והקהל במקום התבקש לנחש את כמות היונים המדוייקת ששוחררה . ניחוש הקהל היה 125 ואילו התשובה הנכונה הייתה לא רחוקה ועמדה על 127.


ההבדל בין הניסויים הינה בקבוצת המשתתפים . בניסוי הראשון לקהל היעד היה בעל פוטנציאל לידע מקדים אודות משקל הפר ואילו בניסוי השני לקהל לא היה כל ידע לגבי כמות היונים ששוחררו.



2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק 

מסויים. באיזו שיטה תבחרו ? נא לנמק


במקרה בו יש לבחון כדאיות מוצר לשיווק אבחר להשתמש בחכמת ההמון לחיזוי הפוטנציאל היזמי. חכמת ההמונים הינה כלי מבחן יעיל ומדוייק שכן היא מאפשרת למספר רחב של אנשים מרקע שונה עם העדפות שונות לחוות את דעתם על המוצר וכך ניתן לקבל תחזית מהימנה לגבי הצלחת מוצר כלשהו. בניגוד לדעת יחיד שמושפעת מגורמים רבים אותם קשה לכמת חכמת ההמונים מנטרלת סטיות סטטיסטיות ומספקת מידע רחב היקף.  במקרה שלפנינו הייתי משתמשת בשיטת שיווק החיזוי בה כל מוצר מוצג כמניה וירטואלית , אבדוק האם אנשים רוצים לקניות את המניה וכמה הם מוכנים להשקיע על מנת לבצע את הרכישה. בדרך זו אלמד האם המוצר מעניין ובאיזה מחיר אנשים רוצים לקנות אותו. מנייה שאראה שקיים אליה ביקוש ונכונות לקנות במחיר הגון תסומן אצלי כבעלת פוטנציאל גדול להצלחה בשוק ולהיפך.



3.מהם הקשיים והסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים

מימון המונים הינה שיטה יחסית חדשה בה הציבור הרחב מממן מיזם , סטארטאפ או רעיון כלשהו תמורת תמורה כלשהי ( מוצר בהנחה , מניות ובחברה ועוד.. ) בשיטה זו מבקש המימון ירשום את כמות הכסף אותה הוא צריך וינסה בעזרת הציבור להגיע ליעד שנקבע .

השיטה טומנת ייתרונות רבים אך גם חסרונות . ראשית פרסום המוני של רעיון שלעיתים עדיין לא יצא אל הפועל עלול לעורר מתחרים פוטנציאליים . שנית במקרה והמיזם לא מגיע ליעד הגיוס הכסף אינו מועבר למיזם או שבעלי המיזם ייאלצו להכניס כסף לכיס ולהשלים את החסר. לבסוף תלות בהמון אינה תמיד מתכון להצלחה שכן בדרך הקונבציונאלית המיזם מחפש מספר משקיעים מועט לעיתים אפילו משקיע אחד. בניגוד לכך במימון המונים הסטארטאפ זקוק לגיוס ממספר גבוה של אנשים שלא תמיד יוכלו להבין את הצורך במוצר (מעניין כמה היו משקיעים בפייסבוק או בטוויטר במימון המונים . ניחוש - לא הרבה בכלל)

זה הכל להיום נתראה בשבוע הבא!
0 תגובות
פוסט 8
20/12/2015 21:14
inbal

שלום לכל קוראיי היקרים!


נענה היום על שתי שאלות מעניינות:


1.   כיצד ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות מהמקובל ברשת האינטרנט 1-9-90?


כלל "חוק האחוז האחד" הנקראגם 1-9-90 נגזר מהטענה כי קיימת אי שיוויוניות ניכרת בין המשתתפים ברשתות החברתיותהשונות. על אף הדעה הרווחת כי קיים שוייון בין המשתתפים השונים עולים הנתוניםהבאים: רק אחוז אחד מהאוכלוסייה הינו פעיל ביצירת תכנים, תשעה אחוזים מגיביםומתייגים את התכנים, וכל היתר, שהם למעשה תשעים אחוזים מהאוכלוסייה רק צופיםוצורכים את התכנים. ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט במטרה לצרף את אותם תשעים אחוזיםפאסיביים לאחת משתי הקבוצות האחרות. ראשית ניתן להפוך את הליך ההשתתפות והיצירה שלהתכנים השונים לפשוט וקל יותר מבחינה טכנית (מצופה ואף סביר כי גורם זה מונע מנתחנכבד מהאוכלוסייה להיות אקטיבי). אפשרות נוספת ליצירת שיוויוניות ושיתוף פעולההינה הענקת תגמולים ותמריצים למשתתפים הפעילים. כמו כן יש לנסות ולעודד השתתפותבעזרת הוקרת כבוד והערכה לאותם משתתפים פעילים ואיכותיים.

 

2.      על פי המאמר : "מניהול מטריציונילניהול רשתי". כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור?

מאמר זה מציג את ההבדל בין דרך ניהולמטריציוני לדרך ניהול רשתי. בניהול מטריציוני על כלל העובדים לדבר בשפה משותפתולשמור על תיאום, כאשר האחריות על כך הינה משותפת לכולם. מהצד השני,  בניהול רשתי העובד רואה את הארגון כסבך שללקוחות וספקים, וזאת על אף ההירכיה הקיימת בארגון. בשיטת ניהול זו האתגר המוטל עלהעובד גדל מאחר והצלחתו תלוייה בעובדים האחרים. בשיטה זו כמעט כל עובד הינו מנהלהזוכה לעצמאיות וסמכות רבה. התפתחות דרך זו ודרכי ניהול נוספות המקבילותבעקורנותיהן, נובעת מעידן המידע והדינמיות הרבה שעל העסקים השונים להפגין מדי יום.קיום של רשת חברתית בארגון יסייע לקבלת ניהול רשתי בחברה מאחר ויאלץ את העובד לקבללידיו אחריות רבה יותר, יצור תלות בין הצלחת העובד לעובדים האחרים, יעודד אתעצמאות העובד, ועל ידי כל זאת ייצור אכפתיות מצדו של העובד הפרטני להצלחתו ולהצלחתהארגון ככלל. על ידי הנהגת שיטה זו יותר ויותר עובדים יעברו מאותה קבוצה פאסיביתהמונה תשעים אחוזים לאחת מהקבוצות האקטיביות יותר, מה שיסייע בהפחתת האישיוויוניות הקיימת, ובעידוד העובדים לתרום מידע.

 

מקווה שנהנתם, נתראה בשבוע הבא!

0 תגובות
פוסט 7!
15/12/2015 12:47
inbal

שלום לכל קוראיי היקרים!

אתייחס היום לנושא שבוער בעידן הנוכחי- ח ד ש נ ו ת !

 

לפי משפט ידוע של סטיב גובס מושג החדשנות מבדיל בין היות האחד מנהיג לכזה העוקב אחר ביצועי האחרים ומובל למעשה. משמעות המשפט היא כי מעבר לצורך בביצועים איכותיים וטובים על מנת להיות מנהיג אמיתי עליך ליצור וליזום דברים שלא קיימים בעולמינו. על מנת להשפיע על היקום עליך לחשוב על רעיונות שטרם עלו ויושמו עד כה. חדשנות המכילה בתוכה רעיונות חדשים, טכנולוגיות חדשות, ורעיונות שעתידים לפשט את חיינו היא זו שמובילה לפיתוח וקדמה ובהתאם היא זו שתקבע מי הם מנהיגי האנושות.

 

מקווה שרובכם מכירים את המושג עקומת ה-S, אך לאלו שטרם נפגשו עם המושג אסביר קצרה על מנת שנוכל ליישר קו בנושא...

 

מדובר בפונקציה מתמטית אשר בעולם החדשנות שבו אנו מתמקדים היום היא מציגה את התהליך אשר אותו מוצר חדשני עובר כתלות בזמן, משמע את התהליך שאותה חדשנות עוברת מעת פריצתה לשוק ועד יציאתה ממנו. עקומה זו נועדה לשרת את הממציא, וזאת ע"י כך שתסייע לו להבין בכל נקודת זמן באיזה שלב החדשנות מצויה במחזור חייה, ובאופן גורר עד כמה משתלם להמשיך ולהשקיע באותה החדשנות. עקומות אלו באות בזוגות כאשר ישנו צורך השוואה בין מספר מוצרים הקיימים בשוק, וזאת על מנת להבין היכן המוצר שלי ממוקם למול האחרים, או באופן דומה על מנת להשוות בין המוצר שלי למוצר חדש אשר מצטרף לשוק. כלומר עקומות אלו באות בזוגות כאשר לאותה חדשנות שנבחנית ישנן מתחרות נוספות בשוק, בין אם הן חדשות ובין אם וותיקות כמעט כמוה.

 

. IPכעת נדון בנושא חדשנות פתוחה ואופן ההתמודדות על בעלות ה-  

 

חדשנות פתוחה הינה דרך ליישום רעיון החדשנות באופן המשלב רעיונות פנימיים של החברה עם רעיונות חדשניים  חיצוניים כגון שותפים עסקיים, לקוחות, ספקים עוד. בשיטה זו הגישה לבעלות הינה שיש לקנות IP מאחרים, ובמקביל לאפשר לאחרים להשתמש ב- IP של הארגון במטרה ליצור רווחים, וזאת כמובן רק במידה וזה משתלב עם המודל העסקי של הארגון. ביישום שיטה זו הארגון כבר לא נדרש לנעול את כתובת ה-IP שלו, אולם במקביל עליו להסתמך על ידע חיצוני אליו הוא מקבל גישה בעזרת קבלת או רכישת רישיון לתהליכים ורעיונות של ארגונים אחרים. כמו כן, במקרה של חדשנות פתוחה על הארגון לדאוג למספר רב של מקורות מומחיות במונחי ה-IP  ולהיות בעל ידע עשיר יותר במונחי ה-IP.

 

המושג האחרון עליו נדון היום הוא Absorptive Capacity. מושג זה מתייחס ליכולת לקלוט מידע חדש. קליטה זו מתחילה בזיהוי המידע, בהטמעתו ולבסוף ביישומו על קצוות מסחריים. יכולת קליטה זו מהווה תמריץ לחדשנות פתוחה. בעידן הנוכחי של העולם הדיגיטלי כמויות הידע הן עצומות, כך שגם החברות הגדולות לא מצליחות "להשתלט" עליו בכוחות עצמן. ארגון אשר יבחר ביישום שיטת החדשנות הפתוחה יוכל לשלב בין פעילות המחקר והפיתוח שלו למחקרים, קניין רוחני ופיתוחים ממקורות חיצוניים. חשיפת הארגון לקניין רוחני נוסף, לאנשים מקצועיים נוספים ולרעיונות נוספים תסייע ביכולתו לממש את Absorptive Capacity.


סיימנו להיום, ניפגש בפוסט הבא!

 


0 תגובות
פוסט 6
08/12/2015 12:14
inbal

1.   Optical Character Recognition הינה תוכנה אשר בעזרת טכנולוגיית זיהוי תווים אופטית היא ממירה תמונה הסרוקה במחשב למסמך תמליל ממחושב. זיהוי התווים מבוצע על ידי אחת משתי שיטות- תיאור מבני או על ידי התאמה תבניתית. תוכנה זו מאפשרת הזנה ממוכנת של טפסי נייר למחשב, עיבוד התמליל הקיים בהם, סידורו, עיצובו מחדש, ולבסוף הדפסתו בעיצוב מחודש, או הכנסתו בתמליל שיודפס באופן עתידי.

2.  מסמך דיגיטלי הוא קובץ ממוחשב המכיל נתונים או אינפורמציה באופן גלוי. יש צורך לשלב מסמכים דיגיטליים אלו בזרימות עבודה ממספר סיבות. ראשית, במידה ומסמכים אלו לא היו דיגיטליים אלה ידניים מספרם היה בהכרח מוגבל ובהתאם מספר האנשים שיכולים להשתמש בהם ולשאוב מהם מידע. השימוש במסמכים דיגיטליים מאפשר גישה למספר בלתי מוגבל של משתמשים וזאת בזמן מקביל. בנוסף, מחשוב המסמכים מאפשר טיפול מסודר ומאורגן בידע הקיים, המסייע בשימוש השוטף והיומיומי. כמו כן, המסמכים הממוחשבים מסייעים בשמירה והגנה על איכות הסביבה.

3.  הגירת תכנים הינה הליך הכולל העברה של כל המידע הקיים בארגון למערכת אחת. חשיבות הליך זה הינה לשמר את כל המידע הקיים ולאפשר צבירה של מידע נוסף. קיבוץ ואיחוד של המידע הוא הליך הכרחי אשר עתיד לאפשר לכלל עובדי הארגון לגשת למידע ו"להנות" ממנו, גם כאשר מדובר בנתונים הסטורים.

4.   במקרה המתואר אני סבורה כי מוטב לשמור את המייל כולו. שמירת הצרופות בלבד עשויה לגרום לפרשנות מוטעית, לאי הבנת ההקשר ולמתן רק "חלק מהפאזל". במקרה בו המייל מכיל תכנים נוספים יש לשמור אותם מאחר וייתכן ואף סביר כי מדובר במידע מהותי ורלוונטי להבנת הצרופות כראוי.

0 תגובות
פוסט 5
02/12/2015 12:31
inbal
שלום לקוראיי,
להלן נושאי הבלוג להיום :


עולמות קטנים
א. ניתן למצוא "עולם קטן" בארגון הגדול HP-indigo הלואי חטיבת של HP העולמית העוסקת בייצור מכונות דפוס דיגיטלי 
ב. "עולמות קטנים" אינם תורמים לשיתוף ידע ואף ניתן לומר כי קיומם למעשה מפריע לשיתוף הארגוני וזאת מפני שהיווצרותם גורמת לשוני בין תתי הארגונים . שוני זה גורם לפגיעה באינטרס המשותף כאשר לכל "עולם קטן" ישנה אג'נדה ו/או מטרה משלו , מטרות אותו ארגון הינן מטרות פרטיות ולוו דווקא מטרות של הארגון הגדול.
ג. לעניות דעתי ישנן מספר דרכים להרחיב את שיתוף הידע בתוך הארגון. ניתן לבנות מערכת מידע המשותפת לכלל הארגון , מערכת זו תתן מענה לכל תתי הארגונים אך המידע שיתקבל אל המערכת יהיה פתוח לכולם . בנוסף וכמו שאני משערת שקורה לרוב בעולם האמיתי ניתן לקים ישיבות משותפות לכל תתי הארגונים ובדרך זו כל תת ארגון יוכל לשמוע ולהשמיע לעדכן ולהתעדכן בנעשה בארגון. אם דרכים אלו אינן אפשריות מסיבה מסויימת הייתי ממליצה לחלק תמריצים , בדרך זו לתת ארגון יש אינטרס לשתף מידע וכך . 
 
הצעות ייעול
א.ניתן לראות במקרה שלפנינו כי השלב המדובר הינו השלב "הלמידה תוך כדי"  בשלב זה מפיקים לקחים, מסיקים מסקנות ותוך כדי ביצוע העבודה
ב. אני חושבת שהלמידה מתייחסת לשלבים הבאים במודל SECI : שלבי השילוב וההחצנה. לדעתי מכיוון שהעובד נמצא בשלב ה"למידה תוך כדי" הוא עבר את שלב השיתוף ולמעשה כעת הוא מגיעה לשלב ההחצנה בו הידע שצבר יעבור ממצב סמוי למצב גלוי . בשלב הבא העובד יגיע לשלב בו הוא ישתמש בידע הגלוי יפיק לקחים ומסקנות ויציע רעיונות לשיפור ולכן גם הצעת הייעול.



0 תגובות
פוסט מספר 4
23/11/2015 19:06
inbal
שלום לכל קוראי הבלוג הטרי שלי
אפתח כעת בשלאון קצר (מצורף בהמשך) בנושא שכולנו אוהבים ומכירים - ליגת האן בי איי! השאלות ייבחן את הידע שלכם בנושא לכן היו שקולים ונחרצים , בהצלחה!  
 קישור לשאלון : http://goo.gl/forms/JNYDoVy5FC

כעת ארצה להתייחס לסוגייה בוערת במחוזותינו אודות טעותו המרה של המפעל הכימי 

להלן תיאור המקרה 
למפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרהשהריאקטור עלה על גדותיו והחומר נשפך החוצה.בתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק ולכן לא התקבלההתראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא נשפך.המפעילים נימקו את ניתוק הגלאי בכך שבלילה הקודם היו הרבה התראות שוואולכן ניתקו את הגלאי כדי שאפשר יהיה להמשיך לייצר. 

לפי דעתי יש להעניש את המפעל בחומרה.  אנמק. כלל ידוע לכל הוא כי ארגונים  גדולים  כגון המפעל הכימי הנידון פה מקורבים לצלחת מקבלי ההחלטות . כלומר אם נראה לכם שמישהו יעניש את המפעל על הסכנה שהחומר שנשפך החוצה גרם אתם טועים. סביר להניח כי תוקם ועדת חקירה בה ייקבעו מעתה ואילך נהלי עבודה ברורים לשם מניעת תקלות כגון התקלה דלעיל אולם האם מישהו ישלם על המחדל? . היחידים שישלמו שמשלמים וששילמו בעבר הם אנחנו, הציבור ללא קול. לכן כמובן שאתמוך בהקמת ועדה שתחקור את המקרה ותגדיר נהלי עבודה עתידיים, כמובן שאתמוך באכיפה מתמדת  ושמירה על ביטחון הציבור אך לפני הכל  על מי שטועה לשלם .  ולכן על המפעל להיענש. 

עד כאן לשבוע זה,

נתראה בבלוג החתרני שלי בשבוע הבא,
המשך שבוע טוב

0 תגובות
פוסט 3
16/11/2015 18:49
inbal

המקרה המתואר הינו תחום בעייתי ועל מנת למנוע את הסיבוכיות הנוצרת, על הארגון לקחת בחשבון את היתרונות למול החסרונות המושלכים מבחירותיו, ולמעשה להתייחס לכל הנוגע לעניין בחוזה באופן מסודר. לדעתי, במקרה הנוכחי אין כל צידוק בטענות הארגון וזאת בניגוד לעמדת סיגל שהינה לגיטימית ומקובלת.

אציג התייחסות לעמדות הארגון השונות:


1.מדובר בגניבה- החשבון נפתח תחת שם אדם פרטי ועל כן הוא בבעלותו המלאה. במידה והחשבון היה נפתח תחת שם החברה הדבר היה אכן שונה לגמרי. הלקוח בחר להצטרף למאגר הלקוחות של העובד בידיעה מלאה כי מדובר במאגר הלקוחות שלו ולא של החברה. גם אם הרצון להצטרף למאגר לקוחות זה מושפע מעבודתו בחברה ברור ללקוחות כי נתון זה יכול להשתנות בעתיד.


2. הקשרים בוצעו על חשבון זמן העבודה  - אינני מסכימה עם הנאמר. באופן שקול עובדים רבים יוצרים קשרים בעת עבודתם בארגון מסויים "על חשבון זמן העבודה". קשרים אלו ימשיכו איתם להמשך דרכם. כמו כן חשוב לציין כי מערכת היחסים בין העובדים למועמדים נמשכה גם מחוץ לשעות העבודה נתון המחזק את עמדתי עוד יותר.


3.הארגון שילם על העשרות הלינקדאין- כמעט בכל חברה העובדים זוכים לידע, העשרה ואף קורסים הניתנים ללא כל עלות ע"י החברה וזאת על בסיס האינטרס של החברה להכשיר את העובד באופן הטוב ביותר הרלוונטי לתקופת שכירותו. מידע זה הינו רכושו של העובד בעת עזיבתו את הארגון. לא ניתן "לקחת" ממנו ידע זה, הרי זהו הניסיון אשר הופך אותנו עם השנים למועשרים יותר ויותר.


4. אנשי הקשר חברו אליהם רק בגלל החברה – ייתכן ואף סביר שקיים קשר בין הצטרפותם של המועמדים לאנשי הקשר של סיגל, לבין היותה עובדת בחברה. כמו כן חשוב לציין כי זוהי בחירת החברה להשתמש בחשבון פרטי של סיגל כאמצעי לייצוג הארגון, ולא בחשבון החברה ועל כן טיעון זה אינו רלוונטי. נקודה נוספת שהינה סבירה היא שהמועמדים הצטרפו לאנשי הקשר עקב תפקידה של סיגל ולא על בסיס החברה בה היא עובדת מה שמחזק את עמדתה של סיגל.


לסיכום, בעלות החשבון הינה של העובד, מאחר והחשבון הינו תחת שמו הפרטי. המועמדים הצטרפו לאנשי הקשר שלו תוך ידיעה כי מדובר בחשבון פרטי שלו ואין זה רלוונטי היכן ומתי זכה העובד לידע שרכש בתחום, מעתה ואילך הידע בבעלותו. על בסיס טענות אלו ורבות אחרות אני סבורה כי חשבון הלינקדאין וכלל המידע הנכלל בחובו הינו בבעלותו של העובד גם לאחר סיום תקופת עבודתו בחברה.

0 תגובות