עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
פוסט מספר 10
01/06/2017 18:38
inbal
1איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (1-9-90)?

חוק 1-9-90, הנקרא גם "חוק האחוז האחד", מסביר כי ישנו חוסר שיוויון בין הצריכה וההשתתפות ברשתות החברתיות. למעשה, המשתמשים יחולקו לשלוש קבוצות, כך ש1% מהמשתתפים הם יוצרי התכנים, 9% הם עורכים בעמודים השונים, אשר מתעסקים ומוסיפים למידע שיצרו היוצרים ו90% הנותרים הם משתתפים צופים.

רוב הנוכחים ברשמת לא תורמים מידע חדש, מול 1% אשר עליהם נשען כל המתרחש בה. מכאן, ישנה השאיפה להגדיל את המיעוט תוך שימת דגש למספר עקרונות:

1. דוגמה אישית.

2. תגמול למשתתפים פעילים.

3. ממשק נוח ופשוט למשתמש.

4. מפגשים וירטואליים.


2. קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. 
כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו?

ניהול מטריציוני הוא דרך לבניית ההיררכיה בארגון, כך שלכל עובד יש שני עולמות - העולם המקצועי והעולם הארגוני. העובדים נעים בהתאם לדרישה ואינם כפופים למחלקה מסוימת. המבנה המתואר מאפשר גמישות והתאמה מהירה לצורכי השוק המשתנים.

ניהול רשתי לעומת זאת, הינו מבנה המביא לידי ביטוי תלות בין העובדים, כך שעליהם להיעזר זה בזה לטובת הצלחה במשימות.

המעבר בין שיטות הניהול הנ"ל דורש שינוי בתפיסת מיקום העובד במרחב הארגוני ומתן אחריות גדולה יותר לכל אדם במערכת.

המאפיינים המתוארים במאמר הינם:

1. רוב העובדים תלויים האחד באחר על מנת להצליח.

2. התלות מתבטאת בעשייה ובידע חיוני, גם כזה הנדרש לעצה בלבד.

3. במקרים רבים, ישנה תלות גם באדם שלישי.

4. יצירת ידע ארגוני חדש דורשת מעורבות של אנשים רבים.

5. התלות קיימת גם בקידום משימות פשוטות ולאו דווקא פרויקטים גדולים.

6. לכל עובד יש יותר אחריות וסמכות, והינם עצמאיים יותר.

7. העובדים נדרשים לתת מענה איכותי ומהיר לגופים שונים בארגון.

8. יותר תהליכים עסקיים חוצי ארגון.

9. צירי דיווח מגוונים בדרישות משתנות.

10. העובד נדרש לריבוי משימות.

רשת חברית ארגונית תסייע לעובדים לעמוד בדרישות אלה באופן הבא:

1. יצירת פלטפורמת שיתוף ידע, פרסום תכנים, קבוצות עובדים.

2. ריבוי המשימות מצריך שיתוף פעולה.

3. סביבת תקשורת פשוטה ונוחה ליצירת קשרי עבודה חדשים, חוצי מחלקות ושימור קשרים קיימים.

4.קיצור זמנים וייעול תהליכים, בעזרת הקהילה הפנימית של הארגון.

5. נגישות לפלטפורמה אחידה , העובדים תלויים זה בזה על מנת להצליח.

0 תגובות
פוסט מספר 9
22/05/2017 17:51
inbal

1.   ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן.
 
א. מהם היתרונות שהארגון מצפה להם?
הארגון מצפה לתמיכה מחברה חיצונית, אשר תעניק שירותי מידע ותסייע בשיפור ביצועיו באמצעות שימוש בניהול ידע איכותי. החברה החיצונית תעניק שירותי מידע, המידע יישמר בענן ובשרתי החברה החיצונית וזו תהיה מחויבת לשמירתו ושלמותו.

 ב. שלושה תנאי סף להצלחה:

- אבטחה - נבחר חברה חיצונית בעלת מוניטין אבטחת מידע הטוב ביותר, כיוון שנרצה להסתמך על כך שהמידע שלנו נמצא בידיים הטובות ביותר.

-תקשורת - על החברה להשתמש בחומרה ותוכנה חדשניים, מתאימים, אשר יספקו תקשורת טובה.

- יחסים בין החברה לחברה החיצונית - נשמור על קשר הדוק עם החברה החיצונית, הסכם כזה דורש מחויבות מצד שתי החברות באופן הדדי, לטובת אופטימיזציית התהליכים.

2.  מתי יש צורך ב"מחשוב ערפל"?

טכנולוגית מחשוב הערפל נוצרה בכדי לסייע בסינון מתוך כמויות המידע האדירות בחברה ופעילות בהתאם. נצטרך להשתמש בטכנולוגיה זו בהתאם לעוצמה ולעיבוד בזמן אמת. על מנת שהטכנולוגיה תתאפשר והמידע יעובד בענן בצורה מיטבית, נבצע פעולת סינון ראשוני בעזרת מחשוב הערפל. ניתן פתרון לאפליקציות בזמינות גבוהה בזמן אמת, כאשר בסיס הנתונים אינו מאפשר את הביצועים הרצויים. לא נוכל לקיים לתמוך בIOT איכותי ללא מחשוב ערפל.

3. האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או אגם נתונים ? נא לנמק.

מחסן נתונים: הינו בסיס נתונים, המשמש למערכות תומכות החלטה. הנתונים לרוב ייצאו ממערכת אחת או מספר מערכות תפעוליות לשם הסקירה.

אגם נתונים: שיטת אחסון נתונים בתוך מערכת או מאגר, בפורמט הטבעי, המאפשרת צירוף נסיבות נתונים בצורות מבניות שונות.

במקרה המתואר מעלה, הייתי משתמשת במחסן נתונים, אשר מהווה את הפלטפורמה המתאימה לאיסוף וקבלת החלטות ראשונית. זהו פתרון הכרחי לארגונים המאחסנים מידע בהיקפים עצומים אשר צריכים לעשות סדר בבלאגן. מחסני הנתונים מאפשרים לאסוף מדיע ממספר רב של מקורות בחברה ומחוצה לה, ולכן נוכל לנתח את הנתונים, להסיק מסקנות ולהתקדם הלאה. 

0 תגובות
פוסט מספר 8
22/05/2017 17:36
inbal
1. על פי המאמר המצורף על חדשנות בטויוטה:

א. Tolerance for failure - מדוע כשלונות חשובים לחדשנות בארגונים?

כשלונות הם חלק בלתי נפרד מתהליך כניסתו של הארגון לתחום הטכנולוגיה ושוק חדש. ארגון שעובד על פי נהלים, שם דגש על מה יקרה במידה והפרויקט ייכשל ולוקח בחשבון הוצאות נוספות בעקבות מצב כזה.

כשלון מעיד על לקיחת סיכונים ונכונות של הארגון לפרוץ גבולות. במאמר נטען כי כשלונות הם חלק אינטגרלי מתהליך התפתחות של ארגון. "חוויית הכשלון" גורמת לגורמים השונים בתהליך לבצע בדיקה מעמיקה, לנתח את התוצאות, להפיק מסקנות ולהפוך טובים יותר לפעם הבאה, כך שהארגון לא רק מפסיד מכשלון, אלא גם מרוויח התחדשות, פיתוח, יוזמות חדשות וכשרונות שמתגלים בתהליך הפקת הלקחים.

ב. Availability of reward mechanisms for innovation - כיצד מתגמלים על חדשנות בטויטה ואת מי מתגמלים?

בחברת טויוטה מתגמלים בהתאם לשיטת התגמול האמריקאית. העובדים מתוגמלים ברמה הצוותית, הקבוצתית ולא ברמה האישית.

באמצעות שיטה זו, החברה מעודדת את עבודת הצוות ומדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין הישויות. הבונוס יינתן לכל אחד מחברי הקבוצה בצורה שווה מתוך מחשבה שההישג הוא צוותי ולא אישי.


2. איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחול?

חברת בגיר הינה חברה שמתמחה בייצור חליפות. התחרות בשוק אילצה את החברה להוריד את מחירי המוצרים, על מנת לבלוט מול מתחריה ולהתגבר על המשבר הכלכלי המשמעותי שנקלעה אליו.

מנכ"ל החברה, עופר גלבוע, הצליח לעבור את המשבר על אף שנאלץ לפטר עובדים ולהתמודד עם כלל ההשלכות הנובעות מכך. הוא עשה זאת על ידי המצאת פיתוח חדשני ומהפכני- חליפות שאפשר לכבס במכונת כביסה ביתית, ללא צורך בניקוי יבש. ההמצאה הביאה לירידת מחירים דרסטית, קיצור זמן טיפול במוצר ועלייה במכירות.  היצירתיות, התעוזה, והחדשנות הצילו את חברת בגירה וסייעו לה לזכות מחדש באמון לקוחותיה.

 

3.  היווצרות "מודל סנפיר" הכריש באימוץ מוצר חדשני

מודל "סנפיר הכריש" מבטא את מחזור חיי המוצר מרגע כניסתו לשוק.

בעקבות השימוש ברשת האינטרנט ושיתופיות המידע, המידע בימינו מופץ באופן מהיר וזול. כל מוצר שיוצא לאור טומן בחובו את העובדה שאחריו יופיעו חיקויי, אשר לעתים אף יתעלו עליו. תופעה זו מביאה להגדרת חדירת המוצר לשוק בעזרת תיאור גרפי כסנפיר של כריש: בתחילה, ישנה עלייה גבוהה של המכירות ולאחריה ירידה חדה, המסמלת את המוצרים התחליפיים שנכנסו לשוק.

מודל "סנפיר הכריש" מתאר כיצד בכל שלב בתהליך, קבוצת לקוחות נוספת מאמצת את המוצר. הראשונים הם המחדשים, הלקוחות אשר מוכנים לקחת את הסיכון כיוון שהם צמאים להתנסות. לאחר מכן, קבוצת המאמצים המקדימים, אשר גם הם מאמצים את המוצר בשלב מקדים יחסית. אחריהם מגיע הרוב המקדים - רוב הלקוחות המאמצים את המוצר לאחר קריאת חוות דעת של הקודמים להם. אחריהם קבוצת הרוב המאוחר, המאופיינת בהססנות ולבסוף קבוצת המשתהים, אנשים החוששים משינויים ומעדיפים את המוצר הישן, הטוב והמוכר. אין לדעת אם קבוצה זו באמת תאמץ את המוצר בסופו של דבר, לכן אינם קהל היעד העיקרי שלו.


0 תגובות
פוסט מספר 7
13/05/2017 16:03
inbal
1. מיקור המונים הינו בעצם הפניה של ביצוע משימה, שאמורה הייתה להתבצע על ידי עובדי חברה או ארגון, אך כעת תתבצע בעזרת קהל גדול ("המונים"). לדוגמה, במקום להעסיק חברת פרסום לטובת שיווק המוצר, יכול החברה להציע את המשימה לכלל האוכלוסיה, אפילו לפתוח בתחרות, ולהעניק תשלום או פרס לבעל ההצעה המרשימה ביותר. 
בפיתוח רובוטיים חדשים, הייתי נעצרת במיקור המונים עוד בשלב האפיון. לפני שלב הפיתוח, עלינו לאפיין את המוצר, הדרישות שעליו למלא ורק אז לפתח את הפונקציונליות. ניתן לאסוף דרישות אלה מהציבור הרחב (אותו אמור המוצר לשרת בסופו של דבר) ואף מעובדי החברה הרלוונטיים.

2. על מנת ליצור תחזית עד כמה שיותר מציאותית ומדויקת, הייתי בוחרת להשתמש בדירוג באמצעות שיטת האסימונים. חכמת ההמונים הינה כלי חזק לבדיקת הצלחה וביקוש עתידיים בשוק, כך שלקיחת מדגם מייצג של החברה היא הכרחית. שיטת האסימונים מחייבת את המשתתפים לחלק את המשאבים שקיבלו בצורה המיטבית בעיניהם, וכך נוכל לחזות את מגמות ההשקעה של קהל היעד ולחזות את סיכויי ההצלחה למוצרים השונים.

3. מימון המונים זוהי שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים המבוססת על תמיכה כלכלית ממשקיעים או תורמים, אשר הינם אנשים פרטיים (ולא חברות). מימון המונים מסייע לקידום מטרות רבות - לדוגמה, תמיכה באומנים שונים, מימון חברות סטארטאפ, סיוע למקרי חירום ואסון, מימון פרויקטים חברתיים ועוד. שיטה זו בעלת יתרונות רבים, מאפשרת לפרויקטים רבים אשר לא היו עוברית את מסננת בעלי ההון להשיג מימון ולפרוץ דרך קדימה. לצד היתרונות הרבים, קיימים גם חסרונות. ראשית, דרישת היזם לחשוף את הרעיון שלו בשלב התחלתי מעמידה את הפרויקט בסיכון להעתקות, במיוחד על ידי גורמים בעלי יכולות מימון אשר יפתחו את המיזם באופן מהיר יותר. שנית,ישנו סיכון בעבירה על החוק, כיוון שפניה לקבלת השקעות מהציבור הינה לרוב מעשה בלתי חוקי, אלא אם ישנו שיתוף עם רגולטור ניירות הערך המתאים. בנוסף, ישנו סיכון לביטולים, שכן מימון המונים מתאפיין בקביעת תאריך יעד וסכום התחלתי לתחילת ביצוע. במידה והפרויקט לא הגיע ליעדו בזמן, כל כספי המשקיעים מוחזרים וצוות הפרויקט שב לנקודת ההתחלה.
0 תגובות
פוסט מספר 6
02/05/2017 22:18
inbal

הצורך לנהל את המשכיות הידע עולה משני גורמים עיקריים:

א. כמות גדולה מאד של אנשים העוזבים את הארגונים-

1.       תחלופה שנתית גבוהה של עובדים בארגונים השונים.

2.       תהליכי שינוי לא ליניאריים בארגונים, עקב שינויים כלכליים.

3.       פרישה מהותית של דור ה baby boom.

4.       היעזרות ביועצים / קבלני משנה / Outsourcing ומגוון נוסף של סוגי עובדים. 

5.       חילופי תפקידים יותר תדירים בארגונים, עקב שינויים ארגוניים ולא רק.

ב.       חשיבותו של הידע להצלחת העובדים בתפקידם-

1.       התפתחות כלכלת הידע ועידן המידע, ערכם של הנכסים הלא מוחשיים בארגון משמעותי ביותר.

2.       המעבר מארגונים בעלי מבנה תהליכי מוגדר, לבעלי תפקידים פונקציונאליים.

3.       התפתחות מערכות המחשוב ובעקבותיהם ההצפה בנתונים, מידע וידע.

4.       השאיפה למקצועיות גבוהה יותר ולחדשנות המצריכים הכרת ידע ארגוני קודם.

לא מוצע לנהל את כל הידע בארגון, אלא להתרכז בידע התפעולי. המשימה כדאית, היות והיא גם ישימה.

ניהול ההמשכיות אינה תוכנית או פרויקט, יש להבין את עקרונות הבסיס המנחים ואת הקשיים הצפויים בדרך ולדעת לטפל בהם. ישנן מספר בעיות העולות בהמשכיות ידע

1.      אי הכרה בבעיה שלא דואגים לניהול ההמשכיות.

2.      עומס וחוסר זמן לנושא.

3.       חוסר במשאבים.

4.      כדאיות אישית.

לכל בעיה העולה בתהליך, ישנה דרך טיפול ופתרון מומלצת:

1.      המחשת הבעיה דרך סטטיסטיקות של עזיבת עובדים, והשפעת העזיבה על הארגון.

2.      שכנוע שעניין זה אינו גוזל זמן ואף חוסך במקומות אחרים, בעיקר בהתחשב במיקוד לידע תפעולי.

3.       Design to cost- הגבלת היקף הפעילות למשאבים הקיימים.

4.      הסבר היתרונות למתעד בעת עבודתו- שיפור אפקטיביות, מיקוד והוקרה.

מקור: 

 Continuity Managemen.

(נכתב בהשראת הספר Continuity Management: Preserving Corporate Knowledge and Productivity When Employees Leave)

קישור למאמר:

http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1729

0 תגובות
פוסט מספר 5
23/04/2017 23:23
inbal


1. כיצד
 מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?

 

Optical Character Recognition-OCR היא טכנולוגיה לזיהוי תווים אופטי אשר מסייעת בהמרת תמונה או סריקה של טקסט למסמך.

הטכנולוגיה מנתחת ומתרגמת את התמונות לקוד המזוהה ע"י המחשב, ולאחר מכן לטקסט הניתן לעריכה ע"י מעבדי תמלילים שונים, לדוגמה WORD.

 

בעזרת שימוש בOCR  ניתן לבצע אחזור מלא של  הדואר המודפס. לטובת ריכוס המידע הקיים בתיבת הדואר האלקטרוני, עלינו להיות מסוגלים להמיר את הדואר המודפס בקלות, ללא מאמץ ובמהירות האפשרית לדואר אלקטרוני. לכן, שימוש בתוכנה הוא הכרחי.

בנוסף לכך, נשתמש בטכנולוגיה לטובת עיבוד מחדש, סידור של התמליל, שילוב המסמך החדש במסמך קיים או במסמך מודפס עתידי או הדפסתו מחדש בעיצוב אחר.



2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Work Flows)?

 

מסמך דיגיטאלי =  קובץ דיגיטאלי המכיל מידע ו/או נתונים. הידע במסמך הינו ידע גלוי. זרימת עבודה (Work Flows) הוא תיאור תהליך עבודה בארגון.

חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות העבודה ממספר סיבות:

א. ייעול תהליכי עבודה בארגון. לדוגמה – אפשרות שימוש בחתינה דיגיטלית על מסמכים באופן מקוון, אשר תוביל לחסכון משמעותי בזמן ומשאבים. הפצת מסמכים בתפוצה רחבה ובאופן מהיר לגורמים הרלוונטיים.

ב.  שימוש במסמך דיגיטאלי ימנע את החשש שהמסמך יהרס או יאבד. ניתן לגבות את המסמך ולייצר עותקים ממנו בקלות וללא עלות.

ג. הגדרת בעלי הרשאות לצפיה במסמך – אבטחת מידע.

 

3. מה החשיבות של הגירת תכנים ?

 

הגירת תכנים הינה שמירת המידע הארגוני בתהליכי מעבר ממערכת אחת לאחרת. ישנה חשיבות עצומה לידע הקיים בארגון טרם השינוי, הוא הבסיס ללמידה מטעויות והצלחות ולהפקת לקחים לטובת ייעול התהליכים בעתיד. ניהול המסמכים בארגון מתבצע בצורה ממוחשבת, שכן מידע ארגוני מודפס ניזוק בקלות ובמהירות, ולא קיים לו ברוב המקרים גיבוי במקרה של אבדה/גנבה, ובנוסף הוא פחות מאובטח. יש צורך בהפיכת כל המסמכים הידניים לקבצים דיגיטליים ע"י סריקה. שימוש בתוכנות סריקה, תוכנות ניהול מסמכים והליך סריקת מסמכים עולה כסף ומצריך השקעה רבה, אך העלויות יכסו את עצמן תוך זמן קצר והארגון יחל להרוויח מהשינוי.

חשיבות הגירת התכנים נובעת ישירות מחשיבות הידע הארגוני. יש לוודא דיוק מירבי, מזעור טעויות והעברה מלאה ללא חוסרים, באופן מסודר, כך שניתן יהיה להתמצא בקלות במערכת החדשה.

 

4. בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית

-האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או

את כל המייל ?

 

לפי דעתי על החברה לשמור במערכת את כל המייל. במקרים רבים המייל יכיל מידע רלוונטי להבנת הצרופות, חשיבות המסמכים, תיאור קצר. ידע הוא כח בארגון ולכן אמליץ לשמר עד כמה שניתן, יחד עם שמירה על סינון מינימלי – לדוגמה מיילים המכילים ספאם.

-מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת ?

 

לדעתי הדרך הטובה ביותר להבטיח שמירת של המייל במערכת היא יצירת תהליך אוטומטי ממוחשב. במידה ואין אפשרות לבצע את השמירה למערכת באופן אוטומטי, האחריות צריכה להיות על המוען ולא על הנמען, מכמה סיבות:

א. ייתכן וקרתה תקלה בדר והנמען לא קיבל את המייל. (לדוגמה: שגיאה בכתובת המייל, בעיית תקשורת)

ב. במידה והמייל נשלח למספר נמענים, אין צורך שכל אחד מהם יתעד את המייל המגיע – במידה והמוען אחראי על ביצוע הפעולה לא יהיו כפילויות ולא יהיה ספק לגבי מי אחראי על התיעוד.

ג. עדיף לשמור את המידע מוקדם ככל הניתן, כך שניתן יהיה לעשות בו שימוש.\

 

0 תגובות
פוסט מספר 4
12/04/2017 16:42
inbal
שאלה מספר 1

בעת קריאת הקובץ "הפקת לקחים בארגונים גדולים", ניתן להבחין במספר גורמים: חתירה למצוינות, השתפרות בארגונים, תחקיר, חשיפה ארגונית ואישית, זיכרון ארגוני ותרבות ארגונית. לרובם נוספו גם דוגמאות הממחישות את רמת חשיבותם. נראה כי בכל הקשור לצה"ל בכלל, ולתחקירים בצה"ל בפרט, נושאים אלו לא הושרשו כראוי, על אף מאמצי המפקדים להנחילם.

1.      חתירה למצוינות – חתירה למצוינות דורשת מחויבות בשפת קוד משותפת ואחידה לכלל הגורמים בארגון למען השגת המטרות השונות. על צה"ל לבצע שינוי מורכב, תפיסתי וכוללני. כותב המאמר מציין כי לצד האפקטים החיוביים ישנם גם אפקטים שליליים לחתירה למצוינות. החתירה למצוינות עלולה להוביל להרס. לדוגמה, כאשר הגורמים הבכירים בארגון אינם מפיקים לקחים ממעשיהם, כך גם עמיתיהם והדרג הזוטר ינהג.

בצה"ל מפקדים וחיילים אינם נמדדים באותו אופן בו נמדדים הפרטים בארגונים אזרחיים (תפוקת עובד, שעות עבודה, הספק וכדומה) ולכן יש הבדל בשינוי שיש להנחיל.


2.      השתפרות בארגונים – על מנת לממש את יכולות המצוינות של הארגון, יש צורך במגמת שיפור תמידית. על כן, יש לבצע שני דברים: הפקת לקחים מהצלחות כמו מכישלונות ולימוד מיומנויות חדשות וישנות.

רוב הארגונים נוטים ללמד מיומנויות ללא הפקת לקחים, כיוון שהפקת הלקחים כרוכה בצורך להודות בטעויות. בנוסף, הגדרת הפער בין הרצוי למצוי בכל אירוע אינה מספקת. על הארגון לחקור את הסיבה לפער, אשר תוביל להבנה מעמיקה יותר של הלקח שעליהם ללמוד והשינויים שיש ליישם.

מכאן, ניתן להסביר את החזרה על אירועים שונים בצה"ל. על אף שנערך תחקיר – לא הופקו לקחים ליישום בעתיד, או שהתחקירים לא בוצעו בצורה תקינה, לא נשאלו השאלות הנכונות והסקת המסקנות שגויה או לא עמוקה מספיק.

תהייה נוספת היא מתי ומה בדיוק לתחקר. ייתכן כי שאלת ה"מתי לתחקר" משפיעה על ביצועי החקירות – יכול להיות שבצה"ל מבצעים את התחקירים לאחר תקופת זמן מסוימת, לאו דווקא בסמוך לאירוע (בגלל שמדובר בארגון גדול ומלא בירוקרטיה). עיכוס זה  עשוי לגרום לתחקיר להיות לא תקין או לא מושלם.

 

3.      חשיפה ארגונית ואישית – לעיתים, בעת ביצוע התחקיר, מתגלות עובדות שאינן נעימות למתחקר או לגוף האחראי. דברים אלה עשויים לפגוע במוניטין של צה"ל. כל חשיפה ארגונית מציבה את צה"ל בפני דעת הקהל וביקורת רבה. הלקחים המופקים מתחקירים אלו לעיתים כרוכים בשינוי נהלים מתמשך, או השקעת כספים רבה (החלפת כלי רכב, כלי לחימה) אך התקציב של צה"ל מוגבל וכמו כן גם המהירות של ארגון כה גדול בשינוי מדיניות. בנוסף, ישנה מניעה מצד גורמים שונים בארגון להיות חלק מפרוייקטים מסוימים בשל החשש להיות מואשמים לאחר מכן כאשר יבוצע תחקיר על כשלים במהלך האירוע. לרוב נהיה עדים להתנערות מאחריות או האשמות הדדיות. אין תרבות של לקיחת אחריות.


4.      זיכרון ארגוני – זהו הכלי החזק ביותר למצוינות בארגון. תפקיד הזכרון הארגוני לשמר ולאחזר מידע הקשר לפעילויות הארגון, ביחידים או בקבוצות, למנוע חזרה על טעויות העבר. יכול להיות שבצה"ל הזכרון הארגוני מנוהל בצורה לקויה, או שאין שימוש במסד הנתונים במנהל הזכרון הארגוני יצר. ייתכנו מקרים בהם מנהל הזיכרון הארגוני מתעד לקחים שאינם מדויקים או נכונים באופן מלא. בנוסף, תחקירים מופצים לכל אך לא נראה התייחסות של ממש מצד הגורמים שאינם קשורים לתחקיר הספציפי. לכן, אירוע ביחידה א' יכול לקרות שנית ביחידה ב' בלי שום סנכרון בין היחידות.


5.      תרבות ארגונית – יש להכיר בעובדה שעל מנת להשתפר יש לבצע חשיפה ארגונית ואישית בעת הצורך. יש לייצר תרבות ארגונית אשר תהפוך את החשיפה למקובלת ולגיטימית, תמנע את הפחד מפני ה"עונש" הצפוי ותעודד שיתוף ולקיחת אחריות של הגורמים השונים.


שאלה מספר 2

לדעתי, יש לבצע תחקיר מעמיק ולהפיק לקחים מהמקרה, מבלי להעניש את המפעילים.

המפעילים עבדו באופן עצמאי וביוזמה אישית מבורכת. הבעיה היא שאין נוהל מסודר שמסביר את אופן ההתנהלות במקרה זה, למי צריך לדווח על מנת שהבעיה תיפתר במהרה ויוכלו להפעיל את הגלאי מחדש. האם ישנו גלאי חלופי שניתן להשתמש בו בזמן התיקון או יש דרך אחרת להמשיך לוודא שהריאקטור לא עולה על גדותיו?

בעת ביצוע התחקיר ייקבע האם יש להעניש את המפעילים למרות שהטעות היא בבסיס הנהלים, תוך התחשבות בהשלכות של עונש מסוג זה, אשר יכול להוביל לחשש של העובדים להבא להגיד את האמת ולקחת אחריות על מעשיהם, גם במקרה בו שגו ללא כוונת זדון.


0 תגובות
פוסט מספר 3
02/04/2017 11:46
inbal


1.  לפי דעתי, כרטיס הלינקדאין שייך לעובדת.

נכון, החברה בחרה להעשיר אותה בסדנאות לינקדאין, הקשרים נוצרו על בסיס תפקידה ושיוכה לחברה, אך סיגל היא אדם בפני עצמה, פרופיל הלינקדאין שלה מכיל פרטים גם לגבי עברה המקצועי ולא רק פרטים על מקום עבודתה הנוכחי. החברים שלה ברשת הינם מכרים מכל שלבי חייה ולא רק אנשים הקשורים לעבודתה הספציפית.

פרופילה של סיגל ברשת הינו פרופיל אישי, המכיל את עברה, תמונת פרופיל אישית ולא תמונת לוגו של העסק. החברה למעשה נהנתה מנכונותה של סיגל "לנדב" את קשריה האישיים (מיתוג אישי) וזמנה הפרטי לצורך הגיוסים בחברה.

יתר על כן, הייתי ממליצה לחברה להבא, להגדיר נוהל מסודר למקרים כאלו טרם פתיחת פרופיל לינקדאין לעובד קיים או חדש – למשל פתיחת פרופיל המכיל את שם החברה, וכמו כן לנהל פרופיל עסקי שיאפשר להם לנהל את הקשרים החברתיים של הארגון ברחבי הרשת.



2.      במפגש דובר על כלים רבים העשויים להיות שימושיים מאוד בחיי היום יום שלנו.

ראשית, אני משתמשת בכלי הGoogle Keep אשר עוזר לי להיות במעקב אחרי המשימות שלי במפגש האחרון גיליתי שהאפליקציה הרבה יותר מפותחת משחשבתי והופתעתי לטובה.

פרופיל הלינקדאין שפתחתי בזכות הצטרפותי לקורס מסייע לי בתהליך חיפוש העבודה והטוויטר חושף רשת חברתית שונה מכל מה שהכרתי. הOne Note אשר מסתנכרן עם כלל הממשקים של Microsoft נשמע כמו פלטפורמה נוחה ומגוונת ומעניין אותי לחקור עליה עוד ולגלות במה תוכל לשפר את ההתנהלות שלי, היתרון המרכזי במערכת זו הוא ההתממשקות עם תוכנות האופיס על המחשב הנייד והנוחות שמתלווה לכך. הEvernote והMendeley גם הם מסקרנים, האופציה של לשמור מאמרים, אתרים ומידע מעניין שאספתי ברחבי האינטרנט.

0 תגובות
פוסט מספר 2
25/03/2017 13:57
inbal

שאלה מספר 1:

במצגת "עקרונות ניהול ידע" מפורטים 10 העקרונות של תומס סטיוארט לניהול הון אינטלקטואליכיצד קשורים עקרונות אלו לניהול ידע בארגונים ?


הון אינטלקטואלי הוא סך כל הדברים הידועים לארגון מסוים. בעולמנו התחרותי, מידע וידע הם נשק וחשיבותם וכוחם עולים על אלה של המשאבים הטבעיים, של המפעלים הגדולים או של חשבונות הבנקים השמנים - - זהו עולם שבו ההצלחה היא מנת חלקם של הארגונים שיודעים כיצד לעשות שימוש בהון אינטלקטואלי. עלייתו של"עובד הידע" עוררה צורך בעקרונות חדשים לטיפוח הון אינטלקטואלי, אשר יביאו לשיפור הביצועים האישיים של העובד וביצועיו של הארגון כולו.

בספרו, הופך תומס סטיוארט את המושג העמום "הון אינטלקטואלי" למושג ברור ומוגדר.

סטיוארט מחלק את ההון האינטלקטואלי ל-3 קטגוריות עיקריות:

הון אינטלקטואלי אנושי - הידע והמידע הטמונים בצוות העובדים, הכשרתם והאינטואיציה שלהם

הון אינטלקטואלי מבני - דרכים לניהול ידע, הרשת האלקטרונית, המעבירה במהירות  מידע לכל חלקי הארגון ומקנה לו יכולת להגיב לדברים מהר ממתחריו

הון לקוחות - שיתוף הפעולה בין הארגון ללקוחותיו, המונחה עלי די המטרה המשותפת של בניית עושר.


בנוסף לכך, מגדיר 10עקרונות לניהול הון אינטלקטואלי והם:

1.       לחברות אין בעלות על מה שיש לעובד בראש.

2.       על מנת ליצור הון אנושי בר שימוש יש צורך בטיפוח עבודת צוות.

3.       העושר הארגוני הוא מיומנויות וידע שלא נפוצים, צריך להסתכל על העובדים התור נכס.

4.       ההון המבני הוא הדבר הקל לניהול אך זה לא מעניין את הלקוח.

5.       לעבור מידע לכל מקרה לידע שמיש ללקוחות.

6.       מידע וידע הם תחליף לנכסים ממשיים.

7.       עבודת ידע היא לא סטנדרט.

8.       קו מנחה לכל חברה צריכה לעשות בחינה ולהחליט מה חשוב ומה לא חשוב.

9.       מיקוד על זרימה של מידע במקום זרימה של חומרים.

10.    תשומת לב שכל חלקי ההון האינטלקטואלי עובדים ביחד.

 

הקשר של עקרונות אלה לניהול ידע בארגונים:

רק על ידי ניהול נכון של הידע על הקשר בין הלקוחות לחברה ובין החברה לחברות אחרות יכולה החברה להפיק יתרון מהעובדים, הלקוחות וכדומה.

ניהול ידע טוב ישפר את עבודת הצוות.

ניהול ידע נכון משתמש באנשים בעלי הכישרון והיכולת להבדיל בין עיקר לטפל.

ניהול ידע מסייע לגיבוי פעולות הארגון והפקת לקחים העולים מניסיון העבר.

ידע המנוהל היטב, מביא לשיפור גם בהיבט הפיננסי של הארגון – מאפשר מעקב וסקירה עצמית.

השקעה בידע היא השקעה בסינרגית האנשים בארגון והתוצרים.

 

שאלה מספר 2:

בארגון גלובאלי גדול העוסק בפיתוח וייצור מכונות מתוחכמות החליטו להתניע מיזם ניהול ידע ולמנות מנהל ידע ארגוני. מאיזו יחידה בארגון כדאי לקחת את מנהל הידע ?

רצוי כי מנהל הידע יגיע מיחידה רוחבית, בעלת מספר ממשקים ישירים עם הצוותים השונים בארגון,

כיוון שעליו למצוא את המידע הנדרש במהירות, לשתף ידע עם עמיתים, להיות מעודכן בשינויים טכנולוגיים ועסקיים כאחד. עליו להקדיש זמן לא רק לעבודה, אלא גם ללימוד ידע חדש לאור העובדה שהסביבה והתנאים משתנים ללא הרף, להיות יצירתי ולייצר ידע חדש בכוחות עצמו וגם לבנות אמון בקרב שאר עובדי החברה. בנוסף, הייתי ממליצה שלמנהל הידע תהיה זיקה ליחידות הפיתוח,על מנת שתהיה לו הבנה מעמיקה של התהליכים המתרחשים ביחידות אלו.

 

0 תגובות
תקן לניהול ידע ובלוגים עסקיים
18/03/2017 17:10
inbal
תקן ניהול ידע, בלוגים עסקיים

נימוקי המחבר לצורך בתקן על פי המאמר הינם:

1. תחום ניהול הידע הינו תחום חסר הגדרה מדויקת, לכן קביעת תקן יכול להוסיף בהירות.
2. התחום חשוף למספר טעויות אשר חוזרות על עצמן, בעזרת תקן נוכל להמנע מהן. בעיות לדוגמה : פוקוס עסקי, אנשים מתאימים לביצוע המטלות הנדרשות.
3. קביעת תקן בתחום תסייע בוידוא ניהול הידע של ספקי החוץ. לדוגמה - כאשר שירות הלקוחות של חברה מסוימת מנוהל בעזרת חברה חיצונית, נרצה להשתמש בתקן מסוים על מנת להחליט האם עושים את עבודתם נאמנה.

כיום, חברות רבות משתמשות בפלטפורמת הבלוגים למימושים שונים.
לפני שמתחילים לכתוב את תוכן הבלוג, על החברה להחליט על אסטרטגיה, קהל יעד, סוגי פוסטים, מדורים, ערוצי הפצה, שם לבלוג ותקציב.
על מנת להמחיש את תועלת החברה מהפרסומים בבלוג, בחרתי להתמקד בבלוג החברה "אינטל".
בלוג החברה מכיל פוסטים אשר נכתבים על ידי המנהיגים המובילים של אינטל, חוקרים ועובדים טכנולוגיים שונים אשר חולקים את הפרספקטיבה שלהם על החברה, יוצרים דיונים ומציפים נושאים עמם החברה ולקוחותיה מתמודדים. הבלוג מציע מבט פנימי לתהליכי החברה ומספק הזדמנות לשיתוף רעיונות ישירות עם העובדים ועוד.
כלל הפוסטים נכתבים בשפה מסקרנת, קולחת ומובנת, המתאימה לקהל היעד.

אז למה בעצם לכתוב בלוג חברה?
  • בלוג מצליח יכול לשפר את מיקום אתר החברה במנועי החיפוש.
  • תוכן מעניין, מועיל וכתוב היטב יכול להגדיל מספר שיתופים ברשתות החברתיות ובין אדם לחברו, ובכך להגדיל את מעגל התפוצה.
  • פוסטים המתרכזים במתן ביקורת או דירוג שירות/טכנולוגיה בחברה, הינם דרך טובה למשוך את הגולשים פנימה כך שיתעניינו גם בתכנסים הנוספים שנכתבו בעבר.
  • פוסטים של מדריכים: פופולריים מאוד בקרב הגולשים, מהווים מוקד משיכה מצוין לבלוג ולאתר החברה. 
  • גיוס עובדים - פוסטים אשר נכתבו על ידי עובדים נוכחיים הם דרך להדגים את כישוריהם, לתרום ליצירת תדמית של חברה המעסיקה עובדים איכותיים. הבלוג עצמו והתגובות לפוסטים יכולים להעניק הזדמנות ליצירת קשר עם מועמדים פסיביים, אשר יהיו פתוחים להצעות מעניינות. לדוגמה, פוסטים לחיפוש עובדים: בגוף הפוסט יסופר על טכנולוגיה שפותחה באינטל, זכייה בפרס מסוים, שילוב הטכנולוגיה בפרויקטים ומה אינטל כחברה תורמת לפרויקט ולהתפתחות התחום, יכולות המערכת, החזון של אינטל בנושא וכו'. בסיום הפוסט יצוין כי אינטל מחפשת מגוון מיומנויות וכישורים בתחומים אשר פורטו, בתוספת משפט "מגרה" - "למה אתה מחכה?" ולינק בו ניתן להגיש מועמדות.

קישור לבלוג:

http://blogs.intel.com/about/
0 תגובות