עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מדכא
06/06/2018 19:49
וכאלה וזה
לידה זה מדכא?

ציפרלקס
זה מדכא. 

חשק להכין אוכל, חשק לכתוב, חשק מיני, חשק לחבק את הילדים שלי.
0 תגובות
אוברדרפט
27/04/2018 18:12
וכאלה וזה
מושכים ומושכים
עד שנגמר. 
אין לי יותר תשומת לב לתת
ונעם מושך ומושך
0 תגובות
מגש הכסף
17/04/2018 20:36
וכאלה וזה
כל שנה
עוד שם נוסף
וכל שנה
שם אחר מיטשטש
אי אפשר לזכור אותם אחד אחד

יחד
הם מגש הכסף
שעליו ניתנת לנו כל רגע
מדינת היהודים 
0 תגובות
תקדים
11/04/2018 11:03
וכאלה וזה
פשוט לא מאמינה שאני שוב צריכה להיות נסערת מזה
אני מרגישה שמנסים לסחוט אותי. 
פתחנו הכל, דיברנו, כל אחד אמר מה הוא רוצה, אפילו הגענו להסכמה שנראתה לי מצוינת - במקום שהיא תקנה לי דברים מיותרים, אגיד מה אני צריכה, והיא תקנה. מעולה, לא?
לא.
כי אצלם, כמו שכבר ידעתי, כל דבר הוא תקדים. 
על כל דבר שאני משחררת הם מחפשים איפה אפשר עוד.
אמרתי לה בדיוק כמה חולצות אני צריכה, כמה מכנסיים, איזה סנדלים נעם בחר. אז היא קנתה את הסנדלים שהוא בחר, והיא קנתה גם עוד זוג, מכוערים ברמות ובאיכות זבל. שיהיה עוד משהו להתלבט עליו בבוקר.
והיא גם דחפה לנו עוד שתי חולצות של סמי, ועכשיו הגיעה בדואר חולצה של ספיידרמן. אמרתי שאני שונאת דמויות ממותגות? אמרתי. אמרתי שאני שונאת בגדים מיותרים במגירה? אמרתי. חשבתי כמה אני צריכה בשוטף, חשבתי כמה אני צריכה באקסטרה. יותר מזה זה מ י ו ת ר. 
אז זה גם על הפרקטיקה, שזה עומס במגירה  
וזה גם על התחת שהיא תוקעת לי בפרצוף כשהיא מצפצפת על מה שחשוב לי. 
אמרתי שככה אני רוצה? אני ל-א צריכה להצטדק!! זה הבית שלי, תנו לי לארגן אותו איך שנוח לי. אלה הילדים שלי, תנו לי לגדל אותם איך שאני רואה לנכון. אני מרגישה שיש איזשהי קריאת תיגר על האימהות שלי, על הבחירות שלי.
ונמאס לי מהעקיצות שלה. "מדהים איך כל אחת חושבת שהיא לא תטעה במה שטעו כבר לפניה..."
אני אמא מעולה. ואני לא חושבת שאני טועה ככ הרבה. ואני לא מתחרטת על הדברים שהתעקשתי עליהם. 
"רואה? אמרתי לך שברגע שהשני יגיע לא תוכלי למנוע ממנו מתוק כמו שמנעת מנעם.. " רואה, רואה. יודעת מה אני רואה? שעם הילד הראשון הצלחתי המון (והייתי מצליחה יותר אם לא הייתם מפריעים) ושעם הילד השני אני מצליחה הרבה יותר ממה שאחרים מצליחים. זה מה שאני רואה. ואני רואה שכל התעקשות שלי בנושא, עוזרת. ואני רואה שכל גרם סוכר שנמנע הוא ברכה, גם אם גרם אחר כן נכנס.
"רואה? בדיוק כמו מתן, עד גיל מסוים הוא היה מושלם ואחכ הגיעו הצרות..." רואה. רואה שעוברת עליו תקופה לא קלה, אח חדש, גן חדש, בית חדש, לחץ של מתן ושלי שמחלחל אליהם. רואה. ואני לא עולה על הגל כדי ללמד אותו להיות אלים. אלא משתדלת כל הזמן להביא אותו לאיזון. ואני לא מוותרת עליו ולא מפחדת ממנו, אלא ממשיכה כל רגע להוביל אותו לבחור בטוב, לכבד את עצמו ואת הסביבה.

הקיצר
נמאס לי 
והחולצה של ספיידרמן נדחפה עמוק בארון. אם היא תשאל, אגי' לה בדיוק איפה היא נמצאת ולמה. 
0 תגובות
הקשבה. הבנה
01/04/2018 23:37
וכאלה וזה
אלעאי צרח כבר מעייפות אבל לא הסכים לישון בשום מקום.
"אתה רןצה להישאר בסלון?" לא
"אתה רוצה לישון עם אבא ואמא?" לא
"אתה רוצה לחזור הביתה?" כן... 

אמפתיה. הבנה. הכלה. הסבר קצר, שהיום אנחנו אצל סבא וסבתא ומחר נחזור הביתה והוא יוכל לישון במיטה.
"אז אתה רוצה בינתיים לבוא לישון איתנו בחדר?"
ובלי בעיה, ובלי תחנות ביניים, 
בלול אצל סבא וסבתא, שם ראש... ונרדם. 
0 תגובות
פח.
20/03/2018 06:55
וכאלה וזה
הכנתי מג'דרה שווה.
טעימה, מזינה
אכלתי חצי סיר. 
והייתי ממש רעבה. 
איכשהו, 
אין שום דבר שמשביע אותי כמו צלחת קורנפלקס.

מה הקטע
0 תגובות
זו את
18/03/2018 23:43
וכאלה וזה
תביני,
זה בכלל לא על הילדים שלך.
זה עלייך. 
מי את רוצה להיות? 
איך את רוצה להתנהג?
0 תגובות
ספירת מלאי
16/03/2018 08:19
וכאלה וזה
שבת
יוצאים לגן משחקים, חוזרים בלי מוצץ
מוצץ אחד. 
מזמינה במוצש עוד 2 מוצצים

ראשון
הולכים לחפש את המוצץ בגן משחקים
לא מוצאים
מגיעות הקניות עם המוצצים
3 מוצצים.

שלישי
אלעאי מזהה מוצץ מתחת למקרר
מוציאה 
4 מוצצים. 
מחליטה לנסות את מזלי, נשכבת שוב על הרצפה
עוד מוצץ
5 מוצצים.

חמישי
עוצרים במקרה בגן משחקים,
אלעאי נשכב פתאום מתחת לספסל וחוזר משם עם המוצץ שאבד בשבת
6 מוצצים.

שבוע פורה
0 תגובות
אימהות
14/03/2018 22:23
וכאלה וזה
"אמא, משפריץ לי הפיפי לעיניים..." 
0 תגובות
ז מ ן
12/03/2018 20:42
וכאלה וזה
אומרים שילדים הם אימפולסיבים.
לא יכולים לדחות סיפוקים
צריכים את הכל כאן ועכשיו!
אז הייתה לי הארה:
מבוגרים הם אימפולסיבים, בעיקר בגידול ילדים.
לא יכולים להכיל את התהליך
צריכים את הכל כאן ועכשיו!
תהיה לבוש - תוך שתי דקות! ותעשה את זה לבד
לימדתי אותך פעם אחת לגרוב גרביים, אז מעכשיו - אתה כבר יודע!
אמרתי לך כבר שלוש פעמים שצריך לשים את התיק בחדר כשחוזרים מהגן - אז זהו, מעכשיו תזכור את זה תמיד!
כבר הסברתי לך איך מסתבנים במקלחת, אז זהו, אתה כבר לא צריך אותי

איזה הבנה מופלאה זו ש
ילדים צריכים זמן.
זמן לתהליך
וזמן לכל פעולה
וזמן להפנים ולהתנסות בדבר חדש שנלמד

כבר יותר משבוע אנחנו מתרגלים סימולציית שטיפת ידיים אחרי שירותים, לפחות פעם ביום.
וזה עדיין לא באוטומט.
אבל זה יהיה

וכשהוא שוטף ידיים, הוא פותח את הברז
ועושה טבעת עם האצבעות סביב זרם המים
ואז שוטף את האצבעות
וממלא נטלה
וטובל בה את היד
ואז הידיים שלו שטופות.

ואולי הוא ירצה סתם ככה לשטוף ידיים, כדי להרגיש את הזרם, כדי לשלוט בשטח שנרטב, כדי להתנסות בלמידה הזו שהוא לומד.

והוא רק בן שלוש,
מה שאומר שיש לנו מספיק זמן.

~~~

כשבאנו אתמול לגן, היו שתי ילדות שצבעו בצבעי גואש. ומירי עצרה אותם כל רגע, שלא ייקחו עוד צבע, שלא ייקרע הדף
אני מבינה אותה, זה גם האינסינקט שלי.
אבל זה האימפולסיביות הזו, כי אנחנו רוצים שידעו, כאן, עכשיו, שהדף ייקרע אם ישתמשו בהרבה צבע.
כשבעצם,
הם ילמדו את זה הרבה יותר מהר אם לא נגיד כלום.
ופשוט ניתן להם להעמיס צבע, עד שהדף ייקרע. אולי גם בציור הבא ובזה שאחריו. אחרי כמה פעמים של צביטה בלב מציור שנהרס (או שלא. אולי בכלל כל הכיף זה לצבוע עד שהדף נקרע, ולא הציור שמתקבל בסוף) הם ידעו שכמות מסוימת של צבע קורעת את הדף.
הם גם ידעו כמה, בלי שנעמוד לידם ונגיד "זהו, זה יותר מדי". הם יתנסו, ובסוף ילמדו לווסת את הכמות. את הכוח. את השפע. לווסת את כל העוצמות המטורפות של החיים האלה.
לבד.

~~~

ואם לא מבינים את זה, מתכננים לא נכון את הזמן. מקציבים 20 דקות לרצף פעולות שמצריך שעה שלמה
או שמקציבים יומיים בודדים לתהליך שאולי צריך אפילו חודש שלם
ואז כועסים על הילד, שלא עומד בלו"ז המדומיין שלנו.
ובסוף מענישים אותו על הטעות שלנו.


0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 הבא »