עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אני מפצירה בך
25/06/2015 19:06
free
 

בבקשה אל תעשה את זה... בבקשה אל תתן למסקנות המוטעות שלך להוביל אותך לאבדון שלא נוכל לקום ממנו... אני מתחננת בפניך אל תעשה טעות מהמחשבה שפירשת נכון, אנחנו לא נוכל לצאת מזה יותר... בבקשה תעצור... בבקשה תשכח מהאגו... בבקשה רק תיהיה בצד השני של הדלת... בבקשה תיזכר בי... תיזכר במבט שלי, במגע שלי, במי שהתאהבת... בבקשה תוריד את הרע שחווינו ועשה אותנו למי שאנחנו היום... בבקשה אני מתחננת תיזכר בי!!!!!!!! תיזכר איך היינו!!! אני מפצירה בך אל תעשה את זה אני פה, אני שלך, הלב שלי מרוסק בגללך אבל אני יודעת שתוכל לחבר אותו מחדש... בבקשה ממך אל תעשה את זה................ אני עדיין של אף אחד...........    בבקשה..... אני לא רוצה להיות של אף אחד אחר.... אני פה.... אני אוהבת אותך.... אני כל כך רוצה אותך .... רוצה במי שהתאהבתי... רוצה את החבר הכי טוב שלי, רוצה את האהוב שלי בחזרה... אני רוצה את האדם המדהים שהתאהבתי בו בבקשה תחזיר לי אותו... בבקשה ממך...
אל תעשה את זה... תעצור... כי אם תעשה את זה לא תוכל להחזיר לי את האדם שנתתי לו את הלב...

2 תגובות
אתה רק אתה
23/12/2013 20:22
free

אני זוכרת את החיוך השובב, אני זוכרת את הביטחון המופרז, אני זוכרת את ההתעקשות המדהימה... אני זוכרת את המבט הנחוש,  אני זוכרת את הרכות בעיניך כשהית מביט בעיניי... אני זוכרת את ההלם הראשון לאחר שיחה אחת בלבד שלא היה בה שום דבר משמעותי... אני זוכרת את השתיקה של ההבנה שיש פה חיבור ואני גם זוכרת את המלחמה עם ההגיון שזה לא ייתכן... אני זוכרת את המשחק של חתול ועכבר... אני זוכרת את ההקשבה הראשונה... אני זוכרת את פעימות ליבי בפעם הראשונה כשפתיי נגעו בשפתיך ואת השיתוק בגופי שהבין שזה הרבה מעבר... אני זוכרת את הדמעה הראשונה והתמיכה ההדדית בבעיה הראשונה שנתקלנו בה... אני זוכרת את הלב שהיה מתכווץ מרוב כאב ולא נותן לדם לצאת ולזרום לשאר חלקי הגוף... אני זוכרת את הגעגוע שהיה משתק את המחשבה ואת כל העולם שהיה מסביב... אני זוכרת את ה"ערב" המילה הזאת "ערב" בצורה הכי מילולית שלה קיבלה כל כך הרבה משמעות ותחושות... אני זוכרת את ההקשבה למרות שלא נאמר דבר... ההקשבה בשתיקה... אני זוכרת את הכנות הראשונה והשיתוף הראשון שהתלווה בהמון חששות וספקות... אני זוכרת את הדמעה הראשונה של תיסכול וייאוש... אני זוכרת את הדמעה הראשונה של אושר... אני זוכרת את החום ששרף את גופי בהתענגות איטית... אני זוכרת את הביטחון של לעצום את עיניי ללא חשש... אני זוכרת את הפעם הראשונה שאמרתי "אני אוהבת אותך"... אני זוכרת את הכמיהה ואת המכתבים... אני זוכרת את השירים... כמה שירים...אני זוכרת את הפעם הראשונה שהרגשתי תחושה לא מוכרת שחנקה את גרוני ולא הותירה בי כלום התחושה הזאת שנקראת קנאה... אני זוכרת את החשש, פחד, חרדה שתבוא אחרת במקומי... אני זוכרת את שיחות הלילה של לחש... אני זוכרת את הריב הראשון ואת הפעם הראשונה שפגעתי בך... אני גם זוכרת את הפעם הראשונה שאתה פגעת בי... אני זוכרת את הכאב שחשתי כשנפגעת כמה חד וטוטאלי הוא היה הרבה יותר מהכאב כשאני נפגעתי ממך... אני זוכרת את הרצון הנקי והטהור לעטוף אותך ולהגן עליך בגופי ולשמור עליך מכל העולם האכזר והאנשים הרעים שפגשת ועוד תפגוש בדרכך... אני זוכרת את הנחת מולך ואני זוכרת את החוסר נחת הראשון מולך ואת התחושות שהתלוו לזה... אני זוכרת את המפגשים כל שנייה מהם וכל אות שנאמרה בהם... ונאמר הרבה... אני זוכרת את החלומות והתקוות שבנינו לנו בלי קשר למציאות הקודרת... אני זוכרת את האיש המדהים שלא הפסקתי להתפאל ממנו ולו לשנייה אחת... והאיש הזה רק הלך ו"גדל" בנפלאות שלו... אני זוכרת את הביטחון הראשון של לוותר על חיי בשבילך... אני זוכרת את השניות של הביחד ולחוד...
היום אני לא רק זוכרת אני גם מרגישה כל פעם מחדש בדיוק אותו הדבר באותן העוצמות באותו ביטחון ובאותו הרצון... אני מתגעגעת אליך בלופ בלתי פוסק... אני אבודה בלעדיך כמו עץ שנתלש מהקרקע היציבה ונקלע לתוך סופת הוריקן שלא ריחמה על שום דבר... אני חזקה מולך וחלשה מול עצמי... אני חזקה בשבילך רק בשבילך ומתרסקת למיליון רסיסים מול עצמי... היום אני אוספת את הרסיסים בשבילך אבל מפוזרת לגמרי מול עצמי... אני כל כך רוצה את הטוב בשבילך ואני הטוב שלך לא משנה כמה שנינו נילחם בזה... אני עדיין אותה אישה שהכרת... רכה... פגיעה... אבודה ואוהבת...
אני זוכרת... אני מרגישה... אני כואבת... אני חנוקה אבל אני עדיין נשארתי אני וכולי מתפללת לחיוך שלך ונשרפת מהבדידות של שנינו...
אני עדיין שלך... תמיד הייתי... תמיד אהיה גם כשאתה כבר לא תיהיה שלי...

0 תגובות
מאוחר
12/11/2013 20:09
free
אני מוצאת את ההקלה הזאת בגוף כשאתה מחליט להתנתק ממני, אני מוצאת את הנחת הזה כשאתה מתרחק ממני ולא מזכיר על קיומך... מנסה לא לראות ולא להסתכל, מנסה לא לדעת שאתה עם אחרת, מתכתב, מדבר, מחבק... אני מוצאת את החופש הזה להרגיש... אני מוצאת את הכוחות להיות בבית ולא רק פיזית... אני מוצאת את הכאב המתוק שחונק את גרוני ורוצה להתפוצץ, אני מוצאת את הנחמה בידיים אחרות ולפעמים זרות... אני מוצאת את הכח הזה להתעלם מהמחשבות עליך והרצון לראות אותך או לדבר איתך... אני כמעט מגיעה להשלמה עם עצמי ומרפה לאט לאט מהזיכרונות עליך או השוואות אליך... אני כמעט נוגעת בשקט הזה, אני כמעט יוצאת מזה... ואז... אז אתה חוזר בחזרה... בהתחלה בצעדים קטנים, לא בטוחים, בודק את הקרקע על מנת לא ליפול... ואני... אני נכנעת לך, לא חזקה מולך, נותנת לך לעטוף אותי שוב בשיחות, במילות אהבה, בבעיות, בנפילות, במצבי רוח. אני נותנת לך שוב למלא את הריק שבי מבלי לחשוב על המחיר שזה גובה ממני... ואתה... אתה לא אשם... הרי ריק לך בלעדיי, חנוק לך, אתה מחפש אותי בנשים אחרות, עוד דייט ועוד דייט, עוד התכתבות ועוד שיחת טלפון אבל אתה עדיין ריק עדיין עיוור ולא מאמין שזה קורה לך... ואז הפחד משתלט עליך, מחשבה מהירה על כך שכמוני לא תמצא, יהיו כאלה שהם כמעט אבל עדיין לא... אתה מתרסק חסר כוחות ואז צועד בחזרה לכיווני, משחק אותה קשוח, נונשלטי, פחות אכפתי, פוגע בי בדרך זו אבל מבין שאסור לך להראות חולשה... העיניין שאתה חוזר לאותו חלום מתוק ואשליה משכרת יותר מהר ממה שתכננת ואז בא הסיחרור, שלך, שלי... ולי נוצרת תחושה שהסיחרור הזה עוד מעט ייגמר עד ששוב יימאס לך ותחליט להתנתק...
האמת... כבר פחות אכפת לי אבל עדיין כואב לי עליך... הלוואי ובפעם הבאה כשתתנתק ממני פשוט תיהיה חזק כי אין לך מושג כמה כח יש לך עליי...
0 תגובות
ללא גוף
07/11/2013 19:10
free
ללא טעם ללא ריח ללא גוף
ללא אופק ללא קול ללא טירוף
ללא אם ללא אולי ללא גם לא
ללא דופק ללא צליל ללא תהום
בקצוות של הללא היא מתהלכת
בגבהים של הדמיון היא מתעטפת
ללא רוח ללא צליל ללא מילה
מחפשת את עצמה באפלה...
ללא צחוק ללא חיוך גם ללא יופי
מרגישה שהיא כמעט ויוצאת דופן
מתאפקת ונמנעת והולכת
עם עצמה בסובלנות היא מתמודדת
היא הזיזה אנשים שיקרים לה
כי הרסה כמעט את כל מה שנעים לה
ללא בכי ללא לב ללא אוויר
רק עם גולה שחונקת מבפנים
2 תגובות
מקווה שתעזוב לתמיד
20/03/2013 17:47
free
אני מוצאת את ההקלה הזאת בגוף כשאתה מחליט להתנתק ממני, אני מוצאת את הנחת הזה כשאתה מתרחק ממני ולא מזכיר על קיומך... מנסה לא לראות ולא להסתכל, מנסה לא לדעת שאתה עם אחרת, מתכתב, מדבר, מחבק... אני מוצאת את החופש הזה להרגיש... אני מוצאת את הכוחות להיות בבית ולא רק פיזית... אני מוצאת את הכאב המתוק שחונק את גרוני ורוצה להתפוצץ, אני מוצאת את הנחמה בידיים אחרות ולפעמים זרות... אני מוצאת את הכח הזה להתעלם מהמחשבות עליך והרצון לראות אותך או לדבר איתך... אני כמעט מגיעה להשלמה עם עצמי ומרפה לאט לאט מהזיכרונות עליך או השוואות אליך... אני כמעט נוגעת בשקט הזה, אני כמעט יוצאת מזה... ואז... אז אתה חוזר בחזרה... בהתחלה בצעדים קטנים, לא בטוחים, בודק את הקרקע על מנת לא ליפול... ואני... אני נכנעת לך, לא חזקה מולך, נותנת לך לעטוף אותי שוב בשיחות, במילות אהבה, בבעיות, בנפילות, במצבי רוח. אני נותנת לך שוב למלא את הריק שבי מבלי לחשוב על המחיר שזה גובה ממני... ואתה... אתה לא אשם... הרי ריק לך בלעדיי, חנוק לך, אתה מחפש אותי בנשים אחרות, עוד דייט ועוד דייט, עוד התכתבות ועוד שיחת טלפון אבל אתה עדיין ריק עדיין עיוור ולא מאמין שזה קורה לך... ואז הפחד משתלט עליך, מחשבה מהירה על כך שכמוני לא תמצא, יהיו כאלה שהם כמעט אבל עדיין לא... אתה מתרסק חסר כוחות ואז צועד בחזרה לכיווני, משחק אותה קשוח, נונשלטי, פחות אכפתי, פוגע בי בדרך זו אבל מבין שאסור לך להראות חולשה... העיניין שאתה חוזר לאותו חלום מתוק ואשליה משכרת יותר מהר ממה שתכננת ואז בא הסיחרור, שלך, שלי... ולי נוצרת תחושה שהסיחרור הזה עוד מעט ייגמר עד ששוב יימאס לך ותחליט להתנתק...
האמת... כבר פחות אכפת לי אבל עדיין כואב לי עליך... הלוואי ובפעם הבאה כשתתנתק ממני פשוט תיהיה חזק כי אין לך מושג כמה כח יש לך עליי... 
0 תגובות
אומנות הנשיקה
12/11/2012 21:09
free
חיבור בין שני אנשים מתחיל במבט, העיניים נפגשות, השקט ששורר ביניהם נהפך לסוג של מתח ואז הרוק שנתקע בגרון ונבלע בקושי רב... ואז אחד מהם מעיז לשבור את ההלם ומבלי להזיז את העיניים אחד מהשני מחייך, חיוך נבוך חיוך שאומר אני בעצמי עדיין לא מצליח לפענח מה קורה פה אבל נעים לי.... את תופסת אומץ ומחזירה באותו חיוך נבוך שמרכך את המתח שנוצר ביניכם... נרקם חיבור כלשהו, חוט בלתי נראה חיבר בין הנשמה שלך לשלו באותם הרגעים ומבלי ששמתם לב החוט הזה מושך אותכם אחד לשניה כאילו אתם עפים באוויר, מרגישים שמשהו לא בסדר ואולי בסדר מדי... עכשיו אתם עומדים אחד מול השניה במרחק של מילימטרים ספורים ומרגישים את חום הגוף אחד של השניה... הנשימה המתוקה והמבט על השפתיים שיוצר תחושה של נפילה אל התהום... הראש התרוקן והמחשבה היחידה שמציפה אותכם מסתובבת סביב השפתיים שעומדות מולכם.... השניות האלה שלפני הטעימה המתוקה נראות כנצח... השניות האלה לפני שאתם נופלים לתוך עולם האגדות נראות כשבועות של מחשבות, שנים של רצון ועידנים של תשוקה.... כל המהות של הנשיקה מתרכזת בתוך השניות האלה שלפני וכאב מענג של הקלה מציף אותכם כשהשפתיים שלכם סוף סוף נפגשות, הרכות, החום, המתיקות, האיטיות.... כמה הקלה והתמסרות יש בנשיקה עצמה אחרי אותן רגעי מתח... 
2 תגובות
זיכרון מהעבר
30/07/2012 20:14
free
הגלים מתנפצים על המזח והשמש שוקעת בים
הירח עולה במקום שמש
ועם שחר מתהפך העולם
ופתאום את לא ניתנת לתחושה והרגשה
את נלחמת וכועסת אבל היא כבר נעלמה
את נשארת ממורמרת ובוכה בלי הפסקה
איך לקחו לך את האומץ להתחיל מהתחלה
את חוזרת שוב למזח את זועקת לעזרה
אך אין קול שיענה לך את בתוך האפלה. 
מיואשת וכואבת משתתקת לשנייה
גם בגוף את לא שולטת כי אבדה לך התחושה. 
את קורסת על הקרקע הקרה ורטובה
והגל שבא שולח רסיסים של נחמה. 
ונשארת כך שוכבת עצובה ובודדה
כשהים קלות לוחש לך ומזכיר אשר היה.
6 תגובות
בשבילו
29/07/2012 20:05
free
חצי חיוך עולה על פניה מהזיכרון המתוק שמציף אותה, היא מחייכת אליו מתוך האפלה אך הוא לא מסוגל לראות את זה. הכל חשוך לו מדי, אפור, פקד אותו ייאוש ובילבול, היא מנסה להגיע אל ליבו אך הוא קפוא. היא מושיטה את ידיה, בקול רך קוראת בשמו, מנסה להרגיע אך הוא שומע רק את המילים ולא את המשפטים, רואה את שפתיה זזות אבל לא ממש מבין במה מדובר... היא מרגישה את פעימות ליבו ממרחקים, היא שומעת את הצליל של העצב בצחוק הכי רועש שלו, היא מרגישה חסרת אונים מאי יכולת להיות שם בשבילו עם חיבוק עוטף. הוא זקוק לה ואין לה דרך להגיע אליו.
0 תגובות
כמה חבל...
12/07/2012 20:53
free
למדתי על בשרי מה היא בגידה של חברה, למדתי על בשרי את המשפט שההורים אומרים "את עוד קטנה, זה סתם נדמה לך, כשתגדלי תביני", למדתי על בשרי איך זה מרגיש שמרכלים עלייך מאחורי הגב ומנסים להרוס אותך, למדתי על בשרי גברים שאומרים הכל כולל הכל רק בשביל...
למדתי על בשרי איך זה ששופטים אותך כל הזמן, למדתי על בשרי איך זה כשאין עם מי לדבר לא כי אין חברות אלא כי את פשוט יודעת שהן לא יבינו אותך ועוד יסתכלו עלייך כאילו משהו לא בסדר איתך.
זה היה עצוב, מייגע, מייאש וכואב... אבל היום אחרי שכבר גדלתי וראיתי דברים, והכרתי עולם, למדתי "לקרוא" אדם שעומד מולי בשניות, למדתי את "אומנות הפיתוי" המושלמת לגבר, למדתי איך לגרום לו לרעוד מהתרגשות ממך ולהתאהב בשניות (גם הגברים שנחשבו לשוברי לבבות ולאלה שחשבו שהם "שחקנים" גדולים), למדתי והבטחתי לעצמי (ועד היום אני מקיימת את ההבטחה הזאת) שאני בחיים לא אשפוט שום אדם לא משנה מה. למדתי איך להשתיק את כל אלה שדיברו עליי מבלי שהייתי צריכה להיכנס לריב או צעקות או עלבונות, למדתי ללכת בין הטיפות והדבר הכי חשוב שהבנתי זה שאין דבר שארצה ולא אוכל להשיג אותו (וזה ממש לא בא ממקום של התנשאות אלא להפך) בגלל שלמדתי את עצמי ולמדתי לבטוח בעצמי אני יודעת שכל מטרה שאשים לפניי אני אשיג.
אני גאה במי שאני עם כל השריטות שלי ועם כל הדברים שעברתי ואיפשהו מצטערת שאין לי אחות קטנה להעביר אליה את כל מה שלמדתי, לתמוך בה, לקשקש איתה... כי יש דברים שאי אפשר לספר לכל אחד... כמה חבל שאין לי אחות קטנה
5 תגובות
כל כך וגם....
12/07/2012 20:00
free

כל כך אבל כל כך ומצד שני ממש אבל ממש וכשזה בא בכעס אז בכלל אין על מה לדבר ואז שוב למה ככה אז זהו למה ציפית??? ואז עוד סיבוב ושוב שם, פה, לא בדיוק ידועה המיקום, ושתיקה... ייתכן? כן לא בעצם אולי ואז ייאוש, דמעה, חיוך מתי? איחרת, הקדמת, חיכית פרשת אהבת שנאת התבלבלת התאכזבת וככה זה כל יום כל היום.. אתם מותשים ומבולבלים רק מלקרוא את זה??? תחשבו איך זה להרגיש ככה כל יום כל היום!!!!

3 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »