עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מס' 10
29/05/2016 20:27
hodaya aharon

1.הקשר בין ניסוי הקופים לתרבות ארגונית בארגון:

בוצע ניסוי בחמישה קופים , הקופים רצו לטפס על סולם שהונח בכלוב שלהם כדי להגיע לבננות שמונחות בקצה הסולם אך כל פעם שיניסו הם חטפו זרם מים קרים שמנע מהם להמשיך לטפס למרות הפיתוי, כחלק מהניסוי המדענים הכניסו כל פעם קופים חדשים שלא חטפו את זרם המים הקרים אך קיבלו מכות מחבריהם הוותיקים ולכן נמנעו מלטפס על הסולם . אם היו שואלים את הקופים מדוע הם נוהגים כך, התשובה תהיה "כי כך נוהגים כאן ".

הקשר בין הניסוי לתרבות ארגונית היא שלעיתים דברים נעשים בארגון באופן אוטומטי בלי לנסות ולהבין מדוע. כשאנחנו נכנסים לארגון חדש חשוב שננסה להבין איך ומדוע דברים מתנהלים ואם משהו לא מובן לנו אז מוטלת עלינו האחריות להגדיל ראש ולנסות לחקור את הדברים . בניסוי אנחנו רואים שהתרבות הארגונית בכלוב הייתה שלא מטפסים על הסולם כי עלולים להשפריץ עליהם מים וזה מנע מהקופים(גם מהחדשים שאף פעם לא השפריצו עליהם מים ) להשיג את הבננות .

 

2.
א. חשיבות שיתוף ידע בארגון – לפי המאמר על מנת שארגון ישרוד חייבת להיות מדיניות של שיתוף ידע בין כולם. כיום מקום העבודה של אנשים מאוד דינמי ויש תחלופה רבה ולכן חייב לשמור את הידע שהעובד צובר בארגון בכדי שנוכל להשתמש בו ולהעביר אותו לשאר העובדים שנשארים בארגון .

ב. כיצד יוצרים בארגון מוטיבציה לשיתוף ידע-  על מנת ליצור מוטיבציה בין עובדי הארגון ,חשוב להראות להם שהתמורה של שיתוף ידע בארגון תועיל גם להם  ולא רק עבור הארגון עצמו. יש להדגיש לעובדים ש- Sharing knowledge is power , כלומר ידע הוא כוח .ושיתוף הידע יעזור להם לשמור על מקומם בארגון, יגרום להם להתייעל ובכך להגדיל את חשיבותם בחברה .

ג. כיצד מתגברים על המכשולים – ע"פ המאמר ,חשוב להסביר לעובדים שבכדי להתגבר על מכשולים עליהם להתמודד איתם. צריך לגרום להם להבין שע"י שיתוף הידע עם שאר עובדי החברה הם עוזרים למצוא דרך לקדם את הידע וליצור ממנו דברים נוספים  ובכך הארגון מתקדם וחשיבותו עולה

ד. באילו אופנים יכולה רשת ארגונית חברתית, כמו JIVE שהוצגה היום, לסייע במימוש מוצלח של שיתוף ידע ארגוני- באמצעות מערכת JIVE   מתאפשר ללקוחות לחברות ולעובדים לעבוד יחד תוך כדי שיתוף פעולה באמצעות הרשת החברתית . כך עולה רמת התקשורת בארגונים וזה מאפשר לאנשים לעבוד בצורה יותר מסודרת . בנוסף המערכת מתאימה את עצמה לארגון ובכך עוזרת לתהליך ההטעמה וליצירת שיתוף פעולה בין העובדים למערכת החדשה . 

0 תגובות
פוסט מס' 9
24/05/2016 09:23
hodaya aharon

שלום לכולם !

השבוע נשאלנו שתי שאלות בנושא ניהול ידע :

 

1.      איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט 90-9-1?

 

90-9-1 הוא כלל המציג טענה שברשתות חברתיות מקוונות קיים אי שיוון בין המשתתפים ברמת הפעילות שלהם, כלל זה נקרא גם "חוק האחוז האחד". לפי כלל זה , רוב המידע ברשת נוצר על ידי אחוז אחד מכלל המשתמשים ברשת  ואילו רק 9 אחוז מהמשתמשים דנים בתכנים המוצגים ועורכים אותם.90 האחוזים הנותרים מתייחסים למשתמשים שהם רק צופים וקוראים בדיונים ובתכנים שמועלים. כלומר רוב האוכלוסייה הגולשת אינה לוקחת ומהווה חלק פעיל ביצירה ובעריכה של התכנים. 

ניתן לנסות ולהגדיל את כמות האנשים התורמים מידע וידע ברשתות חברתיות  ע"י הצעת פרסים מתגמלים למשתמשים שישתפו מידע וישתתפו באופן פעיל בדיונים ולפרסם יותר מודעות ברשת שמדגישות את חשיבות שיתוף הידע עם כולם .

 

 

2.      במאמר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי"  מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?

 במאמר מציגים את הניהול הרשתי והניהול המטריציוני כאשר ההבדל בא לידי ביטוי מנקודת המבט של המשתמש .  בניהול רשתי העובד מודע למיקומו בארגון ויכול לראות תמונה רחבה של צורת הפעולה בה הארגון עובד. לעומת ניהול מטריציוני בו העובד מדווח לגורמים שמעליו על פעולות ובעיות שעולות .

רשת חברתית בארגונים יכולה לעזור לעובדים ליצור קשרי עבודה עם אנשים לא מוכרים, מיומנות תקשורת שימוש יעיל בכלים אפשריים והכרות על עבודה של אנשים מסביב.

כמו כן קיימות אופציות להתייעצות עם גורמים גם ללא הכרות מוקדמת המאפשרים שיפור ביצועי העבודה ולמידה מגורמים שונים בארגון.

0 תגובות
פוסט מס' 8
15/05/2016 00:33
hodaya aharon

שלום לכולם !

השבוע אענה על מס' שאלות :

 

1.ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן  KMaaS.

 א. היתרונות שהארגון יצפה להם הם :

·      חסכון כלכלי-  רכישת רישיון לשימוש בתוכנה מאפשר לקבוצה רחבה של משתמשים להנות משירותי התוכנה , ואין צורך לשלם שירות חודשי עבור כל משתמש באופן אישי.

·         אין צורך לרכוש ולתחזק שרתים מכוון שמשתמשים בשרתים של ארגון חיצוני והוא אחראי על שמירת המידע בענן.

·         נוחות גישה-כל הידע מרוכז במקום אחד ולכן המידע יותר מסודר ונגיש לכלל עובדי הארגון ללא תלות בזמן ובמיקום .

 

ב. הקשיים בהם ייתקל הארגון?

·      אבטחת מידע- כל המידע של החברה נמצא בשרת של ארגון חיוני ולכן יש סיכון של דליפת מידע. בנוסף החברה החיצונית נחשפת לשיטות העבודה של הארגון ועלולה לחקות אותן ובכך להשיג יתרון תחרותי.

·         חוסר שיתוף פעולה מצד עובדי הארגון שסיגלו לעצמם הרגלי עבודה ועכשיו הם צריכים לעבוד בצורה שונה בהתאם לחברה החיצונית.

ג.  שלושה תנאי סף להצלחה

·         יצירת חוזה מסודר מול החברה החיצונית שנועד לשמור על אבטחת המידע .

·         שמירה על יחסית טובים עם החברה החיצונית מכוון שהיא זאת ששומרת על המידע .

·         ביצוע הדרכות של עובדי הארגון לקראת השינוי. יש להסביר להם את יתרונות התהליך וכיצד זה תורם לתועלת הארגון וגם להסביר להם כיצד להשתמש במערכת החדשה .

 

2. בהרצאה הוצגה מערכת מקוונת למציאת הזמן המתאים ביותר לביצוע הזרעה מלאכותית בפרות. מהו לדעתכם הקשר לניהול ידע וכיצד זה מתאים או אינו מתאים לפירמידת DIKW?

 

היררכית המידע 'DIKW' הינה מלמטה למעלה: נתונים, מידע, ידע וחכמה.

בהתחלה נאספו נתונים על הפרות, הנתונים עובדו והפכו למידע ובסוף לאחר מספר ניסיונות ומחקרים הצליחו לגלות את הזמן המתאים ביותר להזרעה. הקשר לניהול ידע הוא שניתן לקבל החלטות על בסיס מחקרים קודמים שבוצעו. הידע שנצבר מהמחקרים הופך עם הזמן לחוכמה שאותה ניתן להעביר הלאה (ובמקרה של הפרות , המידע מועבר בין רפתות ).

 

3. מדוע יש צורך ב"מיחשוב ערפל"?

במחשוב ערפל ,המידע מעובד מקומית על מכשירים חכמים ואינו נשלח לעיבוד בענן. מכיוון שכמות המידע העוברת ברשת גדלה מרגע לרגע, עולה הצורך לדעת לסנן ולעבד מידע מראש מבלי לשלוח אותו ישירות לענן. המטאפורה באה מהעובדה, שערפל הוא הענן הקרוב יותר לקרקע ועל כן, "מחשוב ערפל" מתרכז בעיבוד מידע בקצה הרשת הארגוניתהענן נמצא "למעלה" מרוחק ואילו הערפל יותר קרוב לקרקע היכן שהדברים מתרחשים .

 לדוגמא: חיישנים שנמצאים ברכבות ללא נהג ובמידה ומזהים תקלה נשלחת הודעה למרכז הבקרה על מנת שיעצרו את הרכבת.

0 תגובות
פוסט מס' 8
15/05/2016 00:33
hodaya aharon

שלום לכולם !

השבוע אענה על מס' שאלות :

 

1.ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן  KMaaS.

 א. היתרונות שהארגון יצפה להם הם :

·      חסכון כלכלי-  רכישת רישיון לשימוש בתוכנה מאפשר לקבוצה רחבה של משתמשים להנות משירותי התוכנה , ואין צורך לשלם שירות חודשי עבור כל משתמש באופן אישי.

·         אין צורך לרכוש ולתחזק שרתים מכוון שמשתמשים בשרתים של ארגון חיצוני והוא אחראי על שמירת המידע בענן.

·         נוחות גישה-כל הידע מרוכז במקום אחד ולכן המידע יותר מסודר ונגיש לכלל עובדי הארגון ללא תלות בזמן ובמיקום .

 

ב. הקשיים בהם ייתקל הארגון?

·      אבטחת מידע- כל המידע של החברה נמצא בשרת של ארגון חיוני ולכן יש סיכון של דליפת מידע. בנוסף החברה החיצונית נחשפת לשיטות העבודה של הארגון ועלולה לחקות אותן ובכך להשיג יתרון תחרותי.

·         חוסר שיתוף פעולה מצד עובדי הארגון שסיגלו לעצמם הרגלי עבודה ועכשיו הם צריכים לעבוד בצורה שונה בהתאם לחברה החיצונית.

ג.  שלושה תנאי סף להצלחה

·         יצירת חוזה מסודר מול החברה החיצונית שנועד לשמור על אבטחת המידע .

·         שמירה על יחסית טובים עם החברה החיצונית מכוון שהיא זאת ששומרת על המידע .

·         ביצוע הדרכות של עובדי הארגון לקראת השינוי. יש להסביר להם את יתרונות התהליך וכיצד זה תורם לתועלת הארגון וגם להסביר להם כיצד להשתמש במערכת החדשה .

 

2. בהרצאה הוצגה מערכת מקוונת למציאת הזמן המתאים ביותר לביצוע הזרעה מלאכותית בפרות. מהו לדעתכם הקשר לניהול ידע וכיצד זה מתאים או אינו מתאים לפירמידת DIKW?

 

היררכית המידע 'DIKW' הינה מלמטה למעלה: נתונים, מידע, ידע וחכמה.

בהתחלה נאספו נתונים על הפרות, הנתונים עובדו והפכו למידע ובסוף לאחר מספר ניסיונות ומחקרים הצליחו לגלות את הזמן המתאים ביותר להזרעה. הקשר לניהול ידע הוא שניתן לקבל החלטות על בסיס מחקרים קודמים שבוצעו. הידע שנצבר מהמחקרים הופך עם הזמן לחוכמה שאותה ניתן להעביר הלאה (ובמקרה של הפרות , המידע מועבר בין רפתות ).

 

3. מדוע יש צורך ב"מיחשוב ערפל"?

במחשוב ערפל ,המידע מעובד מקומית על מכשירים חכמים ואינו נשלח לעיבוד בענן. מכיוון שכמות המידע העוברת ברשת גדלה מרגע לרגע, עולה הצורך לדעת לסנן ולעבד מידע מראש מבלי לשלוח אותו ישירות לענן. המטאפורה באה מהעובדה, שערפל הוא הענן הקרוב יותר לקרקע ועל כן, "מחשוב ערפל" מתרכז בעיבוד מידע בקצה הרשת הארגוניתהענן נמצא "למעלה" מרוחק ואילו הערפל יותר קרוב לקרקע היכן שהדברים מתרחשים .

 לדוגמא: חיישנים שנמצאים ברכבות ללא נהג ובמידה ומזהים תקלה נשלחת הודעה למרכז הבקרה על מנת שיעצרו את הרכבת.

0 תגובות
פוסט מס' 7
09/05/2016 21:17
hodaya aharon

ששלום לכולם אז השבוע נשאלנו  3 שאלות :

 

1.      1מה זה Absorptive Capacity ומדוע היא מהווה תמריץ ארגוני לחדשנות פתוחה-
Absorptive Capacity זו היכולת של ארגון להכיר בערך של מידע שמגיע מחוץ לארגון ומתוך כך לדעת להעריך אותו בצורה בה ניתן יהיה להשתמש במידע על מנת לייצר יתרון עסקי על פני ארגונים מתחרים . חדשנות פתוחה היא גישה שדוגלת בשיתוף ושילוב פתרונות לצרכים שעולים מתוך החברה תוך שילוב רעיונות שהגיעו מארגונים חיצוניים . Absorptive Capacity מהווה תמריץ לחדשנות פתוחה משום שבעידן הנוכחי יש צורך בהמון מידע שמגיע מכל מיני מקורות שונים. יכולת זו תאפשר לקלוט מידע ממקור חוץ ובכך להגדיל את מאגר המידע שלה.

2.      2.כיצד מתמודדים עם הבעלות על ה IP בחדשנות פתוחה-

המטרה של ארגון היא לצמוח ולגדול ולכן עליו לקבל מידע גם ממקורות חיצונים. בכדי לקבל

מידע חוץ ארגוני על הארגונים לשתף את ה-IP שלהם. משום שידע מהווה קנין רוחני צריך לדאוג

לרישיונות מתאימים ולדעת את ההסדרים המשפטיים בכדי לשמוע על המידע שברשות הארגון.

3.  3.  א. כישלון מהווה הזדמנות ללמידה, התחדשות ושיפור תהליכים קיימים ולכן גם כישלונות חשובים. במידה וארגון חווה כישלון עליו ללמוד ולהפיק לקחים בכדי שמצב כזה לא יחזור על עצמו בעתיד .

 ב. לפי המאמר ניתן לראות כי עובדי טויוטה מתוגמלים בקבוצות ולא ביחידים וזאת על מנת לעודד שיתוף פעולות ויצירת הדדיות בין חברי הקבוצה. גישה זו של שיתוף פעולה מגדילה את הסיכוי להמצאות חדשנות בארגון .

 

 

 

 

 

 

 

 

0 תגובות
פוסט מס' 6
18/04/2016 19:40
hodaya aharon

 

 

 

 

 

 

 

שלום לכולם!! אז במסגרת הפוסט השבועי נדרשנו לענות על 4 שאלות :

1.      כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?

    - Optical Character Recognition זוהי תוכנה הממירה תמונה הסרוקה במחשב למסמך תמליל ממוחשב. שימוש בתוכנה מאפשר יצירת עותק דיגיטלי של המידע שנשלח במייל. בעזרת תרגום המידע לשפת תכנות ניתן לבצע ניתוחים נרחבים ומהירים . כל המידע נשמר בתוך מאגר נתונים שמופק באמצעות התוכנה ואפשר לבצע חיפושים שונים כגון תמונות,קבציpdf    ועוד.

 

2.      הגירת תכנים: מה זה ומתי קריטי לבצע ?

הגירת תכנים הינה פעולה בה מעבירים את כל המידע שנמצא במערכת קיימת בתוך הארגון כנים לתוך מערכת חדשה שהוטמעה בארגון .פעולת ההגירה מסייעת בריכוז המידע במקום אחד וזאת על מנת לשפר את ניהול הידע .פעולה זו חשובה מאוד לארגון משום שבארגונים קיימים מאגרי מידע גדולים שמפוזרים בין מחלקות דבר המונע מכלל עובדי הארגון גישה מהירה למידע .איחוד המידע למערכת אחת תאפשר גישה לכל המחלקות השונות ויאפשר שימוש בידע הנצבר .


3.      " "Innovation distinguishes between a leader and a follower

במשפט זה התייחס סטיב ג'ובס לתכונות המנהיג .בעולם של היום טכנולוגיה מהוה חלק מרכזי מחיינו ומכאן שחדשנות היא תכונה שמאפיינת מנהיג ומייחדת אותו מאחרים , לעומת אנשים שמנסים ללכת אחרי הצלחות של אחרים. חדשנות היא לא דבר פשוט ודורשת אומץ ובטחון אך אנשים שמנסים לחדש  בתחומים מסויים הם אלו שיובילו את הדרך.

 

4.       העקומות שמסבירות את נפילת קודאק הן  Technology S Curves  . ישנו ציר ה-X שמתייחס לזמן ו-2 צירי Y. ציר Y  הראשון מתייחס לאימוץ טכנולוגיה חדשה  והשני מהווה סכום של אימוץ הטכנולוגיה . כאשר נכנסה טכנולוגיית הצילום הדיגיטלי נוצרה על הגרף עקומת S חדשה. כשלונה של חברת קודאק בא לידי ביטוי בחוסר היכולת של החברה לחזות ולנסות לצמצם את הפער הטכנולוגי שהצטבר בזמן הקצר ביותר .

 

0 תגובות
פוסט מס' 6
18/04/2016 19:40
hodaya aharon

שלום לכולם!! אז במסגרת הפוסט השבועי נדרשנו לענות על 4 שאלות :

1.      כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?

    - Optical Character Recognition זוהי תוכנה הממירה תמונה הסרוקה במחשב למסמך תמליל ממוחשב. שימוש בתוכנה מאפשר יצירת עותק דיגיטלי של המידע שנשלח במייל. בעזרת תרגום המידע לשפת תכנות ניתן לבצע ניתוחים נרחבים ומהירים . כל המידע נשמר בתוך מאגר נתונים שמופק באמצעות התוכנה ואפשר לבצע חיפושים שונים כגון תמונות,קבציpdf    ועוד.

 

2.      הגירת תכנים: מה זה ומתי קריטי לבצע ?

הגירת תכנים הינה פעולה בה מעבירים את כל המידע שנמצא במערכת קיימת בתוך הארגון כנים לתוך מערכת חדשה שהוטמעה בארגון .פעולת ההגירה מסייעת בריכוז המידע במקום אחד וזאת על מנת לשפר את ניהול הידע .פעולה זו חשובה מאוד לארגון משום שבארגונים קיימים מאגרי מידע גדולים שמפוזרים בין מחלקות דבר המונע מכלל עובדי הארגון גישה מהירה למידע .איחוד המידע למערכת אחת תאפשר גישה לכל המחלקות השונות ויאפשר שימוש בידע הנצבר .

3.      " "Innovation distinguishes between a leader and a follower

במשפט זה התייחס סטיב ג'ובס לתכונות המנהיג .בעולם של היום טכנולוגיה מהוה חלק מרכזי מחיינו ומכאן שחדשנות היא תכונה שמאפיינת מנהיג ומייחדת אותו מאחרים , לעומת אנשים שמנסים ללכת אחרי הצלחות של אחרים. חדשנות היא לא דבר פשוט ודורשת אומץ ובטחון אך אנשים שמנסים לחדש  בתחומים מסויים הם אלו שיובילו את הדרך.

4.       העקומות שמסבירות את נפילת קודאק הן  Technology S Curves  . ישנו ציר ה-X שמתייחס לזמן ו-2 צירי Y. ציר Y  הראשון מתייחס לאימוץ טכנולוגיה חדשה  והשני מהווה סכום של אימוץ הטכנולוגיה . כאשר נכנסה טכנולוגיית הצילום הדיגיטלי נוצרה על הגרף עקומת S חדשה. כשלונה של חברת קודאק בא לידי ביטוי בחוסר היכולת של החברה לחזות ולנסות לצמצם את הפער הטכנולוגי שהצטבר בזמן הקצר ביותר .

 

0 תגובות
פוסט מס' 5
11/04/2016 23:07
hodaya aharon

היי לכולם ! אז השבוע נשאלנו על כמה דברים

 

 

 

1.  איך ייתכן שגם לאחר תחקור של שני אירועים שהתרחשו בבסיס צאלים ובהם נהרגו חיילים האירוע חזר על עצמו בפעם השלישית ?  

לדעתי האירוע קרה פעם נוספת מכוון שלא יישמו את מה שהוחלט בתחקורים הקודמים , אמנם לאחר שהמקרה קרה בוצע תחקור ונקבעו מסקנות והפקת לקחים אבל לא דאגו ליישם אותם בהתנהלות בפעמים הבאות. למרות שהאירועים תוחקרו אין זה מועיל אם התחקיר לא מלווה במסקנות מסודרות, כללים ופקודות שתפקידם למנוע תקריות דומות בעתיד.

 

2.     מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה?

       הסיבות העיקריות לחשיבות שילוב המסמכים הדיגיטליים הינן שימור ידע טוב יותר, אבטחת מידע, ונוחות שימוש ושליפת מידע. הינם שימור הידע – אין חשש שהמסכמים יאבדו או יהרסו מכל סיבה שהיא אם הם דיגיטליים. אחסון המסמכים אינו דורש מקום פיזי ולכן זה יכול להישמר לאורך זמן . סיבה נוספת היא אבטחת מידע- למסמכים דיגיטליים קיימת אבטחת מידע אשר מאפשרת גישה למסמכים רק לבעלי הרשאות מסוימות בנוסף ישנו היבט של נוחות שימוש ושליפת מידע- כאשר המידע מגובה דיגיטלית קל יותר לשתף את המסמכים ולהעבירם בין הגורמים השונים, וניתן אף לחתום דיגיטלית ובכך למנוע צורך בקרבה פיזית. כמו כן, המידע נוח לשליפה הרבה יותר מטפסים ידניים.

 

3.    יתרונות לארגון שמשתמש ב- SharePoint :
מהירות הגלישה ב
SharePoint תגדל, המסמכים יועברו לשרת הארכיון  ולא יתפסו מקום בשטח הזיכרון דבר שיביא לגלישה מהירה יותר וישפר ביצועים . יתרון נוסף לארגון הוא שכעת המסמכים יהיו מסודרים יותר בארכיון, תחת נושאים וקטגוריות.
ישנם מספר דרכים לאתר מסמכים בארכיון:
  מנוע חיפוש רגיל ומתקדם ( לפי תגיות, מאפיינים), ניווט בעץ תיקיות (עץ תוכן ועץ מבנה ארגוני) ושימוש בתצוגות.

 

 

4.   א. לדעתי צריך לשמור את כל המייל משום שהוא עלול להכיל מידע חשוב ורלוונטי או להיות הגורם המקשר והמסביר של כל אחד מהצרופות. הארגון עלול לאבד מידע או לקבל מידע שגוי/ חלקי במידה וישמרו רק הצרופות. אם נשמור את כל המייל נוכל להבין בצורה מיטבית את משמעות התוכן של המייל,  לפי הקשרו ולפי כל הפרטים שרצו להעביר במייל זה.

ב. האחראי על העלאת המייל הינו יוזם המייל. מייל הרבה פעמים נשלח לקבוצות אנשים והשולח מקבל מספר תשובות. על אחריותו לאגד ולהעלות את המייל למערכת
.

 

 

 

 

 

0 תגובות
פוסט מס' 4
31/03/2016 21:10
hodaya aharon

שלום לכולם !!

1. בהתאם לכתבה שפורסמה בעיתון הארץ [1] ובהתאם למסמך "הפקת לקחים בארגונים גדולים"  ,מדוע יש בעיות עם תחקירים בצה"ל?

לפי מסמך "הפקת לקחים בארגונים גדולים"  מסופר  שארגונים שואפים למצוינות ולשיפור תהליכים ע"י שימוש בשפה ייחודית ושימוש בשיטות ארגוניות . ניתן ליישם זאת באמצעות  לימוד מיומנויות והפקת לקחים מאי הצלחות ומהצלחות.

במסמך ישנם מספר פרקים שונים :

תחקיר- פרק זה עוסק בתחקיר שצריך להתבצע , תזמון ועל אופן בחירת נושא התחקיר. בצה"ל ישנה בעיה של תזמון ולכן תחקירים לא מתבצעים בזמן, דבר שמוריד מאפקטיביות התחקיר כי כבר לא זוכרים את פרטי האירוע במדויק .

המסמך עוסק גם בחשיפה ארגונית וחשיפה אישית , במהלך התחקיר עולים פרטים שמעוררים אי נוחות בין כל הצדדים וכל אדם(מהדרגים הנמוכים והגבוהים בצה"ל ) חושש מחשיפה אישית שעלולה להוביל לביקורת. בסיום המסמך ישנו חלק שעוסק בתרבות ארגונית וביכולת אחזור ושימור המידע בארגון .

מקריאת המקורות הנ"ל עולה כי בצה"ל תחקירים לא מבוצעים בצורה מיטבית , מכוון שלאחר ביצוע התחקיר והסקת מסקנות אין הפנמה ויישום המסקנות , לא מקצים תקציב לביצוע ואין בקרה על התוכנית שהוצעה .ולכן הטעויות  יכולות לקרות שוב בצה"ל .

[1] http://www.haaretz.co.il/news/mevaker/1.2896253

 

2. בשאלה השנייה שהתבקשנו לענות עליה , תואר המקרה הבא:

מפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרה שהריאקטור עלה על גדותיו והחומר נשפך החוצהבתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק ולכן לא התקבלה התראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא נשפךהמפעילים הסבירו שבלילה הקודם היו הרבה התראות שווא ולכן ניתקו את הגלאי כדי שאפשר יהיה להמשיך לייצר ללא הפרעה. 

האם יש להעניש את המפעילים על כך שהם ניתקו את הגלאי?


לדעתי לפני שמחפשים את האשמים במקרה , יש לבצע תחקיר מקיף על מנת למנוע מהאירוע לקרות שוב. הפעולה העיקרית שהובילה להתרחשות המקרה היא ניתוק הגלאי המתריע על כמות הנוזלים – ייתכן ולמפעילים לא הוסבר חשיבותו של הגלאי ומבחינתם המטרה העיקרית היא להמשיך לייצר ללא הפרעה. עם זאת ,מדובר בהפרעה של נהלים ולכן יש  לבצע הדרכות לעובדים ואף לפרסם מסמך מדיניות שמפרט בדיוק את הנהלים במשמרת .בנוסף יש לבדוק את אמינות הגלאי ,לא ייתכן כי מספר התרעות השווא מפריע לפעילות רציפה במפעל. צריך לבדוק אם יש בעיה בגלאי או שהרף שהוגדר לו נמוך מידי ולכן הוא מתריע רבות .

 

התרחשות המקרה קשורה לניהול הידע במפעל , משום שהמפעילים לא עדכנו את השינויים שבוצעו ולכם אף אחד לא ידע שהגלאי נותק, צריכה להיות מערכת של ניהול ידע בה יישמרו הנתונים של הגלאי ,מעקב אחר התרעות השווא או התרעות אמת וכך יוכלו לבדוק את תקינות הגלאי , מעקב אחרי תקלות ועוד.   


0 תגובות
פוסט מס' 3
27/03/2016 00:22
hodaya aharon

שבוע טוב לכולם !!

1.      למי שייך המידע בלינקדאין של עובד החברה ?

באמצעות פתיחת פרופיל אישי בלינקדאין המשתמש יכול להציג את ניסיונו המקצועי ולנסות ליצור קשרים על משתמשים אחרים על מנת לקדם קשרים מקצועיים ועסקיים . בנוסף , העובד משתמש בחשבון בכדי לבצע את עבודותו, כמו איתור וגיוס עובדים חדשים לחברה (ע"פ ויקיפדיה ) פרופיל הלינקדאין מהווה חוזה אישי בין המשתמש וחברת לינקדאין ללא מעורבות החברה בו הוא עובד. החשבון הינו אישי והמתמש יכול לשנות פרטים מסויימים ובפרט את מקום עבודתו הנוכחי .


אני אישית חושבת כי פרופיל המשתמש הינו אישי לעובד ולכן במקרה שתואר לא מדובר בגניבת נתוני החברה . העובדת ידועה כמגייסת אנשים רבים ולכן הגיוני שאנשים יצטרפו לדף הלינקדאין שלה ולכן לדעתי אין מניעה שהעובדת תמשיך להשתמש בפרופיל לינקדאין שלה.

עם זאת יש לקחת בחשבון את טענות החברה מכוון שמרבית העבודה שנעשתה במלאת הגיוס בוצעה במסגרת שעות העבודה , וישנם אנשים שהגיעו אל דף זה דרך החברה . בכדי להימנע ממצבים כאלו בעתיד החברה צריכה לקחת בחשבון שתפקיד העובד בחברה יכול להשתנות ואף לעזוב את החברה ולכן ייתכן ועדיף לפתוח לעובד חשבון אחר על שם החברה ובמידה והעובד יעזוב את החברה , חשבון זה יושבת .

 

2.      במצגת "עקרונות ניהול ידע" מפורטים 10 העקרונות של תומס סטיוארט לניהול הון אינטלקטואליכיצד קשורים עקרונות אלו לניהול ידע בארגונים ?

תומס סטיוארט מפרט 10 עקרונות לניהול אינטלקטואלי בהן הוא מדגיש את ההבדל בין ידע ומידע . הוא מציין כי ניהול ידע היא משימה מתמשכת ובכדי לבצעה בצורה הטובה ביותר ולממש את מטרות הארגון ,דרושה עבודת צוות ושיתוף מידע בין כלל עובדי החברה כך יכולת עיבוד המידע תהיה יותר טובה(לא יפול רק על בנא"ד אחד ).יתר על כך, סטיוארט מתייחס לכך שזרימת המידע וניהולו בצורה הנכונה-באמצעות ניתוח וסינון נכון של המידע יכול להוות תחליף לנכסים אחרים  ולכן חשוב לדעת כיצד לסנן ידע שאינו תורם להשגת מטרות הארגון

0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »