עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מס' 11
25/06/2017 17:41
גיא בוסתן

א.      מה היתרונות של תרבות need to share :


Need to Share - כל המידע פתוח למעט מידע שמוגדר כחסוי, הרעיון הוא ליצור סדר במידע של הארגון והגישה החדישה הזו מאפשר לכל הארגון להשתמש במידע חיוני, מה שחסוי כמובן ישאר כך.
העובדים יהיו חשופים למידע הרלוונטי עבורם ומידע הנוגע לארגון וכך גם יגדלו את הידע בתחום.

ב. מה ההבדל בין מוטיבציה חיצונית למוטיבציה פנימית.


מוטיבציה היא הכוח המניע, המפרה כל פעילות אנושית ובלעדיה מאבדת העשייה משמעות ואנרגיה
מוטיבציה פנימית
 מדברת על כח פנימי המניע את האדם לעשות דברים בחייו , הפעולה מגיעה ממנו, ומוטיבציה חיצונית היא עשיית הדברים כדי להשיג משהו בתמורה. פרס, גמול או כל דבר חיצוני

ג. בארגון מסויים יש קושי בכתיבת דוחות בתום ביצוע משימה. כיצד לדעתכם אפשר לגרום לעובדים כדי שיכתבו דוחות, והדוחות יהיו באיכות טובה ולא רק לצאת ידי חובה.

לפי האמור בסרטון נמצא כי כסף הוא גורם מוטיבציה חיצוני גדול- אם מנהל מציע לעובד כסף, הוא יעבוד טוב יותר, עם זאת נמצא במחקר של כלכלנים בMIT  שככל שמציעים לעובד יותר כסף כך הוא יעבוד פחות טוב. זאת בניגוד מוחלט להיגיון, ככל הנראה העובדים יראו בסכום כסף גדול עבודה קשה יותר ויוותרו עלייה. לבסוף נמצא שצריך להציע לעובדים סכום כסף שיגרום להם בסופו של דבר לא להתרכס בשכר, אלא רק בעבודה. וזו גם הצעתי לקידום עבודת העובדים בכתיבת דוחות.

0 תגובות
פוסט מס' 9
28/05/2017 14:26
גיא בוסתן
1. ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר
בשירות ענן KMaaS .
א. מהם היתרונות שהארגון מצפה להם
ב. מנה שלושה תנאי סף להצלחה

א.הרחבת שיתוף הפעולה בארגון כתוצאה מכך שמידע יהיה זמין למשתמשים רבים שזקוקים לו, כמו כן גם ההעברה תהיה קלה.
ציוד קצה זול- פעולה באמצעות דפדפן ניתן לבצע ללא מחשבי קצה חזקים.
חיסכון בעלויות שוטפות- מאפשר לך לחסוך בעלויות הראשוניות של ציוד החומרה, עלויות התוכנה ורישוי הנדרשים לעסק.
ארגון ירוק- מחשוב ענן, הוא תהליך ירוק אשר מונע פגיעה מתמשכת בסביבה כתוצאה מהגברת היעילות וצמצום/הגדלת הצריכה לפי הצורך הקיים.
אין תלות במיקום הלקוח- מחשוב ענן מאפשר לכל הצרכנים לגשת למערכות הספק ללא תלות במיקומם הפיזי או בסוג יחידת הקצה שבה הם משתמשים.

ב.אבטחה- החומר היקר והחשוב של הארגון יושב במקום שאין לארגון שליטה עליו ולכן אבטחת מידע היא דרישת סף עיקרית. במידה והארגון לא יגן על המידע שלו הוא חשוף לפריצות מתחרים ולקוחות.
תקשורת- דרוש חיבור אינטרנט מהיר ואמין אחרת השימוש יהיה חסר טעם.
הדרכה- דרושה הדרכה מסודרת בנושא ענן הכוללת גם הדרכה בנושא אבטחת מידע למשתמשים בארגון.

2. 
מתי יש צורך ב"מיחשוב ערפל"?
מחשוב ערפל הוא תבנית המרחיבה את שירותי מחשוב ענן לקצה הרשת המקומית. הצורך נובע מכך שבעתיד יהיה צורך לסנן את המידע ולא לשלוח את כולו למחשב ענן אלא לעבד חלק מהנתונים במחשב חכם וזאת כתוצאה מריבוי מידע ברשת.


3. בהנחה שאתם אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם
 
 
למכירות בפועל ותוצאות הפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות
חברתיות. האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או
אגם נתונים ?. נא לנמק
 
מחסן נתוים הוא בסיס נתונים המשמש מערכות תומכות החלטה.  משמר את היכולות שלו בעזרת שלוש שכבות: הצגה היתוך וגישה. באגם נתונים כל המידע נאסף בצורה גולמית וללא עיבוד, מהמערכות התפעוליות ונשמר על גבי שטח האכסון האינסופי ולכן ככל הנראה אני אעדיף אגם נתונים.
0 תגובות
פוסט מס' 8
21/05/2017 12:50
גיא בוסתן
1. א. מדוע כשלונות חשובים לחדשנות בארגונים?
ארגונים אשר מחשיבים את עצמם כ"חדשניים" פיתחו גישה חיובית לכשלונות, הם מאמינים כי הכשלונות והלמידה מהם יהפכו את הארגון למוצלח יותר, הארגון בעצם מקדם את עצמו עוד בשלביו הראשוניים בעזרת למידע מטעויות עבר, ניתוחם ותיקונם בעתיד. ללא חוויה של כשלונות התהליך לא מתאפשר ועלולה להיות בעיה חמורה אף יותר לארגון מהכישלונות הראשוניים כאשר הארגון בשלביו המאוחרים של פיתוח המוצר/ יציאה לשוק/ מכירה וכו..

ב. כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?
חב' טויוטה מאמינה בגישה "האמריקאית" בה התגמול של העובדים בא לידי ביטוי באופן קבוצתי ולא באופן אישי.

2.על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?|
חב' בגיר ייצרה עד שנת 2000 חליפות, אלו היו חליפות רגילות לחלוטין, אך כתוצאה מקשיים של הלקוח העיקרי שלו(רשת חנות בגדים הגדולה ביותר באנגליה) החב' נאלצה להוריד את מחירי החליפות על מנת להישאר בשוק תחרותי. מנכ"ל החברה, עופר גלבוע, קיבל החלטה לפתוח בתהליך חדשני על מנת ליצור בידול מהשוק הנוכחי ולפנות לשווקים חדשים וקהל יעד חדש. החברה יצרה חליפה אשר ישנה אפשרות לכבס אותה במכונת כביסה ביתית, ובכך יצרה חידוש משמעותי למוצר הקיים ובידול ממנו.
הפעולה שימרה את שוק הלקוחות וקיבלה פרסים רבים.

3 .הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני:
פונקצית "סנפיר הכריש" מבטאת את מחזור חיי מוצר מרגע כניסתו לשוק. במחזור זה 5 מצבים שיוצרים את צורתו של סנפיר הכריש, כאשר ישנם את "ממציאים" שהם הראשונים לרכוש מוצר לצורך ניסיון(אחוז קטן מהאוכלוסיה), לאחר מכן את "מפתחים הראשוניים" שהם השניים לרכוש(כעת מתחילה עליה משמועתית של הגרף- יותר קונים), "הרוב המקדים" שהם כבר חלק גדול מהאוכלוסיה שקונה את המוצר יחסית מהר ואח"כ מתרחשת ירידה גדולה של האוכלוסיה אשר קונה מוצר חדש מאוחר יחסית. השינוי בגודל האוכלוסיה שקונה יוצרת על הגרף את צורתו של סנפיר הכריש(עליה מהירה ולאחר מכן ירידה מהירה)
0 תגובות
פוסט מס' 7
08/05/2017 10:43
גיא בוסתן
1 .אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ?. נא לנמק.
 על כל פיתוח מוצר הגורם המפתח צריך להבין בדיוק מי הם הלקוחות אשר ישתמשו במוצר ולשם מה הם זקוקים לו. כאשר מפתחים רובוטים, כמו הרובוטים שפיתחו לחברת הביגוד "זארה", הארגון המפתח יכול לפתוח את בעיות שיתוף פעולה על ידי תקשורת בין הלקוחות למפתחים ואחכ בין הלקוחות לחנות, כל שההחלטה אם לייצר כמות גדולה מבוססת על תגובת הלקוחות שמוזנת במכשיר כף יד על ידי מנהל כל סניף.
כך, המשימה מנוהלת על ידי היוזם והוא מייצר "מוטיבציה להמונים".



2 .עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזו שיטה תבחרו ? נא לנמק
ארבעת השיטות לשימוש בחכמת המונים כדי לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה של המוצרים הם: 
1. דירוג באמצעות גיליון ציונים.
2.. דירוג באמצעות אסימונים.
3. שווקי חיזוי.
4. טורניר רעיונות.
5. דירוג ע"י קהילה.

כיוון שהתבקשנו לבצע באופן תיאורתי חיזוי לשלושה מוצרים הדרך הטובה ביותר לפי דעתי תהיה דירוג באמצעות אסימונים או גיליון ציונים. אם היינו מתבקשים לדעת מי מהמוצרים יצליח באופן הכי טוב  ובאופן הכי פחות טוב היינו מעדיפים שיווקי חיזוי או דירוג ע"י קהילה שיוצרת מעין רשימת הצלחות, אך התבקשנו לדעת מה הסיכוי חיזוי בשוק מסויים של כל אחד מהמוצרים ולכן גיליון ציונים או דירוג באמצעות אסימונים הוא הטוב ביותר לדעתי. כך נוכל לדעת מה הקהל חושב על כל מוצר מכמה פרמטרים שונים.



3 .מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?
מימון המונים היא שיטה פיננסית למימון מיזמים עסקים וארגונים המבוסס על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. מקדם מטרות רבות והצליח רבות בזכות הפלטפורמות האינטרנטיות.

למפתחים המשתמשים במימון המונים ישנם כמה סיכונים עיקריים שהם צריכים להתייחס אליהם בטרם הקריאה למימון:

1. גניבת פטנט- חשוב להוציא פטנט לפני פרסום קריאה למימון המונים, מגן בפני העתקה ומהווה מוקד למשיכה למממנים.
2. פיתוח מוצר שלא גמיש לשינויי מחירים- יש אפשרות שהמגייסים לא יצליחו לגייס את הסכום הנדרש ולכך הם צריכים להערך מראש.
3. תלות בהמון- הצגת הפיתוח צריכה להיות מספיק ברורה וטובה על מנת לגייס את הסכום הדרוש מההמון. ישנה תלות בהבנת הצורך של המפתח ע"י הציבור והשקעה בו.
0 תגובות
פוסט מס' 6
03/05/2017 20:14
גיא בוסתן
המידע הכתוב בפוסט זה נלקח מתוך החלק של ההקדמה של המאמר המצורף בסוף הפוסט ומידע נוסף המופיע ברשת, לאחר ההקדמה של המאמר מפורט ניסוי אשר נערך ע"מ לגלות את האפקטיביות של שימור ידע בהקשר של ניהול ידע נכון.

ניהול ידע תלוי בנגישות הידע לגורמים הרלוונטים, כלומר הקשר בין תפקידו של עובד לידע אשר הוא נחשף אליו. במידה והידע הוא רלוונטי לו, תהיינה אפשריות לשמר את אותו ידע לשימוש עתידי(לעובד הבא/ להחלטות עסקיות של הארגון וכו'). כדי להשיג את אותה נגישות יש צורך בשימור נכון של ידע.

החלק החשוב ביותר בשימור נכון של ידע הוא מענה על השאלות: האם יש צורך בשימור הידע לארגון?, כלומר האם עשוי להיות שימוש עתידי בידע שנשמר?
בשביל שידע שנשמר ישמש כראוי עובדים בעתיד יש צורך בזמן עבודה ורצון להשתמש בידע הנשמר (מצד העובד כמובן).
ע"מ לשמר ידע העובד נדרש "ללכוד" אותו, לזהות את הצורך בידע הנתון ואת היתרונות בשימורו, עם זאת, עומס של שימור ידע אינו מטיב עם החברה ולכן ה"לכידה" צריכה להתבצע בזהירות.
"לכידת מידע" תתבצע בשני שלבים:
1. זיהוי מידע שחשוב עבור הזדמנויות עסקיות של הארגון.
2. החלטה האם הידע אכן חשוב מספיק ע"מ לשמר אותו.

לאחר ההחלטה "ללכוד" את הידע, השימור יתבצע ע"י האפשרויות הבאות:
חפיפה לעובד הבא(העברת הידע במצב שעובד אחר עוזב), קידום ופיתוח מימנויות לעובד, הכשרה ספציפית לתפקיד מסויים.



קישור למאמר:
http://www.mdpi.com/2078-2489/5/4/558/htm
0 תגובות
פוסט מס' 5
25/04/2017 16:53
גיא בוסתן

1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?.

OCR  היא טכנולוגיה להמרת תמונה טקטס או כתב יד למסמך ממוחשב. מעבר מטקסט שנכתב בכתב יד לכתב ממוחשב יכול לשפר תהליכים רבים בארגון. קיצור זמני חיפוש וניהול תכנים באופן מסודר הינם נגזרת ישירה משימוש בטכנולוגית OCR.


2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה?. (Flows Work)

שילוב של מסמכים המוצגים באופן דיגיטלי מאפשרים לנו גישה אליהם ללא חיפוש וכך הדבר מזרז את ביצוע ה Flows Work

3. מה החשיבות של הגירת תכנים ?

הגירת תכנים משמעותה העברה של נתונים ממערכת מידע אחת למערכת מידע אחרת.
ישנה משמעות גדולה לפעולה, שכן העברה של מסמכים באופן מרוכז למערכת מידע שמשרתת נכון את המשתמש קריטית לארגון. יש שאומרים שארגון שלא מבצע הנעת מסמכים נשאר מאחור ונגרמת גישה חלקית ובעייתית לנתונים חשובים.


4. בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית .

א. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל?

לדעתי הצרופות לא חשובות פחות מאשר הכתוב, נוכח העובדה שהם מהווים עוד מקור ידע לארגון. כמו כן, המסמכים המצורפים משלימים את הכתוב במיילים.

ב. מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת ?

כמובן שחייב להיות גורם אחראי על כך, איני יודע מי צריך לעשות זאת, אך הייתי מציע שתהיה תקנה ארגונית המחייבת שמירה של צרופות ומיילים על כל פרט. 

0 תגובות
פוסט מס' 4
19/04/2017 15:43
גיא בוסתן


1. לאחר קריאה של דו"ח מבקר המדינה מובן כי התהליכים בצה"ל להפקת לקחים אינם מבוצעים בצורה אופטימלית. נמצאו ליקויים מהותיים בצורת עריכת התחקיר אשר משפיעים באופן ישיר על הפקת הלקחים. כיום הפקת הלקחים בצה"ל מתרחשת לאחר שגיאה ביטיחותית או חשש להתאבדות חייל בלבד ולא באופן תמידי, בעבודה השוטפת.
אפשר להסיק כי כתוצאה מכך שאין הפקת לקחים במהלך העבודה, אלא רק לאחר אירוע ביטיחותי, הבעיות בצה"ל (ולא בהכרח בעיות או תקלות ביטיחותיות) ככל הנראה חוזרות על עצמם.
תחקיר נכון, טיפול מהיסוד, בדיקת עבודה אופטימלית ולימוד מיומנויות נוספות לבעלי תפקידים הם שיעזרו לעבודה נכונה יותר ובטוחה יותר בעתיד בצה"ל.

2. אתייחס לשאלה כ"האם יש צורך לבקר את המפעילים?" ולא "להעניש", כתוצאה מכך שאין אני מכיר את המצב הקיים בארגון הנ"ל ולא את התמודדות המנהלים.
מובן כי נוצרה תקלה חמורה, אשר השפיעה רבות מבחינה כלכלית, ולכן צריכה להיות מטופלת.
לא מתואר במקרה שהוסבר לעובדים כיצד להתמודד במצב של התראות שווא של הגלאי ולכן פעלו על דעת עצמם, עם זאת יש לגלות הגדלת ראש בעבודה ובאופן מיוחד כאשר מדובר באירועים בטיחותיים או שעלולים ליצור תקלה חמורה. במקרה בנ"ל המפעילים לא פעלו בהגדלת ראש וגרמו למצב שאם תהיה דליפה עתידית לא תהיה דרך לגלות אותה מראש.
לפי דעתי על המנהל הישיר של המפעילים להסביר להם את התקלה שיצרו בכך שסגרו את הגלאי ולקבוע תקנה שתמנע מהעובדים לעשות כך בעתיד. במצב של סגירה חוזרת של הגלאי יש לבצע ענישה בהתאם לתקנה שנקבעה מראש וידועה למפעילים.

0 תגובות
פוסט מס' 4
19/04/2017 15:42
גיא בוסתן


1. לאחר קריאה של דו"ח מבקר המדינה מובן כי התהליכים בצה"ל להפקת לקחים אינם מבוצעים בצורה אופטימלית. נמצאו ליקויים מהותיים בצורת עריכת התחקיר אשר משפיעים באופן ישיר על הפקת הלקחים. כיום הפקת הלקחים בצה"ל מתרחשת לאחר שגיאה ביטיחותית או חשש להתאבדות חייל בלבד ולא באופן תמידי, בעבודה השוטפת.
אפשר להסיק כי כתוצאה מכך שאין הפקת לקחים במהלך העבודה, אלא רק לאחר אירוע ביטיחותי, הבעיות בצה"ל (ולא בהכרח בעיות או תקלות ביטיחותיות) ככל הנראה חוזרות על עצמם.
תחקיר נכון, טיפול מהיסוד, בדיקת עבודה אופטימלית ולימוד מיומנויות נוספות לבעלי תפקידים הם שיעזרו לעבודה נכונה יותר ובטוחה יותר בעתיד בצה"ל.

2. אתייחס לשאלה כ"האם יש צורך לבקר את המפעילים?" ולא "להעניש", כתוצאה מכך שאין אני מכיר את המצב הקיים בארגון הנ"ל ולא את התמודדות המנהלים.
מובן כי נוצרה תקלה חמורה, אשר השפיעה רבות מבחינה כלכלית, ולכן צריכה להיות מטופלת.
לא מתואר במקרה שהוסבר לעובדים כיצד להתמודד במצב של התראות שווא של הגלאי ולכן פעלו על דעת עצמם, עם זאת יש לגלות הגדלת ראש בעבודה ובאופן מיוחד כאשר מדובר באירועים בטיחותיים או שעלולים ליצור תקלה חמורה. במקרה בנ"ל המפעילים לא פעלו בהגדלת ראש וגרמו למצב שאם תהיה דליפה עתידית לא תהיה דרך לגלות אותה מראש.
לפי דעתי על המנהל הישיר של המפעילים להסביר להם את התקלה שיצרו בכך שסגרו את הגלאי ולקבוע תקנה שתמנע מהעובדים לעשות כך בעתיד. במצב של סגירה חוזרת של הגלאי יש לבצע ענישה בהתאם לתקנה שנקבעה מראש וידועה למפעילים.

0 תגובות
פוסט מס' 3
04/04/2017 14:53
גיא בוסתן
1.אחרי שקראתי את הטיעונים של שני הצדדים אני יכול להגיד כי ההחלטה לגבי למי שייך פרופיל הלינקדאין אינה חד משמעית , הטיעונים של שני הצדדים הינם נכונים ומוצדקים .
מצד אחד המאגר של העובדים הפונטציאליים הנמצאים בלינדאין של עובדת החברה הם באמת הנכס שלה ולא יתכן כי החברה תאבד את מה שנבנה במשך זמן רב בהחלטה של עובדת החברה לעבור לחברה אחרת. מצד שני הפרופיל הינו אישי ורשום על שמה והיא בנתה אותו במשך זמן רב גם מחוץ לשעות העבודה והשקיעה בו . מחד חלק מהחברים של סיגל בלינקדאין אכן התחברו אליה רק בגלל תפקידה בחברה הקודמת ומאידך בטוח שישנם גם חברים פרטיים של סיגל או אנשים שהתחברו אליה במסגרת אחרת מלבד היותה עובדת בחברת השמה. 
לגבי כך שהחברה שילמה על הכשרת הלינדאין אני חושב שלא מדובר בטיעון מוצדק וכי ידע שרכשת בחברה בשביל למלא תפקיד מסוים נשאר איתך . 
בנוסף אכן שינוי שם המשתמש בחשבון עשוי להוות בעיה עבור החברה בעתיד ויכול לפגוע באמינותה אך אני חושב שזו סיבה שניתנת לטיפול ואינה מכרעת. 
אני הייתי מציע לעגן בחוזה בתחילת העבודה מה יקרה לחשבון הלינדאין במקרה של התנתקות מהחברה ובכך לקבוע לעתיד בצורה חד משמעית.
במקרה הקיים אני חושב שעל החברה לפתוח לינקדאין חדש וביחד עם סיגל לדאוג לכך שחברים שנרכשו במסגרת העבודה יהיו גם בחשבון זה ובכך שתציג לאותם אנשים את החשבון החדש של מחליפה בחברה ובכך יוכלו להפרד בצורה טובה.
 
2.  במפגש האחרון הוצגו מגוון כלים מעניינים שעשויים לשמש אותי בזמנים ומצבים שונים בחיים, הכלים שאני יכול להגיד כעת שאני אאמץ לשימוש הם:
onenote- מכיין שמדובר במחברת וירטואלית עם גמישות גדולה ומאוד פשוט לשימוש, אני חושב כי אשתמש בכך לכתיבת מסמכים שאינם רשמיים אלה לניהול ידע, אוכל לשמור שם מגוון של מסמכים, כמו קבלות , רעיונות , משימות , ארגון של דברים מסוימים. 
כלי נוסף שאני חושב שאמצא בו שימוש הוא מאגר המאמרים - Mendeley
בלי זה אשתמש בפרויקטים מסוימים במהלך התואר ואף בפרויקט הגמר, נראה כמו כלי נוח לניהול המידע בנושא , אחד היתרונות שלו הוא שאין בעיית מקום, ולכן אפשר להעמיס עליו כמות גדולה של חומר.
0 תגובות
פוסט מס' 3
04/04/2017 14:53
גיא בוסתן
1.אחרי שקראתי את הטיעונים של שני הצדדים אני יכול להגיד כי ההחלטה לגבי למי שייך פרופיל הלינקדאין אינה חד משמעית , הטיעונים של שני הצדדים הינם נכונים ומוצדקים .
מצד אחד המאגר של העובדים הפונטציאליים הנמצאים בלינדאין של עובדת החברה הם באמת הנכס שלה ולא יתכן כי החברה תאבד את מה שנבנה במשך זמן רב בהחלטה של עובדת החברה לעבור לחברה אחרת. מצד שני הפרופיל הינו אישי ורשום על שמה והיא בנתה אותו במשך זמן רב גם מחוץ לשעות העבודה והשקיעה בו . מחד חלק מהחברים של סיגל בלינקדאין אכן התחברו אליה רק בגלל תפקידה בחברה הקודמת ומאידך בטוח שישנם גם חברים פרטיים של סיגל או אנשים שהתחברו אליה במסגרת אחרת מלבד היותה עובדת בחברת השמה. 
לגבי כך שהחברה שילמה על הכשרת הלינדאין אני חושב שלא מדובר בטיעון מוצדק וכי ידע שרכשת בחברה בשביל למלא תפקיד מסוים נשאר איתך . 
בנוסף אכן שינוי שם המשתמש בחשבון עשוי להוות בעיה עבור החברה בעתיד ויכול לפגוע באמינותה אך אני חושב שזו סיבה שניתנת לטיפול ואינה מכרעת. 
אני הייתי מציע לעגן בחוזה בתחילת העבודה מה יקרה לחשבון הלינדאין במקרה של התנתקות מהחברה ובכך לקבוע לעתיד בצורה חד משמעית.
במקרה הקיים אני חושב שעל החברה לפתוח לינקדאין חדש וביחד עם סיגל לדאוג לכך שחברים שנרכשו במסגרת העבודה יהיו גם בחשבון זה ובכך שתציג לאותם אנשים את החשבון החדש של מחליפה בחברה ובכך יוכלו להפרד בצורה טובה.
 
2.  במפגש האחרון הוצגו מגוון כלים מעניינים שעשויים לשמש אותי בזמנים ומצבים שונים בחיים, הכלים שאני יכול להגיד כעת שאני אאמץ לשימוש הם:
onenote- מכיין שמדובר במחברת וירטואלית עם גמישות גדולה ומאוד פשוט לשימוש, אני חושב כי אשתמש בכך לכתיבת מסמכים שאינם רשמיים אלה לניהול ידע, אוכל לשמור שם מגוון של מסמכים, כמו קבלות , רעיונות , משימות , ארגון של דברים מסוימים. 
כלי נוסף שאני חושב שאמצא בו שימוש הוא מאגר המאמרים - Mendeley
בלי זה אשתמש בפרויקטים מסוימים במהלך התואר ואף בפרויקט הגמר, נראה כמו כלי נוח לניהול המידע בנושא , אחד היתרונות שלו הוא שאין בעיית מקום, ולכן אפשר להעמיס עליו כמות גדולה של חומר.
0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »