עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אז השם הוא הגר
שאלתי כרגע את אמא שלי איך מספרים על עצמך והיא אמרה לי פחות או יותר להסביר על עצמך
טוב אז אני פשוט אציין עובדות על עצמי כי אני יכולה
אני קיבוצניקית
גיליתי אתמול שהסוס שלי הורס הוא בעצם נקבה
אני לא טבעונית ולא צמחונית
הלהקה האהובה עליי זה pink floyd ולדעתי animals האלבום זה כמו פיקסו על בד
אני הייתי אומרת שאני היפסטרית אבל להיות היפסטר זה כזה מיינסטרים
אני עקשנית
אני מתוסכלת
אני צינית 90 אחוז מהזמן
המילה האהובה עליי זה ״אמשלך״
אני יודעת לספור עד 5 ברוסית ולהגיד ב7 שפות שונות ״אתה דובר בשפה הזאת?״ (כולל שפת הסימנים)
אני שונאת מלא דברים
אני לא צדיקה
אני שונאת להצדיק את עצמי אבל אני אעשה את זה
אני אוהבת את החברים שלי
אין לי חברות בנות
אני שונאת לריב
אה ואני פסיכופטית
אז ברוכים הבאים לדבר האהוב עליי מהכל שזה אני
ברוכים הבאים לחיים על פי הגר
come together
He say "One and one and one is three"
Got to be good-looking 'cause he's so hard to see
כי מוזיקה זה כל חיי
v for vendetta
I've witnessed first hand the power of ideas, I've seen people kill in the name of them"
, and die defending them... but you cannot kiss an idea, cannot touch it, or hold it... ideas do not bleed,
they do not feel pain, they do not love. -v for vendetta
רק אני החולצה והתחתונים
25/04/2016 21:40
a friend
ימים כמו היום שאני מבלה את כל היום שלי רק עם חולצה ותחתונים בבית שלי ורואה סרטי קומדיה רומנטית זה בהחלט היום שהרחמים העצמיים שלי בתור רווקה עם כל כך הרבה גברים מטומטמים בחיים שלה מזנקים לשמיים.
לא אני ברצינות שואלת כאן? לאן כל זה נעלם? איפה הרומנטיקה האבירות! למה גברים לא פותחים לנשים דלתות יותר? מה רע בלתת פרח פה ושם רק כדי להעלות לה חיוך
איך קרה המצב שבמקום גבר כזה אני מתעסקת עם גברים שמרגישים בנוח להגיד לי שאני חולת מין וליצור איתי קשר אחרי 3 שבועות של ניתוק קשר ולהגיד לי שהבית שלהם ריק
אני חייבת לציין שצחקתי לבן אדם הזה בפרצוף אבל הוא פתח לי את העיניים
הראה לי לאן הבאתי את עצמי.
ברחתי שוב, ברחתי כי נמאס לי מימים כאלה.
זה מצחיק לחשוב שאני מרגישה שרמוטה בגלל ששכבתי עם גבר אחרי כמעט שנה ואפילו לא ציפיתי ממנו למחוייבות כלשהי.
פעם אחת, זה כל מה שהוא קיבל, ובכל זאת אני החולת מין, אני כנראה צריכה לחפש איזה מילון או משהו כי אני באמת כבר לא מבינה חצי ממה שגברים אומרים לי
אני חייבת לדעת, אני היחידה בעולם הזה שמרגישה שהיא צריכה להסתובב עם גלאי אמת או שקר כל פעם שהיא פוגשת בחור חמוד
נשבעת שהחיים שלי יהיו קלים יותר
טוב מסקנה להיום: זאת את וזה הם
מטרות לעתיד: שלטי על עצמך יחתיכת סתומה 

יש איפשהו מקום שאני לא יתוייג בו כהשרמוטה? כי אם יש אני ממש אשמח למצוא את המקום הזה ולהתחיל חיים חדשים כי אלה כבר באמת נמאסו עליי
0 תגובות
מכתב אהבה
28/08/2015 15:00
a friend
יש דברים שנועדו לקרות ונועדו להשתנות פיתחתי לעצמי מנגנון שאי אפשר להרוס הפחד התמידי הזה שתמיד יהיה תקוע אצלי לא יכול ללכת מהסיבה הפשוטה שהתאהבתי בו, חוקים מאד ברורים של מה ומי ואיך הם מי שאני ומי שאני גאה להיות יש הרבה שלא יבינו אותי, לא יקבלו את הבחירות שלי בחיים לא יבינו למה אני אומרת דברים לא במקום והם גם לא צריכים אתם לא צריכים כי אני לא מבינה את עצמי ונהנת מכל רגע ורגע אני פוחדת מלהיות לבד, אני אוהבת לישון עם גבר שאכפת לי ממנו באותה מיטה, אני אוהבת את החיבוק בלילה ואני אוהבת כל אינטמיות שבאה במערכת יחסים ובגלל זה כשאני נכנסת im all in תמיד רציתי להיות הקלילה, הזאתי שלא מתעסקת בזה אבל ככל שאני ממשיכה וכל שאני מתחברת יותר ההתעסקות גוברת אני אדם חזק יותר חזק ממה שכל אדם אחר יבין או יקבל בי אבל באותו זמן כל כך חלשה אני אסלח על כל טעות אם אני אוהבת את אותו בן אדם, אני מאמינה בסיכוי שני ואני מאמינה שבן אדם שבאמת אכפת לו ממני גם ישתנה בשבילי ולכן אני לא יהיה מוכנה להתפשר לא כשזה מגיע למערכות יחסים אני פה להגיד לגבר שאיי פעם יהיה שלי אני בפנים והכי בפנים שאני רק יכולה להיות אני אשתדל ואשקיע מעל ומעבר ואני אוהב רק בבקשה ממך אדם שעוד לא פגשתי או אחד שפגשתי ואפגוש שוב בעתיד תשקיע בשבילי גם תתן לי סיבה להשאר תלחם עליי אני מבטיחה לך שאני שווה את זה, אני מבטיחה לך שאני אנסה גם אני לא שונאת ואני לא כועסת אני נפגעת וזה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב, אני נפגעת שוב ושוב ושוב ומנשקת אינספור צפרדעים כדי שיום אחד אני אנשק את הצפרדע הנכון אחד שיקנה לי זר פרחים אחד שיתעניין תמיד אחד שיחליט להפתיע אותי אחד שיהיה שם בשבילי אני יודעת שאתה נמצא שם איפשהו ואני יודעת שאתה עוד רחוק, אני יודעת בתוך תוכי שאתה תבוא, אני רק צריכה למצוא אותך או אתה אותי אבל תמיד תדע שלא משנה מה אני מאמינה בך, אני מאמינה בך שאנחנו נמצא את אחד והשניה גם בין כל הבלאגן האולטימטיבי שנקרא החיים בזמן הנכון ובמקום הנכון וכשאני אמצא אותך סמוך עליי שאני אומרת לך בשיא הקרפיות המוזרה שאני. שאני לא אשחרר אותך לעולם ואני אתחתן איתך ואביא איתך לפחות 2 ילדים ואפילו 3 ואני אכין לנו ארוחות שישי ואני אדאג לך ולי ולכולנו כי כזאת אני, אני לא אוותר עלייך לעולם ולא אפסיק להאמין בך גבר שלי ושתדע שאפילו שאולי אנחנו מכירים ואולי כן תדע שכבר עכשיו אני אוהבת אותך, תמיד אהבתי ותמיד אוהב נועדת לי ואני לך וכל מה שנשאר לעשות זה רק למצוא את אחד והשני בזמן הנכון מחכה לך בקוצר רוח גבר שלי אבל קח את הזמן
0 תגובות
סרטים
19/06/2015 15:04
a friend
סרטים, יש אימה, יש קומדיה, יש דרמה, סרטי שואה והסרטים הקבועים האלה שאני נכנסת אלייהם כל פעם שאני מתחילה משהו חדש
אני רואה את זה קורה ואני לא יודעת איך להגיב לזה, בשבוע אחד.
שבוע אחד של חוסר וודאות , שבוע אחד של אי ידיע מה קורה, שבוע של כיף.
תנו לי להתחיל מההתחלה, התגייסתי, הגעתי לבסיס הסדיר שלי, עברתי קורס של חודשיים ושמה ראיתי אותך בפעם הראשונה
ומהרגע הראשון שראיתי אותך ידעתי , אומנם לא בצורה אקטיבית אבל אולי פסיבית ידעתי שמשהו הולך לקרות
החודשים עברו , שמתי לב אלייך אפילו יותר ואז גיליתי לראשונה שיש לך בעצם מישהי, איך גיליתי את זה? ראיתי אותך מגיע אלייה למגורים 
ומשם וויתרתי , בשבוע הזה כולן כבר ידעו את השם שלך, האמיץ שנכנס למגורי בנות.
יצא לי לדבר איתך לכמה רגעים, הרגעים האלה לא שינו לי מלא, אתם חייבים להבין שאני לעולם לא אפתח צפיות למשהו שיקרה עד שהוא קורה לי מול העיניים
ואז היה את הרגע ששאלת אותי איך קוראים לי וסיפרתי לך , והתוודאתי שאני יודעת את שלך , ולאחר מכן את הפעם הראשונה שיצרת איתי קשר שהוביל 
אותי ואותך מדברים מה שהוביל אליי ואלייך נפגשים מדברים בלי לצחוק 3 שעות עד שנישקת אותי בפעם הראשונה, ושוב אני חייבת להתוודאות 
זה לא הזיז לי בהרבה, אחד מעוד הרבה אחרים, אבל אז הגעתי למגורים שלי וכתבת לי לילה טוב
ויומיים לאחר מכן ביקשת להפגש שוב ונישקת אותי שוב, ויום לאחר מכן אותו הדבר ואני לא יודעת איך זה קרה שהלב מקרח שלי איכשהו הרגיש שהוא מתחיל לחבב אותך אבל זה קרה
ושוב לאחר מכן אני אומרת לך שזה לא בכוונה סמוך עליי שאני לא רוצה להרגיש את זה, אני אפילו ממש לא
כי כשאני מחבבת מישהו זה קורה, זה השלב שבו אני מתחילה להלחיץ אותם, זה השלב שבו נמאס להם ממני, אני הרבה לקבל בשבוע אני אפילו לא יודעת למה 
פתחתי את השיחה הזאת איתך אבל סיפרתי לך את זה ואמרת לי שאתה פה כדי להשאר וסלח לי אבל אני לא מאמינה לך, כמה זה נוראי מצידי להגיד לך את זה?
אני מאמינה לך שאתה מאמין בזה אבל אני מכירה את השלבים האלה זה הכל התחלה זה הכל מרגש זה כאן ועכשיו וסודי אבל אני פסיכופטית חופשיה
את זה כבר ציינתי כמה פעמים, גם נתתי לך דרך ללכת אז תלך כבר, תן לי להפגע כבר, תן לי להתבאס, תן לי להסתכל עלייך ולכעוס ואז תן לי להרגע ולהמשיך האלה
כי בזה אני מצטיינת 
אתה גם ככה הולך ללכת אני יודעת את זה אני מכירה את זה אז תלך, תפסיק להאכיל אותי בדברים שאני מיוחדת כי אני יודעת שאני עוד אחת מעוד כמה
אל תשקר לי כי אני יודעת את האמת אז תגמור את זה כבר בבקשה, תסיים את זה לפני שאני ארגיש אפילו יותר וארצה שתתחייב אליי ואז בכלל נדפקת 

0 תגובות
עדיין עומדת איתן bitches
12/01/2015 01:44
a friend
אנחנו ידועים ביכולתינו המצוינות ללמוד מטעויות, איך תוכל להיות מושלם אם לא תלמד מהטעויות שלך? ובכן אני חוויתי כל טעות אפשרית בחיי, עברתי כל כך הרבה, התאהבתי, נבגדתי, התמכרתי , נגמלתי, הגעתי לrock butoom יותר מכל בן אדם אפשרי שאני מכירה ובכל זאת אני עדיין מוצאת את עצמי עומדת על הרגליים בבוקר ומחייכת לזרים, אני מניחה שיש לי את סבא שלי ואקס שאת שמו לא אזכיר להודות להם 
סבא שלי שלימד אותי שהכל ניתן להשיג עם החיוך
ואותו אקס שכל כך אהב את החיוך שלי שהוא הכריח אותי לחייך כל הזמן, עם הזמן אפילו שאני בוכה אני מחייכת.
אז אני מחייכת כל הזמן, אני לא שמה מסכה כי אני באמת ובתמים קמה כל יום עם הרגשה שונה, אתמול למשל? כל מה שרציתי זה להסתגר במיטה שלי ולא לצאת לעולם, היום פגשתי ידיד שלי ברכבת והוא אירח לי חברה הרבה מהנסיע, ולאחר מכן הלכתי עם אמא שלי וסבתא שלי למסעדה שלא הייתה משהו אבל מה שכן עבר מעליי f-21  שזה מטוס לכאלה שלא יודעים , זה מטוס קרב(שמו הצבאי זה כפיר) ממש אבל ממש מגניב, לא רואים אותו הרבה בארץ והיום לראשונה הגשמתי חלום ולא רק שראיתי אותו ראיתי אותו ממריא , יש הטוענים שהמטוס הזה יצא מכלל שירות ולא מעיפים אותו יותר, אבל אני בטוחה בזה שאני ראיתי אותו, אני לא דמיינתי שראיתי כפיר בשמיים ותאכלס למי יהיה אכפת כרגע על זה שהיום התגשם לי חלום, מאז שהייתי קטנה הייתי מאוהבת במטוסים, זה עף באויר.
זה חתיכת מתכת עם כוחות על, כוחות על שהאדם יצר, אתם יודעים כמה מדהים זה? 
כולם לוקחים כל דבר כמובן מעליו שהם אפילו לא מבינים כמה האנושות יצרה דברים מדהימים, וכמו האחים רייט (ממציאי המטוס הראשון שאיי פעם אמריא) הם לא הצליחו בפעם הראשונה ובטח שלו השנייה, הם המשיכו לתקן ולבנות עד שהם הגיעו עם כל המשאבים שלהם למטוס מתפקד שטס באויר ל12 שניות, אני יודעת שכיום זה נשמע מגוחך אבל תסתכלו על זה עכשיו, עכשיו אנחנו מסוגלים לטוס שעות על גבי שעות מטוס, אפשר ליצור ממכונית מטוס, יש כל כך הרבה דברים שבאים רק מללמוד מטעויות אז הנה אני שואלת אותכם כאן, למה כולם מתחמקים מלעשות אותם?
אני טעיתי מלא בחיים אבל אם יש משהו שכל בן אדם שמכיר אותי יכול להגיד עלי שאני תמיד עומדת על הרגליים שוב
אני עמדתי על הרגליים שעזבתי את הקיבוץ שכל חיי גרתי בו והגעתי לסביבה חדשה.
אני עמדתי על הרגליים שסבא שלי נפתר וגם שנה לאחר מכן שעוד סבא שלי נפתר
עמדתי על הרגליים שבוע אחרי שחטפתי התמותות עצבים בבית של האקס שלי וכל מה שרציתי זה למות 
עמדתי על הרגליים שאותו אקס ניסה לבגוד בחברה שלו איתי וכשהחלטתי לספר לה את זה הוא החליט להפיץ לכולם שאני אנסתי אותו אתם יודעים מה? אני אפילו לא הגבתי לזה כי אני חושבת שלנסות אפילו להצדיק את עצמי על השמוע המטומטמת הזאת נראה לי מפגר , זה שבר אותי לשמוע אותו אומר לחברה שלו איך שאני לקחתי את היד שלו, איך שהוא התחנן בפני להגיד לו שהוא לא בוגד בה, איך שהלשון שלו החליקה בטעות לחלקים בגוף שלי, איך שבמקרהההההה הוא יצא לא מרוצה ואפילו לא ישנתי איתו באותו לילה.
עמדתי על הרגליים שכולם הסתכלו עליי כאילו עשיתי את זה 
אני עדיין עומדת על הרגליים.
אז תווווםםם היום שמעתי את ההקלטה ששלחת לרייצ'ל ויש לי רק דבר אחד להגיד לך חתיכת פסיכופת מוזר שכמוך.
אין שום פאקינג דבר בעולם הזה שאתה תוכל לעשות שאני בחיים לא אעמוד על הרגליים מיד אחר כך אתה שומע אותי? 
אתה אפס, אתה כלום , אתה יותר ופחות מכלום, אתה אפילו לא אטום באויר שלי.
הנה ניסת להפיל אותי שוב ושוב ושוב והנה אני עדיין עומדת איתן.
אולי זה הצליח לך עם אקסיות אחרות שלך אבל אני זאת הגר פאקינג המלכה ואין שום דבר שאתה או החברים שלך איי פעם יוכלו לעשות לי כדי לגרום לי להרגיש פחות מזה.
אני מדהימה ואני חזקה ואני עצמאית ואתה בחיים לא תהיה שווה כלום כי אתה בחיים לא תלמד.

It makes me that much stronger 
Makes me work a little bit harder 
It makes me that much wiser 
So thanks for making me a fighter 
Made me learn a little bit faster 
Made my skin a little bit thicker 
Makes me that much smarter 
So thanks for making me a fighter 
0 תגובות
סרטוןFighter-Christina Aguilera with lyrics
if i didnt knew better
08/01/2015 02:43
a friend
אני לא שבורת לב אם זה מה שאתם שואלים, ובטח שתשאלו את זה כי אני עד עכשיו הבאתי הרבה עיניין שלדבר על דברים שאני לא אוהבת לדבר עליהם
רוצים שאני אומר לכם מה אני מרגישה? אני מרגישה כל הזמן מועקה, מועקה שלא רוצה לרדת ממני, תמיד הרגשה שחסר לי משהו בחיים
ולא אתה ולא את ולא אתם יכולים לשנות את המועקה הזאת כי היחידה שיכולה לעשות את זה זאת אני.
אני לא ישנה כמו שצריך מאז שאני ותום נפרדנו, אני לא ישנה כמו שצריך כי יש לי חלל במיטה שלי שלא משנה כמה אני אנסה הדובי שלי לא יכול למלא
אם לא הייתי יודעת יותר טוב מזה אני כבר הייתי עם הגבר ה200 שלי עכשיו, מלתפת את שיערו מציעה לו קפה ביציאה ומרגישה חזקה.
אבל אני מכירה את עצמי יותר טוב ממה שמישהו איי פעם יכיר ואני לא אתחבר לאף אחד מהם, אני ארגיש חזקה ביום יומיים הראשונים עד שאני אקלוט כמה מטומטמת
הייתי שהלכתי ושכבתי כרגע איתו, אז כל הכבוד לך והכישורים שלך אבל אתה אדוני לא הבחור שאני רוצה כרגע במיטה שלי, למעשה אף אחד מכם הוא לא הבחור 
שאני רוצה כרגע במיטה שלי, למעשה אני רוצה את הלבד הזה כי אני לא רוצה להתאהב יותר לעולם, אתם יודעים שאת תום דחיתי בפעם הראשונה? כשהוא שאל למה 
עניתי לו "כי אני בקלות אוכל להתאהב בך" וככה זה באמת קרה, שום דבר לא שווה את השיברון לב הזה.
אז החלטתי להתנזר, החלטתי לשחק בגברים, לתת להם כל מחשבה אפשרית שיש להם סיכוי איתי ובסוף הערב להגיד להם את המשפט הקבוע שלי 
"היה לנו ערב כל כך מדהים , חבל להרוס אותו עם מספר טלפון" ואתם לא באמת רוצים אותי כמו שאני לא באמת רוצה אתכם, 
אני כבר מאוהבת ואני מאוהבת בעצמי, אני כל כך מאוהבת בעצמי עד כדי כך שאני אוכיח לעצמי כמה אני מדהימה בכל הזדמנות שניתנת לי.
אני אשחק בכל גבר שיופיע מולי לא כי הוא עשה משהו, פשוט מאד כי אני יכולה.
אל תתאהבו בי, כי לא מגיע אהבה, אני אשבור וארמוס כל דבר בדרכי , זה פשוט מאד מה שאני עושה, לא מאמינים לי? לכו תשאלו את כל האקסים שלי
כבר הגעתי לרשימה מכובדת של "את הטעות הכי גדולה של החיים שלי".
ובצדק, אני פסיכופטית חופשיה, אני פסיכופטית נרקיסטית שחושבת רק על עצמה, זה מה שכולם ואני חושבים אז הנה אני אומרת את זה בקול
אז למה לך להיות שלי? לא כדאי לך, אני אשבור לך את הלב כמו ששברתי למלא אחרים, אני אהיה החברה הכי מדהימה שאיי פעם תוכל לבקש, אני
אהיה סבלנית, ואני יהיה מדהימה במיטה, וההורים שלך יאהבו אותי, ואני אסתכל אלייך במבט מאוהב בעיניים ואתה תאמין למבט הזה, אני אדאג שתאמין למבט הזה
ואז יום אחד אני אשתנה, ואני אבקש גם , אני אבקש יותר צומת לב, אני אהפוך לפחות סבלנית, אני ארצה שתרצה גם אותי לשם שינוי, אבל כל כך הרגלתי אותך 
למצב הזה שאני לא יודעת איך להחזיר את הגלגל לאחור , אז אחרי אינספור נסיונות אני אוותר ואזרוק אותך ואני אתן לך להאשים אותי בהכל , כי בגדול אני זבל מהלך
אתה יודע את זה, אני יודעת את זה, בוא לרגע נפסיק עם ההכחשות המנומסות האלה, ונגיד את האמת , אני שבורה, אני לא שבורת לב אם זה מה שאתם שואלים
אני פשוט אדם שבור נקודה.
אני רק מחכה ליום שאמצא מישהו שבור כמוני
why do i keep drinking, wasting my time on you, if i didnt know better...but damn i do
.
0 תגובות
סרטון"If I Didn't Know Better": ABC's Nashvil...
הכל מסביב בינוני
04/01/2015 02:23
a friend
אם יכולתי להתחתן עם המילים של אריק ברמן כנראה שהייתי עושה את זה , זה הדהים אותי שהבחור כותב שיר על זה שהכל מסביבבינוני שהכתיבה שלי הוא אולי מבין הדברים היותר לא בינונים שצא לי להכיר.
אני חושבת שאריק ברמן הוא כזה לא זמר מוערך עד שאני עכשיו הולכת להקדיש את הפוסט הזה לאהבת חיי , כל ציטוט שאני חושבת שהם מושלמים 
או שירים שאני חושבת שאנשים צריכים להכיר שלו  את אריק ברמן אגב פגשתי וישבתי איתו לבירה, בחור ממש מדהים 
אז מספר 5שאני רוצה להכיר זה  רב סרן נידל חסן 
השיר מתחיל בדיוק עם הסוף 
"
רס"ן נידל חסן ירה באיימי ובמייקל, 
ובארון ובג'סטין ובפרדריק ובגרנט, 
באדווראדו, בפרנצ'סקה, בקאם-שיונג ובראסל, 
בג'ון, בחואניטה ראמן ובג'ייסון האנט. 
בחצרות דגלים יורדים אלי מותניי התורן, 
הכמרים רצים בבאר עם הגרביים הלבנות. 
נורות החג חובקות כבר את שדרת עצי האורן, 
מחלון בית-ספר-יום-ראשון עולה צחוק הבנות. "
השיר הזה הוא סיפור אחד גדול שמדובר בסיפור אמיתי , רב סרן נידל חסן היה רוצח שרצח 13 איש 
בשיר הזה אריק ברמן אשכרה הצליח לגרום לך לרחם על הרוצח , בזה שהוא מספר את כל סיפור חיו 
מההתחלה על זה שהוריו לא היו ממשפחה עמידה, לזה שהוא החליט להתגייס לצבא כדי ללמוד רפואה ובוסופו של דבר חתם קבע להיות פסיכולוג בצבא, אריק מספר על המערכת יחסים שלו עם הציפור שהייתה לו ואיך הוא היה מתייחס לציפור כחברו הכי טוב ביותר ואיך הגיב ביום שבו הציפור מתה ולבסוף ראו איך הצבא והבדידות שלו הובילו אותו לרצח כל כך מטורף 
מקום רביעי זה השיר טעם נרכש שזה שיר שאני אישית נורא מתחברת עליו כי אני תמיד טוענת שאני טעם נרכש
אין הרבה מה לספר על השיר, הוא ממש משעשע, הוא נורא מתחכם , נורא צוחק על הרבה דברים שלא צריך, הוא משווה אישה כמו לסגריה , כמו לקפה, כמו לבירה או סושי 
הוא מסביר כמה הוא התמכר אלייה "כמו הנ"ל את נכנסת אל הדם ואין לך כוונות לצאת , חשבתי שאולי נהיה קצת בלעדייך, אבל אני צריך אבל אני רוצה"
ולפני הפזמון האחרון הוא מספר על זה שהיא  סירבה שהם ינסו אנאלי אז בפזמון הוא שינה את זה ל"כמו אנאלי את נכנסת אל הדם ואין לך כוונות לצאת.." שאני אישית חשבתי שזה משעשע 

טוב אז למקום השלישי יש מקום מיוחד בלב שלי 
השיר שאני אולי הכי מכורה אליו ומחוברת עליו זה "מה עוד ביקשת" כל משפט בשיר הזה מתחבר אליי 
בעיקר הבית הזה, שזה בדיוק מה שאני הרגשתי בפעם האחרונה שראיתי את תום 
"בשבילי את אבודה 
ובינינו... נדמה שגם בשבילך, 
שנתיים קודם מי ידע 
שיהיה בסוף אני זה שילך? 
הצל שלך רודף אותי, 
חג מעלי כלהקת זבובים, 
הניחי לי לשמוח, אהובתי, 
בהמשך חיי העצובים. "

גם לשמוע את המשפט הראשון של השיר הזה
 "מבין אשפת הרחובות, מצאת לך איזו דלת אחורית ,
 לחזור לי אל המחשבות אחרי כמעט שנתיים שהיית,
 בשבילי כמו מתה כבר, או לפחות נושמת מכשירים,
 מוטב היה לולא חזרת ,ובכלל שלא היינו מכירים"

 
נמשיך לשיר שמתחיל כמו הכותרת של הפוסט הזה בינונימי 
"הכל מסביב בינוני, מי אנונימי אני , מה אני בינוני מי אני"
השיר הזה תופס בדיוק מה לא בסדר בעולם האמיתי שלנו כרגע 
אריק פשוט אומר לכולם כמה הראליזם שלך בתור בן אדם יכול להרוג אותך 
הוא מספר איך הם רצחו את הרומנטיקה, חלומות , או את השאננות
והכל באופן הומורי וישראלי בצורה מדהימה, לא הייתי מכניסה אותו למקום שני אם לא הייתי בטוחה ב100 
אחוז שזה שיר שאני רוצה שממש תשמעו 


ולשיר האחרון, מקום ראשון שזה יום חדש נפלא 
"הופך שולחנות לעיתים רחוקות וזה רק כדי לנקות את הרצפה עם קצת מים" - מי חושב על משפטים כאלה 
"וכמובן ההורים לרוב הם עוזרים ולך זה עולה רק בשלווה ובחופש
וזה עוד נושא לשיחה בינך ובינך, על חשבונם ארוחה בטיילת של יפו 
הם נורא מודאגים שאתה לא ילד רגילוזב לא רק הדגים יש איזה משהו מסריח פה"
"העגיל בלשון , הפסנטר בסלון, הסמים בארון, לא נותנים לזה רמז?"

"ואם הזמן אתה אומר זה רק ילך ויסתדר, מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא"

0 תגובות
סרטוןאריק ברמן - רב סרן נידל חסן (לא סיפור פש...
אבל שתדעו שהכל מעולה
02/01/2015 18:42
a friend
ממתי זה נהיה כל כך קשה לענות על השאלה "מה שלומך?" ?
אני יודעת שהמצב לא טוב זה כשחבר טוב שלי שואל אותי מה שלומי באסמס ואני נעצרת ל3 דקות רק כדי לחשוב על מה לענות לו
זאת הייתה כל כך שאלה של דיבור בסיסי אבל אשכרה עצרתי את עצמי כדי לחשוב על תשובה, מה אני אגיד לו "מעולה"?
שמעולה זה בערך השקר הכי גדול שאני יכולה להגיד עכשיו?
מה אני הפיל עליו את כל מה שעובר עליי כרגע מא-ת? ואתן לו לקבל את זה? לא מספיק שיש לו בעיות משל עצמו הוא לא צריך להתחיל 
להתעסק עם הבעיות שלי.
אני רוצה לצעוק לפעמים על בן אדם אחד ולשחרר את כל מה שיש לי להגיד בבת אחת , אני כל כך כועסת כל הזמן 
עליי על אחרים ועל כל דבר שנושם וחי , אני מאבדת סבלנות ואני עייפה ובכיינית, אני מתבכיינת כל הזמן, ממתי אני עושה את זה?
אין שום דבר שאני שונאת יותר מזה שמרחמים עלי ואין שום דבר שאני שונאת יותר זה מחשיבה עצמית.
לכתוב את הפוסט הזה מעצבן אותי כי כל מה שאני עושה פה זה לדבר על פאקינג עצמי כל הזמן!
לחברים שלי עוברים כל כך הרבה דברים גם, גם להם לא קל אבל מה הם רוצים שאני עשה אם הם לא רוצים לדבר איתי על זה?
אז אני עושה את מה שאני תמיד עושה , אני לא מוסיפה להם על הצלחת, אבל לפעמים זה פשוט יוצא ממני ולכאלה שהכי לא מגיע להם לקבל את זה
על המשפחה שלי, על קושקוש ואביב וזונשי , אני כועסת עלייהם כל הזמן, אני כל הזמן מסבירה את עצמי, כל הפאקינג זמן 
והם מקבלים את זה עכשיו, ואני יודעת שהם אוהבים אותי ולפעמים אני לא מתעצבנת משטויות אבל אני מרגישה כל כך לבד וכל כך 
חסרת תמיכה לא תמיכה מההורים, לא מהחברים , לא מאף אחד.
וזה לא אשמתם, אני פשוט לעולם לא אבקש תמיכה , כמו שאני לא העיר על זה שכל פעם שהם מזמינים את תום למסיבות חצי מהגוף שלי משתתק חצי ערב, 
אתם יודעים אני לפעמים מרגישה כל כך בקבוצה הזאת עד שאני נשאבתי לתוכה, אם אני העלם לשעה וחצי מי ישים לב?
זה אשכרה קרה פעם אחת ואף אחד לא שם לב , הם ישבו להם וצחקו ודיברו בזמן שאני חוטפת התקף חרדה, ואני יכולה להאשים אותם?
בטח שלא, הם לא ראו אותי ואני בטוחה שאם מישהו מהם היה שם לב לזה שאני חוטפת התקף חרדה הם היו שם בשבילי 
למזלי גלקו היה שם , הוא פשוט שם לב לזה וניסה להרגיע אותי 
איכשהו אני תמיד מוצאת את הזמן שאני הכי צריכה חיבוק אין אף אחד בשביל לחבק אותי, אבל גם פה אני לא יכולה להאשים אף אחד כי תמיד שאני צריכה 
חיבוק זה כשאני לבד וכותבת ומתחילה לבכות , למשל עכשיו , עכשיו יותר מכל דבר אחר אני רוצה שיהיה פה מישהו לחבק אותי, רק חיבוק
לא יותר מזה, לא צריכה שהוא ידבר כי מילים לא מצליחות להכנס לי למוח כרגע ולהקלט אבל חיבוק עכשיו יכול להיות הדבר הכי מועיל בשבילי.
אבל זה לא יקרה, קושקוש לא תיפוס מחבק, את דור אני לא רואה כמעט ובכלל בזמן האחרון כי הוא כל כך עסוק
שפוזני עסוק ואם איי פעם אני אתחיל לבכות מול אביב הוא כנראה יקום וילך חח אבל זה בסדר כי זה אולי מבין הדברים שאני הכי מכבדת באביב
יש לו שליטה מושלמת ברגשות שלו ומחשבות שלו, הוא יודע להפריד מה נכון ומה לא נכון.
הבחור היחידי שיצא ממערכת יחסים של שנתיים בלי דרמות ובלי קשר עם הבחורה ומבלי להיות מבואס מזה
עומר כנראה הבן אדם היחידי שאני מסוגלת לדבר איתו אבל כרגע אני חושבת שהוא צריך הפסקה ממני כי אני כבר מרגישה ששגעתי לו את השכל 
אני כל כך מצטערת שאני לא ב100 אחוז וזה התנצלות כנה
אני כל כך מצטערת שאני בוכה וכועסת כל הזמן 
ואני כל כך מצטערת שאני כל כך לא אני כרגע 
אבל אני פשוט לא שולטת בעצמי , אני לא יכולה להפסיק את הדמעות אפילו כרגע שאני כותבת את הפוסט הזה 
אבל הכעס שלי הוא לא מכוון, הוא לא כעס אמיתי , הוא זעקה לעזרה, בבקשה תקראו אותי כמו שאני קוראת אתכם ותעזרו לי כי אתם יודעים טוב מאד
שאני בחיים לא אבקש את זה כי אני באמת שלא יכולה להיות יותר בכיינית ממה שאני כבר עכשיו.
אבל אני על מי אני עובדת, אני יודעת טוב מאד שהחברים שלי מודעים על הבלוג אבל הם לא יקראו בו, לפעמים אני תוהה עם זה ברכה שיש 
לי חברים שמכבדים את הפרטיות שלי או קללה כי פה אני מסוגלת להגיד משהו שאני לא מסוגלת להגיד להם פנים מול פנים.
0 תגובות
אז ככה זה מרגיש?
27/12/2014 18:30
a friend
אז ככה זה אמור להרגיש? כשאני שואלת את השאלה הזאת כל בן אדם שקורא את זה יכול להעלות מליון סיטואציות של הכוונה של השאלה.
לדוגמא: אז ככה זה אמור להרגיש לאבד חבר?
אז ככה זה אמור להרגיש לאהוב שוב?
אז ככה זה אמור להרגיש להתבגר?
אז ככה זה אמור להרגיש העצמאות?
אבל אצלי במוח השאלה הזאת לעולם לא נשאלת, אני התאהבתי אינספור פעמים, איבדתי חברים ורכשתי חדשים, אני בוגרת מאז שאני זוכרת את עצמי
ועצמאית מגיל 14.
כל כך הרבה חוויות שמעולם לא חיוויתי נמצאות אצלי וכל מה שאני רק צריכה לעשות זה לעמוד בפני פתח הדלת ולצאת החוצה.
אבל אז משהו עוצר אותי, אין לי רשיון עדיין, אף פעם לא הייתי בחו"ל, אמא שלי דואגת לי אפילו שאני בבית, אבא שלי לא יכול לשלם שכר דירה.
אז אני עובדת, אני עובדת כדי לממן לעצמי רשיון, אני עובדת כדי שאמא שלי תדע תמיד איפה אני, אני עובדת כדי שאבא שלי לא יצתרך לדאוג כספית לי
אני עובדת כדי שאחרי הצבא יהיה לי מספיק כסף לנסוע לחו"ל אני עובדת כי אני לא יודעת אחרת.
אני עובדת כדי לשבת בבר עם חברים ולמרות שאני יודעת ש120 שקל האלה הם עוד שיעור נהיגה או נסיעה חזרה הביתה מבלי לבקש כסף מהמשפחה שלי 
או אפילו שיהיה לי סגריה אחרי עבודה, אני מחליטה לשלם את הכסף הזה על השתייה שלי בבר, כי אחרת הם לא יבינו למה באתי בכלל, כי אחרת הם ישאלו את עצמם
למה כל כך לא כיף איתי כי אני לא שיכורה, כי אחרת אני גרוע.
שלא תבינו לא נכון החברים שלי הם אנשים טובים, אבל רובם לא חוו את הקשיים הכלכלים שאני חווה מגיל 0
אתם מכירים עוד ילדים שמגיל 8 יודעים מה המינוס של ההורים שלהם? אם הם יכולים לחגוג יום הולדת מבחינה כלכלית או לא?
אם זה זמן נכון לבקש כסף לספרי לימוד שלי או זמן נכון לדבר על הגשר בשיניים כי זה 10,000 שקלים ואמא שלי כרגע במינוס 4 אלף ואבא שלי במינוס 20.
אבא שלי עדיין לא שילם את השכר לימוד שלי ואמא שלי ביקשה ממני לא להתקשר למורה נהיגה שלי כדי שיהיה לה עוד זמן לעזור לי לשלם את החלק האחרון 
של הרשיון נהיגה שלי, והיא לא מוכנה לתת לי לעשות את זה כי היא הבטיחה לי מתנת יום הולדת ולא קיבלתי מתנות יום הולדת מגיל 15.
אבא שלי הבטיחה שברגע שהוא יעמוד על הרגלים אני אוכל לקבל פלאפון חדש אפילו שאין לי כל כך צורך באחד
כל פעם שהמחשב נייד שלי עושה לי בעיות אבא שלי נרתע טיפה כי הוא יודע שזה עוד 250 שקלים שאין לו כרגע מאיפה להפליץ אותם
נכון להיום אי אפשר להשתמש בכרטיס ויזה הראשון ולא השני רק בשלישי וגם שם התקרת אשראי לא כל כך גבוה
אף פעם לא הייתי בחו"ל, אפילו לא פעם אחת, זה היה החלום שלי להיות על מטוס מגיל 10 , אני חולה על מטוסים, יש לי ספר ענקי של מטוסים מכל העולם
המטוס האהוב עליי מכולם זה ההרקולס , ובשמו הצבאי "הקרנף" זה לא מטוס קרב, הוא לא טס מהר כמו F15 והוא גם לא כזה גדול כמו בוינג 767 
אבל הוא אורך הכנפיים שלו הם 40.41 מטרים!  והאורך שלו זה 30 מטר , הוא יכול לסחוב מעל 100 חיילים או 80 אלונקות , אתם יודעים כמה מטורף זה?
בארץ הוא צבוע בצבע ירוק חקי וחום צבאי , הוא היה טס מעל הקיבוץ שלי בגובה כל כך נמוך עד שזה כמעט היה נוגע בענפים של הבראש, שברגע שהוא היה מעליי 
אני נפלתי לרצפה מרוב שזה היה כל כך מרשים והלב שלי כל כך דפק מרוב ההתרגשות של לראות את זה.
אז אין לכם מושג כמה שמחתי לגלות שאת כל השירות הצבאי שלי אני הולכת לעשות בבסיס חי"ל אוויר.
הייתי רוצה שהחברים שלי טיפה יבינו אותי, שאני לא אצתרך לתרץ את עצמי בברים או להסביר את עצמי כשאין.
אבל הכבוד העצמי שלי והאגו כל כך בשמיים עד שאני בחיים לא אראה חולשה.
מבין הדברים הכי מביכים שאיי פעם קרו לי זה שפעם אחת ידיד שלי התלונן שאין לי 10 שקלים בנוסף למשהו שהייתי צריכה לשלם וידיד טוב שלי ראה את כל הסיפור
ומיד נחלץ לעזרה ואמר שהוא ישלם אותם, זה הביך אותי, כי אני מרגישה רע כל פעם שאני נכנסת לחובות, אני מרגישה רע כל פעם שאני לא מחזירה כסף
אז אני תמיד מחזירה, תמיד, אפילו שלא תמיד אכפת להם אם אני אחזיר או לא.
"אני חייל את מבינה? אין לי הרבה תמיד"
אז אני לא חיילת , ואני עושה לא מעט, אבל כל זה הולך לא למותרות או לכיף שלי או לשתייה לבר או להופעות שתמיד רציתי , כי כרגע ה700 האלה הולכים ל10 שיעורי נהיגה
ו600 זה לשמור לטסט, ו800 האלה, זה לנסיעות חודשיות לאבא שלי כדי שאני אראה את החברים שלי ואז נשארו רק עוד 200 אחרונים, שאיתם אני צריכה להחליט, זה 
הולך לבר? או לסגריות, לרוב הסושי מנצח 
0 תגובות
but you cannot kiss an idea
22/12/2014 02:08
a friend
קשה לי להתחיל לכתוב את הפוסט הזה, בעיקר כי אני פוחדת לדבר בכנות.
נחשו איך החברים הכי טובים שלי היום מגיבים אם הם היו נכנסים אפילו לשבריר שנייה למוח שלי.
אני אוהבת לכתוב, יש משהו נורא מרגיע ומשחרר בזה, לכן אני אוהבת גם לדמיין, המוח שלי עובד 24 שעות ביממה, אני אוהבת להכנס לפנטזיות 
אני כנראה אוהבת את הפנטזיות שלי יותר ממה שאני אוהבת את החיים שלי, כמה עצוב זה אה?
היום בנסיעה ממודיעין לבית שאן פגשתי בחור , בהתחלה לא הצלחתי למצוא איתו שום דבר במשותף חוץ מאהבתינו לגברים
 אבל הוא חיבב אותי ולי היה משעמם אז החלטתי להמשיך לדבר איתו, ככל שהוא דיבר יותר ככה יותר התמכרתי למילים שלו.
אני חושבת שהוא מבין האנשים היותר מעניינים שיצא לי לפגוש בחצי שנה האחרונה, טוב הייתה איזה מכורה להירואין שנגמלה בגיל 17 אחרי שנכנסה להריון
מבעלה ועכשיו הם בתהליכי גירושים, קראו לה דיאנה, היא והסיפורים שלה הצליחו להעביר לי נסיע שלמה בלי להניד עפעף 
אבל משהו בבחור שפגשתי היום היה כל כך מרענן , זה כאילו הוא גילה אותי מבין כל ההמון והבין שאני האדם שהכי ישמח לשמוע את מה שיש לו להגיד 
הדבר היחידי שמעניין אותי בנסיעות שלי זה האנשים שאני פוגשת, פגשתי כל כך הרבה אנשים בחיי עד שאני לא יכולה להתחיל לספור על זה, על חלקם אני עוד שומרת על קשר
חן בן 22 בינואר, האח השני הכי צעיר ליד אחותו הקטנה שכרגע בת 12, יודע לדבר צרפתית שוטפת וכרגע סיים תואר בקריאת שפת גוף וכרמינולוגיה
פתח עסק קטן של עזרה לחברות, לוקח על יעוץ 4000 שקל למפגש.
הוא הצליח לקרוא אותי תוך שנייה, אחרי השיחה באוטובוס הוא ראה שאני מתחילה להכנס לעולם משלי והוא הסתכל עליי ואמר לי, יש לך בחור בראש נכון? עניתי לו שבהחלט אפשר להגיד
דיי התביישתי להודות שכל פעם אני מפנטזת על בחור אחר, לאחר מכן הוא אמר  לי בהכי פשטות שיש "תשחררי"
"לשחרר?"
"כן, הכי פשוט"
זה היה בשעות הצוהוריים והשמיים בדיוק שלחו לי חיוך נפלאה ובדיוק נכנסנו לעמק שאני גרה בו, לא הרבה מודעים לכמות יופי שהעמק הזה יכול להפיק
אחרי שני גשמים ההרים מקבלים גוון של ירוק, השדות פורחים, הציפורים נודדות והמעיינות שקטים , העמק בחורף זה המקום הכי שליו ויפה שקיים.
אני וחן ישבנו ודיברנו על כמה שהעמק יפיפה ונכסנתי למן רוגע שאני פשוט לא יכולה להסביר, הוא נורא התעניין במה שיש לי הלגיד על העמק.
ואני נהנתי להיות המדריכה שלו.
הגענו לתחנה , הוא נתן לי את המספר שלו ואמר שאם איי פעם ארצה להתייעץ עם מישהו או לדבר איתו הוא ישמח.
אני רוצה להגיד לחן שלשחרר זה לא המומחיות הכי טובה שלי אבל אין לי דרך טובה להגיד שאני מכורה לפנטזיות שלי, היום העברתי נסיע של שעה וחצי בפנטזייה 
על בחור, לא הכנסתי לו שם, אבל במוח שלי הוא היה המערכת יחסים שלי , דמיינתי כמו תמיד את האמצע ללא ההתחלה, אותי מגיע אליו לבית ומנשקת אותו
אותי מניחה עליו את היד על החזה ומסתכלת לו בעיניים, אותו עושה פרצופים מצחיקים כל פעם שאני מתבדחת, אותו מבין את ההומור שלי , שהוא מניח את היד שלו
על הלחי שלי ומלתף לי את השיער, דמיינתי רגעי משבר, דמיינתי אותי ואותו רבים על שטות , אותו יוצא לבר עם חברים , שמתחילה איתו בחורה , ויום אחרי זה הוא 
עומד מולי ומנסה לספר לי איך הוא נישק בחורה אחרת מבלי שאני אעזוב אותו, במוח שלי אני הייתי ממש ריאליסטית, במוח שלי אני לא התחרפנתי או התחלתי לבכות
אבל כן קמתי והלכתי , התחלתי לדמיין את הנסיון שלו להתקשר אליי כמה פעמים אחרי שעזבתי את הבית שלו, דמיינתי אותי מסננת אותו, דמיינתי אותו עומד בפתח של הבית 
שלי במודיעין ולאחר מכן אותי מכניסה אותו לבית שלי , למרפסת שלי ואנחנו מדברים על הצעד הבאה.
זה כל כך הרבה דמיונות, אבל מה שמצחיק אותי שאפילו בפנטזיות שלי אני לא מצליחה למצוא את עצמי לא ריאליסטית , כל הגברים שיצאתי איתם חוץ מהאחרון לא 
הצליחו להשאר נאמנים אליי , אז למה הבחור שבמוח שלי כן יהיה?
אבל באיזה שהיא צורה הצלחתי לסלוח לו, אומרים שאדם שנכנע לפנטזיות שלו הוא אדם שאינו מרוצה מהחיים שלו, אז מה אפשר להגיד עליי שאפילו בפנטזיות שלי 
אני לא הכי מרוצה?
באיזה מקום אני רוצה להגיד שטוב לי מהרווקות ואני עוד צעירה וכל החיים לפני
אבל אז אני נכנסת לפנטזיה, שבו יש לי גבר במיטה, שאני מחייכת יותר, שאני בטוחה בידיים של אחר ושאם אני אצא מהפנטזיה הזאת אני אתעורר לספה בדירה של אמא שלי 
רואה סרטים , אוכל אפרופו עם גבינה אבל בעיקר לבד.
אני מנסה להתחמק מלפנטז אבל זה כל כך הרבה יותר כיף.

I've witnessed first hand the power of ideas, I've seen people kill in the name of them"
, and die defending them... but you cannot kiss an idea, cannot touch it, or hold it... ideas do not bleed,
 they do not feel pain, they do not love..."-v for vendetta 
2 תגובות
have a cigar
19/12/2014 21:11
a friend
בהתחלה אתה נולד וברגע שאתה פותח עיניים הם אומרים לך כל הכבוד כי פתחת עיניים לראשונה
לאחר מכן הם מוחאים כפיים כאשר התגלגלת מהבטן לגב 
הם מריאים כשהצלחת להרים את עצמך, צעד ראשון ובוכים כשאתה אומר בפעם הראשונה את המילה "אבא"
לאחר מכן אתה נכנס לבית ספר, טוב אני לא יודעת מה איתכם אבל אני ביסודי הייתי מחוננת , רק מאיות , על כל 100 הייתי מקבלת מחיאות כפיים ואת השוקולד שאני הכי אוהבת כי זה היה ההסכם 
כשנופל לך השן הראשון אתה מסתכל ורואה את האמא מורידה דמעה קטנה ודוחפת לך 20 שקלים מתחת לכרית ורואה איך היצירה שלה גודלת 
ואם השנים כל דבר שאני עשיתי היה גאווה להורים שלי, הראשונה מהמשפחה שסיימה בגרות מלאה! הראשונה במשפחה שהוציא ראשיון מתחת לגיל 20.
הם תמיד דאגו להזכיר לי כמה אני אדם חזק ולא שבירה וכמה אני מודעת לסביבה , הייתם צריכים לראות את הדמעות של אמא שלי כשהיא גילתה שהכנסתי לחשבון שלה 1000 שקל כל חודש שהמצב הכלכלי שלה היה קשה ואני תמיד הייתי עם מוסר עבודה ותמיד נהנתי בלעבוד ולא לבזבז את הזמן שלי.
אבל אני לא אדם חזק, כלומר אני כן אבל רק כי אני מסתכלת על הכל בפרופורציה.
ללא שום ספק אני הגאווה של ההורים שלי, תמיד מחייכת, תמיד שומעת את האמת ותמיד נותנת אותה ותמיד לא פחדה מקשיים.
אז תנחשו כמה הם היו מופתעים לקבל שיחת טלפון מהמשטרה שמבשרת להם שהבת שלהם בת ה16 נמצאת אצלהם כי האקס שלה התקשר כאשר לא ידע מה עוד לעשות כדי לעצור אותה מלהתאבד.
היו הרבה מאד תירוצים, היו הרבה מאד סיבות, שהיום במבט לאחור לא משתווים לאותם 3 ימים שעברתי מאותו יום.
הראש כאב , הלב דפק , הכל היה מסוחרר והמעט שאני זוכרת מאותו יום זה אותי יושבת לסגריה עם שוטר שנתן כרגע לקטינה סגריה עם המחשבה של "אם רק סגריה תעזור לילדה הזאת ממולי"
אתה מלא בכל כך הרבה סערת רגשות, אני הייתי כל כך עצבנית, כל כך עצובה, כל כך לבד בעסק אבל בעיקר כל מה שאתה זוכר זה את הבושה.
והדבר היחידי שלא רציתי לראות זה את הפרצוף של ההורים שלי, התחננתי בפני המשטרה שמצידי שיקחו אותי למעצר רק לא לראות את המבט של ההורים שלי
כי כמו שחשדתי מאותו יום לא ראיתי יותר את הניצוץ גאווה בפנים של ההורים שלי, רק פחד , אמא שלי לא עצמה עין בשבוע הראשון.
ואני? אני רק בכיתי, זה לא כי לא הייתי רגוע , פשוט הבכי הזה היה הדבר הכי משחרר שאיי פעם חוויתי , כל כך משחרר עד שאפילו טיפה התמכרתי אליו 
יום אחרי אמא שלי לקחה אותי למחלקה פסיכיאטרית כדי שיאבחנו אותי אם אני אובדנית או לא, כל כך הרבה שאלות פולשניות, כל כך הרבה בכי, כל כך הרבה רצון לקום וללכת משם
הפיסכיאטרית איבחנה אותי כלא אובדנית בכלל "כל הכבוד לך הגר, את פחות פסיכית ממה שחשבתי" אמרתי לעצמי
באותו ערב אמא שלי אישרה לחברים שלי לבוא לבקר, כל כך לא רציתי שהם יראו אותי במצב הזה.
ויום לאחר מכן ארזתי את כל החפצים שלי, ועברתי לצפון , לא שלחתי אסמס לאף אחד, לא התקשרתי, תמיד שנאתי פרידות וזאת הייתה אחת מאד קשה
השיחה היחידה שאני זוכרת הייתה השיחת טלפון מהחבר הכי טוב שלי עידן, לא היה לו שמץ של מושג מה קרה , הוא פשוט סתם התקשר כדי לבדוק מה שלומי
רק מה"הלו?" שלי הוא שינה טון דיבור ושאל מה קרה, מהשתיקה שלי הוא הבין שמה שאני והוא הכי פחדנו קרה, נשברתי אחת ולתמיד 
הוא לא דיבר הרבה, רק שמע אותי בוכה בשקט בטלפון ואמר לי "את בן אדם מדהים את יודעת את זה? את חזקה הגר גם אם כרגע זה לא נראה ככה  ולא משנה מה יקרה אני תמיד יהיה כל כך גאה בך"
מאותו רגע אני ידעתי שאני אוהב את הילד הזה לשארית חיי.
כשאתה פותח חיים חדשים, הכמה חודשים הראשונים הם להתגבר על אבל, התחלתי בהכחשה, דיברתי כל יום עם כל החברים שלי ממודיעין כל יום , אחר כך כעס , כעסתי כל כך על עצמי שנתתי למצב הזה להגיע לאן שהוא הגיע
לאחר מכן התמקחות, אני אעשה הכל כדי להחזיר את הגלגל לאחור ואז הגעתי להשלמה.
זה קרה, זה היה ידוע שזה יקרה, כנראה שזה היה צריך לקרות.
אני לוקחת את היום הזה איתי לכל מקום שאני הולכת אליו, אני הבטחתי לעצמי שלעולם לא אתן לעצמי להרגיש ככה.
אני מזכירה לעצמי כל יום את המשפט הבאה
"הגר, את יפה, את חכמה ואת חזקה"
אני אקח את היום הזה ואשתמש בו להזכיר לעצמי מתי אני צריכה להבין שאני צריכה שינוי.
כשקיבלתי את התאריך גיוס שלי ולאן אני מתגייסת בכיתי כי ראיתי עוד הפעם את הניצוץ גאווה בעיניים של אמא שלי
אני יפה, אני חכמה ואני חזקה, ואני לעולם לא אשכח את זה.
התקופה הזאת תמיד תחרט לי בזיכרון כאשר השיר הזה ליווה אותי בכל התקופה הזאת
2 תגובות
סרטוןPink Floyd - Have A Cigar
« הקודם 1 2 3 4 5 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תנו לי לשתות
"בגיטרה מזייפת, היא קוראת לה החיים , היא נגנה אקורד אחד נקי"
תמיד התחברתי למשפט הזה של השיר, "היא" דימתה את החיים שלה לגיטרה מזייפת, למשהו שלא פועל נכון, ואז הוא אומר "היא ניגנה אקורד אחד נקי" זה אומר שהיא כביכול עשתה משהו נכון.
welcome to my nightmar
את השיר הזה הכרתי מבן אדם שחפר לי עליו כל כך הרבה עד שאפילו לא נתתי לזה צ'אנס, לפני כמה זמן חזרתי לקרוא ספר שסיימתי לפני שנתיים
והבן אדם הזה דיבר על השיר הזה
welcome to my nightmare של אליס קופר
אני חושבת שעכשיו כל פעם שאני שומעת את השיר הזה אני מרגישה כאילו הוא נכתב עליי
Welcome to my nightmare, I think you're gonna like it, I think you're gonna feel you belong.
A nocturnal vacation, unnecessary sedation, you want to feel at home 'cause you belong.
Welcome to my nightmare whoa, ho, ho, ho...

Welcome to my breakdown.
I hope I didn't scare you.
That's just the way we are when we come down.
We sweat and laugh and scream here.
'Cause life is just a dream here.
You know inside you feel right at home, here.
Yeah, Welcome to my nightmare yeah, hey, hey, hey...

Welcome to my nightmare
I think you're gonna like it
I think you're gonna feel you belong
We sweat and laugh and scream here
'Cause life is just a dream here!
You know inside you feel right at home, here