עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סיפורים  (32)
פתקים  (28)
שירים  (14)
ארכיון
שוב על הרכבת
06/12/2018 12:22
ג'ינג'ית
פתקים
כבר הרבה זמן שלא כתבתי לך מילים אמיתיות, מתחבאת מאחורי סיפורים ופנטזיות. 

זה כמה ימים שאני בעניינים עם עצמי ועם הדבר הזה שלנו, בעיקר בגלל שכמה שבער בי - מאז שחזרתי לא הצלחתי למצוא את המרווח הנכון לשתף אותך בחוויה ואתה מצידך לא משכת בחבל שזרקתי לך כמה פעמים. 
אולי זו הסיבה שהקנאה הכתה בי ונשארה לכרסם.

זו תקופה שבה הכל בפיזי, גם כל השיחות והמילים שנכתבות, וכשמשהו מתחיל להיאמר אתה ישר נרתע וחותך ומחזיר אותו לתלם שלך. שלא תבין לא נכון, זה נעים ומחמיא ומטריף ואני יודעת שכל זה לא היה יכול להתקיים בכאלה עוצמות אם לא היה שם בסיס רגשי חזק, אבל איכשהו יוצא שאני מחפשת אצלך בדיוק את הדברים שאתה מנסה לברוח מהם, ואני לא בטוחה אם זה באמת לא מעניין אותך או שאתה רק מתחמק כמה שאפשר ממה שאתה לא יודע להתמודד.

שוכבים חבוקים והמילים מתחילות לעלות ולבוא, וכל פעם כשהן עולות על גדותיהן ומאיימות לפרוץ החוצה אני ממלאה פי זין ומדחיקה אותן חזרה.
אני רוצה להגיד לך שדי לי, אבל לא יכולה לשקר לעצמי כי באמת אני רוצה אותך עד בלי די ובכל מקרה לא בנויה כרגע להתמודד עם כאבי גמילה.

אני יודעת שמה שעולה היום ירד מחר ויעלה שוב מחרתיים, אצלך או אצלי, כי הנדנדה ורכבת ההרים הן חלק מהלונה-פארק המופלא שיצרנו לנו וזה, כנראה, גם חלק מההתמכרות.

תודה על אתמול, זה עשה לי שקט. החזיר אותי לאיפוס, למרות שבאתי עם חשש. תודה שאתה יודע מתי להיות עדין ומתי לפרוץ את גבולות האגרסיביות, תודה שאתה יכול גם להשתיק. תודה על שאמרת לי "בפעם הבאה...", זה חלק גדול ממה שהייתי צריכה.
0 תגובות
סופשבוע בניו-יורק - חלק 5
25/11/2018 04:01
ג'ינג'ית
סיפורים
הדרך למלון עוברת בשתיקה נעימה, היד שלי בכיס המעיל שלך וכל אחד עם מחשבותיו. אני נזכרת איך אני נוחתת בניו-יורק, צועדת במסדרונות נמל התעופה וכל מה שאני רוצה זה למלא את הגוף שלך בנשיקות. הפרפרים בבטן ניעורים משנתם בזה אחר זה, ממלאים את החלל במשק כנפיים חרישי וצובעים את העולם בגעגוע. אני תוהה אם תסכים לקבל אותי ככה כמו סופגניה לקראת חנוכה אחרי שבועיים של אכילה בלי הכרה וכמעט אפס פעילות גופנית, פתאום חוששת מה יהיה אם לא תגיע. אני קוראת את ההודעות שלך כמו תרופת הרגעה "מקווה שאת נהנית" "חזרי (כבר) בשלום" מוודאה את הכתובת שאני זוכרת בע"פ.
נהג המונית לא הסכים לקחת אותי ישר למלון, התעקש לעבור בטיים-סקוור, כי לא יכול להיות שאני לא אחווה לפחות קצת את ניו-יורק. אני לא מספרת לך את כל זה, רק נהנית מהשקט ועוטפת את היד הקרה שלך בתוך המעיל.
המעלית לא מגיעה ואני רצה אחריך במדרגות. אתה מוציא מפתח לפני שאני מספיקה לפתוח את התיק ונותן לי להכנס לפניך. שני סיבובים של המפתח ואני כבר מחממת את הפנים הקפואות שלך בין שתי כפות ידי.
אתה מוריד את המעיל שלך ואז את שלי ותולה אותם על הדלת. "אתה חייב להשתין" אני אפילו לא שואלת "איך ידעת?" "נו, לך כבר, אני לא יכולה לחכות לך כל כך הרבה".
לא יודעת מה לוקח לך כל כך הרבה זמן, אבל כשאתה יוצא מהשירותים כבר סידרתי את המזגן והחלפתי בגדים. יושבת על קצה המיטה הגדולה, משלבת רגל על רגל שיוצאת מתוך חצאית לבנה עם גימור סגול בהיר שמעליה חולצה מכופתרת בצבע תואם.
אתה מתקרב אלי - "קודם תוריד את הסוודר והחולצה".
אתה מוריד את הסוודר, לרגע נחשפת פיסת עור מהבטן שלך ובלוטות הטעם שלי מתחילות להתעורר. אתה פותח את החולצה לאט להכעיס, כפתור אחרי כפתור בתשומת לב מלאה לכל אחד מהם, כאילו מתעלם מנוכחותי ותאוותי, עומד מולי במראה הטוטאלי שלך בג'ינס בלי חולצה, ואני מתאפקת לא לקום לטרוף אותך כמו שאתה.
אתה נעמד לרגע ומיד יורד למולי וכבר הראש שלך בין הרגליים שלי מלקק וטורף כל מה שנקרה בדרכך אל דלת הקסמים. אתה מפסק לי את הרגליים ונכנס עוד פנימה, אוחז בירכיים משני הצדדים כאילו לוודא שלא אסגור עליך את השער. הפער בין הרוך של הלשון לעוצמת האחיזה מרעיד אותי ואתה מפסיק לרגע וחוזר, מרים לי רגל אחת וזה גורם לי לשכב על הצד. אני מקערת את הגב לכיוונך, פותחת לך את החגורה ואת הכפתורים ומושכת אותך אלי. הרגל שלי נשארת למעלה, נשענת לך על הכתף בזמן שאתה נכנס לתוכי כל כך חזק ועמוק שאני לא צריכה יותר משתי פעימות כדי לשאול אותך איך אתה רוצה לגמור.
"מילאתי את האמבטיה" אתה עונה. אני מורידה את הרגל מהכתף שלך לצד השני כשאתה עוד בתוכי ונעמדת על שש לפניך, אתה מחזיק לי באגן ומצמיד אותי אליך "בוא נלך לאמבטיה" אני משתחלת ממך וקמה מהמיטה, עדיין בתחתונים וחולצה. אתה מוביל אותי לאמבטיה בחיבוק. אנחנו נעמדים ליד האמבטיה ואני פותחת כפתור ראשון, אתה מזיז לי את היד "תני לי" ופותח כפתור שני. "עכשיו תורי" אני אומרת ולוקחת צעד אחורה, מתחילה להזיז את האגן, פותחת כפתור שלישי, החזיה מתחילה לבצבץ, אני משחקת בשולי החולצה, מסתכלת עליך במבט מתגרה, פותחת כפתור נוסף ומזיזה את הגוף, רוקדת בלי מוזיקה. עוד כפתור והחזיה כבר חשופה כולה, אני מעבירה יד אחת לאורך השד מלמעלה אל מתחת לחזיה, משחקת בשתי אצבעות עם הפטמה שמתקשה, ביד השניה פותחת עוד כפתור. נשארו עוד שני כפתורים, אבל אתה כבר נצמד אלי, ביד אחת מדביק אותי אליך דרך המותניים, ביד השניה פותח לי את החזיה ויונק את השד החשוף. אני משחררת את מה שנשאר מהחולצה ומכניסה רגל אחת למים החמים ואז את השניה, אני גולשת לתוך האמבט, מכוסה בקצף לבן, נוגעת בעצמי, חופנת שד ומגרה דגדגן. "אתה נכנס?" אתה עומד מעלי ומסתכל "עוד לא, תגעי בעצמך", אתה משחק באיבר שלך ואני מהופנטת לגוף הסקסי שלך, לבטחון העצמי שלך, לכמה אתה מודע או שלא למה שאתה גורם לי. המים החמים עוטפים ומלטפים, אני עוצמת עיניים וחווה את המגע בעוצמה גבוהה יותר. יד אחת מענגת ולוחצת ונכנסת למטה, יד שניה מלטפת את כל הגוף. אני רוצה להיות סקסית בשבילך, רוצה שתהנה ממני. הגוף מתפתל בלי שליטה. היד שמלטפת את הגוף נשלחת לעברך, לופתת את האיבר המתפוצץ שלך, עצם המגע הרטוב והחם גורם להתפרצות געשית לבנה ישר לתוך מי האמבטיה. "אני מצטער, לא רציתי לגמור כל כך מהר" "סליחה, שהגמרתי אותך, אני אפצה אותך" אני מתרוממת לצאת, "אל תצאי, המשיכי ליהנות" "המים התקררו כבר, אני צריכה שתחמם אותי" אתה נותן לי מגבת והולך למיטה, מחכה לי מתחת לשמיכה כפי שאני אוהבת - שוכב על הגב עם ידיים מאחורי הראש. אני נכנסת למיטה ומתכרבלת בתוכך בחצי תאוותי ולב מלא בתודה


------ המשך יבוא (אולי) -----
0 תגובות
סופשבוע בניו-יורק - חלק 4
19/11/2018 22:46
ג'ינג'ית
סיפורים
מהשולחן הפינתי שלנו אפשר לראות את הבר, את הכניסה ושניים-שלושה שולחנות, כי שאר השולחנות שקרובים יותר לבמה נמצאים מאחורי הפינה שסגורה ע"י שולחן סנוקר. בעצם נכון יותר לומר שאתה יכול לראות את כל זה, אני יושבת מולך ורואה רק אותך ואת הקיר עם פיתוחי העץ שמאחוריך. השולחן שלנו, עגול מעץ כבד ורגל מרכזית, קצת מתנדנד בכל פעם שמישהו מאיתנו מרים או מוריד את הכוסית שלו.
אתה מוזג את שארית היין לשתי הכוסות ואנחנו מרימים לחיים, מסתכלים אחד לשניה בעיניים. "תודה", "תודה לך". "תודה שאתה פה ובכלל תודה שאתה", אני מרגישה את הרגל שלך עולה במעלה הרגל שלי מתחת לשולחן. אני מתקרבת אליך עם הכסא ושמה יד על הירך שלך. "אפשר לנשק אותך?" אתה מקרב את הפנים שלך לשלי ואני נותנת לך נשיקה על הלחי. "נעים לי להיות איתך".

הלהקה מנגנת מוזיקה שקטה "בוא משחק" אני מחווה לכיוון השולחן סנוקר. אתה מחייך, "אני אקרע אותך" "בשביל זה אני פה". אנחנו קמים לעבר השולחן, אני מוציאה מטבע, מסדרת את הכדורים. "תפתח, אני גרועה בזה" אני אומרת בחצי התגרות. אתה נותן מכה ראשונה - פאם! הכדורים עפים לכל עבר, אף כדור לא נכנס.
אני לוקחת מקל מניחה יד על השולחן ומתחילה לכוון למכה "מה זו האחיזה המוזרה הזו?" אתה שואל, "ככה אני מחזיקה, תמיד עובד" נותנת מכה, כדור בפנים "מה אתה מופתע?" אני נעלבת מהפרצוף שאתה עושה לי. מכוונת שוב, מכה - כלום לא נכנס. אתה רוכן אל השולחן, מכין את המקל - בום! כדור בפנים, שוב מתכופף, מכוון, אני עומדת מולך ונבלעת בעיניים שלך שמצטמצמות בריכוז, עוד כדור בפנים, אבל הכנסת את עצמך לסנוקר, מכה קשה. אתה מסתובב סביב השולחן, מחשב עמדות, אני מסתכלת על ההליכה שלך, על התחת שזז בתוך הג'ינס, על החולצה שרוקדת על פלג גופך העליון למרות כל הסרבול של הבגדים. אתה מוצא את הזווית, נשען על השולחן, הכדור בפנים! יחד עם הלבן.... "אין ספק שאתה יודע להכניס", שוב מתגרה בך.
אני מניחה את הכדור על הקו "שתי מכות", אתה מזכיר לי "ברור....". 
הכדורים שלי קלים, אני מכה פעם ראשונה - כדור בפנים! אבל הלבן נעצר לו בנחת באמצע השולחן. אני הולכת לצד השני וחוזרת, רוכנת קדימה,  היד על השולחן, המקל בין האצבעות, האגן שלך נצמד לי לישבן.
"לא חושבת שזה חוקי" 
"רק רוצה לעזור לך עם המקל"
"אני יודעת להסתדר יופי עם המקל, רוצה לראות?"
אני מסתובבת אליך ומכניסה יד עמוק עמוק לתוך התחתונים שלך, לוחשת לך "תן לי להכניס"
"לא פה" "אז בוא נלך מפה" "עוד מעט, אני רוצה להחזיק עוד קצת, אני אוהב את התחושה הזו". אני מסתובבת חזרה לשולחן, אבל כבר לא מרוכזת בכלל והכדור עף מחוץ לשולחן ונוחת בפינה שמאחורי השולחן שבו ישבנו. אתה הולך להרים אותו ואני אחריך, דוחקת אותך לפינה, מתחככת בך לצלילי המוזיקה המרחפת בחלל החדר. אתה עוטף אותי בידיים ומתקרב לנשיקה, אני נשענת לאחור, לא נותנת לך להתקרב, מניחה שתי ידיים על החזה שלך ומתרחקת ממך, רוקדת מולך נוגעת לא נוגעת, אתה מזיז את האגן, מתקרב ומתרחק. המוזיקה נשמעת משהו מוזר כמו רגאיי ברזילאי, לא משהו שאתה יודע לרקוד, אני מזיזה את עצמי מולך, נעה בתנועות אגן מעגליות, יורדת לאט לאורך גופך ועולה חזרה, מחליקה יד על הגוף החטוב, יורדת עם האצבעות מהרכה לצוואר, מניחה שתי ידיים על הכתפיים שלך, מרפרפת שפתיים על שפתיים. אתה מנסה לתפוס אותי - לנשוך לי את השפה, אבל אני מסתובבת ומצמידה את התחת שלי למכנסיים שלך שכמעט נקרעות מהגבעה שמתנוססת בתוכן, זזה בחושניות מצד לצד. אני מרימה ידיים ואתה מחבק אותי במותניים, מעלה את הידיים על גופי מתחת לחולצה, חופן לי את השדיים, אני מעבירה את הידיים עוד אחורה למאחורי הראש שלך וממשיכה למטה. אני שוב מסתובבת בקצב המוזיקה ונעצרת עם הפנים אליך, מתרחקת ממך. אתה תופס אותי, מצמיד אותי אליך ולוחש לי באוזן "בואי נלך מפה, אני מוכן"



------ המשך יבוא -----

*אפילו בפנטזיות שלי אני לא מצליחה לתת לך לזיין אותי על שולחן סנוקר בפאב אפל
2 תגובות
רגע
18/11/2018 22:01
ג'ינג'ית
פתקים
לרגע התבאסתי שלא יכולתי לדבר, אבל אחרי עוד רגע התמלאתי שמחה על שהתקשרת. אל תדאג, ניו יורק בדרך
0 תגובות
סופשבוע בניו-יורק - חלק 3
05/11/2018 20:51
ג'ינג'ית
סיפורים
"אני מת מרעב" אתה לוחש לי באוזן, אבל לא מראה סימני תזוזה "אני לא חושבת שתמצא פה בורקס" אני עונה לך באותו קול מנומנם. מרגישה אותך מחייך. 
"מה אתה רוצה לאכול?"
"אותך"
"לא נראה לי משביע"
"נכון, את רק פותחת לי את התיאבון"
"פותחת לך מה שתרצה. רוצה לרדת לאכול?"
"רוצה לרדת לך"
"גם לזה יהיה זמן, בוא נקום".
שנינו נשארים לשכב, כל כך נעים לי ככה שבאמת לא בא לי ללכת לשום מקום. 
אתה מזיז אותי ממך ומנשק אותי לאט, אחר כך אתה קם. אני עם עיניים עצומות, שומעת אותך נכנס למקלחת, פותח את המים. אני יודעת שאם אבוא אחריך לא נצא מפה לעולם, אבל לוקח לך יותר מדי זמן ואני לא מצליחה להתאפק, אז אני קמה ובאה לפתח חדר הרחצה. עומדת בדלת ומסתכלת על הצללית שלך מבעד לוילון.
אתה יוצא מהמקלחת עירום ורטוב, העור השקדי שלך מבריק מטיפות מים שגולשות על הגוף השרירי שלך, נוזלות על הגב ומראות לי את הדרך לישבן. אני כורעת על ברכי ומפלסת דרך עם הלשון בין שני הישבנים שלך כלפי מעלה ואז שוב למטה ובין הרגליים עד לצד השני, מגיעה לבסיס שק האשכים וחוזרת לישבן. היד הולכת קדימה באופן אוטומטי ואני מתענגת על פלג הגוף התחתון שלך בזמן שאתה מתנגב מעלי.
אתה נכנע לי עוד רגע ויוצא חזרה לחדר.
אני לא מתקלחת. אוהבת להשאיר על עצמי את הריח שלך, אוהבת להרגיש את הדביקות שלך בין הרגליים שלי, אוהבת ללקק את הטעם שלך מהאצבעות והשפתיים שלי כשאתה לא שם. מסדרת את עצמי רגע ויוצאת גם אני אל החדר להתלבש.
"מה נאכל?" אתה שואל כשאתה עם הגב אלי, "מה שבא לך" אני עונה תוך כדי חיפוש אחר הג'ינס והחולצה שלי בתוך המזוודה. כשאני מרימה את הראש עם הבגדים ביד ורק תחתונים לגופי אני רואה אותך עומד מולי בג'ינס בלי חולצה. החזה השרירי שלך מתנשא מעל הבטן המוצקה, קורא לי לגעת בו. אני מתקרב אליך ואתה מועד אחורה אל הכורסא. מתיישבת עליך והפטמה שלי בדיוק בגובה השפתיים שלך אתה מלקק ויונק אותה בזמן שאני מזיזה את האגן מעליך ולא מרגישה אותו מתקשה, כי מהתחלה הוא כבר מילא את החלל.
"נלך לאכול" אני לוחשת לך באוזן ויורדת ממך.

סוף סוף הצלחנו לצאת מהחדר. מחכים למעלית, אתה לא רגוע. 'מה יהיה איתך?' אני חושבת לעצמי, 'אין פה אף אחד...'.
נכנסים למעלית "כתבתי לך פעם על מעלית" אני נצמדת אליך, אתה לא מתרצה. "רוצה שנזמין משהו לחדר? אתה לא רגוע, אי אפשר להסתובב ככה"
"לא, אני בסדר", אתה מחזיר לי חיבוק.
אנחנו יוצאים ואתה נותן לי יד. החום שלך מתפשט לי בכל הגוף ואני חושבת על זה שפעם היינו נכנסים ככה לחדרים, כשאני נותנת לך להוביל ומרגישה הכי בטוחה בך.

"אני רוצה לצאת" אני אומרת-שואלת, "בסדר" אתה עונה הכי פשוט.
קריר, אנחנו הולכים חבוקים כמו פעם, בגיל 16. מדברים, צוחקים, מספרים חוויות מהשבועיים שחלפו מאז נפגשנו בפעם האחרונה.

עוברים ליד לונה פארק "קטן" (הכל יחסי, בכ"ז, ניו-יורק...) יאאאא.... איך אני אוהבת לונה פארק!!  נדלקות לי העיניים "בוא נכנס!!" אני מושכת אותך פנימה, עומדים במרכז הפארק, כל כך הרבה מתקנים ובא לי הכל, לא יודעת על מה לעלות קודם, הכל נראה כל כך טוב... 
"בוא לגלגל הענק!"
"מה לגלגל הענק? מה, אני ילד? אם כבר בואי נלך לרכבת הרים הזו" אתה מצביע על המסילה שנמצאת מעלינו וחוצה בלופים את כל הפארק
"אי אפשר להיות בלונה פארק ולא לעלות על הגלגל הענק, חוץ מזה שלהיות שם *איתי* זה ממש לא לילדים..." אני מחייכת ואתה זורם.
אנחנו עומדים בתור ואני לוחשת לך "הבחור מאחורי לא מפסיק להצמד אלי" אתה מושיט יד לישבן שלי ומעמיד אותי מלפניך. שם לי יד על המותן, לשמור שאף אחד לא יתקרב. 
אנחנו עולים למתקן, מתיישבים, חוגרים, אני שמה לך יד על הירך, חיוך ענקי, אני מאושרת, להיות כאן, להיות אתך, להיות בעולם, לשחק את המשחק. אלה המקומות שיוצאת ממני הילדה הקטנה השמחה שלא עושה חשבון. 
מניעה את היד על גבי הירך שלך, הגלגל מתחיל להסתובב. עולה טיפה ונעצר, עוד קצת עולה ונעצר, כשכל האנשים על הגלגל ואנחנו קצת יותר מרבע הגובה, מתחיל הסיבוב. היד שעל הירך עולה עוד ועוד למעלה, נכנסת מתחת לחולצה שלך בזמן שהיד שלך זוחלת במעלה המכנס שלי וחודרת פנימה מתחת לבטן.
הג'ינס שלי צמוד, אבל לא יותר מדי ואתה מגיע יחסית בקלות לקו התחתונים, מעביר אצבעות לאורך הגומי.
היד הקרה שלי מתחת למעיל מעבירה בך צמרמורת ועם קצות השערות שמזדקפות, מזדקף עוד משהו בתוך המכנסיים. אני עדיין לא מסתכלת עליך, מנסה לפתוח את הכפתור בזמן שהאצבעות שלך בוחנות את איכות הגילוח למטה. אני מרימה מעט את האגן, מנסה לרמוז לך להתקדם עוד קצת, אתה משחק בעדינות עם השפתיים התחתונות ומשולש הזהב שביניהן. 
אני רוכנת לעברך, אתה הודף אותי "לא כאן" אני מזיזה לך את היד, "תהנה מהנוף" והוא כבר בפה שלי, מתרטב, מתלקק, נשאב, אתה נאנח בקול, מגביר את הלחץ וגולש עם האגודל לפתח מנהרת הקסמים הרטובה שלי.
אני לא יודעת איך ניו יורק נראית מלמעלה כי במשך שני הסיבובים הבאים הראש שלי בין הרגליים שלך ואני רואה כוכבים.

אנחנו יורדים מהגלגל הענק, אני מנגבת את הפה "בוא ילד, נלך לרכבת הרים"
אין תור ואנחנו עולים מיד "עכשיו נראה אותך, צורחת מפחד או מדברים אחרים". מתישבים, חוגרים, אתה לא מחכה שהרכבת תתחיל לסוע, דוחף לי יד למכנסים, מכניס שתי אצבעות ועם האצבע השלישית מעסה את הדגדגן במעגלים. אני מתפתלת על הכיסא, הרכבת מתחילה ליסוע. אני מרימה ראש ואתה מנשק לי את הצוואר "תוציא את היד, זה מסוכן!!" לופ ראשון, צווחת העונג שלי מתערבבת עם צווחות הילדים מאחורינו. הרוח הקרה מרעננת את הגוף הלוהט שלי. אני לא מחוברת למושב, לא יודעת מאיזה ריגוש מופיע הרטט בתחתית הבטן - זה אתה או הסיבוב של הרכבת "איך אני נהנית לצעוק" אני צועקת לך בסיבוב השלישי כשהאצבעות שלך נכנסות עמוק יותר מכוח הצינטריפוגה. אני אוחזת חזק בידית לפני שאני מתפרקת ופורקת את כל מה ששמרתי בארבע שעות האחרונות מאז הבאת אותי לשיא במקלחת.

אנחנו יורדים מהמתקן "עכשיו אפשר ללכת לאכול?"




----- המשך יבוא -----

2 תגובות
סופשבוע בניו-יורק - חלק 2
19/10/2018 16:40
ג'ינג'ית
סיפורים
כשאני יוצאת מחדר המקלחת אתה כבר שוכב על המיטה הענקית, שוקע בשמיכה כשרק תחתונים לגופך.
שוכב על הגב, הידיים מאחורי הראש, העיניים שלך עצומות, אבל אני יודעת שאתה לא ישן. עטופה במגבת אני מסתכלת בפליאה על הגוף המסותת שלך שמפליא אותי כל פעם מחדש. הפרפרים ניעורים משנתם והבטן שוב מתמלאת בהתרגשות הזו של הציפיה. 
אני לובשת תחתונים ושמלה בלי חזיה ומזדחלת על ארבע מרגלי המיטה אל בין הרגליים שלך. מניחה לשון צמאה על הבטן שלך ועולה איתה למעלה, השיער הרטוב מלטף אותך בהמשך לגוף שעולה ומתחכך מהתחתונים לצוואר וחזרה.
אני מבחינה בקצה חיוך של הנאה עייפה ואתה מוציא יד אחת מתחת לראש ומחליק אותה בעדינות על הגב שלי, מעביר בי צמרמורת.
אתה מתקשח תחתי ואני נהנית מהמגע שלו דרך הבגדים בין צמד העופרים שלי. מחכה שתתעורר ותתנפל עלי, אבל אתה נרדם.

אני נשכבת לצדך נשענת על ידי הימנית, מסתכלת עליך ועדיין מתקשה להאמין שאתה פה, שאני פה, שלקחת את הפנטזיה שלי 200 צעדים קדימה. מניחה ראש על השקע האהוב עלי מתחת לכתף שלך ומטיילת עליך באצבעות קלילות, בציפורניים עדינות. בא לי לטרוף אותך אך במקום זה נרדמת לקול הנשימות הקצובות שלך.

שוב אני מתעוררת מהלשון שלך. מלקק לי את השפתיים ואני בולעת אותך בנשיקה. הגוף שלי צמוד לשלך, הרגליים משולבות זו בזו, שוב מרגישה את הקשיחות דרך הבגדים. היד שלי מחליקה על הגב שלך אל מתחת לתחתונים, אוחזת בישבן ומצמידה אותך עוד קצת אלי - כמה שאפשר. אתה מתרחק טיפה רק כדי מרווח צר שיאפשר לך להוריד את התחתונים ולהרגיש את הבד החלק של השמלה שלי. נע קדימה ואחורה בתנועות קטנות בזמן שאני מרימה לעצמי את השמלה ומסיטה את התחתונים שלי כדי לתת לך להרגיש את הרטיבות שלי בקצה הכיפה שלך. טיפות מתערבבות בטיפות. אתה מרים לי רגל וזה גורם לי להשכב על הגב. אני מעבירה את הרגל המורמת אל מעל הכתף שלך ומאפשרת לך חדירה ישירה ועמוקה אל תוך תוכי נבכי גופי. מרימה מעט את הראש כדי לראות והגירוי לא מפסיק להתעצם. העולם נעצר ואתה ממשיך, כל הגוף מתכווץ, מכין עצמו לשחרור, לרפיון הגדול שיגיע אם רק תמשיך כמו שאתה עוד שניה או שתיים.. ואתה יוצא ממני ברגע הקריטי "רגע, תני לי, אני לא רוצה לגמור" 
לא אכפת לי מה אתה רוצה
אני מפילה אותך למיטה ומתיישבת מעליך, מכניסה אותך שוב לתוכי, מסתכלת לך בעיניים בזמן שאני עולה ויורדת ונעה ימינה ושמאלה, אני מרימה ידיים לאסוף את השיער שמתפרע לכל עבר, החזה שלי מקפץ בתוך השמלה שמכסה אותי וחצי מגופך. אני רואה אותך מגיע "תגמור, אני רוצה אותך, תן לי להרגיש אותך, תגמור בתוכי - חזק כמו שאתה יודע, תן לי לגמור יחד אתך"
"אני גומר" אתה קורא והפנים שלך מתכסות באור הזה, המופלא, המיוחד רק לך, "אני גומר" אתה צועק את שמי, אני רואה אותך, הנה הרגע המופלא הזה שזכיתי להכיר, הגוף מתכווץ, העיניים נפערות, מוכנה לקבל, להכיל לספוג את כל מה שיש לך לתת לי, כל הוויתי מתנקזת לנקודה אחת מדוייקת בה אתה פוגש אותי בתוך גופי ואני אוחזת בידך בכל הכוח, עוצרת את עצמי לעוד חלקיק שניה עד שאתה מתפרץ בתוכי ואני מרפה את היד ומתכווצת סביבך ונשכבת עליך כשאתה מחבק אותי חזק. מסדרת נשימה ומתענגנת על נגינת הדופק שלך.



----- המשך יבוא -----
0 תגובות
סופשבוע בניו-יורק - חלק 1
14/10/2018 19:09
ג'ינג'ית
סיפורים
סופשבוע בניו-יורק, מלון דרכים צנוע מחוץ למרכז העיר ההומה, כי גם ככה אין לנו עניין במה שקורה בחוץ.
מגיעה במונית, החדר על שמך. "אמיר" אני אומרת, "תשאירו מפתח אחד בקבלה".
עולה לחדר 208, פותחת חלון, מכבה אורות, יש לי שעתיים לחכות לך, אם לא תאחר ב-20 דקות.
נכנסת למקלחת כדי לשטוף מעצמי את הנסיעה ולהחליף תחתונים ספוגות נוזלים של התרגשות מהדרך.
המים חמים והזרם מעקצץ על הגוף הדרוך לקראת המגע שלך. אני סורקת את האמבטיה בעיניים - מראה גדולה מעל שיש נמוך, מוט לתליית מגבות, מדף קטן עם סבונים, שתי מגבות לבנות גדולות ועוד שתיים קטנות, שיש עם כיור ושירותים מאחורי קיר נמוך. הכל כל כך לבן ונקי.
שמה קצת סבון על היד וריח נעים מתפשט באוויר.
מתחילה להסתבן מלמעלה למטה. כתפיים, זרועות, חזה, מתעכבת על הפטמות שמתחילות להתקשות, יורדת לבטן ומשם לירכיים, שוקיים, מעסה את כפות הרגליים. הגוף סופג את הסבון. אני שוטפת את עצמי והסבון מחליק במורד הגוף ונשטף לחור הניקוז. לוקחת עוד קצת סבון על היד ועוברת לטפל באיזור שעד לפני כמה דקות כוסה בבד סטן לבן. מקציפה ומעסה, הגבעה הרגישה מגיבה למגע האצבעות שלי בעצמי. 
אני יוצאת מהמקלחת ומתנגבת במגבת לבנה ורכה, עוטפת את עצמי בכותונת שינה אדומה שקניתי בדרך במיוחד בשבילך. כתפיות דקות, איזור החזה שקוף, ומתחתיו היא נוזלת עד אמצע קו הירכיים. מתחתיה אני לובשת תחתונים בצבע דומה, משולש קטן מקדימה שמתחבר לחלק אחורי שחושף ומסתיר באותה מידה ישבן שמחכה רק לך.
אני נשכבת על הבטן, מתכסה בסדין לבן ומציירת אותך בדמיוני יושב במונית עם טלפון ומחשב פתוח - סוגר עניינים רגע לפני שתתפנה כל כולך להיות רק איתי.

כשאני מתעוררת אתה כבר מאחורי, הלשון שלך בין הרגליים שלי, הידיים אוחזות באגן משני צדדיו, איך לא שמעתי אותך נכנס? עם זיפים של יום אחד וניחוח שדות תעופה אתה מלקק אותי בתאווה, מעיר ומעורר. אני מרימה מעט את הישבן "תכננתי להכנס למקלחת קודם, אבל כשפתחתי את הדלת וראיתי אותך ככה לא יכולתי להתאפק". אני עדיין עם עיניים עצומות "לא אכפת לי, אתה יודע שאני רוצה אותך בכל מצב". אתה מכניס ידיים מתחת לבגד שלי ועולה איתן למעלה, לוחש לי באוזן "אני חייב מקלחת, אבל לא יכול לעזוב אותך, בואי איתי" הבד האדום מושלך לרצפה.
אתה נכנס ואני אחריך, נצמדת אליך מאחורה, מעסה לך את הכתפיים עם הסבון, נעה בעדינות על הישבן שלך. 
"איך היתה הדרך?" 
"ארוכה" 
"עייף?" 
"כבר לא.."
עוטפת אותך בשתי ידיים שיורדות מהחזה אל הבטן ואל האיבר המזדקר, מטפלת בו היטב במים וסבון. אתה מסתובב אלי ומצמיד אותי חזק אליך "לאט לאט".
אתה מחבק אותי ואני עוקבת אחרי המים מהגב לישבן, מעבירה אצבע בחריץ ועולה שוב למעלה, מניחה ראש על החזה שלך, עוצמת עיניים ונותנת לזרם לנקות לי את המחשבות. מרגע זה אין עולם, רק אתה ואני.

אתה מרים לי את הראש בשתי ידיים ומנשק אותי מתחת למים, אני מרימה רגל לשפת האמבטיה ומרגישה את הקשיחות שלך "תחזיקי בו" אני אוחזת בו ואתה מנשק אותי, הלשונות שלנו מתערבבות, מתערבלות זו בזו, אתה נושך לי את השפה התחתונה בתאווה, לוקח קצת סבון על היד ומסבן אותי, לש לי את החזה בידיים שלא יודעות מרגוע, יורד אל המותניים והאגן, מעביר יד מאחורי לישבן ומאחורי הירך מכניס אותה לתוכי. אני עדיין עומדת עם רגל אחת על הרצפה ורגל שניה מורמת על שפת האמבט, נשענת לאחור ונתמכת בזרוע של היד הכרוכה סביבי וקצוותיה משחקות בתוכי. החזה שלי מזדקר מולך ואתה מתכופף ללקק ולמצוץ פטמה ורודה. אני מתנשפת בקול, מאבדת שיווי משקל, אתה מוציא את האצבעות מתוכי ותופס אותי לפני שאפול, מסובב אותי ובאותה תנועה נכנס מאחור. אני נמרחת על הקרמיקה הקרה. הידיים מורמות, הלחי דבוקה לאריח הרטוב, הגוף נע כנגד הקיר בקצב התנועה שלך קדימה ואחורה, ביד אחת אתה נשען על הקיר וביד השניה משפשף ולוחץ על הגבעה הקטנה שגדלה והאדימה וסף הרגישות בה הולך ויורד בקצב מסחרר. בשולי כף היד שלך אתה מרגיש את האיבר שלך נכנס ויוצא ממני וכשאתה מסיט את הוילון כדי לראות את כל זה במראה הגדולה שמעל הכיור אני כבר לא פה, בעולם אחר הרחק מעל האדמה. "טוב לך? אני רוצה שיהיה לך טוב"
שומרים על הקצב, הנשימות מתערבבות, אני מסובבת אליך את הראש לנשיקה כשאתה עוד מפמפם בתוכי. "אני רוצה שתגמור, אני עוד רגע שם, תן לי את זה, אני רוצה שתגמור!"
"אני גומר, ג'ינג'ית שלי, סקסית שלי, אני גומר!!!"
"תגמור, עכשיו!! אני רוצה לראות אותך גומר, רוצה להרגיש אותך!!!"
"אני גומר, אלוהים, אההההה....!!!!!"
אתה הודף אותי ואני כלואה חזק בינך לבין הקיר, מרגישה אותך ממלא את תוכי, פיצוצים של סערה מתלקחת שלך ושלי, אני רואה כוכבים ואתה... כמו קוסם, עדיין בתוכי, מלטף מתנשף מנשק, נשען עלי לרגע ויוצא ממני לאט. שוטף את עצמך ויוצא מהמקלחת. אני נשארת עוד רגע לשטוף את הגוף, להתקרר ולהתאפס, מחזיקה בקושי את הברז ויוצאת למגבת הגדולה שעוטפת אותי ברוך.



----- המשך יבוא -----
3 תגובות
עוד יום שעובר
04/10/2018 12:16
ג'ינג'ית
פתקים
לא מצליחה להתרכז בכלום, הגוף משווע למגע.
מתי תתקשר?
רוצה אותך כל כך, כמה אצטרך לחכות לך הפעם? 

הבזק ברק חד וצורב. זה לא שאני לא מסופקת, זה פשוט אף פעם לא מספיק.
12 דקות מבוזבזות כל כך... אני יודעת שזו תוספת סיכון, אבל כל ההמתנות האלה והעוצר שביניהן.... זה מה שאתה יכול, זה מה שאני מוכנה, זה מה שיש וזה הרבה הרבה יותר מכלום ואני תמיד רוצה עוד קצת, לא יודעת שובע.

איך לתאר לך מה אני מרגישה ומה עובר עלי כשאני עוברת עליך לאט עם הלשון, מדביקה נשיקת קטנות כמו פרפרים על גבעות וקימורים, או כשאני מרגישה אותך בא ואוחזת בך חזק, אוצרת אנרגיות שניה לפני פיצוץ, או כששנינו מביטים על עצמנו ואתה עלי-מאחורי-בתוכי ומכל כיוון אני רואה את הפלא ואתה מסתכל עלי מסתכלת עליך?

איך לתאר לך מה אני מרגישה כשמתחיל יום שבסופו כולך שלי לעצמי לכמה דקות של הזיה - מובלעת באמצע החיים?

איך לתאר לך מה אני מרגישה אחרי שאתה יוצא ממני ואני יוצאת ממך וחוזרים כל אחד לעולם האמת, ואני שוקעת ומרחפת ומשחזרת וממחזרת ואורזת לאט ריחות, קולות, רגעים, נשימות, תנוחות, אנחות, מילים, שתיקות, מבטים - כל אחד בעטיפה מיוחדת המתאימה רק לו - משי וקטיפה שקופה או שק יוטה כבד?

איך לתאר לך מה אני מרגישה כשאתה שולח הודעה, כשאני לא עונה, כשיש לי מה להגיד ולא יכולה, כשאתה אומר לי דברים הכי פשוטים של יומיום, כשאני קוראת שוב ושוב דברים שכתבת במיוחד בשבילי?

איך לתאר לך?

השתמשתי כבר בכל המילים ושחקתי את כולן.
געגוע
כמיהה
ערגה
תודה

איך לתאר לך מה אני מרגישה?
0 תגובות
חוויה אחרת
28/09/2018 14:20
ג'ינג'ית
סיפורים
סצנה שכתבתי פעם. תרגיל כתיבה על חוויה שלא חוויתי.

-------

רצף האורגזמות ביממה האחרונה הוציא אותי לגמרי מאיזון. מרגישה פתוחה לגמרי בכל מובן המילה.
אני נשענת על קיר המקלחון ומפסקת מעט את הרגליים. עכשיו אתה באמת יכול לעשות בי כרצונך.

הידיים שלך חופנות את הישבנים שלי ואתה מתקרב אלי. אני כל-כך נוכחת וכל-כך משוחררת.
אתה מפסק את הישבנים שלי, ומתקרב אלי, אני מבינה לאן אתה חותר. כשאני מרגישה את קצה הכיפה שלך על השקע שבין הידיים שלך אתה רוכן אלי ולוחש לי באוזן "בסדר?" אני מהנהנת בהסכמה.
אתה נכנס אלי לאט ובזהירות, מבתק את בתולי בעדינות. אני מנסה להבין מה אני מרגישה - כאב? סקרנות? עונג? (השפלה?) זה כאב נעים, אני מרפה הכל, מתמסרת לבטחון שלי בך, כשהוא כולו בפנים אתה מניע אותו לאט קדימה ואחורה, כל תנועה יותר ארוכה מקודמתה, כל תנועה מענגת ומשחררת אותי יותר. כשאתה מרגיש שאני מתחילה ליהנות אתה יוצא החוצה ואומר לי - עכשיו תקבלי את זה באמת!.
אתה חודר אלי בבת אחת. זקור, קשה, מלא, חד. לוקח אותי למחוזות שלא הכרתי. הגוף שלי מתמלא בתחושה חדשה, משהו שלא עבר עלי עוד מעולם. 
המעבר שלך בין שני הפלחים לתוכי פנימה והלאה משגע אותי ואני פולטת צעקה שלא הכרת.
אתה נבהל, יוצא החוצה. "הכל בסדר?" "הכל מצויין, רק אל תפסיק!!"
אתה שולח יד בין הרגליים שלי, מכניס גם אותה אלי בזמן שהיד השניה שלך מועכת לי את הפטמות. אם הייתי יכולה לחשוב במצב כזה בטח הייתי חושבת שזה טוב יותר אפילו מחוויית המסאג' שעברתי רק לפני כמה שעות בודדות.
"זה טוב לך?"
"כן"
"כואב"
"כן, לא.. לא יודעת.."
"אז תצעקי"
אני צועקת, אתה צובט לי את הפטמה, "תצעקי, אני רוצה לשמוע אותך" אני צועקת - "אתה טוב, אתה טוב, תזיין אותי עוד"
אתה נדחק אלי חזק יותר, עמוק יותר בכל מקום שאתה נמצא - עוטף את כולי. אני מתכווצת ומוציאה עוד אנחה קולנית, רועדת כולי.

אתה תופס אותי ברגע האחרון לפני שאני קורסת על רצפת המקלחת, עומד מעלי, אוחז באיבר הקולח שלך, רואה איך אני שוכבת מעולפת והגוף שלי מתכסה בזרע המתוק שלך

2 תגובות
הופך אותי
23/09/2018 10:28
ג'ינג'ית
שירים
ראיתי אותך רץ ביער
מדלג בין הסלעים 
פתאום הופך לסוס אצילי 
בצבע מוקה-שקד
דוהר בתנועות קלות
אחוריך המסותתים נעים מצד לצד.
אני רצה לידך ובתנועה קלה קופצת עליך
רוכבת בלי אוכף
האם זו הזיעה שמרטיבה את המקום בו גופי נושק לשלך?
רוח קלילה על גב חשוף
אתה הופך לחד קרן
עף באוויר ואני עפה עליך
אתה מרים אותי
אני נוגעת בכוכב
ולפתע הצפה
אתה עולה בסערה מהמים
פוסידון חשוף חזה ועוצמה אלוהית
טיפות גדולות סוללות דרכן במורד גופך
ואני בעקבותיהן
אתה מושיט אלי את כלי הזין שלך -
קלשון משולש
המגע בו מרטיט, מלהיט, מרעיד את אדמתי
גל של צונאמי עוטף אותי
אני נבהלת, זועקת, נופלת לאחור
פוקחת את עיני ואתה מעלי
בבגדי ריצה חושפי זרועות
מבליטי שרירים משורגים ואיזורים מוצנעים
מושיט לי יד בחיוך
"קומי, איבדת שיווי משקל"
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 הבא »