עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מספר 10
31/05/2017 13:33
עומר
1 .איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (90-9-1)?
כלל ה-90-9-1, המתייחס למידע ברשת גורס כי 90% מהאוכלוסיה צורכת את המידע, 9% מגיבים ומתייגים את המידע, ורק 1% מהאוכלוסיה באמת כותבת את רוב התוכן ברשת. על מנת להגדיל את אחוז העובדים שתורמים ויוצרים מידע ברשתות חברתיות פנים ארגוניות, ראשית יש לאתר את את העובדים המומחים בתחומם. שנית, לאתר את ה"שחקנים" הבודדים - אלו היכולים לתרום ליצירת מידע - ולבסוף יש קישוריות בין כולם. במידה והקישוריות טובה, הקשרים בין האנשים ברשת החברתית הפנים הארגונית יהפכו במהרה לתשתית הידע בארגון.
ניתן ליצור את הקישוריות המדברת בכמה דרכים שונות:
א. ארגון של מפגשים פנים אל מול פנים, או מפגשים וירטואליים: המפגשים יוצרים קשרים חברתיים ויעזרו בקישוריות. 
ב. בהמשך לסעיף הקודם, כלל אקסלרוד גורס כי ככל שבני אדם מדברים ישירות יותר פעמים ובתדירות גדולה יותר - האמון ביניהם גובר. יצירת קישוריות ואמון בין עובדי הארגון הינם קריטיים על מנת להגדיל את אחוז העובדים התורמים מידע וידע ברשת החברתית בארגון.
ג. שינוי תפיסתי בארגון: על עובדים הארגון להבין כי השימוש ברשת החברתית הינו וולנטרי. כמו כן, השימוש ברשת אינו קשור להירארכיה בתוך הארגון - ברשת החברתית הפנים ארגונית, כולם שווים. כללים אלו מהווים תשתית נוחה ליצירה ולהעברה ושיתוף של ידע בארגון, ובכך עוזרים להגדיל את אחוז העובדים התורמים.


2 .קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?
עבור כל מאפיין נדגים כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לתת מענה לדרישות:
1. כמעט כל עובד תלוי באחרים על מנת להצליח - רשת חברתית מקשרת בין אנשים ומאפשרת תקשורת מהירה וזרימה של ידע מאדם אחד לשני ביתר קלות.
2. התלות מתבטאת לא רק בעשייה, אלא בידע חיוני הנדרש אפילו לעצה בלבד - 
רשת חברתית מאפשרת תקשורת בין אנשים, לעתים אף באופן מהיר יותר משיחת טלפון.
3. לעיתים קרובות, העובד תלוי במישהו שתלוי באדם שלישי שתלוי באדם נוסף - 
רשת חברתית אמורה לקשר בין כלל העובדים בארגון. בעזרת הרשת חברתית ניתן להגיע בקלות יחסית לאדם השלישי או הרביעי על ידי הקשרים היוצרים את הרשת.
4. בפרט, יצירת ידע ארגוני/מקצועי חדש דורשת מעורבות של הרבה אנשים - 
רשת חברתית מושתת על קישוריות וקבוצות של אנשים.
5. כבר לא מדובר רק בסביבה פרויקטלית. התלות אופיינית גם כדי לקדם משימות פשוטות - שימוש בחברי הרשת ובקבוצות כדי להתדיין ולהתייעץ באופן מהיר נוח וקל.
6. העובדים יותר עצמאיים ומקבלים יותר אחריות וסמכות - על ידי שימוש ב
רשת חברתית העובדים יכולים לרכוש ידע חדש מעובדים אחרים, ובכך לחזק ולהעצים את תחושת האחריות והסמכות שלהם.
7. עובדים רבים נדרשים לתת מענה איכות ובזמן לגופים שונים בארגון - 
רשת חברתית מקשרת בין כל העובדים בארגון, זרימת הידע והתקשרות הופכת להרבה יותר קלה דרך הרשת.
8. יש תהליכים עסקיים שהם חוצי ארגון יותר מתמיד (שימור לקוחות, פיתוח ושיווק מוצרים) - 
רשת חברתית מאפשרת שיתוף מידע באופן קל ומהיר. כך כל העובדים בארגון יכולים לתרום לתהליך העסקי.
9. צירי הדיווח הופכים להיות מגוונים ובדרישות משתנות- רשת חברתית מקשרת בין כל העובדים בארגון ונותנת תשתית קלה לדיווחים.
10. באופן כללי, העובד נדרש לריבוי משימות - ניתן לשתף ולהיעזר בעובדים בארגון לצורך המשימות.

0 תגובות
פוסט מספר 9
28/05/2017 13:23
עומר

1.א. היתרונות שהארגון מצפה משירות הענן הינם:

* חיסכון בהוצאות: לדוגמה חשמל, שירותי מידע, תחזוקה ועוד

* שירותי תמיכה מחברה חיצונית בנושאים כגון ניהול ידע, שירותי מידע וכו'.

* המידע המאוחסן אכן נשמר ומאובטח

 

1.ב. שלושת תנאי הסף להצלחה הינם:

* אבטחת מידע – על הארגון לבחור חברה חיצונית בעלת מוניטין טוב בתחום אבטחת המידע, על מנת שהמידע אכן יהיה שמור ובטוח.

* תקשורת ויחסים טובים עם ספקית השירות – על הקשר בין הארגון לבין ספקית השירות להיות טוב, צריכה להיות מחויבות הדדית להצלחה.

* שימוש בחומרה ותכנה מתאימות על מנת שהתקשורת תהיה טובה.

 

2. הצורך ב"מחשוב ערפל"

הטכנולוגיה "מחשוב ערפל" נוצרה על מנת לעזור בסינון כמויות המידע והנתונים הרבים בחברה, ומתבצעת על ידי עיבוד מידע בקצה הרשת הארגונית. שימוש במחשוב ערפל קורה בעיקר כאשר יש צורך בעוצמה ובעיבוד מידע בזמן אמת. בדרך כלל הדבר מתבצע עבור אפליקציות בזמינות גבוהה בזמן אמ, כאשר בסיס הנתונים עצמו אינו יכול לאפשר את הדרישות הרצויות מן האפליקציות.

 

3. בחירה בין אגם נתונים לבין מחסן נתונים

מחסן נתונים משמש בעיקר עבור מערכות תומכות החלטה. הנתונים יעברו ממערכת אחת או מספר מערכות תפעוליות.

לעומתו, אגם הנתונים הינה שיטת אחסון נתונים בתוך המאגר בצורתם הטבעית, המאפשרת צירוף נסיבות נתונים בצורות מובנות.

לאור המצב המתואר בשאלה, נעדיף להשתמש במחסן נתונים, וזאת משום שהוא עדיף לצורך איסוף וקבלת החלטות ראשוניות. מאחר ומדובר בכמות אדירה של נתונים, ויש צורך לארגנו ולהפיק ממנו מידע, השיטה העדיפה הינה מחסן נתונים.

 

 

 

0 תגובות
פוסט מספר 8
24/05/2017 13:01
עומר

פוסט 8

1.      א. מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית?

כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית כאשר לארגון ישנה גישה פתוחה לכישלון עצמו. הארגון החדשני ש"סובל" כישלונות, רואה בהם הזדמנות ללמידה והפקת לקחים. יתר על כן, ישנם ארגונים הקובעים סף לאחוז הפרויקטים הכושלים, ואם הארגון אינה מגיע לאחוז הזה – ההנהלה רואה בכך סימן כי הארגון אינו חדשני, אינו לוקח סיכונים ואינו "הרפתקני" מספיק.

אם ארגון מאמץ גישה סלחנית כלפי כישלונות, הוא מאפשר לעובדיו לחשוב מחוץ לקופסה, להעז, ובסופו של דבר – לחדש.

 

ב. תגמול על חדשנות בטויוטה

טויוטה שמה דגש על עבודת הצוות והצלחתו, ופחות על מצוינות אישית. בטויוטה, כמעט ולא ניתן למצוא מענקים או בונוסים לעובדים בעקבות חדשנות. מענקים ובונוסים לצוותים של עובדים עם משכורות קבועות כן ניתנים – אך הסיבה לכך לעולם אינה בגלל חדשנות. באופן זה טויוטה שמה דגש על עבודת צוות ומבליטה פחות את היחיד, וכמו כן קובעת כי חדשנות הינה סטנדרט בחברה.

 

 

2.      התהליך החדשני שגרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל

חברת בגיר עוסקת בין היתר בייצור חליפות, ואחד מלקוחותיה העיקריים היה רשת מרקס אנד ספנסר האנגלית. בעקבות משברים, היה על חברת בגיר להוזיל את עלויות החליפה. בנוסף, על חברת בגיר היה למצוא דרך לבדל ולייחד את המוצר שלה משאר העולם. החדשנות הייתה בפיתוח חליפה ייחודית שניתן לכבסה בבית במכונת כביסה רגילה. החליפה המיוחדת הגיעה עם שק כביסה משלה. החדשנות בדבר הייתה פתרון המשלב הן את המוצר עצמו, והן את השירות הנלווה אליו – הניקוי, שכן בדרך כלל חליפות נשלחות לניקוי יבש במכבסות מקצועיות.

 

 

3.      הגורמים להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני

את אימוצו של מוצר חדשני על ידי השוק ניתן לאפיין בכמה שלבים עיקריים. עם סיום פיתוח המוצר החדשני (שכנראה היה מסוקר כבר בתקשורת) – נוצר באזז מחודש – מידע על המוצר מופץ ברשתות החברתיות ובין חברים. לכן ניתן לראות עלייה חדה ביותר בהתעניינות וברכישה של המוצר בשלבים מאוד מוקדמים. לאחר מכן, ניתן לצפות מוצרים אחרים המדמים את המוצר או מחקים אותו, בשל התחרותיות העולמית. יתכן אף כי המוצרים המתחרים יהיו זולים יותר. לכן, לאחר זמן ה"פיק" בהתעניינות במוצר, ניתן לצפות לירידה חדה. על כן נוצר מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני.

 

0 תגובות
פוסט מספר 3
05/04/2017 18:26
עומר
1. לדעתי, המידע הנמצא בחשבון לינקדאין של עובד בחברה שייך לעובד עצמו ולא לחברה. אמנם שני הצדדים - גם הארגון וגם העובדים העוזבים הביאו טיעונים משכנעים לצדקתם, אך בקשת החברה שהעובדת תשאיר את שם המשתמש והסיסמה שלה הינה בגדר של מרמה - הן כלפי החברים בחשבון של העובדת, והן כלפי שאר המשתמשים בלינקדאין. יתכן כי אף מדובר בעבירה פלילית של התחזות לאחר אך איני מומחה בתחום.
כדי למנוע את העזיבה הצורמת היה על העובדת והמנהלת שלה לשבת יחד ולהחליט אילו קשרים הינם קריטיים לארגון. את הקשרים הללו היה צריך להעביר לעובדת שהחליפה את זו שעוזבת.

2. מבין הכלים שהוצגו בהרצאה כנראה שאשתמש בלינקדאין שכן מדובר בכלי מצויין לפרסום ומיתוג עצמי, שיש ביכולתו להגיע להרבה מאוד אנשים ולהיחשף למגוון משרות.

0 תגובות
פוסט מספר 2
05/04/2017 16:28
עומר
1. במצגת "עקרונות לניהול ידע" מופיעים 10 עקרונות לניהול "הון אינטלקטואלי" הנכתבו על ידי תומס סטיוארט. בין העקרונות הנזכרים במצגת: עובדים ולקוחות אינם "שייכים" לארגון ורק על ידי הבנת הצורך המשותף לכולם ניתן להפיק מהם תועלת, עידוד עבודת צוות וצורות למידה חברתיות, הבנה של ארגונים שאנשים מוכשרים הינם בגדר נכס, הימנעות מהעמסה של ידע והתמקדות בידע שצריך בו ברגע והתמקדות בזרימת המידע ולא בזרימת החומרים. 
עקרונות אלו קשורים לניהול ידע בארגונים משום שהם משרתים אותו ותורמים לו, ואף מתיישבים עם עקרונותיו שלו. אחד מהעקרונות החשובים של ניהול ידע הינו שידע הינו המשאב האסטרטגי החשוב ביותר בארגון. עקרונותיו של סטיוארט מסכימים עם עקרון זה ומחזקים אותו. עקרון נוסף שמשותף לשני הנושאים הינו שניהול ידע צריך להתבצע בכל שכבות הארגון ועל ידי כולם - כך על ידי עבודות צוות ושימור ההון האנושי בארגון ניתן להשיג מטרה זו.

2. על מנת לעמוד במיזם בהצלחה, ראשית יש להבין שכלל הארגון צריך ליטול בו חלק ולתרום להצלחתו. בנוגע למינוי מנהל המיזם - רצוי שיהיה כזה שמכיר טוב את תחום ניהול הידע ובעל ניסיון עבר במיזמים מסוג זה. בנוסף חשוב שיהיה מדובר בעובד קיים של הארגון ולא באדם חיצוני שכן לעיתים נוצרות אי נעימויות וחוסר ביטחון במנהל.


0 תגובות
פוסט מספר 1
05/04/2017 16:06
עומר
נימוקי המחבר לצורך בתקן הינם:

1. ניהול ידע מוגדר בצורה לקויה ולכן הוספת תקן תוסיף בהירות לנושא. 
לארגונים מסוימים הנושא של "ניהול ידע" אומר דבר אחד, ולארגונים אחרים הנושא נופל תחת קטגוריות אחרות לגמרי. בנוסף, אין גוף אחד שמסוגל
להגדיר את המונח בצורה חד חד ערכית. תקן ISO יכול להוות את הגוף שמגדיר את הנושא בצורה טובה.

2. בניהול ידע הנטייה היא לעשות טעויות שכיחות שחוזרות על עצמן - הוספת תקן תוכל לעזור למנוע טעויות אלו. 
קיימות מפר סיבות לכשלונות בפרויקטי ניהול ידע כגון: אי התייחסות להיבט העסקי, אי התייחסות לפרויקט כתכנית, לרוב רק היבטים טכנולוגיים מיושמים, אנשים לא מתאימים וכו'. תקן יוכל למנוע את הטעויות הללו. 

3. תקן יאפשר להבטיח ששותפי האאוטסורסינג שלנו ינהלו את המידע שחלקנו איתם.
לעיתים ארגונים אינם מנהלים את הידע בעצמם אלא עושים אאוטסורסינג ל"קבלנים" חיצוניים. הגדרת תקן ברור מייצרת אפשרות למדוד ולהעריך כמה טוב הקבלנים שבחרנו מנהלים את הידע שחלקנו איתם. זהו למעשה כלי להבטחת איכות השירות שהם נותנים.


קישור לבלוג של אמריקן איגל : http://blog.ae.com/
בבלוג מפורסמים פוסטים שונים הנוגעים לענייני אופנה, למשל "כיצד להתלבש בסטייל עם ג'ינס וינטג'". מיותר לציין שכל הפוסטים מלווים בתמונות רבות בהן מופיעים דוגמנים ודוגמניות בבגדי אמריקן איגל. מדובר בפן שיווקי ופרסומי נוסף לחברה. בנוסף לכך, החברה ממתגת את עצמה כטרנדית וככזאת שכיף לערוך בה קניות. 
0 תגובות