עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 9
21/05/2016 20:02
Elad Levy
1. כלל 1-9-90 הנקרה גם "כלל האחוז האחד" הינו ע"פ וויקיפדיה : 
הכלל טוען שהתכנים ברשתות החברתיות אינם נוצרים על ידי כלל המשתתפים, אלא קיימת חלוקה לא שוויונית בין היוצרים לבין הצופים בתכנים. הכלל מורכב מ-1% "יוצרים" שמהווים משתתפים פעילים ברשתות החברתיות השונות, ולמעשה יוצרים את התכנים. 9% מהגולשים הם "עורכים" שדנים ועוסקים במידע שהעלו ה"יוצרים". 90% מהגולשים הם "אורבים", שצופים בתכנים השונים ובדיונים עליהם. ה"אורבים" לא יוצרים תכנים או נושאי שיחה חדשים. מהכלל ניתן להסיק כי ברשת קיים רוב דומם, שלא לוקח חלק פעיל ביצירת או עריכת תכנים.


כדי לעודד תרומה אפשר לשנות מספר גורמים כגון:

  • להקל על ההשתתפות - להפוך את ההשתתפות לתופאת לוואי

  • עריכה במקום יצירה– למשל אם תיצור לו כותרת אוטומטית שהוא רק צריך לערוך עזרת לו מאד, אם תנגיש לו חומר זה יקל עליו, בוורדפרס קל יותר לקחת תבנית קיימת ולשנות אותה קצת, זה נכון גם לגבי אייקונים של אנשים- כשאנשים רואים תמונות של אחרים הם מאוד רוצים להקליק על זה, ולכן חשוב שיהיו כמה שיותר תמונות של אנשים, לתת להם אייקונים דיפולטיים ולא קופסה ריקה, ולתת להם אינסנטיב להחליף אותו (לעשות אותו מעט אפור, מיבלוגלוג אם אני לא טועה שמו בדיפולט “חמור”).

  • תגמל את המשתתפים אבל לא יותר– חשוב שהם ירגישו שהם מתקדמים ורואים את התהליך, אבל לא להגזים עם זה כי זה גם יכול להגיע לרוויה. רצוי לשבור את זה ליחידות זמן קטנות למשל רשימה שבועית, כדי שתהיה גם תחלופה ולא קיבעון ברשימה הזו.

  • קדם משתתפים איכותיים– לשים אותם במקומות בולטים, לספר עליהם לגולשים אחרים, כשאתה מראה מישהו “טוב” אתה יוצר מודל של התנהגות ומחנך את הקהילה ל-“מה טוב”.

אמצעי תגמול נוספים, גם כאלו מחוץ לאתר כגון פרס מוחשי ותגמולים נוספים שיש להם הופעה בעולם הפיסיים חשובים מאוד!

אבל הכי חשוב שכולם יראו שתגמלת את המשתמש.


2. במאמר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי" מתארים לנו את ההבדלים בין ניהול מטריציוני לניהול רשתי. ההבדל העיקרי הוא בתחושתו וראיית העולם של העובד. בניהול מטריציוני העובד מחויב לדווח למנהלים וההחלטות מתקבלות בינם לבין עצמם ולבסוף ההחטלה יורדת חזרה לעבודת, לעומת זאת בשיטת ניהול רשתית, העובד רואה את הארגון כאוסף של עובדים וכך גדל האתגר האישי שלו. העובדת תלוי בגורמים רבים על מנת להצליח. 

רשת חברתית ארגונית יכולה לתרום המון לעבודה בצורה רשתית. בשיטה זו גם לעובד וגם למנהל יש מעכל מקרים רחב אשר עובר בו ידע רב. רשת חברתית יכולה לתת מענה וגם תיעוד בכל השלבים, דבר זה תורם ליעילות העבודה ולטווח הרחוק משפר את ביצועי העבודה והלימוד.

0 תגובות
פוסט 8
16/05/2016 21:44
Elad Levy
1.
א. יתרונות - הארגון יצפה לחסכון כללי כל שלא יהיה צורך לשלם רק עבור רישיון שימוש בתוכנה דרך הענן ולא להחזיק שרתים גדולים ובזבזנים. דבר נוסף שיועיל לארגון תהייה הגישה אל המידע. המידע יהיה מרוכז במקום אחד ולא מפוזר בין מספר רב של אתרים.

ב. קשיים - לארגון אין פונקציונליות מלאה מכיוון שהם תלויים בשירות הענן המספק להם שרות. בארגון גם יהיה מוגבל מבחינת ביצועים וקושי בשילוב עם מערכות קיימות, לא תהייה אפשרות תמיד להתאמה מלאה לארגון ויכול להיות שיהיה צורך בהתפשרויות.
ג. תנאי סף להצלחה - מחויבות ההנהלה לתמיכה בפרויקט,  תמיכת ותיאום ציפיות עם המשתמשים תוך כדאי ביצוע הדרכות לקראת השינוי,   הגדרה ברורה של מטרות הפרויקט

2. המערכת שמצאה את הזמן האופטימלי התבססה על מחקרים קודמים על הנושא. לולא מערכת היררכית לניהול הידע המחקר הזה לא היה מצליח לקום ולהצליח. 

3. בעקיבות ריבוי מידע נוצר צורך במחשוב ערפל. המידע, במקום להישלח ישר לענן, מעובד מקומית ובסוף רק המידע הרלוונטי עובר אל הענן. דבר זה קיים עקב ריבוי האינפורמציה שקיים בארגון.
0 תגובות
פוסט 7
09/05/2016 21:53
Elad Levy
1.      Absorptive Capacity היא יכולת של ארגונים גדולים לזהות מידע חדש. להעריך אותו ולהשתמש בו כדאי על מנת להיות ביתרון על המתחרים.
חדשנות פתוחה זו גישה משתפת אשר משלבת פתרונות וצרכים אשר עולים מתוך החברה ובהם יש רעיונות ממקורות חיצוניים.
גישה של יכולת ספיגה הינה גישה שמובילה לרוח עבור כלל העובדים מהפועל הקדן ועד אחרון המנהלים. דבר זה תורם להיות ארגון חדשני ומוביל.

2. הגישה הנפצה להתמודדות עם בעלות הIP בעולם החדשנות הפתוחה הנה גישת שיתוף הבעלות על הIP.
היתרון בגישה זו הוא המסחר המשותף שמגיע מהסקמים הדדים שמסבירים את תרומתו של כל שותף.

3. א.מלקולם פורבס אמר "כישלון הנו הצלחה, אם לומדים ממנו." כלומר, לאחר הכישלון אנו מסיקים מסקנות וכך ניתנת לנו האפשרות להצליח בצעדים הבאים שלנו.
ב. בטויוטה התגמלים הם לא אישיים אלה לפי צוותים. הדבר מגבש ודוחף צוותים לעבוד בשיטוף ולגרום לחברה להצליח.
0 תגובות
פוסט 6
17/04/2016 22:25
Elad Levy
1. OCR - היא טכנולוגיה המאפשרת המרה של תמונת טקסט לתמליל מחשב. דבר זה מסיע לדואר נכנס מודפס בשלב המיון והפצה. 
ברגע שיש אפשרות לסרוק ולנתח את הכתוב יש אפשרות מיון והפצה זריזה יותר.

2. הגירת תכנים - פעולת העברת תוכן ממקום א' למקום ב' בלי להשאיר העתק. כאשר יש בחברה מסוימת ידע רב שנאגר והצטבר במקום מסויים נרצה להעביר את הידע למקום מסודר ומאורגן וכך לתייק את התוכן במאגר הבנוי לכך. 

3. המשפט של סטיב ג'ובס מסביר בצורה צבעונית, שלחדש זה לא דבר פשוט. כדאי לחדש צריך להיות אמיץ ולסתות ממסלול העדר. כאשר אדם עושה את זה ומצליח הוא יהיה זה שמוביל את הדרך.

4. העקומות שמסבירות את נפילת קודאק - Technology S Curves. בציר ה-X יש לנו את יכולת מחקר ופיתוח ובציר ה-Y יש לנו את את היכולת הטכנולוגיות. כאשר ישנו חידוש טכנולוגי נוצרת עקומה חדשה והדילוג בין עקומה לעקומה הוא האתגר האמיתי של כל חברה טכנולוגית.

0 תגובות
פוסט 4
02/04/2016 18:45
Elad Levy
1. צהל ידוע כאלוף התחקירים. כאשר אני הייתי בשרות סדיר אני זוכר את הסמ"פ שלי כל יום חמישי שובר את הראש על מה לכתוב תחקיר השבוע.
באחד הימים ישבתי איתו ועזרתי לו לחשוב על אירועים שקראו במהלך השבוע שאפשר לתחקר אך משום מה התשובה תמיד היתה "כבר כתבתי על ארוע כזה תחקיר בעבר". כאשר מתחקרים ומצפים להפיק לקחים ישנם מספר שלבים ברורים:
  • תחקור האירוע 
  • הסקת מסקנות
  • אישור המלצות
  • כתיבת תוכנית לביצוע ההמלצות
  • אישור של התוכניות
  • הקצאת תקציב לביצוע
  • בקרה
ללא שלב הבקרה אין אפשרות להשתפר ולהימנע מלחזור על שגיאות העבר.

2.  המקרה: 
"מפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרה שהריאקטור עלה על גדותיו והחומר נשפך החוצה. 
בתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק ולכן לא התקבלה התראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא נשפך.
המפעילים הסבירו שבלילה הקודם היו הרבה התראות שווא ולכן ניתקו את הגלאי כדי שאפשר יהיה להמשיך לייצר ללא הפרעה."

השאלה: האם זו אשמת העובדים?

לפי דעתי לפני קפיצה למסקנות צריך לתחקר את האירוע ולהבין מספר דברים, כגון:
  • האם זו הפעם הראשונה שהגלאי "מגמגם"
  • מי היה הראש צוות בעת הניתוק
  • האם הראש צוות אישור את הניתוק או במקביל האם היה אישור מדרג גבוה יותר
  • האם בוצע דיווח על "גמגום" החישן
  • האם זה נוהל קבוע (ניתוק החיישן)
  • מתי בפעם האחרונה בוצע תחזוקה על החיישן
  • ועוד
לאחר התחקור תתקבל תמונה ברורה יותר ובמקום לקפוץ למסקנות ולהאשים את הש.ג נקבל החלתה מושכלת.

חושב שלאחר התחקיר נבצע את השלבים של חלק 1 ונדאג להפיק לקחים שדבר כזה לא יחזור על עצמו.

0 תגובות
פוסט 3
29/03/2016 00:26
Elad Levy
1. לאחר שנתיים של עבודה בחברת השמה, התקבלה עובדת לעבודה חדשה. עם סיום תפקידה ירדה דרישה שהעובדת תשאיר את הפרטים האישים שלה לחשבון הLinkeIn כך שהמחליפה תוכל להשתמש בהם.

נשאלת השאלה, למי שייך המידע הנ"ל?
כרגיל, לכל מטבע שני צדדים. 
מצד אחד במהלך עבודתה בחברה, קיבלה העובדת שכר על עבודתה ולא עשתה זאת בהתנדבות. דבר זה גורר את העובדה שהחשבון מומן ע"י המעסיקים. בנוסף החברה הוציאה מימון על חלק מהחשבון. בנוסף משתמשים פנו אל העובדת מתך הבנה שהיא מייצגת את החברה ולא משום היותה אדם עצמאי, ניתן להסיק שללא גב החברה רבים מהמקים בחשבון כלל לא היו מקרים של העובדת.

מצד שני, צד העובדת, אפשר להבחין שבחשבון המדובר שמה ותמונתה של העובד הופיע בראשו. המשתמשים שבחרו להתחבר לחשבון עשו זאת בידיעה שהם מתחברים אל העובדת ולא אל החברה. דבר נוסף הוא העובדה שכיום חשבונות ברשתות חברתיות הם דבר אישי ובלתי ניתן לחילוף דבר אשר יגרום לחוסר אמון ותחושת התחזות. 
העובדת מציינת שחלק  מהמקרים בחשבון הוספו בזמנה החופשי מחוץ למשרד וללא קשר למקום עבודתה.

לפי דעתי ישנם דברים רבים אשר האדם עושה במקום העבודה אך לבסוף לא יהיו שייכים לו. לדוגמה המצאות ופיתוחים אך בדוגמה המוצגת לעיל אנו מבינים שקיים גבול בין החיים הפרטיים ומקום העבודה ששוכר אותך. לפי דעתי מאותה הסיבה שהודעות טקסט בפלאפון אינם שייכים למקום העבודה גם החשבון המדובר שייך אך ורק לעובדת.

2. ע"פ תומס סטיוארט, חברות הם לא בעלות של עובדים אלה שוטפים במטרה משוטפת, הצלחה. על החברה לדעת לנהל את הידע של הלקוחות והעובדים בתוך הארגון. דבר זה לא יכול לעשות ללא עבודות צוות ושיתוף הידע .ארגון צריך לדעת איך לאפשר לעובדים לגשת אל הידע לשם הוזלת תהליכים עתידים ולימוד מטעויות. ניתן להסיק שהשיתוף בין הלקוחות והעובדים חשוב יותר כמכלול מאשר כהשקעות נפרדות.


0 תגובות
פוסט 2
21/03/2016 17:51
Elad Levy
1. LinkedIn
0 תגובות
הרצאה 1
12/03/2016 20:09
Elad Levy
השלבים העיקריים של המו"פ:

1. גילוי רעיון - (מחקר בסיסי ופרה-קליני). 
2. פיתוח – אפיון, הוכחות, כימות, גמלון התהליך, בדיקות קליניות. 
3. אשרור רישוי – הכנת מסמכים ותיעוד, הגשה לרשויות ותהליך בחינה. 
4. מכירה – השקת מוצר, פרסום, תועמלנות
5. מעקב – צריכה, מעקב קליני

סוגי הידע הדרושים:

בשלב הראשון הננו זקוקים לידע מדעי נקודתי שיעזור לנו בלימוד המרכיבים של התרופה אותה אנו רוצים לייצר.

בשלב השני של הפיתוח אנו זקוקים לידע גלוי, תאורטי ואסטרטגי, שיתרום לפיתוח נכון, מדויק וארוך טווח של המוצר.

בשלב השלישי אנו זקוקים לידע פונקציונלי יעל מנת לקבל החלטות שיתרמו לנו בהמשך.

בשלב הרביעי אנו צריכים ידע על השוק, על הלקוחות שלנו ועל שינויים הקורים.

בשלב החמישי אנו זקוקים לידע שלאחר שלב המכירה,כלומר לראשונה המוצר כבר לא בידיים של החברה והוא מסתובב בשוק, לכן החברה ניזונה ממידע המבוזר ברשתות החברתיות, בתקשורת, דרך מכרים וכדומה.


היתרונות הארגוניים שנמל המבורג הפיק מניהול הידע:

בנמל בהמבורג רואים את ניהול הידע כמסימה ניהולית. בנמל מעודדים את מנהלים לחלוק ולסדר את המידע והידע שהם צוברים לאורך השנים וכך שעובד עוזב או מסיים פרויקט אפשר להעביר את הידע שנצבר לשנים קדימה.
דרך נוספת לשימור הידע הוא פרויקט הנקרא "lessons learned" המאפשר לזהות טעויות בפרויקט מסוים וכך ללמוד איך אפשר להפיק את המיטב מהטעויות וללמוד לפרויקט הבא.
כל זה מסתכם בתוך פלטפורמה פנים ארגונית שתהייה לכולם אפשרות ללמוד ולהפיק לקחים מטעויות שאחרים כבר ביצעו.


התובנה העיקרית שהפקתי בהרצאה:

בתום ההרצאה הראשונה הבנתי שידע הוא עולם רחב מאוד עם תחומים רבים כמו ידע גלוי וסמוי או ידע רשמי ולא רשמי. הבנתי את השוני בניהם ואת החשיבות של שימור הידע הזה.

ידע הוא תחום חשוב בארגון ועם תיעוד נכון יאפשר להתקדם בצורה יעיה וחלקה יותר.

0 תגובות