עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אהלן, ויפה שהגעתם עד הלום. שמי אילנית ואני מתגוררת בעיר בירה אירופאית מזה למעלה משש עשרה שנים.
חברה שעוקבת אחריי בפייסבוק אמרה שאני חייבת לפתוח בלוג אז השתכנעתי, בקלות.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
123 a a a 123 aaa
28/11/2014 22:24
ilanit
לפני המון המון המון המון המון זמן, אני זוכרת את בדיקת הקול שהיו עורכים למיקרופון לפני כל הצגה, ארוע וכו'. מישהו היה מצמיד את המיקרופון לתוך הפה ויורה את החיבורים האלו - 123 אאאא 123 אאאא. מישהו שומע אותי? אאאא אאאא 123 שומעים אותי טוב?

טוב אני נרגעת, חוזרת לסורי ומתחילה לקשקש כאן בנחת. קיימות שתי אפשרויות  - האחת זה יישעמם אותי ואז אעזוב ואחזור לחיי השגרה הריקניים שלי בדפדוף בפוסטים חסרי משמעות שם באתר של צוקרברג או שפשוט אתמכר לזה. ימים יגידו.

מה שהביא אותי הלום זו התקרית חסרת המשמעות שהיתה לי היום. כמו כל יום שישי הבאתי את עצמון בני האמצעי האהוב לשיעור ג'ודו. לאחר שלבש את הבגדים הלבנים וכרח סביב עצמו, בפעם הראשונה את החגורה, עזבתי את המקום, שגם ככה הוא משמים ולא נעים ושוטטתי עם שי בן הארבע בחנויות. יצא שבאמצע שום מקום, שי מעוות את פרצופו ואומר לי "אמא, אני צריך קקי" וגורר את רגליו הקטנות. החנות הינה חנות עם מוצרים זולים. כמובן שעזבתי הכל ונגשתי אל הקופאית, בתורי ושאלתי אם יש מקום בו הילד יוכל לעשות את צרכיו. ההיא עיוותה את פרצופה ואמרה לי שאני יכולה לחפש בסנייק בר (בעברית שווארמיה?) במרחק של איזו 200 מטר. לא אמרתי תודה למעוותת, פשוט ריחמתי עליה והמשכתי הלאה. החלטתי לנסות את מזלי בסופר מרקט הפלצני באיזור, במהירות ניגשתי לאחת העובדות ובתחינה שאלתי אם יש אפשרות שבני הקטן יוכל להשתמש בשירותים שלהם. "כן כן" היא אמרה והראתה לנו את השירותים. יופי יופי יופי ! 


ו...כן הפוסט הראשון שלי מתמקד אכן בקקי. נחמד. 

נ.ב. אהבתי, אז אני אמשיך לכתוב. תודה שאפשרות כזאת קיימת.
0 תגובות