עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
שלום לכולם!
23/12/2011 14:58
damnyou
זה הפוסט הראשון שלי אי פעם. למען האמת זה הבלוג הראשון שלי אי פעם.. 
פשוט פתאום היה לי איזשהו דחף לכתוב קצת על איך שאני מרגישה..ואני מרגישה שאני חייבת להוציא את זה קצת החוצה.. 
וזו הדרך היחידה שחשבתי עליה..
אז זה איזה משהו שכתבתי לפני כמה דקות..

לפעמים אני מרגישה שאני חיה בסרט . סרט לא מוצלח במיוחד , בכל אופן. בלי שום פואנטה. שום נקודות שיא . שום סוף מסוים .כל העלילה מתחילה בפסגת הר גבוה, ומשם רק מדרדרת לתחתית  בלי באמת להגיע אליה. לפעמים אני שואלת את עצמי האם אין לזה סוף? תמיד כשאני חושבת שאני מגיעה לתחתית אני מוצאת שיש עוד אחת מתחתיה  יותר גרועה. וככה עוד אחת ועוד אחת. כל יום עובר בלי שום מטרה. בלי לשים לב אני  שורפת שבועות  ומשם לחודשים. לא מבינה מה הטעם בכלל לקום בבוקר. אני רואה אנשים צוחקים ומחייכים. נהנים. ופשוט לא קולטת למה. הרי ממילא החיים בזבל ואז מתים. וגם אם כביכול "נצליח בחיים" יהיה לנו עבודה טובה ומכובדת , נישואים טובים , משפחה טובה והכל. ואז מה?                                                                          מלנכוליה זה נקרא?דיסתימיה?מאניה דיפרסיה? קראו לזה איך שאתם רוצים , אם אתם חייבים להגדיר כל דבר. פשוט נמאס לי מהמצבי הרוח הקיצוניים שלי..שנייה אחת צוחקת בלי שום קשר לכלום ובשנייה הבאה אני מעבירה את הלהב של הסכין על הורידים שלי מתפללת לאומץ ללחוץ חזק יותר ולסיים את כל הסיוט הזה. אבל אף פעם אין לי את האומץ הזה. המקסימום זה לחתוך את עצמך מבחוץ , רק כדי שתהרגי  את הכאב מבפנים..זה אולי עוזר לשעה, אבל לא מספיק לכל החיים. לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי. כל מה שאני רוצה לעשות , זה לרבוץ במקום כלשהו ולמות.כמה פעמים שאלתי את עצמי : האם אני משוגעת? האם זו איזו הפרעת אישיות שיש לי? או שיש לי סיבה אמיתית להרגיש את מה שאני מרגישה? אני מרגישה מחורבן. עם עצמי. עם העולם. זה מרגיש כאילו את חיה בבועה אפילה ורואה את העולם הצבעוני מבחוץ ולא מסוגלת להבין למה לעזאזל אני הבחורה היחידה שלא שם? במקום השמח שלי.הצבעוני.מחייכת באמת וצוחקת באמת. ולא מעמידה פנים. האמת. שאף אחד לא יודע איך אני באמת מרגישה. מבפנים.חושבים שאני סתם מפונקת..לא רוצה לקום מהמיטה, לא עושה כלום עם עצמה..אבל אף אחד לא מבין שהסיבה שאני לא עושה כלום עם עצמי זה כי אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אין לי מטרות . אין לי כלום. ואני  לא רואה שום סיבה לכך. אני לא מסוגלת להחזיק את עצמי ולנהל לעצמי את החיים.אני מרגישה כל יום שאני על סף נפילה..

אני כבר לא יודעת מה לעשות...אשמח לעצות!.. 
1 תגובות