עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
חמש בבקר - שעה סגולה ורוחנית
20/11/2013 04:51
dalika

                        המשרתת הגדולה או קרקס קולנגטה

 

לאיתן,

 

18.03.02

 

יום אחד אני אהיה סופרת ואני מייעדת אותך לשמור לי על דפי הכתיבה שלי בגלל הפרדס שלך ועץ החרוב הגדל בו.

אני אכתוב לך מאוסטרליה על כל הדברים היפים שאראה ואחווה ואתה תשמור לי על הדפים ואצלך בפרדס יגדל הספר שלי כי אתה דברת אתי על אהבה לכל בני האדם.

 

הזמנת אותי לצייר את עץ החרוב שבפרדס ולמרות שרציתי להעניק לך את מבוקשך הרגשתי שעבור עצמי אני זקוקה שם למשהו אחר.

 

עבור עצמי הייתי זקוקה להתפשט בפרדס מכל בגדי ומחסומי ולהתהלך בו עירומה כדי להשפיע על העולם רגשות ואהבה באמצעות הכתיבה.

 

 

21.03.02

 

אתה זוכר את גן-העדן שדברת עליו? רק הבגדים נשארו בגן-העדן שאליו הגעתי הבוקר - אוסטרליה.

 

חול לבן וים ירוק וצמחיה לרוב ובני האדם מתהלכים פה בפשטות מקסימה.

פשטות - זו עובדת הקסם ששורה כאן על כל צעד ושעל בלי צורך להרשים אף אחד. כמו צפור הדרור שספרת לי עליה פעם - חיה לה את חייה ללא תחפושת של צבעים.

צפור שראית ברומא למרות שהיא קיימת בשפע בארץ.

למה אנחנו רואים את הדברים הקרובים לנו רק כשאנחנו רחוקים?

 

בפשטות הזו אני רוצה לחיות את חיי. חיי טבע בחופש. חיים שבהם חנן אותי הטבע שלי ובטבע שלי אני סופרת.

 

אולי כדאי שאכנה את עצמי פשוט כותבת? למה צריכה להתחייב לסופרת? אני לא.

סיכמנו שאכתוב לך על אוסטרליה והנה כותבת לך על עצמי ופחות על אוסטרליה.

 

רק הבוקר הגעתי לכאן. לראשונה טסתי לבד לחו"ל.

 

 

 

המשך יבוא

0 תגובות
חמש בבקר - שעה סגולה ורוחנית
24/11/2013 05:24
dalika

לאיתן,

 

23.3.02

ישבתי מקודם במרפסת כשמאחורי הים והרגשתי רוצה לעבד אתך את האדמה שלך בנחלת.

אני באוסטרליה ואני מרגישה קרובה לאדמה שלך בנחלת-יהודה.

אני באוסטרליה ואני מתגעגעת לעץ החרוב ולפרדס שלך.

 

שוב יושבת בבר של אתמול, האוקינוס מולי,  מקודם התהלכתי לאורך הנהר.

 

לך יש עט שאתה מכנה "אדמה". על העט שלי חרוטות המלים: " הכנסת - ירושלים".

עם האדמה שלך והרוח שלי נקים עולם חדש.

 

למחרת בבקר:

הצועדים של הבוקר כבר צועדים את צעידתם, רוכבי האופניים כבר רוכבים את רכיבתם, הרוח הקלילה מרקידה את המים והנהר נושק לשפתו ואני את כתיבתי כותבת.

 

29.03.02

יורד גשם.

באפי אני מריחה את גשם ילדותי ברח' אחד-העם.

את גשם בחרותי בקיבוץ.

אני מריחה בוץ וריח של תבן וגם של דשא.

אני שומעת ציוץ של אפרוחים.

מעברי.

 

30.03.02

אני בת 50 היום. חמישים!

כשישבנו הבוקר במרפסת הבת שלי אמרה: אריק שרון לא האמין בגיל 50 שבגיל 75 הוא יהיה ראש-ממשלה ואני הכרזתי: בגיל 75 אני אהיה ציירת וסופרת .

 

אבל היום אני רק בת 50 - מסתכלת על עור ידי והוא אכן נראה לי בן 50 אבל הרוח שלי - הו - הרוח שלי - היא בת אפס וקצת –לא מזמן נולדה.

 

אני יושבת על ספסל שעל מתקן מוגבה על חוף האוקיאנוס מתחת לצמחיה ואני צופה מפה אל האופק.

מנקודת התצפית שלי רואים באופק גם בנינים גבוהים. כשמסיטה את עיני מהאופק מטה רואה גלים מתנפצים על אבני הבזלת השחורות וגם טיילים וטיילות לרוב מתהלכים ביני לבין המים , גם הגולשים עוברים פה עם גלשניהם.

 

בילדותי עברו כך מול ביתי באחד-העם 21 שיירות של חיילים צועדים עם נשקיהם ממחנה צריפין לסדרת אימונים בחוף פלמחים.

 

אנשים בכל הצורות-הצבעים-התלבושות האפשריות מסתובבים פה.

 

מהבת שלי קבלתי הבקר ספרון מתנה: לחגוג את ה-30 במרץ - שמו.

וינסנט-ואן-גוך נולד בתאריך הזה. גם השחקן וורן ביטי.

 

 

0 תגובות
חמש בבקר - שעה סגולה ורוחנית
22/11/2013 05:21
dalika

02. 22.3

 

לאיתן,

 

רבע לשתיים בששי בצהריים ,יושבת בבר, טלוויזיה גדולה מולי, מרוצי סוסים , במסכים ממוחשבים מרצדים מספרים -  תוצאות של הימורים.

 

כוסות בירה לרוב פזורות על שולחנות, יש דלפקים גבוהים ולידם כסאות גבוהים אבל אני יושבת בחלק של האתנחתא - כורסאות מזמינות להתרווח בהן סביב שולחנות עגולים.

 

צעדתי הבוקר לאורך החוף, חלצתי את נעלי ההתעמלות והסרתי אפילו גרביים. צעדתי קרוב למים.

טבלתי אצבעות באוקינוס העצום.

 

אח"כ התיישבתי על אבני הבזלת השחורה הפזורים לאורך החוף.

 

העפתי מבט למעלה וראיתי צמחיה ממקום אחר.

 

הבטחתי לך דברים יפים מאוסטרליה – ממקום מושבי בבר נשקף הים. יורד גשם והים בצבע אפור. אתמול הוא היה ירוק.

 

לקראת נסיעתי קניתי ספר תנ"ך חדש. הוא מונח בתיק לידי. מרגישה להעתיק ממנו קטע. מתלבטת בין קטעים.

נמשכת לספור משה בתיבה.

 

המכתבים ששולחת ובהם דפי הכתיבה שלי אמורים להיות משה עבורי.

הכתיבה שלי תוציא אותי אל אור.

 

 

0 תגובות