עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט עשירי:
31/05/2016 08:13
DAFNA KARIN

1.      מהו הקשר בין "ניסוי הקופים" לתרבות ארגונית?

תחילה אתחיל בהסבר מהו בכלל "ניסוי הקופים" המדובר,  בניסוי ישנם כחמישה קופים אשר כלואים בכלוב. ניתן להגיד כי הקופים מחונכים וניסיון העבר (בעזרת אימונים קודמים), מזהיר אותם שברגע שיטפסו על הסולם בכדי לאכול בננות, הם יקבלו התזת מים קרים, דבר שלא נעים לקופים כמובן. הקופים הוותיקים מודעים כמובן לחוק, כאשר נכנס קופיקו חדש, (במקום קוף ותיק) הוא לא יעלה על הסולם, בעקבות חבריו שיזהירו אותו. מה שככ מעניין בניסוי הוא שבאיזשהו שלב כל הקופים הותיקים(אלו שחוו התזת מים קרים על בשרם), הוחלפו לגמרי בקופים שלא חוו את ההתזה. אין להם באמת מושג מה יקרה במידה ויעלו על הסולם, אך עדיין לא עושים זאת.

איך כל זאת קשור לתרבות ארגונית? ובכן בדיוק כמו ניסוי הקופים, גם בתרבות בארגונים רבים ישנם הרגלים וחוקים שנעשו קונצנזוס באותה סביבה. האם מישהו טרח לשאול למה?במידה וכן לרוב התשובה שתתקבל הינה "ככה זה", מודה באופן אישי ששמעתי תשובה זו לא פעם ולא פעמיים. בדיוק כמו הקופים, גם אנחנו כבני אדם חדשים בארגון נפעל עפ"י החלטות העבר מבלי לדעת בכלל מה הטעם בהן.


2.חשיבות שיתוף ידע בארגון הינה דבר קריטי וחשוב, הסיבות לכך טמונות בעובדה שגורמים רבים משתמשים ונעזרים בידע האחד של השני.בנוסף זו הדרך האידיאלית ללמוד מלקחים, לשמר ולייעל תהליכים אחרים.הידע חשוב להתפתחות הארגון והעובדים כאחד.


יצירת מטוטיבציה לשיתוף ידע בארגון יכולה להיות במספר אופנים, תחילה בדיוק עפ"י מה שנלמד בהרצאות, "ידע זה כח", ובכן, מדוע זה כח?עפ"י הסיבות ניתן להעלות את המוטיבציה. הסיבות הן: שיתוף מוסיף לנו ידע מהאחר וכך נוכל ללמוד ולהעזר בו, ידע הוא דבר זמני ומשתנה בתדירות גבוהה, אם לא ננצל אותו בזמן הוא לא יהיה רלוונט עוד וחבל. בנוסף דברים חשובים מתגלים בסופו של יום,לכן אם במוקדם או במאוחר, אחר ישתף את המידע שהחזקנו אצלנו כל הזמן זהו לא מצב אידיאלי, וקימת עדיפות לשיתוף מצדנו תחילה.

בנוסף באופן אישי אני חושבת שתמריצים לעובדים לא יזיקו.


ישנן מכשולים, כיצד נתגבר עליהם?

שיתוף, שיתוף ושוב פעם שיתוף, הזכרתי בפוסטי קודמים ובנוכחי את חשיבות שיתוף הידע. כך נוכל לשמר אותו, לנצל אותו ולהפיק ממנו לקחים ונקודות שימור.

פתיחות היא דבר נוסף שחשוב בהתגברות על המכשול הנ"ל, חשוב שנרגיש בנח ופתוח בשביל לשתף את הידע. בנוסף חשוב שתהיה הרגשת ביטחון ואנשים יוכלו לסמוך האחד על השני.


רשת ארגונית כמו jive יכולה לסייע במימוש מוצלח של שחתוף ידע ע"י כך שהיא הופכת את שיתוף הידע לנח ואף כיפי. הפרוצדורה בשיתוף נעשת נעימה יותר, ניתן לקבל הזון חוזר על דברים שחברים העלו, בנוסף ניתן לשתף וידיאו של קבוצות גדולות ולהשכיל כולם יחד


1 תגובות
פוסט תשיעי:
22/05/2016 16:41
DAFNA KARIN

כיצד נוכל להגדיל את אחוז העובדים  התורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט, מודל 1-9-90



אז מהו מודל 1-9-90?מודל זה בא לנתח את השפעת המשתמשים ברשת האנטרנט. שמו השני של המודל הינו "חוק האחוז האחד", הסיבה לכך טמונה בעובדה שהכלל טוען שרוב המידע באינטרנט, ברשתות החברתיות מיוצר על ידי אחוז אחד מהאוכלוסייה בלבד. קיימת אי שיוויניות ברשת בכל הקשור לפרסום ושיתוך מידע. מעבר לאחוז המדובר, 9 אחוזים מהגולשים הם מגיבים לתכנים שהעלו אחוז אחד מהאנשים הפעילים ברשת. אותם תשעה אחוז נוהגים להגיב, לערוך ולדון במידע שהעלו "היוצרים".

לבסוף, ה90 אחוז הנותרים הינם אנשים ש"אורבים" למידע, קוראים אותו בעיקר.

בכדי להעלות את התורמים מידע ברשת האינטרנט הייתי מציעה להקליל ולהפוך את הרשת ליותר ידידותית למשתמש ובכך להעלות את אחוז ה"יוצרים" מידע.

דרך נוספת היא יצירת תמריצים לשיתוף מידע ברשת,דבר זה יעלה את המוטיבציה של העובדים, וכך גם אחוז השיתוף חברתית פנים ארגונית יעלה.


"מניהול מטריציוני לניהול רשתי"


תחילה הגדרות: מבנה פונקציונאלי:

במבנה זה, הארגון מחולק לפי תפקודים שונים.
בניהול מטריציוני, "המנהלים" הם המנהלים במובן הפשוט של המילה.
בניהול רשתי, כל עובד הוא מנהל.


במאמר אכן מוצעים מאפיינים של הניהול הרשתי. המאמר עוסק בהבדל בין 2 דרכים שונות של ניהול. האחת המטריציוני והשנייה הרשתי.

ניהול מטרציוני: עובד כפוף תחת שני גורמים, פונקציונאלי ופרוייקטים.

ניהול רשתי:תלות בין העובד לבין שאר הארגון(מכאן בא השם רשת), התלות היא בקבלת ההחלטות, בעשייה ושיתוף הפעולה בין החברים בארגון. רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות במאמר ע"י כך שהשיתוף יהיה גדול יותר ונח יותר, המידע מועבר בקלות ומגיע לגורמים הרלוונטים.

בכללי מידע ברשת ארגונית חברתית בעיני יכול רק לתרום לפוריות ההדדית בין חברי הארגון:)


0 תגובות
פוסט שמיני:
15/05/2016 11:25
DAFNA KARIN

1.ארגון החליט להעביר את פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן KMaaS

א. היתרונות שהארגון יצפה להם:

בראש ובראשונה שירותי הענן מעבר להיותם פלטפורמה לגיבוי קבצים, הם מאוגדים יחדיו חבילות תוכנות לעריכות מסמכים וקבצים וכך קל ונח לשתף ולעבוד במקביל על מספר ספריות או קבצים בודדים. הרגון יצפה לנוחות הזו ולשיתוף הפעולה.

בנוסף ניהול של פרופילי משתמשים, בפרופילים הללו ניתן להעניק הרשאות וסמכויות למשתמשים הרלוונטים, ולהיות בעלי שליטה במי מגיע למידע.

ב. הקשיים אותם עלול לחוות הארגון, הם לפני הכל שינוי. שינוי ומעבר של כל בסיס הנתונים של הארגון הוא דבר מורכב, קשה, שילוב עם פלטפורמות שונות, סידור נתונים בצורה שתתאים לענן וכדומה.

ג. שלושה תנאי סף להצלחה: הגדרה ברורה של מטרות הפרוייקט ותיחומו, שיתוף העובדים וכל מי שהמעבר רלוונטי אליו והכנת תמיכה טכנית ופנייה לגורמים המוסמכים.


2. בהרצאה הוצגה מערכת מקוונת למציאת הזמן המתאים ביותר לביצוע הזרעה מלאכותית בפרות, הקשר לניהול ידע הוא שבדיוק כמו הזרעה מלאכותית בפרות, גם בארגונים בהם רוצים לעשות שינוי כלשהו יש תזמון שכדאי למצוא אותו בדיוק כמו בפרות. יש את התזמון שככל הנראה יקל ויצור תהליך קל וחלק יותר. 

פירמידת DIKW שלמדנו בכיתה, מתארת את היררכיות המידע השונות:נתונים, מידע, ידע וחכמה. הדבר בהחלט מתאים להזרעה של הפרות, ניתן להקביל כל שלב בפירמידת DIKW, למשל הסנסורים שהורכבו על רגלי הפרה, הם מספקים מידע. ניתן למשל להקביל חכמה להסקת המסקנות איך יש לייעל את התהליך.


3. מדוע יש צורך במיחשוב ערפל?

במחשוב ערפל המידע מעובד מקומית במקום להישלח לענן לעיבוד נתונים. כאשר יהיה בעתיד יותר מדי נתונים ולא יהיה ניתן לשלוח לענן תמיד, נצטרך תהליך של סינון ועיבוד הנתונים.

מחשוב ערפל היא תבנית המרחיבה את שירותי מחשוב הענן לקצה הרשת המקומית, ובעתיד יקל על עודף הנתונים שיהיו.

0 תגובות
פוסט שבעי
08/05/2016 09:45
DAFNA KARIN

תחילה אסביר מה הן בכלל צמד המילים Absorptive Capacity?

הפירוש הינו  תיאורית יכולת ספיגת הידע, היא עוסקת ביכולת של ארגונים לזהות את ערכו של ידע על סוגיו השונים, אך מדובר על ידע חדש בלבד. השימוש בידע מסוג זה נועד ליצור יתרון תחרותי ולפיכך כדי להעריכו ולהבינו לעומק. עפ"י ההגדרה, מובן מדוע הדבר מעודד ומהווה סוג של תמריץ לחדשנות, הסיבה העיקרית טבועה בכך שידע חדש הוא בהחלט כח ויתן להעזר בו ליצירת דברים חדשים ויצרתיים, כלומר חדשנות.


כיצד מתמודדים עם הבעלות על הIP בחדשנות פתוחה?

ובכן, חדשנות פתוחה -open innovation' פירושה- פתיחות של חברה לקבל חדשנות מגורים מחוץ לחברה.אותם גורמי החוץ יכולים להיות מדעניים פרטיים, מדענים באוניברסיטאות, חברות הזנק או כל אדם העולם.

ip הינו פרוטוקול תקשורת המשמש להעברת נתונים ללא אימות הגעה או אימות נתונים.

דרך בה מיישמים חדשנות פתוחה היא ע"י חשיפת כתובת הip של החברה, כך יוכלו החברות להרוויח המון מידע יקר. ניתן לעשות זאת ע"י מערכת משותפת בעלת בקרה כלשהי.


במאמר על טויוטה:

a.מדוע כשולונות חשובים לחדשנות ארגונית? עפ"י המאמר, מי שלא נכשל ככל הנראה לא ניסה לחדש וליצור דברים חדשניים ומקוריים. הרי הכי קל להשאר בסטטוס זהה מבחינת רמת הסיכון שארגון לוקח, ללא סיכונים ואופציות להכשל , הארגון לא יהיה בעל חדשנות ארגונית.



b. כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות?

בטיוטה התגמול הוא קבוצתי ולא אישי, אם צוות מתקדם ומתפתח בצורה טובה טיוטה תטיב עמו

0 תגובות
פוסט שישי
03/05/2016 00:34
DAFNA KARIN
יתרונות מסייעים של OCR בטיפול בדואר נכנס מודפס:

תחילה אסביר מהי בכלל טכנולוגיית OCR, ההגדרה המילונית הינה :זיהוי תווים אופטי (באנגליתOptical Character Recognition; בראשי תיבותOCR) היא טכנולוגיה להמרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק, למסמך תמליל ממוחשב.
OCR יכול להפוך מסמכים סרוקים המכילים טקסט לקבצי טקסט. ובכל זאת, כיצד הטכנולוגיה הזו מסייעת לטיפול בדואר נכנס מודפס?
תחילה היא עוזרת בסידור המלל מחדש באופן נח יותר,מאפשרת את עריכתו והדפסתו באופן ברור, חד יותר ומותאם למשתמש. בנוסף, ניתן להפיץ תוכן טקסטואלי באופן מהיר ומיידי בעזרת תוכנה, מאפשר שיחזור. חשוב לציין שכלל היתרונות האלו מגיעים עם אמינות רבה אודות לפונקציות הרבות שמאפשרות לטכנולוגיה זו לתמוך בצורה כה טובה בהמרת התמונות והטקסט המודפס.

מהי ומתי חשוב להשתמש בהגירת תכנים:
הגירת תכנים הינה העברת כלל תכני הארגון למערכת אוטונומית אחת.כך ארגון יוכל לשמור בנוחות את הידע שלו ובאופן ריכוזי.נתוני על הארגון וההיסטוריה
שלו יכולים לסייע אף בביצוע ניתוחים אנליטיים כדוגמת BI.
חשוב להשתמש בהגירת תכנים ממש בשלב התנעת המערכת, בו קיימת חשיבות לבסיס כל הידע.

משמעות האמרה של סטיב ג'ובס  Innovation distinguishes between a leader and a follower
ההבחנה בין מוביל למובל, כאשר כוונת המשורר הייתה של מובילים הינם אנשים מהטייפ המחדש, יוזם ומהפכני, ואילו המובלים הינם אנשים החיים לרוב על פי קונצנזוס מסויים, מה שמקובל ללא חידושים.
כדאי להיות מוביל עפ"י גובס.

איזו סוג עקומת S מסבירה את מקרה קודאק?
העקומת S שמסבירה היה, Technology S curve.
הטעות של קודאק שגרמה לנפילתה, הינה שהם לא זיהו בזמן את דעיכת הטכנולוגיה שהם פיתחו, והתפתחות טכנולוגיה מתחרה.
0 תגובות
פוסט שישי
03/05/2016 00:33
DAFNA KARIN
יתרונות מסייעים של OCR בטיפול בדואר נכנס מודפס:

תחילה אסביר מהי בכלל טכנולוגיית OCR, ההגדרה המילונית הינה :זיהוי תווים אופטי (באנגליתOptical Character Recognition; בראשי תיבותOCR) היא טכנולוגיה להמרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק, למסמך תמליל ממוחשב.
OCR יכול להפוך מסמכים סרוקים המכילים טקסט לקבצי טקסט. ובכל זאת, כיצד הטכנולוגיה הזו מסייעת לטיפול בדואר נכנס מודפס?
תחילה היא עוזרת בסידור המלל מחדש באופן נח יותר,מאפשרת את עריכתו והדפסתו באופן ברור, חד יותר ומותאם למשתמש. בנוסף, ניתן להפיץ תוכן טקסטואלי באופן מהיר ומיידי בעזרת תוכנה, מאפשר שיחזור. חשוב לציין שכלל היתרונות האלו מגיעים עם אמינות רבה אודות לפונקציות הרבות שמאפשרות לטכנולוגיה זו לתמוך בצורה כה טובה בהמרת התמונות והטקסט המודפס.

מהי ומתי חשוב להשתמש בהגירת תכנים:
הגירת תכנים הינה העברת כלל תכני הארגון למערכת אוטונומית אחת.כך ארגון יוכל לשמור בנוחות את הידע שלו ובאופן ריכוזי.נתוני על הארגון וההיסטוריה
שלו יכולים לסייע אף בביצוע ניתוחים אנליטיים כדוגמת BI.
חשוב להשתמש בהגירת תכנים ממש בשלב התנעת המערכת, בו קיימת חשיבות לבסיס כל הידע.

משמעות האמרה של סטיב ג'ובס  Innovation distinguishes between a leader and a follower
ההבחנה בין מוביל למובל, כאשר כוונת המשורר הייתה של מובילים הינם אנשים מהטייפ המחדש, יוזם ומהפכני, ואילו המובלים הינם אנשים החיים לרוב על פי קונצנזוס מסויים, מה שמקובל ללא חידושים.
כדאי להיות מוביל עפ"י גובס.

איזו סוג עקומת S מסבירה את מקרה קודאק?
העקומת S שמסבירה היה, Technology S curve.
הטעות של קודאק שגרמה לנפילתה, הינה שהם לא זיהו בזמן את דעיכת הטכנולוגיה שהם פיתחו, והתפתחות טכנולוגיה מתחרה.
0 תגובות
פוסט חמישי
10/04/2016 09:32
DAFNA KARIN
1.בסיס צאלים לא לומד מטעויות?תחילה אציג מספר אירועים שקרו בבסיס, אירוע צאלים הראשון שהתרחש בשבע עשר ביולי, 1990,מתוך סדרה של אימונים ונהרגו בו חמישה חיילי מילואים של חטיבת עודד.התאונה התרחשה בעקבות ירי מוטעה על כוחותינו של פגז.
האירוע השני-בחמישה בנובמבר, 1992 התרחשה התאונה השנייה שגם היא גבתה את חייהם של חמישה לוחמים. הפעם מדובר בחמישה לוחמי מטכ"ל.החיילים אומנו ובמהלך התרגיל ה"יבש"(למי שלא בקיא, ללא יריות עם כדורים, וכל כלי נשק בשימוש), הצוות המשגר שיגר בשוגג כמובן, שני טילי פגז.
שני אירועים אלו תוחקרו והופצו, אז מדוע בכל זאת התרחש האירוע השלישי?
ממש לפני תחילת השנה האזרחית החדשה, ב31.12.2015, נהרג סרן ישי רוסלס מגדוד "נצח יהודה"  כתוצאה מפיצוץ מרגמה שגם היא הייתה טעות אדם.
ניתן לראות בבירור שכל התאונות קרו בשוגג, אירוע אחר אירוע התרחש מירי בשוגג על כוחות חיילנו. הלקחים מהאירועים שתוחקרו לא הופקו, אחרת איך ניתן להסביר את החזרתיות ההרסנית הזאת?בעייני בבירור חסר במקרים האלה איזה שהם נהלים מחייבים, אין הפקת לקחים מסודרת והנחיות טכניות שהיו יכולים למנוע את האסונות האלו.

2.מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימת עבודה?תחילה הדבר נח, ועוזר לשמר את הידע שעד כה נשמרה בניירת.כיום סריקה של מסמכים נעשת בקלות ומהירות ולא כרוכה בהוצאות מיותרות.אחד היתרונות הנוספים של מסמכים מסוג זה , הוא שיש להם אבטחת מידע וכך רק בעלי הרשאות מתאימים יוכלו לעיין במסמכים הללו.
אנחנו בעולם מודרני, אין עלינו להסתמך על מסמכים מנייר שיכולים ללכת לעיבוד, נוכל לאחסן את המסמכים שלנו באופן שיהיה לנו יותר נח לשלוף אותם בעת הצורך, במיוחד בזרימת עבודה שנצטרך כל הזמן לשלוף מסמכים ולבחון נתונים.

3.יתרונות הארגון:
מהירות הגלישה ב- sharepoint תגדל,המסמכים יועברו לשרת הארכיון וינקו שטח זכרון שיגרום לגלישה מהירה יותר. יתרון נוסף לארגון הוא שכעת המסמכים יהיו מסודרים יותר בארכיון, תחת נושאים וקטגוריות.
דרכים לאתר מסמכים: ניווטים בעצי תיקיות, מנועי חיפוש ותצוגות.

4.בארגון הוחלט לצרף אימילים למערכת הניהול.
לדעתי אין טעם בלצרף את הצרופות, לאור העובדה שהן סתם תופסות מקום והן שמורות במקום אחר במערכת מידע של הארגון, בארכיון או בענן.
האחריות על העלאת המייל היא כמובן של השולח, הוא זה שהיה לו צורך לשלוח את האיימיל, והוא בקיא ובצורך שלו יותר מכולם.
0 תגובות
פוסט רביעי
04/04/2016 08:49
DAFNA KARIN
1.אכתוב ואספר תחילה על המסמך אותו למדנו בהרצאה מספר ארבע, "הפקת לקחים בארגונים גדולים".
בתחילת המסמך, מתוארת החתירה למצוינות כמדד מהותי וחשוב בארגונים גדולים,איש איש לא משנה מה תפקידו צריך להצטיין ולעשות את עבודתו במקצועיות ובמצוינות רבה ככל הניתן.בנוסף ציון כי ניתן לזהות אנשים אלו על ידי פרמטר שהם מעידים על עצמם כי הם שואפים למצויינות ארגונית. חלה הסתייגות קטנה לקראת סוף הפירוט על ערך של חתירה למצויינות שטוען כי כל דבר במידה רבה מדי הוא אינו טוב. כלומר אין על ארגון להיות יותר מדי "חותר למצויינות", יש דבר כזה יותר מדי.

הפרמטר הנוסף שעליו הורחב במאמר הינו, השתפרות בארגונים. אז ממה נובעת השתפרות של ארגון?
מלימוד מיומנות ומהפקת לקחים מטעויות ואירועים שקרו. ארגונים נותנים ליישם את 2 נקודות ההשתפרות הללו רק בשלב הראשוני, ואז לזנוח אותן.

בפרק הבא במאמר דובר על תחקיר בארגון על כל היבטיו, התחקיר יוביל למענה על השאלות הבאות:מה יהיה נושא התחקיר?תזמון התחקיר, כלליות התחקיר, ניהול התחקיר וכדומה. אז איך כל אלו קשורים ורלוונטים לכתבה של דו"ח מבקר המדינה שפורסמה על ליקויים ותחקירים בצה"ל?
על פי הכתוב הבעיות שהובילו לעניות מבקר המדינה לאי הפקת הלקחים בצה"ל, הינם ליקויים רבים בעריכת התחקיר על ידי הגורמים הרלוונטים בצה"ל.בנוסף לקחים של דיווח בזמן אמת, כלומר עיתוי הזמן רלוונטי וחשוב בשלב התחקיר.
בהמשך הכותב מתאר בפרקים הבאים את עניין החשיפה, חשיפה ארגונית וחשיפה אישית. "החשיפה האישית קשה", כך מתאר הכותב, שהרי זה לא נעים הן לארגון והן לאדם הפרטי לחשוף את עצמו על טעיויות ודברים שביצע טאינו גאה עליהן. במאמר סופר על מפעל שגילה כעבור שנים כי מוצר שלו אינו תקין וחסר לו מספר דברים. ניתן להקביל ולהבין כי הבעיתיות בצה"ל הינה שמפקדים לא רוצים לפרסם תחקירים ולהפיצם.אז כיצד הכלל ילמד ויפיק לקחים מן האחר?
בסוף המסמך מתאורת חשיבות הזיכרון הארגוני והתרבות הארגונית.זיכרון ארגוני עוזר ללמידה ואיחזור של מידע הקשור לפעילות של יחידים ורבים.עפ"י דו"ח מבקר המדינה, בצה"ל לקחים לא מופקים והתחקירים די דומים האחד לשני ולא ניתןלראות גרף שינוי.

2. עליי להביע דעתי על המקרה המתואר הבא:
מפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרהשהריאקטור עלה על גדותיו והחומר נשפך החוצה.בתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק ולכן לא התקבלההתראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא נשפך.המפעילים הסבירו שבלילה הקודם היו הרבה התראות שווא ולכן ניתקו את הגלאיכדי שאפשר יהיה להמשיך לייצר ללא הפרעה.
דעתי על המקרה היא שהוא נוגד את כל עקרונות השיתוף, הפקת לקחים, בדיקה חוזרת ונשנית מקרה חמור בו התרחש בזבוז כסף גדול שחל כתוצאה מהחלטת המפעילים בכדי "לחסוך להם" טרטור הזעקות שווא.
0 תגובות
פוסט שלישי
28/03/2016 09:54
DAFNA KARIN

1.סוגיית החשבו בלינקדין, אז למי באמתת שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד עצמו?או לחברה?

אמנם יש לי תשובה לדעתי בנושא, אך אעדיף לשמור אותה לסוף הפוסט היות וקיימים קונפליקטים רבים בנושא.ישנם טיעונים לגיטמים הן מצד החברה שהשקיעה בפיתוח חשבון הלינקדיין לעובד, והן מבחינת העובד שזהו בסופו של יום החשבון הפרטי שלו.אנסה תחילה לצודד בחברה עצמה שהשקיעה משאבים באותחו חשבון הלינקדיין, והנה ביום בהיר אחד כל המידע נעלם, כי העובד שהחשבון בבעלותו מחליט לעזוב.דבר כזה בהחלט יכול לתסכל את החברה, אך האם היא יכולה לדרוש מאותו עובד את המידע בחשבון הלינקדיין שלו?או לחילופין לבקש ממנו את פרטי ההזדהות לחשבון ולהשתמש בו?כעת אעבור וארחיב על טיעוני החברה.הטיעון הראשון הוא שמדובר בגניבה, האמנם?נכון, קניין רוחני הוא גניבה לכל דבר(על פי חוקים במדינתנו), סוג של גניבת אנשי קשר, פרטיהם.הדבר לא נעשה בזדון, אבל בהחלט יש בו מן האמת.לעניות דעתי במצב שכזה, אותו עובד צריך לשתף את החברה במי הם חבריו שהתחברו דרך היותו עובד חברה.טיעון נוסף הוא שהקשרים נוצרו תוך כדי העבודה, אינני מסכימה עם הטיעון הנ"ל, היות וכולנו ערים לכך שרשתות חברתיות(ולינקדיין אחת מהן), הן חלק בלתי נפרד משגרת  היום יום שלנו, אין לכך זמנים מוגדרים, אנו משוטטים ברשתות אלו בכל זמן ובכל מקום.אז החברה אומרת שתמכה בעובד ליצור קשרים בזמן העבודה?אז מה?זו לגמרי החלטה שלה.הטיעון הנוסף בו מצויין כי הארגון שילם על העשרת הלינקדיין לעובד, ואני תוהה לעצמי, נניח חברה מכשירה בקורסים עובד מסויים, לאחר הקורס משובץ לתפקידו ומרגיש חוסר סיפוק.העובד מחליט לעזוב את החברה, האם עליו לשלם על הקורס?כמובן שלא, אלא אם כן חוזה ציין אחרת והעובד הפר אותו.כל עובד בחברה גדולה ובעלת שם, "מייצג" אותה בדרך כזו או אחרת, אך בסופו של יום, החברה בנויה מעובדים, לכן ברור שנוצר מצב שפרופיל הלינקדיין משך אליו אנשים שהתעניינו בחברה עצמה, אך זו שוב החלטת החברה.אין לחברה מקום לבוא בטענות על כך שעובד התקדם ופיתח עצמו בגלל שם החברה, הרי שהדבר ברור..אם לחברה אין שם חיובי או מוכר, למה לעובד לעבוד באותה חברה?

הטיעונים של העובדים בחברה מוצדקים בעיני.תחילה פרופיל לינקדיין הוא דבר אישי לכל דבר, ואין לחברה זכות לבוא ולדרוש מהעובד העוזב את הגישה לפרופיל שלו.בנוסף לכל אדם יש מעגל חברים שלו שאינו קשור לעבודה, ישנם חברים בפרופיל הלינקדיין שאינם קשורים לחברה, אלא קשורים רק לעובד.האם זה לעניין לחשוף אותם לחברה עצמה?(על ידי העברת הפרופיל מהעובד לחברה) בעייני לפחות התשובה היא לא.

לסיכום, בסוגיה מסוג זה אני חושבת שהחברה צריכה לקחת בחשבון את ההשלכות של השקעה בפרופיל הלינקדיין של העובד עצמו, ובמידה והחליטה להשקיע ולתמוך בחשבון, אין לה הזכות(גם לא חוקית), לבוא בדרישות כאלו ואחרות.

2. למדנו בשיעור את  עשרת כללי היסוד של ניהול ידע על פי תומס סטיוארט

·         לחברות אין בעלות על מה שיש לעובד בראש

·          בכדי ליצור הון אנושי בר שימוש יש צורך בטיפוח עבודת צוות

·         העושר הארגוני הוא מיומנויות וידע שלא נפוצים, צריך להסתכל על העובדים התור נכס

·         ההון המבני הוא הדבר הקל לניהול אך זה לא מעניין את הלקוח

·         לעבור מידע לכל מקרה לידע שמיש ללקוחות

·         מידע וידע הם תחליף לנכסים ממשיים

·         עבודת ידע היא לא סטנדרט

·         קו מנחה לכל חברה צריכה לעשות בחינה ולהחליט מה חשוב ומה לא חשוב

·         מיקוד על זרימה של מידע במקום זרימה של חומרים

·         תשומת לב שכל חלקי ההון האינטלקטואלי עובדים ביחד

אז למה כל אלו קשורים לניהול ידע בארגון?כי כולם עוסקים ונוגעים בסגיות שעלולות לצוץ במסגרת עבודה.

בדיוק כמו הבעיתיות והדילמות של סעיף 1.ישנם עקרונות בסיסים לניהול הידע והם בהחלט מומלצים, אך עם חברה באמת מאמצת עקרונות אלו הדבר עשוי לפתור מצבים לא נעימים ובעיתיות במקרים פרטניים עתידים.

.

0 תגובות
פוסט שני
22/03/2016 08:18
DAFNA KARIN

Linkedin::https://il.linkedin.com/in/dafna-karin-419859101

Twitter::@KarinDafna

Evernote:


Mendeley:


0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »