עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אמריקקית חדשה :-)
עברתי באוגוסט לארצות הברית.
בת 15 :-) כיתה ט׳
חבל שהבעיות שלי לא מסתכמות בתלתלים פראיים שלא מסתדרים בבוקר
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
How are you?


מחזור ירחים


חברה שלי צלמת :) בערך.


בכיתי מאושר
08/03/2013 03:35
cookie
בכיתי. הוא שלך לי את זה והתחלתי לבכות. אני אוהבת אותו כל כך. הוא עושה אותי כל כך שמחה. 
ולהיזכר באמצע שום מקום באמצע היום, להיזכר במשהו שקרה לפניי שלושה חודשים כשהוא רכב באופניים שלו אליי הביתה, 40 דקות בקור של ארצות הברית כדי לנשק אותי ב12 לדצמבר 2012 בחצות ממש כמו באגדות. 
בכיתי.
אבל מאושר.
3 תגובות
אני פחדנית
08/03/2013 03:09
cookie
נמאס לי לא לדבר איתך. 
אבל נפגעתי.
אפילו לא ממך! 
מעצבן אותי שאת כל כך מעורבת, עם סרג`יו עם גור.. את חברה מפה, מאמריקה, את מעולם אחר. את לא אמורה להתערבב לי בעולם השני, בעולם של הארץ. וזה פשוט מעצבן שאת כן.
ועוד יותר מעצבן זה שגור מדבר איתך אבל לא איתי.
פשוט בא לי לחזור למקודם. אני כל כך קרובה להתחיל שיחה שוב אבל לא מסוגלת. 
"היי" 
"היי"
"מה קורה?" 
זה פשוט לא עובד אחריי שהתעלמתי ממך לגמרי.
אוף. 
בא לי להתקרבל מתחת לשמיכה עם סרגיו ולבכות לו על הכל ואז הוא ינשק אותי במצח ואז באף כמו שעושים לילדים קטנים ואני ארגיש טיפה יותר טוב ואז הוא יגיד לי לדבר איתה ושהיא תבין אבל לי לא יהיה אומץ.
אין לי אומץ להגיד לה את כל זה.
אני כזו פחדנית.
0 תגובות
מכתב לשירה
07/03/2013 04:35
cookie
היי שירה, 
אני מתגעגעת. מאוד. כל כך הרבה דברים שקרו מאז שהפלאפון שלך התקלקל והקשר נותק. 
הדר הפסיקה לדבר איתי, השלישייה שלנו לרפא החזיקה מעמד ואני לא מופתעת אבל אני כן מופתעת שהיא ניתקה איתי את הקשר. ואת יודעת למה? כי לדבר איתי גורם לה עוד יותר להתגעגע. אוף. אני צריכה לדבר איתה.
יובל עסוק בחברה שלו. הוא אף פעם לא יכול לדבר אבל גן קצת נימאס לי שכל שיחה הוא מדבר על כמה שבא לו שאני אחזור. אה ושכחתי להגיד לך אבל הוא גם הודיע לי שכשאני אחזור הוא ישמח לקבל הזדמנות לצאת ממצב של רק ידידים. הוא כניראה שכח שיש לו חברה ויהיה להם שנה ביחד בקרוב.
אפרופו הצהרות אהבה גם גור החליט שיש בנינו עיניין לא סגור רק כי בכיתה ז היה לנו קטע. הוא חבר טוב שלי! אלוהים אין דבר איחד שאני מסתירה ממנו! אני לא רוצה להקריב את זה בשביל כלום. 
אה כן, וגם יש לי חבר שאני מאוהבת בו מעל כל הראש אבל שני הבחורים האלה שאמורים להיות חברים שלי החליטו לסבך לי את המחשבות.
אז שלושה חברים מישראל ניתקו איתי קשר.
מושלם לא?
ועוד קטע גדול זה שאת בקושי ניתנת להשגה בלי הפלאפון שלך אז אני תקועה עם מיליון בעיות בשקט.
וליהיא... ליהיא ליהיא ליהיא... היא משהו מיוחד. ממש משהו. אני אוהבת אותה. בחורה עשר. אבל מעורבת מידי..אני כניראה אשמע לך תלותית או קוטרית וקנאית ברמות אבל מציק לי שהיא נהייתה חברה טובה של גור ומדברת הרבה עם סרגיו. היא אמורה להיות מפלט שלי פה! למה היא נהיתה בכלל חברה של גור? למה? והם גם מדברים עליי. אוף.

ויש עוד בעיות אבל זה כבר לפעם אחרת... בואי נעמיד פנים שאני מסוגלת להישאר שפויה. לפחות יש לי את סרגיו שהכל נשאר איתו רגיל ובטוח וכיף. 
אז עד לפעם הבאה,
אוהבת אני.
1 תגובות
ודמעות זולגות כנהרות מרגשות
07/03/2013 01:58
cookie
כשהצרות ובעיות נערמות עד למעל הראש, כשאני מוצפת ברגשות ורק רוצה להעלם אז מרגישים עיקצוץ מאחורי העיניים, מרגישים את הדמעות עולות ומהר מאוד הכל נהיה מטושטש. אפשר להאבק בהן, להלחם בדמעות אבל זה קרב שאי אפשר לנצח בו. הן יגיעו, טיפות של עצב יגיעו וינקמו וישטפו אותך וישברו אותך לאלפי חתיכות. לרסיסים. לאבק. נימאס לי. החברים שלי מתרחקים ממני ולאט לאט אני נהיית יותר ויותר בודדה. אז אני קוראת ומציפה אות ברגשות שונים של אנשים אחרים של דמויות מומצאות, משכיחה את הכל. אבל בסוף נגמר הספר והבודדות חוזרת. ואז המלחמה ממשיכה, round two, קדי vs הדמעות. ואני נלחמת, אגרופים לפנים ולבטן, למקומות רגישים אבל ההגנה שלי נחלשה ואני חשופה, אגרוף ועוד אגרוף ישר לפנים, דם מותז על הזירה ואני נופלת. שבורה מכדי להמשיך למערכה שלישית. הדמעות נצחו. נשברתי. אני מקווה שאתם שמחים. הצלחתם לשבור את הunstoppable.
0 תגובות
אוהבים למרות ולא בגלל
05/03/2013 05:34
cookie
אני לא אוהבת לריב איתך. אתה לא מישהו שאני אוהבת לריב איתו. לא על אמת. אני אוהבת אותך. מאוד. לא באמת רבנו, זה סתם הרגשה של שקט כואב. אני לא מדברת כי איכזבת. אני שותקת כי איכזבת שוב. אתה גדול ממני בשלוש שנים אבל ניראה לי שאני יותר בוגרת. איכזבת אותי שוב וזה כואב. זה סודק לי את הלב אבל לעזוב אותך ירמוס אותו. אני לא יודעת למה כל כך איכפת לי אבל איכפת. אני לא יודעת למה זה משנה לי אבל זה משנה. ישבתי ובכיתי על זה שעות. חושבת אם לעזוב אותך ולגמור את כל מה שיש בנינו, לפרק את הקסם, להתעורר מהחלום. או לנסות להמשיך ולדעת שבסוף אתה תבין שזה שגוי וזה אסור. זה פרח שלא קוטפים. זה פרח מורעל. ישבתי ובכיתי ומשום מה נזכרתי, נזכרתי כששאלתי את אמא לפניי הרבה שנים למה היא עדיין אוהבת את אבא גם אחריי שהוא הפסיד במשחק כדורסל של השכונה. לילדה בת ארבע זה חשוב הניצחון. אז אמא אמרה בחצי חיוך שאוהבים למרות ולא בגלל. לילדה בת ארבע זה לא ממש הגיוני. אבל עכשיו אני מבינה. אני אוהבת אותך למרות שאתה טועם פרחים מורעלים, אוהבת אותך למרות שאתה קצת משוגע, אוהבת אותך למרות שאתה מבריז משיעורים לפעמים או לא ממש הילד טוב ירושלים שלימדו אותי לאהוב, אוהבת אותך למרות שאתה מוציא ממני מפלצת שלא הייתה קיימת מפלצת שרוצה אותך בגוון אחר, בכל חמישים הגוונים של האפור, אוהבת אותך למרות שגרמת לי לאהוב את המפלצת. אוהבת אותך למרות הכל, למרות שאתה מדבר אנגלית וגורם לי להתאמץ ולדבר באנגלית, אוהבת אותך למרות הכל. אוהבת אותך. את כולך. את הצד הטוב ואת הצד הרע. את שמח והעצוב. אתה שלי ואני שלך. ככה זה עכשיו וככה אני רוצה שזה ישאר. פרחים מורעלים לא יפרידו בנינו.
0 תגובות
נמאס
05/03/2013 04:44
cookie
America sucks. זה לא מקום שטוב להיות בו בעלי תוכן. זה לא מקום שטוב שיהיה איכפת מדברים. איכפת לי יותר מידי. אני מציבה לעצמי גבולות ובסוף נפגעת כי איכפת לי לא לעבור אותם. זה כזה חרא! אי אפשר לסמוך פה על בנאדם אחד שיהיה בסדר. כולם פה מלוכלכים ממשהו! אם זה אלכוהול או סמים או עישון. או שהם נקיים מזה אבל רדודים וחסרי תוכן. ונמאס לי להיפגע מזה. נמאס לי לגלות שהאנשים שאני אוהבת מלוכלכים. נמאס לי להתאכזב. להגיד לבנאדם שאני אוהבת שהוא מאכזב אותי. או אפילו רק לחשוב ככה. אני לא רוצה לדעת את זה. לא רוצה להיפגע. מה שאני לא יודעת לא יכול לפגוע בי. נמאס לי מאמריקה. ניסיתי. הבנתי. מיציתי. עכשיו אפשר לחזור הביתה?
0 תגובות
Fuck you!
01/03/2013 03:21
cookie
Fuck you! Fuck everyone! Fuck you for not being here! I miss you! I'm tired of this! Tired of EVERY DAMN THING! I want you right here right now! I didn't even have time to miss you! You were always there for me and I realize it just now! YOU are my best friend! You and Shira! God damn it I miss the fuck out of you! You care about me so much and protect me from everything! I need you! I need you now. Just one hug. Just one. לא היה לי זמן להיפרד. עברת דירה בתחילת השנה ובאת לבקר רק ביומולדת שלי. כבר שנה שלא ראיתי אותך. מעצבן אחד תבוא כבר! אני מתגעגעת אליך! כל כך מתגעגעת. אז תן לי רק דקה לצרוח עליך ואז לחבק אותך ואז לצרוח שוב שנמאס לי להתגעגע ואז שתגיד לי איזה משפט שנשמע חכם ותתגעגעו אלי גם קצת כי בכל זאת מדובר בחברה הכי טובה שלך. גור, אני אוהבת אותך בכל ליבי, אתה מדהים ותמיד יודע מה לומר. נמאס לי להתגעגע אבל אנ שמחה שאנחנו שומרים על קשר גם אם זה רק פייסבוק. אז להתראות עכשיו כי לא היה לי זמן מקודם. להתראות גור אני אראה אותך בחופש וחסר לך אם לא. אני אוהבת אותך ומתגעגעת הכי בעולם. תודה על כל עידוד ומילה טובה. ותודה על היכולת שלך להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון. אני אוהבת אותך ומתגעגעת 3>
0 תגובות
עכשיו טוב
18/01/2013 03:32
cookie
אחרי הטיסה, חיים
עכשיו טוב, סוף סוף טוב.
נגמרו הפינאלס (שמי שלא יודע זה מבחן מסכם מחצית) אז כבר אין לחץ, אין שיעורי בית, אין כלום מלחיץ מהבצפר,נוסף לזה יש סופש ארוך, שישי שבת ראשון שני שלישי חופש! החבר שלי מקסים מתמיד, אפילו למד להגיד אני אוהבת אותך בעברית ואומר את זה במבטא הצרפתי הסקסי שלו, חברים בסבבה, אין דרמות, אין בלגאנים, רק שקט. אני חושבת שעכשיו אני לא סתם אומרת שלא איכפת לי מאחרים, אלה שבאמת לא איכפת לי, ממש כמו שהיה בישראל. יש לי חברה וחבר שתומכים בי ולא שופטים אותי וכל השאר יכולים ללכת להזדיין.
סליחה על השפה
ביום שישי (מחר) אני ביום כיף עם אמא, חברה, ואמא של החברה, במוזיאון בוושינגטון, ביום שבת אולי אצל החבר שוב ואם לא ביום ראשון, ואו ביום שבת או ביום ראשון עם חברה אחרת וככה יהיה בערך הסופש שלי, חברים וחברות וצ'יל (chill יענו לנוח.. בערך) לוקחת את הכל בסלואו מושן ובאיזי.
די נחמד.
טוב אז איך לכם בסופש הזה? בסדר אני מקווה... שתפו אותי! 
0 תגובות
סרטוןגלעד שגב - עכשיו טוב / Gilad Segev - It'...
עזרו לי להשלים עם העולם...
16/01/2013 04:55
cookie
אחרי הטיסה, חיים
טוב אז אין ממש צפיות לבלוג שלי (המקסימום שלי זה 7 צפיות לפוסט) אבל בכל מקרה, מי שכן עוקב גם הפוסט הזה יהיה סיכום.
כמו הכותרת, עזרו לי להשלים עם העולם, יש כמה אנשים שאני חייבת להם את החיים שלי.
עברתי לארצות הברית לפניי חצי שנה, שישה חודשים ושישה עשר ימים אם להיות מדויקת. יש לי ספירה לאחור על מפרק כף היד השמאלית שלי, ספירה ליום שאני חוזרת הביתה. אני לא פה כי אני רוצה וכי זו זכות, אני פה כי הכריחו אותי לעבור בפעם השביעית בחיים ובפעם הראשונה התנגדתי. הייתה לי תקופת אנטי ענקית ונכנסתי לדיכאונות, לא פסמתי פה הרבה כי ברוב הפעמים מילים לא יכלו לתאר את הרגש והדיכאון. הייתי שוכבת במיטה כשהראש מכוסה מתחת לשמיכה, הייתי במצב כל כך דיכאוני שאפילו דמעות כבר לא זלגו. הייתי שקטה ושבורה. 
הייתי צריכה את הבית שלי בחזרה, את המשפחה, את החברים.. את האנשים שאוהבים אותי למרות כל החרא שאני מלאה בו, את אלה שלא שופטים אותי על שום טעות מחורבנת שעשיתי. הייתי צריכה להרגיש בטוחה שוב.
לפניי סרג'יו, שזה דרך אגב השם של החבר שלי, היה לי חבר אחר. אני די מצטערת עליו. לא הייתי איתו כי אהבתי אותו, הייתי צריכה אותו. וגם לא ספציפי אותו, הייתי צריכה מישהו שיאהב אותי ויגרום לי להרגיש בטוחה, אז בהתחלה זה עבד אבל לא עבר הרבה זמן וכבר הצטערתי על זה שאני גוררת אותו איתי ובמיוחד כי הוא ממש לא התאים לי ולא היה לנו יותר מידי דברים משותפים. אז באמת נפרדתי ממנו אחריי זמן קצר.
יש לי פה חברות וחברים רגילים, זה לא הכל הופך אלי לרומן, יש לי את ליהיא בעיקר שבלעדיה הייתי אבודה. היא עוזרת לי כל כך הרבה, היא לא שופטת אותי והיא מבינה ותומכת ועוזרת. ויש לה עצות טובות ולדבר איתה מרגיש טוב, אפילו שיחה של כמה דקות עושה לי ממש טוב על הלב. היא בטח רואה אותי כבן אדם דיכאוני, עצוב ונטוש. כי אני מרשה לעצמי להישבר לידה.
ואז יש את סרג'יו. 
אחריי שנפרדתי מבן, החבר הקודם שלי, ובעצם גם לפניי שהיינו ביחד, הוא היה שם. מאחורי הקלעים, סתם עוזר לי בביולוגיה. מבחינתי הוא לא היה ממש מישהו מיוחד, והיה לי ממש קשה לזכור את השם שלו בהתחלה. אבל הוא זכר את שלי. הוא זכר! את השם המסובך שאמריקאים לא יכולים להגיד נורמלי דווקא את השם הזה הוא זכר. אז הוא ישב לידי בשיעורים, עזר ל כשהתקשתי. הוא הזמין אותי גם לנשף אמצע שנה שיש פה באמריקה אבל אני סירבתי. אז אחריי שנפרדתי מבן התקרבנו נורא, סיפרתי לו כמעט הכל, הוא ניהיה קרוב אליי כמו ליהיא, אבל קצת פחות, סיפרתי לו הרבה על כל הצרות שלי ועל כל מה שעובר לי בראש, שיחות של שעות בפיסבוק ובסקייפ ובטלפון ופנים מול פנים בהפסקה כשהלכתי להתחבא מהעולם בחדר ביולוגיה. הוא עזר לי נורא ונהיה ידי טוב שלי.
ואז הוא אמר שהוא מחבב אותי, ולמרות שלקח חודש של חיזורים מצידו ויבוש מצידי הוא עדיין היה שם בשבילי, ובסוף הוא גם אמר שהוא עדיין ישאר ידיד שלי כי הוא לא רוצה לאבד אותי, ואחריי זמן קצר הסכמתי לצאת איתו בסיפור סינדרלה מטורף שסיפרתי באחד הפוסטים הקודמים. 
ועכשיו הוא פשוט גורם לי לרצות להשאר פה. אני כבר לא רוצה לעזוב, אבל גם לא רוצה להשאר. אני נשמעת מסובכת יותר אבל מרגישה מסובכת פחות. הוא גורם לי לראות עולם ורוד יותר, הוא וליהיא. הם מצליחים לשנות את כל הדיכאונות שלי לצחוק מתגלגל שנימשך הרבה זמן. אני חייבת להם את החיים שלי. ואני יודעת שזוג בתיכון לא תמיד מחזיק הרבה זמן, ובמיוחד כשמדובר בי, אבל אני נהנת מהרגע, אני לא יכולה להרשות לעצמי לחשוב רחוק מידי כי ברגע שאעשה את זה אני אשבר. אז אני פשוט נהנת מהרגע. הם כמו שני קביים בשביל הלב כשחצי ממנו נשאר בישראל. 
אז הם שם בשבילי, הם עזרו לי להשלים עם העובדה שאני פה, בארצות הברית הגדולה, שאין לי ממש ברירה, אבל שאיכשהו בדרך יצירתית ועקומה משלהם אפשר להשלים עם זה. 
ותאמינו או לא אבל אפשר לחיות בלי הדבר הזה שאתם לא יכולים בלעדיו, אם זה דובי, או אם זאת שירה, שהיא בעצם החצי השני שלי, לא בקטע רומנטי, היא פשוט משלימה אותי. היא הבן אדם היחיד שאני ממש תלוטית לגביו.
אז השלמתי על העולם. זה כמו אנחת רווחה ענקית, אבל אנחת ויתור. כי ויתרתי אבל לחות אני לא שבורה ויש לי קביים, קביים שאני אוהבת. 
אז ליהיא, וסרג'יו, 
אם את החלטת לעבור על הבלוג שלי באקראיות, אני אוהבת אותך ואת חברה מדהימה, את כל כך עוזרת, ותומכת, ואפשר לחשוב מי אני? סתם עוד ישראלית מסובכת. אז תודה שאת מקבלת אותי כמו שאני ועוזרת לי להלחם בעולם, תודה שאת מרפא לי את פצעי הקרב ותודה שאת תמיד שם, איפהשהו, גם אם אני לא רואה אותך, הודה אחת בוואטסאפ ואת ישר באה לעזרתי.
וסרג'יו, אם מישהו נתן לך את הבלוג שלי כדי שתוכל להתמודד איתי כי אני באמת בלטי אפשרית והחלטת לתרגם אז אני אוהבת אותך, ואתה עזרת לי יותר משאי פעם תוכל להבין.

0 תגובות
אני מאושרת. סופסוף מאושרת ממש.
15/01/2013 05:45
cookie
אהבה, its all about love, אחרי הטיסה
אז הבוייפרנד שלי היה פה אתמול ומדדתי כמה שמלות בשביל אירוע של השגרירות הישראלית בארצות הברית וצריך להתלבש יפה והייתי צריכה חוות דעת אואיך שלא אומרים את זה והוא כבר היה בסביבה והחליט לקפות אליי לכמה שעות... בקיצור, מדדתי את השמלה השחורה והמשעממת ות הכחולה שכבר שנים לא לבשתי. הוא הגיב ממש סבבה והחלטנו שהכחולה יותר יפה.. היום הוא היה פה שוב, הוא הלך הביתה אבל שכח את הפלפון שלו אצלי...  תיקראו לי חטטנית או מה שבא לכם אבל הייתי צריכה לבדוק את הוא מדבר עליי עם חברים שלו, רק לראות אם אני משהו שמדברים עליו או שאני לא חשובה מספיק.. וזה השיחה שהייתה לו עםהחבר הכי טוב:
(בוייפרנד בכחול החבר באדום)
hey man, 

hey dude whats up?
.
i was at my girlfriend's house.. you met her

yeah the curly girl

yeah

well how was it?

i helped her pick a dress for something she's going to in a few day.. dude she is so pretty with her jeans and when she wore that dress she was beautiful. i couldnt stop staring at her, she was amazing. she didnt even try to make it pretty, she didnt even pose, she just stood there. and still, she was the only thing i could think of. and she was complaining about her body, she thinks her belly is fat, she has no idea how wrong she is. and i told her, but she wouldnt believe me. and you know what makes her perfect, she's has a beautiful soul too. she's so kind and sensitive, and caring.. she cares about everyone, she's trying so hard not to hurt anyone and she's happy all the time, even when i know she's faking it. she's tryinh so hard to help everyone with their problems and never complain about her own.. she's not like any other girl, she's special.

wow dude, you were never like this with a girl... she' probably is special..

אני פשוט מאושרת! אני כל כך אוהבת אותו ועם זה מה שהוא אמר לחבר שלו... וככה חבר שלו הגיב?? וואו... אין שמחה ממני!!!

3 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »