עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ראשון  (1)
ארכיון
היי
25/09/2014 16:50
בוני
ראשון
אני בדיכאון. 
אף אחד לא אבחן אותי ככזה או אפילו רמז על כך, אבל אחרי השנה הכי נוראית שהייתה לי בחיים 
אני מרשה לעצמי לקחת את האחריות ולקרוא לעצמי דיכאוני.

שינה לא סדירה - יש.
התבטלות יומית מול הטלוויזיה/מחשב - יש.
עישון מוגזם - יש.
התרחקות מהחברים והמשפחה - יש.
יציאה מינימלית מהבית - יש.
מחשבות אבדניות - יש.

אז גם אם אני לא דיכאוני לפי הספר, עדין המצב לא מזהיר. 
הייתי שמח לכתוב שהחלטתי לכתוב בלוג כדי לדבר על דיכאון או לעלות מודעות או לתת הצצה
לחיים כאלו או כל סיבה אחרת שאנשים שרוצים לשפר את העולם חושבים עליה.
אבל את האמת, שאני פשוט צריך לפרוק. וזה לא שאין לי עם מי לדבר בחיים, פשוט אף פעם לא הייתי בן אדם שמדבר יותר מידי על הרגשות שלו או הבעיות שלו ותמיד אני מסתובב עם תחושה שאף אחד לא יבין גם ככה.

אז החלטתי לכתוב בלוג. 
כחלק מהתבטלות היומית מול הטלוויזיה יצא לי להיתקל בסרט "ג'ולי וג'וליה" (אם לא ראיתם שווה לראות רק בשביל עוד תצוגת משחק מדהימה של מריל סטריפ), וזה גרם לי לחשוב שאולי בלוג יכול מקום טוב לרוקן בו את הראש. אז יכול להיות שמי שיקרא את זה יחשוב "הנה עוד משועמם שכתוב על החיים או ה"כה* מעניינים שלו", וזה די נכון. אני משועמם והחיים שלי רחוקים מלהיות מעניינים. פאק, אני בקושי חי. אבל אני צריך לעשות את זה בשביל עצמי. גם אם זה באופן אנונימי, וגם אם אף אחד לא יראה בכלל את הבלוג הזה. אני צריך לכתוב. לא צריך. בא לי לכתוב. 

נראה איך זה יתפתח..  


1 תגובות