עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

לפעמים צריך לנקות את הראש והלב. כתיבה היא הדרך האולטימטיבית לעשות את זה, או שתייה ;)
חברים
Zippersmy nickname
starry night

השיר האהוב עלי בכל העולם. קשה שלא להיסחף לתחושת השלווה שהשיר מזרים בכל הגוף. עמוק, לא מתעסק בשטויות, לא חוזר על עצמו כמו רוב השירים בימינו...פשוט הנאה לאוזניים. ממליצה בחום להקשיב.
נטלי
28/06/2014 21:53
bella
פרק 1:

*צלצול להפסקה*

"איפה היית?" אריאל וטל שאלו אותי. "בשירותים." עניתי. "רוצות ללכת מחר לים?" העברתי במהירות את הנושא.
"הכל בסדר? את מתנהגת מוזר בזמן האחרון." אריאל לא שחררה.
היא תמיד קוראת אותי כמו ספר פתוח, היא החברה הכי טובה שלי. לפעמים אני מרגישה שטל קצת מקנאה בנו, בקשר שלנו.
"כן אני רק קצת עייפה" שיקרתי.
"דווקא מתאים מחר ים"  טל קטעה את השיחה. "וואי, איזה קטע שכבר קיץ...הזמן טס! עוד חודשיים אנחנו מסיימות כיתה ח' ! מי היה מאמין?!" הוסיפה.
על אריאל לא הייתי מאמינה...הייתי נותנת לה לעשות שוב את כיתה ח' " אמרתי, וצחקנו כולנו."

*בדרך הביתה טל נסעה לארוחה עם אמא שלה, אז אריאל ניצלה את ההזדמנות שאנחנו לבד.*
 
" נטלי, מה נסגר איתך? בשבועיים האחרונים את מתחמקת כל הזמן ונעלמת. מה את מסתירה?"
ידעתי שאני יכולה לסמוך עליה ולספר לה הכל. היא תמיד שם בשבילי. יש לנו קשר מיוחד למרות שאנחנו מכירות רק שנתיים. 
כבר שתי בנות ניסו להפריד בינינו ומאז החלטנו שאנחנו יחד עד הסוף.
"טוב אני אספר לך"
"ידעתי שיש משהו !"
"אבל אסור לך לספר!"
"טוב"
"או לכעוס"
"טוב..."
"או לעצור אותי"
"נטלי!"
"טוב. לפני שבועיים, ישבתי בחדר והיה לי משעמם. אז...לקחתי לאבא שלי את קופסת הסיגריות וניסיתי אחת."
"מה?!"
"וזה דווקא היה סבבה אז אני מעשנת מאז"
"את רצינית?!"
"כן, יש לזה קטע"
"מה קטע?! נטלי את עוד לא בת 14 !"
"מה זה קשור לגיל? חוץ מזה, זה בסדר אתמול לא עישנתי וזה לא היה לי אכפת. זה לא באמת ממכר."
"טוב אז אם זה לא ממכר, תפסיקי לגמרי!"
"טוב."
"טוב...את יודעת שזה חרא אז למה? כי זה מגניב? תמיד היית נגד מה קרה פתאום ?"
"כולה רציתי לבדוק למה כולם מתלהבים מזה, זה אף פעם לא עניין אותך?"
"לא!..אולי קצת...אבל לא חשבתי לנסות...בטוח שלא עכשיו.."
"טוב, אז כשתרצי לנסות, תגידי לי נשב יחד. אולי אפילו מחר בים."
"אולי".
"רוצה שאני אבוא אלייך?"
"אממ...הייתי רוצה אבל אמא שלי לא תסכים לי...וגם אני צריכה ללכת אחר הצהריים...ומשעמם אצלי.."
"אוקי..." לאריאל תמיד יש בעיה עם זה שיבואו אליה. הייתי אצלה די הרבה פעמים ולא ראיתי מה לא בסדר. אולי יש אנשים כאלה שפשוט לא אוהבים.

*הגענו למקום בו מתפצלות דרכינו*

 "טוב אז אני אתקשר אלייך אחר הצהריים" היא אמרה.
"לא אמרת שאת הולכת למקום כלשהו אחר הצהריים?"
"אה נכון. אתקשר אחר כך."
לא לחצתי עליה לספר לי לאן היא הולכת, כי אני כבר מכירה אותה. היא כזאת, מסתורית כזאת . היא תספר לי, יום אחד.

2 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
יוני 2014  (3)