עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (2)
פחד  (2)
ארכיון
זוכר שהזהרתי?!
07/02/2018 22:27
בלה בלבלה
זוכר שהזהרתי אותך שאם לא תטפח אני אלך?!
זוכר שאמרתי לך שאני מאמינה במעשים ולא במילים?!
זוכר שאמרתי לך שאם יבוא אחר אני אלך?!
אז הגיע הזמן לשחרר,
אני לא בורחת אני הולכת, שנינו יודעים שזה לא היה נמשך להרבה זמן, התחלתי להריח את הסוף ממזמן,
אז היה לנו נחמד תקופה וכאן זה נגמר,
שיחררתי אותך אז תשחרר אותי בחזרה,
אני לא אחזור, 
ולא אני לא מרגישה הרגשה של פספוס, 
לא נועדנו לקרות,
היית שיעור נחמד לאמצע הדרך אבל כאן זה נגמר,
אני יודעת מה אני מחפשת בגבר שלי ולא זה לא אתה,
אתה לא מספיק בשבילי,
האמת שהיה רגעים שהפתעת אותי,שזכרת מה שאמרתי ועל מה התעצבנתי,
ואיזה שוקולד אני אוהבת, ומה אסור שיהיה לי בצלחת כשאני אוכלת,
איך אני שותה את התה,
אבל זה לא מספיק,
אני רוצה מישהו שיהיה לידי ויגיד לי "אני דואג לך, אל תדאגי עלי.."
ולא זה לא אתה, כי גם אם תגיד
אני לא סומכת עלייך מספיק,
אני גם לא מבקשת סליחה שאני הולכת,
אז אולי ניפגש בשלב אחר בחיים אבל כרגע אין לי זמן לבזבז עלייך...

0 תגובות
הלוואי
07/02/2018 01:50
בלה בלבלה
מקסימה שלי,
הלוואי ויכולתי לפנות לך מהדרך את כל האנשים שאני יודעת שיעשו לך רע, לנקות לך ולסלול לך דרך שבה אין אנשים רעים ואף אחד לא יצחק עלייך יעליב אותך או יפגע בך, הלוואי ויכולתי לגונן עלייך תמיד, להיות לידך ומי שיפגע בך אני יעיף אותו הצידה,
אבל לצערי אנחנו לא במציאות כזאת, ובדרך אנחנו פוגשות אנשים שיעליבו ויפגעו, אנשים שינסו להוריד אותנו ללמטה, 
אל תבכי מקסימה שלי, את לא מבינה שכל דמעה אחת שאת מורידה זה אלף חרבות אצלי בלב, צריך לעבור אנשים כאלה, כדי שנדע לאן לא להתקרב, מקסימה שלי הלוואי ויכולתי לבנות סביבך חומות גבוהות כדי שכלום לא יחדור דרכן, שכל מילה שנשלחה כדי לפגוע תפגע בחומה ותיפול על הריצפה,
אבל אין לי יכולת, ואני עומדת בצד ורואה אותך פגועה, ובא לי לאסוף את כל הרסיסים שלך ולחבר חזרה, אבל אני יודעת שזה לא יהיה שלם כמו בהתחלה,
והנה את שוב בוכה ומסתגרת בחדר, טורקת לי את הדלת בפנים ולא רוצה לספר לי, ואני יודעת ששוב הורידו אותך ללמטה, אני אלמד אותך להיות חסינה למילים, להרים ראש כל פעם שבאים להוריד אותך, אנחנו משפחה של לוחמות!! אנחנו לא נותנות לאף אחד להוריד אותנו למטה!!
מי לימד אותך לבכות? בכי זה לחלשים, קומי, תילחמי, תירקי אש כמו שרק אנחנו יודעות, תורידי אנשים ללמטה, פיזית מילולית, רק אל תיפגעי,
כי לראות אותך ככה שובר אותי, הורס אותי שאין לי דרך למנוע ממך להיפגע, אל תהיי חלשה, העולם הזה הוא לא לחלשים, אל תראי חולשה כי מזה הם ניזונים, תרימי ראש, תעלי את האש בעיניים, תנעלי את הדמעות עמוק בפנים, כי בדרך את עוד תיפגעי הרבה, ולפעמים אני לא אהיה לידך כדי לנחם.
הלוואי והייתי יכולה לעטוף אותך בצמר גפן כדי לשמור עלייך מכולם.
2 תגובות
התרגשות
27/01/2018 23:05
בלה בלבלה
ואו, ממחר אני מתחילה מחדש, דף חדש עבודה חדשה, קודמתי בעבודה, אני בעננים, אני מתרגשת ועצובה כאחד,
עצוב לי לעזוב את מה שבניתי עד עכשיו, צוות מדפים שימור לקוחות וכו, הכי עצוב לי זה לעזוב את הצוות ואת הקירבה לבית, אני גרה כרגע 10 דק הליכה מהעבודה, ועכשיו אני עוברת למרחק של 30 דק נסיעה, אני עוברת לנהל צוות חדש, צוות שלא פגשתי, ואם הם לא יאהבו את צורת העבודה שלי?? הצוות הקודם שלי כבר התרגל אלי וידע איך אני אוהבת ומה אני אוהבת, אני מקבלת צוות שעד עכשיו היה להם מנהל אחר ואולי הוא עיצב אותם בשבילו, אבל אני מתרגשת, אם קידמו אותי זה אומר שעשיתי את העבודה שלי בצורה טובה, סכה העלתי את הרף למי שיגיע אחרי...
אני לא מתביישת להגיד על עצמי שאני טובה במה שאני עושה!! אני טובה לא כי החלטתי אני טובה כי אני רואה את התוצאות של העשייה שלי...
אז ממחר אני שוב עולה "למבחן" סניף חדש סכ"ה, אני צריכה להוכיח, 
הרבה שאלו אותי למה אני לא מסתפקת במה שיש לי, כי סכה לא רע לי משכורת סבבה קרוב לבית אחלה בוס,
אבל אני אפעם לא מסתפקת במעט אני חייבת לטרוף הכל
למה להסתפק במשכורת סבבה כשאני יכולה להרוויח טוב
למה להסתפק באחלה בוס אם אני יכולה לעבוד בלי בוס
אז אני מתפשרת על המרחק והתוספת משימות, אבל התקדמתי עוד קצת לקראת היעד, אני אוהבת לחשוב בגדול, אז לא תמיד אני מגיעה לשם אבל הנה עוד צעד לקראת...

0 תגובות
התרגשות
27/01/2018 23:05
בלה בלבלה
ואו, ממחר אני מתחילה מחדש, דף חדש עבודה חדשה, קודמתי בעבודה, אני בעננים, אני מתרגשת ועצובה כאחד,
עצוב לי לעזוב את מה שבניתי עד עכשיו, צוות מדפים שימור לקוחות וכו, הכי עצוב לי זה לעזוב את הצוות ואת הקירבה לבית, אני גרה כרגע 10 דק הליכה מהעבודה, ועכשיו אני עוברת למרחק של 30 דק נסיעה, אני עוברת לנהל צוות חדש, צוות שלא פגשתי, ואם הם לא יאהבו את צורת העבודה שלי?? הצוות הקודם שלי כבר התרגל אלי וידע איך אני אוהבת ומה אני אוהבת, אני מקבלת צוות שעד עכשיו היה להם מנהל אחר ואולי הוא עיצב אותם בשבילו, אבל אני מתרגשת, אם קידמו אותי זה אומר שעשיתי את העבודה שלי בצורה טובה, סכה העלתי את הרף למי שיגיע אחרי...
אני לא מתביישת להגיד על עצמי שאני טובה במה שאני עושה!! אני טובה לא כי החלטתי אני טובה כי אני רואה את התוצאות של העשייה שלי...
אז ממחר אני שוב עולה "למבחן" סניף חדש סכ"ה, אני צריכה להוכיח, 
הרבה שאלו אותי למה אני לא מסתפקת במה שיש לי, כי סכה לא רע לי משכורת סבבה קרוב לבית אחלה בוס,
אבל אני אפעם לא מסתפקת במעט אני חייבת לטרוף הכל
למה להסתפק במשכורת סבבה כשאני יכולה להרוויח טוב
למה להסתפק באחלה בוס אם אני יכולה לעבוד בלי בוס
אז אני מתפשרת על המרחק והתוספת משימות, אבל התקדמתי עוד קצת לקראת היעד, אני אוהבת לחשוב בגדול, אז לא תמיד אני מגיעה לשם אבל הנה עוד צעד לקראת...

2 תגובות
העבר
25/01/2018 01:40
בלה בלבלה
אתה רוצה לשמוע על העבר שלי, אז החלטתי לכתוב לך אותו כאן, כי כאן אני יודעת שאתה לא תגיע אליו, כי אני יודעת שאתה עדיין לא מוכן,אתה לא תצליח להכיל את כולי לא משנה כמה אתה חושב שאתה חזק,
אז התחיל מילדות סבבה?!
הייתי ילדה קשה הייתי ילדה עקשנית צעקתי צרחתי ועמדתי על שלי, ידעתי מראש מה אני רוצה ואיך אני אשיג,
וזה לא התאים לאבא שלי, כי אבא שלי לא אוהב נשים חזקות, אבא שלי לא אוהב שעומדים מולו, אז הוא החליט שאלימות היא הדרך,
אלימות זה מה שירכך את הבת הקשה, אז שאלת את עצמך למה אני בוכה כשאני רואה אלימות, זאת התשובה, אני חטפתי מכות ואף אחד בבית לא העיז לבוא ולהציל אותי, אף אחד לא העיז להוציא אותי מהידיים שלו,ועם הזמן אמא שלי הצטרפה אליו..אז אם נהיה לה קצת קשה היא השכילה וריככה, ושוב אף אחד לא אמר מילה, אז פיתחתי אנטי, אנטי למגע, אף אחד לא נוגע בי או מחבק אותי או מניח עלי יד לא משנה הסיבה,
ובגיל 15 גיליתי עולם שלם של בריחה, כל יום הייתי מחכה לסיים את היום כדי להגיע לשאכטה, לנקות את הראש כמו שטוענים, ובגיל 17 כבר כמעט הייתי חוקית לאכוהול אז כבר מכרו לי כי מה זה עוד שנה בת"ז..ועם השנים הכמות עלתה הסוג סמים השתנה, בשביל לממן את הכל התחלתי למכור, אז אם אתה שואל את עצמך אם התדרדרתי לזנות אז לא...כי שוב, אני אנטי מגע, מצאתי דרך מקורית, להבריח ולמכור, אני חייבת להגיד לך שהיו לי ביצים של בת יענה באותה תקופה, לא ראיתי בעיניים, (על ההברחות אני לא יספר עדיין אתר ציבורי...), הייתי מתחילה את הבוקר עם שאכטה ואז עוברת לבקבוק ועוד אחד ועוד אחד ובין לבין מה שבא ליד נכנס לגוף, ובערב עם החברים כולם שוב יוצא בקבוק ושוב עוברת שאכטה והקריוקי ברקע..
והגוף לאט לאט מתרגל והוא רוצה את הסטלה אז מעלים מימון ומוצאים עוד סוגי סמים ועוד דרכים..כי אם יהיה רגע של צלילות אני לא יחזיק מעמד, מה אני שווה בלי הסם..מה ימלא את הריקנות הזאת שיש בפנים..
אני מספרת בקצרה כי אני עדיין לא מצליחה לכתוב את הכל, אפילו לא לעצמי, אני עדיין בהכחשה על אותה תקופה, 
ויום אחד המשפחה שלי נזכרה שאני קיימת, והתחילו לחפש אותי כדי למצוא אותי ולהחזיר אותי לבית..
חיפשו וחיפשו ובסוף הם מצאו, ואז התחיל להם החשש מה יגידו השכנים, ומה תגיד המשפחה, אז סגרו אותי במרכז גמילה, על מה שהלך באותו הערב אני גם עדיין לא מוכנה לכתוב, אבל אני לא יסלח עליו אף פעם, שנה שלמה של גמילה, שנה של נסיונות בריחה שנה של מאבקים פינימיים ומאבקים מול העולם, שנה שלמה בלי הסם!! 
ואז כשסיימתי בהצלחה ברחתי לגור רחוק מהמשפחה, 4 שנים ברחתי לא רציתי לראות אותם, ולא למרות שאני שונאת להיות שפויה לא חזרתי לסם, אני עדיין פיכחת, 6 שנים אחרי המרכז ואני עדיין מחזיקה מעמד,
זוכר שאמרתי לך פעם שאף אחד לא מכיר אותי עד הסוף?!
זה בגלל שאני לא נותנת לאף אחד להגיע עד הסוף, 
אתה חושב שאני מספרת הכל?!
הנה ההוכחה שלא...אני עדיין לא סיפרתי רבע מהחיים שלי, אני יודעת שאין מישהו שיכיל את השריטה שלי,
אתה יודע איך זה מרגיש שהמשפחה שלך נזכרת בך בגיל 22?! פתאום הם נזכרים שחסר להם ילדה מסביב לשולחן שבת,
הם לא מבינים שהם התעוררו מאוחר מידי, הם כבר איבדו אותי ממזמן,
ועכשיו, אחרי שפתחתי את הגלדים שלי אני אלך לי ללילה של סיוטים, ולא אני עדיין לא אספר לך מה יש בהם, אתה לא תבין, כי אף פעם לא היית איפה שהייתי, כמו שאני לא הייתי איפה שאתה היית, יש לנו כאב שונה, כאב שלא מובן אחד לשנייה.
9 תגובות
שנה וחודשיים
21/01/2018 18:03
בלה בלבלה
כבר שנה וחודשיים אחרי הפציעה, שנה וחודשיים מאז גילוי המחלה,מחלה שקופה אנשים קוראים לה כי הרוב לא מאמינים בה,
שנה וחודשיים אחרי החלטתי לאתגר את עצמי וללכת במסלול שפעם כל כך אהבתי ללכת, אז הצטיידתי במוזיקה שלי ובאומץ,הרבה אומץ ויצאתי ללכת את המסלול,אז נכון ב 20 דק כבר לא אעשה אותו אבל 45 דק במקום זה הישג נכון?!
שנה וחודשיים שלא איתגרתי את עצמי פיזית, אז נכון לקראת סוף המסלול כבר צלעתי והיום כואב יותר מאתמול, להגיד שזה היה שווה את זה?!
לא יודעת לענות..אולי כי לא נהנתי מהמסלול כמו פעם, אולי כי כל ההליכה התאפקתי לא לבכות, אולי כי הגוף כל הזמן פחד לקרוס,
אולי כי הצליעה לקראת הסוף שברה אותי כי הפיזיוטרפיסטית אמרה לי שאסור לי לצלוע, ואולי הידיעה שאני לא יעשה את המסלול הזה כמו פעם היא מה שגרמה לי לא להנות, אני שפעם עליתי את מצדה בריצה היום ממפחדת ממסלול הליכה, אתמול הניצחון על הכיסא גלגלים כבר לא היה כזה זוהר, הניצחון על ההליכון נראה פעוט, והמקל שבחדר כבר לא נראה כמו זיכרון רחוק...
אז יש לי ניצחון קטן על מסלול הליכה, והראש שלי צועק לי "סתומה!! זה שווה את הכאב של היום?"
לא זה לא שווה את הכאב, זה שווה את הניצחון,
אולי בזכות אתמול אני יפסיק לפחד, תמיד הרופא אומר לי "אל תתני למחלה לנצח אותך" מילים קלות לבנאדם שלא חווה את הכאב,
אולי אתמול לא נתתי למחלה לנצח אותי, אבל היום...היום היא ניצחה, היום אני שוכבת במיטה...

2 תגובות
רגשות...
19/01/2018 12:03
בלה בלבלה
מתי זה נכון להתנתק מהרגש??
אני רגילה לחיות בלי הרגש, אני לא מפתחת אותו מהר אבל בלנתק את הרגש אני מומחית לוקח לי בדיוק שנייה לשים אותו בצד
אני תמיד חושבת מה יצא לי מלנתק את הרגש ותמיד זה רק חיובי, אבל איתך זה קשה, כבר 3 שבועות ואני כבר שוקלת לנתק את הרגש, אולי כי לא טיפחת את הרגש שכן הבאתי לך, ככה זה כמו פרח אם לא תטפח זה יקמול, אז הרגש מתחיל להתרופף אבל אני רוצה לתת לך עוד זמן, אבל אתה לא מנצל גם את מה שאני מביאה לך, ולאט לאט מתחיל המוח לדבר לפנות את המקום של הרגש, ואני רק רוצה להסביר לך, ברגע שהמוח ישתלט אין דרך חזרה הרגש לא יחזור, ככה לימדתי את עצמי, אני כל כך רוצה שתיקח את מה שאתה מקבל ותטפח אבל אני לא יודעת מה מונע ממך, אז נכון דיברנו על זה שאני אישה חזקה ואני אישה עצמאית,איך אפשר לשרוד בעולם בלי להיות כזאת?!
אבל עדיין אני רוצה יחס!! כשאתה מדבר איתי פעמיים ביום למשך 10 דק לא באמת ישאיר את הרגש שם, ואתה קצת לא פייר כי חיבקת אותי ואמרת לי אל תברחי ואני אמרתי לך תברח, אמרת שאתה לא בורח שאתה כאן כדי להישאר, ואז אתה מטביע את עצמך בעבודה ומתנתק ממני הרבה, אז זב כן יגרום לי לברוח, אני לא ישאר לעוד הרבה, אני מצטערת,
אני לא בנאדם שנוטה לבזבז את הזמן לחינם, וכרגע אתה נחשב מבחינתי בזבוז של זמן מקום ואנרגיה, אין לי שום צורך בך, אם נפגשים פעם בשבוע ומדברים פעמיים ביום, אז אמרו לי לתת לך זמן שהכול יבוא עם הזמן, וכבר דיברנו על זה שאין לי זמן לבזבז, אני אוהבת לראות תוצאות, ואתה כבר לא תתן לי תוצאה, אבל אני עדיין לא מנתקת, אני נותנת לך עוד הזדמנות, וכנראה שאחריה תגיע עוד אחת, אולי כי כרגע אין לי הצעה אחרת חוץ ממך, אני עכשיו מחייכת לעצמי, כי אני בנאדם נוראי, ברגע שתהיה לי הצעה אחרת אני אמחוק אותך בלי להניד עפעף, והכל בגלל שלא טיפחת את מה שהבאתי לך...טוב האורחים הגיעו אז כנראה שאנטוש עכשיו את כל הבילבולים...
6 תגובות
אולי עכשיו
06/01/2018 22:12
בלה בלבלה
אהבה, פחד
אולי עכשיו זה יקרה, אולי השקט יגיע דווקא בחיבוק שלך, אולי אתה זה שתהיה תומך,
אבל סלח לי שאני סקפטית, סלח לי שאני לא מצליחה להאמין,
סלח לי על זה שאני מגלגלת עיניים כשאתה מבטיח לי שאתה לא בורח,
אולי זה בגלל שאני פגועה יותר מידי, 
אתה הראשון שמבין מה המשמעות של הקעקוע שקעקעתי, אתה הראשון שיכול ללטף בלי שאני יברח,
הראשון שיכול לחבק אותי בלי שאני יתפתל לך בידיים, אפילו אמא שלי הפסיקה לנסות לחבק אותי ממזמן,
אז גם אני הבטחתי לא לברוח, אבל כמו שאמרתי לך כמה פעמים אני לא מאמינה למילים אני מאמינה למעשים,
ילדות קשה עיצבה אישה קשה, כל מה שאני היום זה תוצאות של העבר, אז סלח לי אם לא נפתחתי אלייך בקלות,סלח לי אבל אני שונה משאר הבנות שהכרת,לא כולם יצאו מהעולם שלי בני אדם, אני ברחתי משם, אבל נשארו שאריות, 
אני רוצה שתדע לעמוד בהם, אני רוצה שתצליח, יש הרבה שכבות להשיל אני יודעת, אבל תבין שזה הכל מאז...
תנסה אין לי בעיה, אני יודעת שאני לא קלה, אבל בבקשה אל תפגע בי,
כי כל פגיעה סוגרת אותי עוד קצת מהעולם,


2 תגובות
אולי עכשיו
06/01/2018 22:12
בלה בלבלה
אהבה, פחד
אולי עכשיו זה יקרה, אולי השקט יגיע דווקא בחיבוק שלך, אולי אתה זה שתהיה תומך,
אבל סלח לי שאני סקפטית, סלח לי שאני לא מצליחה להאמין,
סלח לי על זה שאני מגלגלת עיניים כשאתה מבטיח לי שאתה לא בורח,
אולי זה בגלל שאני פגועה יותר מידי, 
אתה הראשון שמבין מה המשמעות של הקעקוע שקעקעתי, אתה הראשון שיכול ללטף בלי שאני יברח,
הראשון שיכול לחבק אותי בלי שאני יתפתל לך בידיים, אפילו אמא שלי הפסיקה לנסות לחבק אותי ממזמן,
אז גם אני הבטחתי לא לברוח, אבל כמו שאמרתי לך כמה פעמים אני לא מאמינה למילים אני מאמינה למעשים,
ילדות קשה עיצבה אישה קשה, כל מה שאני היום זה תוצאות של העבר, אז סלח לי אם לא נפתחתי אלייך בקלות,סלח לי אבל אני שונה משאר הבנות שהכרת,לא כולם יצאו מהעולם שלי בני אדם, אני ברחתי משם, אבל נשארו שאריות, 
אני רוצה שתדע לעמוד בהם, אני רוצה שתצליח, יש הרבה שכבות להשיל אני יודעת, אבל תבין שזה הכל מאז...
תנסה אין לי בעיה, אני יודעת שאני לא קלה, אבל בבקשה אל תפגע בי,
כי כל פגיעה סוגרת אותי עוד קצת מהעולם,


0 תגובות
נרקומנית
23/08/2017 17:10
בלה בלבלה
כן מילה לא פשוטה, מילה שמבחינתי מי שאומר אותה זה בגלל שהוא בז לאחרים,
אז כשאמרת לי שלנרקומנים יש איידס, אולי כדאי שתבין עד כמה פגעת, 
כי כשאני הייתי למטה וכולם קראו לי נרקומנית הרגשתי מושפלת כאילו בעטו לי בבטן חזק והוציאו לי את כל האוויר וכן גם קצת קיא,
אז כשזה בא מבנאדם שחשוב לי או לפחות היה במיוחד כשהוא יודע את העבר, אז אולי כדאי תבין עד כמה נפגעתי,
וכן זלגה לה דמעה כי לשמוע אותך אומר לי את הכינוי הכל כך נבזה הזה פשוט גרם לי חלחלה,
ואני כועסת על עצמי שאני כל פעם משחזרת את השיח שהיה בינינו כי אתה לא מבין כלום מהחיים שלך ניסית לנתח אותי ולגרום לי להיפתח אבל מה שעשית רק סגר אותי יותר, כי המילה נרקומן היא כמו חרב שהכנסת לי ישר ללב,
אבל מה אני מצפה מבנאדם שעטף את עצמו בכל כך הרבה צמר גפן מהפחד להיפגע, אבל ציפיתי, ציפיתי להבנה לקבלה להכלה,
אבל אתה אמרת את שלך ואני לא יכולה לסלוח על מילה כזאת כבדה, אני לא יכולה להסתכל עלייך באותה צורה, המבט המעריך הוחלף במבט שבז לך,אין חוכמה בלזרוק מילים לאוויר ואז לבוא לבקש סליחה, הרי אמרת את שלך, פגעת שברת ריסקת ואין דרך חזרה, אז נפרדנו אבל אני עדיין פגועה,
ובא לי לצעוק בכל הכוח עד שאני אהיה צרודה שנרקומן זאת מילה משפילה!!!
אז אני לא סולחת ואלי יום אחד אני גם יפסיק להיפגע בכל פעם שאני ישמע את המילה נרקומן...
2 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »