עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 11
12/01/2016 13:37
batel ziv

שאלה 1: 

סרטון: https://www.youtube.com/watch?v=9jRkACywckE

א. מדוע הסיכון באי שיתוף מידע וידע גדול מהסיכון בחשיפה?


הסיכון שבאי שיתוף מידע:

הסיכון באי שיתוף המידע הוא שמידע קיים לא עוזר לאף פונקציה אחרת בארגון מלבד זאת שהמידע קיים אצלה. 

לדוגמא בסרטון, ברגע ששיתפו את המידע שידעו זה תרם המון לקידום מהלכים שונים ללא שימוש בטכנולוגיות נוספות והשקעה של כסף. 


הסיכון בחשיפה הוא שגורם עוין, כמו בסרטון, מקבל את המידע. גם למשל בחברות בעלות חדשנות גבוהה יש בעיה עם חשיפת המידע כיוון שבסביבה יש מתחרים רבים שיכולים לנצל לרעה את המידע באם יגיע לידיו. 

הסיכון בחשיפה הוא קטן יותר מהסיכון של לא לשתף בכלל כיוון שאפשר להשתלט על חשיפת המידע באמצעות הרשאות וניהול נכון של מורשי גישה. אין דרך להתמודד עם החסרונות של חוסר שיתוף המידע.

על מנת לייצר תרבות של שיתוף ידע ניתן להשתמש בתמריצים או במשחוק למשל, כפי שנלמד היום בכיתה. 


שאלה 2: 

סרטון: https://www.youtube.com/watch?v=u6XAPnuFjJc

א. מוטיבציה חיצונית אל מול מוטיבציה פנימית:

כל עובד מונע מתוך מוטיבציה כלשהי. מוטיבציה חיצונית לדוגמא: משכורת, תנאים וכו'. מוטיבציה פנימית: רצון פיתוח, סקרנות וכו'. 

ב. בארגון מסויים יש קושי בכתיבת דוחות בתום ביצוע משימה. כיצד לדעתכם רצוי לתמרץ את העובדים כדי שיכתבו דוחות, והדוחות יהיו באיכות טובה ולא רק לצאת ידי חובה.

לדוגמא כפי שלמדנו בכיתה, אפשר להשתמש בתמריצים, משחוק, להדריך את העובדים וכו'. 


0 תגובות
פוסט 10
05/01/2016 22:53
batel ziv
שאלה 1-  תנו דוגמאות לצרכים ארגוניים וצרכים אישיים שאפשר לפתור באמצעות קהילות ידע

בקהילות ידע החברים בה משתפים ידע בדרכים וירטואליות ולחברים יש נושא משותף. שיתוף הידע מאפשר התפתחות של כל אחד מהחברים באופן אישי כמו גם התפתחות התחום המשותף והכולל.

שימוש בקהילות ידע וירטואליות פורץ את המגבלות הפיזיות של זמן ומקום ובכך מסייע לארגונים מבוזרים או גלובליים רבים לשתף ולנהל ידע.


צורך ארגוני שמתעורר, ל משל, הוא צורך בעבודת צוות ושיתוך מידע בתוך הארגון. ע"י קהילות ידע יש דו שיח וירטואלי והמידע מופץ לכל החשוף לו.
צורך ארגוני נוסף הוא שימור הידע. בגלל שקהילות ידע משתמשות בפטפורמות שיתוף ידע וירטואליות- המידע והשיחות יכולים להשמר. 

שאלה 2- רישמו סיבות בעד וסיבות נגד שימוש בתשתית ויקי חינמית בארגון גדול. האם סיבות אלו תהיינה תקפות גם בארגון קטן )לנמק את התשובה(

יתרונות :
1.  כלי חוכמת ההמונים.
2.  מפשט את המידע בארגון ויכול להביא לפירוט גבוה של הסברים מורכבים

חסרונות :
1.  בטחון מידע 
2. אין ולידציה של המידע במקורות חינמיים.

ארגון קטן יכול להתפתח טוב יותר באמצעות כלי חינמי, במיוחד אם מתייחסים לפן העלות.

3. מתי כדאי להשתמש בארגון בקהילת ידע ומתי בויקי ?

נרצה להשתמש בקהילת ידע כאשר שיח בין משתתפים מהווה ערך מוסף כמו ניסיוןן פיתרון בעיות. נשתמש בויקי כאשר נרצה ליידע וללמד את השותפים .
0 תגובות
פוסט 9
29/12/2015 19:19
batel ziv
שאלה 1: 
האם יש הבדל בתכונות הנדרשות מההמון בניסויים הבאים: a. ניחוש משקל פר b. ניחוש מספר יונים ששחררו לאוויר

א. ניחוש משקל הפר: ניחוש מספר הפר הוזכר במאמרו של גאלטון משנת 1907, בו התבקשו אנשים לנחש את משקלו של פר. התוצאה המפתיעה היתה שממוצע ההצבעות היה מדויק מאוד. יש האומרים שהחציון של התוצאות- היה קרוב אף יותר. 

ב. מספר יונים אשר הופרחו: שוחררו לאויר כ-127 יונים לבנות, והקהל שנמצא במקום התבקש לנחש את מספר היונים. ממוצע תשובות המשתתפים האירוע עמד על 125, קרוב מאוד למספר האמיתי כפי שניתן לראות.

שתי הניסויים בחנו את יכולת חוכמת ההמונים להיות קרובה למציאות. לנסיינים לא היתה אף אינדיקציה לגבי התוצאה הנכונה, וטווח התוצאות שעלול היה להיות נכון היה מגוון ורחב. כלומר- התכונות של הניסויים מאוד דומות

שאלה 2:
עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזו שיטה תבחרו ? 

כדי לבצע תחזית סיכויי הצלחה יחסית עבור מוצר בשוק מסויים- כדאי לבצע סקר שוק כדי להבין מה הן דרישות הלקוחות, מהו הביקוש למוצר (יתכן ונבדקה כאשר נגלה שאין ביקוש).

שאלה 3:
מהם הקשיים והסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?

מצד החברה- עלות לביצוע ניסוי מסוג זה מצריך עלויות גבוהות וארגון- עלות להביא כמות אנשים שתהיה מספקת יכולה להיות גבוהה מאוד, דבר שיכול ליצור קושי בהחזר ההשקעה. כמו כן- יתכן ולא יגוייס מספיק כסף לעומת השקעה בצינורות המקובלים של יזמים ומגייסים.

מחויבות למשקיעים- חברה חדשה צריכה להיות מחויבת למשקיעים שלה- דבר שלפעמים יוצר קונפליקטים. ברגע שנוספים בעלי עניין- נוספים גם פונקציות נוספות שמתערבות בתכנון ובשאר התהליכים.


0 תגובות
פוסט 8
18/12/2015 15:13
batel ziv
1. איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות מהמקובל ברשת האינטרנט 1-9-90 ?
כלל ה 90-9-1 הנקרא גם "חוק האחוז האחד" נגזר מהטענה כי ברשתות החברתיות המקוונות קיים אי שוויון השתתפותי בין המשתמשים. הכלל נוגד את הדעה הרווחת בחברה כי קיים שוויון ברשתות החברתיות, ולמעשה מציג כיצד רוב המידע ברשת נוצר על ידי 1% מהאוכלוסייה הגולשת.  הכלל מבטא את בעיית הנוסע החופשי ברשת החברתית, וג'יקוב מציע מספר דרכים לפתרון חוסר השוויון:

ג'ייקוב ממליץ לבצע מספר פעולות ברשת על מנת להזמין את ה"אורבים" לשימוש פעיל יותר, שיוביל לעלייה במספר ה"יוצרים" וה"עורכים": 1. יש להפוך את ההשתתפות בדיונים וביצירת התכנים לפשוטה- לא לדרוש יותר מדי התחייבויות או תנאי שימוש 2. יש להעניק תגמול למשתתפים הפעילים (לא יותר מדי) שיעודד אותם לתרום יותר. 3. יש לאפשר עריכת תכנים ולא רק יצירת תכנים, על מנת לא להרתיע את הגולשים מהשתתפות מתחייבת. 4. יש לקדם משתתפים איכותיים- ליצור בנק מוניטין אשר יוביל להצגת המשתתפים הפעילים באופן חיובי, כתהליך לקידום המשתתפים והיוצרים האיכותיים 5. יש להפוך את תרומתו של היוצר לתוצר לוואי של הפעולה שהוא ביצע. ג'ייקוב טוען, שברגע שיתבצעו הקלות אלו, הרשת החברתית תהיה מקום פורה יותר לדיונים ותכנים שיהפכו את הרשת החברתית לחזקה יותר, שתתבסס על יותר משתמשים שמחזקים אתחכמת ההמון.

2.

בניהול מטריציוני קלאסי, יש מנהלים פונקציונאליים, מנהלי פרויקטים ועובדים.
העובד צריך לדווח לשני מנהלים, ובדר"כ הקונפליקטים נפתרים ברמה הניהולית.
רוב ההדרכות הארגוניות מתמקדות בפיתוח השכבה הניהולית על מנת להתמודד עם האתגרים במבנה כזה.
בניהול רשתי, העובד רואה את הארגון כסבך של ספקים ולקוחות, על אף המבנה ההיררכי.
האתגר האישי של העובד גדל, ולכן יש להתאים גם את תוכניות ההכשרה של העובדים עצמם.

די לעזור לעובדים להתמודד עם המצב החדש, צריך לפעול בשלושה מישורים:
# אנשים - שימוש ברשתות חברתיות יוכל לעזור לעובדים:
1. מיומנויות תקשורת ושימוש אפקטיבי בכלי תקשורת קיימים
2.  ליצור קשרי עבודה חדשים עם אנשים לא מוכרים.
3. למידה עצמית, חיפוש מידע ותחקור עצמי.
4. להכיר קצת מה אחרים עושים, ולא רק מה אני עושה.

#כלים:
הנדבך השלישי הוא כלים התומכים בסוג זה של ניהול. הכלים מתמקדים בשיתוף וארגון ידע בתחומים שונים:
1. ספר טלפונים ארגוני חכם המכיל שמות, תפקידים, תמונות, טלפונים, מיקום ארגוני.
2. כלים לניהול ידע ושיתוף ידע בזמן אמת.
3. אמצעים מתקדמים לניהול תקשורת ארגונית: פורומים, ויקי ארגוני, פייסבוק ארגוני, צ'אטים, וידאו וכו'.
0 תגובות
פוסט 7
15/12/2015 09:58
batel ziv
1. Innovation distinguishes between a leader and a follower
 "חדשנות מבדילה בין מנהיג למובל"

אם תלך אחרי עקבות חברה אחרות- לעולם לא תשאיר אימפקט משמעותי. התחרות היא משמעותית מתמיד. יש יותר מתחרים עם יותר משאבים ביותר מקומות מסביב לעולם. אם אנחנו רוצים להיות חדשניים, אי אפשר להרשות ולקבל גבולות, אילוצים.

2. עקומת S היא עקומה המתארת מחיר לאורך זמן. כאשר מציבים עקומת S אחת ליד השניה, כלומר בזוגות, נוכל להשוות בין מחירים של 2 מוצרי םשונים למשל.

3. חדשנות פתוחה-  גישה ליישום חדשנות. שילוב רעיונות מתוך החברה עם רעיונות חדשניים חיצוניים- לקוחות, ספקים, שותפים עסקיים וכו, צריך בשבילה מנגנון לשיתוף IP - החברה צריכה להרוויח מהשימוש של אחרים בIP שלה ולקנות IP של אחרים כל פעם שיש התאמה למודל העסקי שלהץ מימוש חדשנות פתוחה דורש מנגנון לשיתוף IP.

4. תיאורית יכולת ספיגת הידע עוסקת ביכולת של ארגונים לזהות את ערכו של ידע חדש, להעריך אותו ולהשתמש בו ליצירת יתרון תחרותי. התאוריה נוסחה בשנת 1990 על ידי החוקרים ווסלי כהן (Wesley M. Cohen) ודניאל לוינטל (Daniel A. Levinthal). כיום משמשת התאוריה בכלל רמות מעבר הידע בארגון - החל מרמת הפרט (בין העובדים בארגון), רמת הקבוצה (ועדים, מחלקות) ועד רמת הארגון או החברה. (absorvative capacity)/ יכולת זו מהווה תמריץ לחדשנות פתוחה מכיוון שבימים אלו כמויות המידע הקיימות הן עצומות וקשה מאוד לנהל ולקלוט אותו בצורה מיטבית.

0 תגובות
פוסט 5
01/12/2015 15:39
batel ziv

1. עולמות קטנים


"עולם קטן" הוא מבנה ארגוני בו הארגון בנוי מקבוצות קטנות אשר בתוכן, בין אנשי הקבוצה לבין עצמם, מנוהלים קשרים הדוקים וטובים, אך קשרים עם שאר חברי הארגון מחוץ לקבוצה  הם חלשים ולוקים בחסר.

(א)למשל ארגון לפי תפוקות. ארגון כזה מכיל תתי  ארגונים, או קבוצות, אשר בינן לבין עצמם הקשר הוא חזק מאוד ושוטף. מאידך, אין צורך או הצדקה כמעט בכלל בקשר בין קבוצות שונות בארגון. 


(ב)קיום "עולם קטן" בתוך ארגון מפריע לשיתוף הידע כיוון שחסר ממשק בין קבוצה אחת לשניה. יתכן למשל, שחברי צוות בקבוצה ב', נתקלו בבעייה שחברי צוות בקבוצה א' נתקלו בה בעבר, אך בגלל שאין קשר בין חברי הקבוצות-שיתוך המידע לא יתקיים ולא נוכל להשתשמש ביתרונות הרבים של שיתוף המידע. 


(ג) כדי להגביר את שיתוף הידע (ללא שינוי המבנה הארגוני), נוכל ליצור למשל פלטפורמת שיתוף מחייבת לכלל הקבוצות, או להמציא פורומים שיכפו את יצירת הקשרים שכעת לוקים בחסר- בתקווה שעם הזמן התהליך ישתרש והמידע ישותף בארגון.

2. למידה ארגונית

(א) כמובן שהעובד הגיש הצעה בשלב ה"אחרי". אם העובד הגיע לכדי הצעת ייעול- סביר שעבר את שלב הלפני והבמהלך (איסוף מידע, תצפיות וכו').

(ב) מודל SECI מציין 4 מימדי מידע:

 Socialization: שיח משותף על ידע אישי. הידע נוצר בתחילה אצל הפרטאך עיקר התפתחותו הנה מהשיח המשותף עם החברים.

Externaliztion: הפיכת הידע מסמוי לגלוי. תיאור הידע האישי באופן בו שאר המשתתפים יבינו אותו ויוכלו לתעד אותו.

Combination: שילוב מידע וידע גלוי יחד לכדי דבר משותף.

Internalization: יישום הידע/נוהל/טכנולוגיה שפותחה ע"י הפרט בדרך מסוימתכך שהידע הופך לאישי – דהיינו לידע סמוי.


העובד היה במימד הinternalization, שכן עבר את 3 השלבים הראשונים שהובילו אולו להבין את המידע הסמוי והגלוי ולהפוך אותו לאישי ולגבש הצעת ייעול שהוגשה. 

0 תגובות
פוסט 4
19/11/2015 16:33
batel ziv
קישור לשאלון הממוחשב שלי 
https://docs.google.com/a/post.bgu.ac.il/forms/d/1BnJR5ffoT3peLNekwmZTN5ZnkBwAgN4WWSHvGfUvCrI/viewform

תיאור מקרה:
מפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרה שהריאקטור עלה על גדותיו והחומר נשפך החוצה. בתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק ולכן לא התקבלה התראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא נשפך. המפעילים נימקו את ניתוק הגלאי בכך שבלילה הקודם היו הרבה התראות שווא ולכן ניתקו את הגלאי כדי שאפשר יהיה להמשיך לייצר.

כן! יש להעניש את המפעילים!

התראות שווא הם לא סיבה לנתק מערכת שתפקידה להתריע מפני סכנות אפשריות. 
עדיף מצב של התראות שווא מאשר מצב בו היה מצב חירום שלא הותרע מפניו בגלל ניתוק המערכת. 

0 תגובות
פוסט 3- למי שייך המידע?
17/11/2015 17:16
batel ziv

LINKED IN היא רשת חברתית מובילה שמטרתה ליצור קשרים עסקיים ומאפשרת networking וירטואלי.

את מהפכת הרשתות החבריות התחילה FACEBOOK, שתחילה היתה רשת חברתית לסטודנטים הלומדים באוניברסיטה היוקרתית הארוורד, כך שגם היא החלה את דרכה בכיוון ה-networking, ורק כמה שנים אח"כ הפכה לרשת החברתית הגלובלית אותה אנו מכירים כיום.


לעומת פייסבוק, לינקדאין שמה לעצמה בתור מטרה לקשר בין מעסיקים לעובדים באמצעות מיתוג מקצועי בפרופיל המשתמש. לדעתי לינקדאין היא רשת פחות "חברתית" ופחות אישית מפייסבוק.


1. זאת בעיה של המגייסת שערבבה בין הפרופיל המקצועי שלה לפרופיל האישי שלה.

2. זאת בעיה של המגייסת שעבדה גם אחרי שעות הפעילות המוגדרות או לפחות לא דיווחה על כך למנהליה כדי לנסות לקבל שעות נוספות בגין העבודה שהיא מבצעת.


אני מסכימה גם עם עמדת החברה כי החברה היא זו שגרמה למשתמשים אחרים לשתף פעולה ונסות להתקבל לעבודה.

0 תגובות
פוסט 2
09/11/2015 13:49
batel ziv
The Secret Knowledgebase

שאלה 1- הבעיה שהוצגה במאמר

המאמר מדבר על הטמעת מערכת מידע מבוססת ידע בארגון. 
הבעיה היתה שלא התקבל ה-ROI (return on investment( שצופה. בפועל היו בעיות רבות עם המערכת: נתונים כפולים, חוסר רלוונטיות של דרישות ופיצ'רים מסויימים כך שבסופו של דבר הפסיקו להשתמש במערכת בגלל לא היתה שמישה ולא עזרה בדבר.
 

שאלה 2- ייעוץ
בעקבות התחקיר שנערך, עלה כי הידע מנוהל באופן פשוט יותר ולא על בסיס פלטפורמת שיתוף הידע. העובדים שנגישים לפלטפורמה ראו במסמכים שלהם כ"פשוטים מדי" עבור המערכת. לכן יש לפשט את המערכת ואולי להתאים אותה יותר לכיוון הצורה בה נעשה ניהול הידע כרגע. 

כמו כן, אייעץ לבצע הדרכות וחניכה לעובדים הרלוונטיים, שמשתמשים במערכת המידע כדי שירגישו יותר בטוחים שימוש במערכת והיא תהיה להם אינטואיטיבית יותר. 
0 תגובות
פוסט 1
09/11/2015 13:35
batel ziv
שאלה 1- חברת תרופות התניעה מחקר ופיתוח של תרופה חדשנית.

א. השלבים העיקריים של המו"פ

שלב ראשון- גילוי רעיון ומחקר ראשוני
 רעיון בא מצורך ומידע ספציפי. בשלב זה נעשה מחקר מקיף אודות מחלה או בעיה רפואית ואיסוף מכוון אחר הידע הרצוי המבהיר את הצורך בפיתוח תרופה מסוימת.
 בשלב זה נדרש שימוש בידע גלוי, תאורטי ואסטרטגי.
שלב שני- פיתוח
בשלב זה נעשה אפיון, כימות, גמלון התהליך כלומר העברת התהליך מהמעבדה לקנה מידה תעשייתי ,בדיקות וניסויים קליניים. 
שלב הפיתוח כולל בתוכו שלבי מחקר קליניים שונים ובניהם ניסויים בבעלי חיים, ניסויים קליניים בבני אדם, תחילה באוכלוסיה קטנה ובריאה ולאחר מכן בקבוצה גדולה יותר אשר סובלת מהמחלה.
בשלב זה נדרש שימוש ביד גלוי והן בידע סמוי.
שלב שלישי- אשרור התרופה
בשלב זה מגישים מסמכים ותיעוד מקיף למכונים השונים ביניהם משרד הבריאות, לקבלת אישורים ורישיון לתחילת הפצה ושימוש.
 בשלב זה נדרש שימוש בידע גלוי, ידע פונקציונלי הנובע בעיקר ממסקנות מהשלבים הקודמים.
שלב רביעי- שיווק ומכירה
לאחר האשרור ניתן להשיק את התרופה, לפרסמה ולהפיצה בשוק. לשלב זה חשיבות מכרעת בהצלחת התהליך.
בשלב זה נדרש שימוש בידע גלוי
שלב חמישי-מעקב
בשלב זה נעשה ניטור מתמיד אחר הנתונים הנאספים מהצרכנים.
בשלב זה נדרש שימוש בידע גלוי וסמוי כאחד.

ב. סוגי הידע הדרושים בכל אחד מהשלבים

גילוי רעיון ומחקר ראשוני- ידע גלוי, תיאורטי ואסטרטגי.
פיתוח- ידע גלוי וסמוי
אשרור תרופה- ידע גלוי וידע פונקציונלי הנובע בעיקר ממסקנות השלבים הקודמים.
שיווק ומכירה- ידע גלוי וסמוי.

2. . מדוע חשוב לארגונים לנהל ידע ?
ניהול ידע הוא הפרקטיקה של ניצול מרבי של ההון האנושי ומקורות המידע בארגון - ביעילות, בחדשנות ובמהירות כדי להגיע לקבלת החלטות אפקטיבית , על מנת להשיג יתרון תחרותי בשוק ואת מחוייבות הלקוח לארגון. 

3. מהי התובנה העיקרית שהפקתי בהרצאה?

התובנה העיקרית היתה לגבי חשיבות ניהול הידע בפרט והידע ככלל:

מתוך ספרו של פיטר דרוקר, אתגרי ניהול במאה ה 21

"הנכס החשוב ביותר של ארגונים במאה ה 20 היה ציוד הייצור.

 הנכס החשוב  ביותר של ארגונים במאה ה 21, בין עסקיים ובין שאינם עסקיים, הם עובדי הידע ויעילותם." 


וכן בנוגע לשיתוף המידע:

כאשר אדם מצטרף לארגון הוא מגיע עם ידע מסוים אותו הוא מביא לארגון. במהלך עבודתו הוא מייצר ואוגר ידע נוסף בדמות פתרון לבעיות בהם נתקל, תהליכי עבודה המגובשים על ידו, וצורת ארגון מסוימת של מכלול המידע אליו יש לו חשיפה. במידה ואדם זה יעזוב את הארגון ואין בארגון ניהול ידע מסודר, כל הידע שהביא עימו ושצבר במהלך עבודתו יתפוגג. מצב זה יוצר איים של עובדים שאין להם תחליף, ומצב בו החברה עסוקה בלפתח פתרונות ותהליכי עבודה שכבר פותחו.


אפשר לראות בנפילת המטוס הרוסי כדוגמא רלוונטית מאוד לחשיבות שיתוף הידע. במקרה זה לא קיים שיתוף ידע בין צוותים ממדינות שונות- מה שפוגע בתהליך פענוח סיבת נפילת המטוס. סביר כי אם הצוותים היו עובדים בשיתוף ידע- העבודה היתה אפקטיבית יותר והיו יכולים להגיע למטרתם מהר יותר.


0 תגובות