עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מספר 7- מימון המונים
22/05/2019 15:48
bar keisar

1.  אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ? נא לנמק.

 

מיקור המונים הוא הפניה של משימות, אשר לרוב מבוצעות על ידי עובדי הארגון עצמו, לקהל ההמונים. כך למשל, במקום שחברה תשלם שכר לעובדיה לבצע את המשימות או תשכיר מישהו חיצוני לצורך המשימה, החברה יכולה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר. בתחום של פיתוח רובוטים מימון המונים יכול לסייע בשלבי העיצוב והתכנון, כלומר בשלבים אלו ניתן לקבל מידע מהקהל אודות הציפיות שלהם מהרובוט. ניתן לבצע זאת באמצעות העברת סקרים אשר יסייעו בשלב התכנון והבנת הצרכים. קהל זה עתיד להיות לקוחות המוצר ולכן שימושם בשלב הפיתוח מסייע להפיץ את הרעיון וליצור ציפייה לפיתוחו.

 

2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים. באיזו שיטה תבחרו ?

 

קיימות מספר שיטות לביצוע תחזית לסיכויי הצלחה. מאחר ומדובר בשלושה מוצרים אשר נכנסים לאותו שוק, כלומר מיועדים למלא את אותו הצורך עבור הלקוחות נבחר בשיטה אשר תסייע לנו להבדיל בין מוצרים אלו ולהבין איזה מוצר עונה על דרישות הצרכן הממוצע ואיך הוא מותאם לשוק, לכן נבחר בשיטת "דירוג באמצעות גיליון ציונים" . שיטה זו מאפשרת השוואה על בסיס סקלת ציונים אחידה. שיטה זו תאפשר לנו לתעדף את המוצרים אחד על פני השני, וכך נדע את סיכויי ההצלחה היחסיים של המוצרים.

 

3. מהם הסיכונים במימון סטארט-אפ בשיטה של מימון המונים?

 

כאשר סטארט-אפ בוחר לאסוף כסף בצורה של מימון המונים, לצד היתרונות הרבים קיימים מספר חסרונות:

ישנה בעייתיות בניהול מספר רב של משקיעים. על מנת לצמצם את מספר המשקיעים מבקשי המימון קובעים לרוב סף תחתון לסכום המימון מכל משקיע. בנוסף, קיימות הגבלות משפטיות. זהו חיסרון משמעותי הבולט כאשר אנו פונים למימון המונים ונאלצים לעמוד בביורוקרטיה וברגולציה הנוגעת לניירות הערך השונים. כמו כן, קיים סיכון בחשיפת הרעיון של הסטרט-אפ והתכנית העסקית בשלבים המוקדמים כאשר עדיין הסטרט-אפ לא נחשב כפטנט. לכן, הרעיון עול להיות מועתק על ידי חברות אחרות ואף חזקות יותר שיוכלו לממש רעיון זה ובכך לפגוע בסיכויי ההצלחה.

0 תגובות
פוסט מספר 7- מימון המונים
22/05/2019 15:47
bar keisar

1.  אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ? נא לנמק.

 

מיקור המונים הוא הפניה של משימות, אשר לרוב מבוצעות על ידי עובדי הארגון עצמו, לקהל ההמונים. כך למשל, במקום שחברה תשלם שכר לעובדיה לבצע את המשימות או תשכיר מישהו חיצוני לצורך המשימה, החברה יכולה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר. בתחום של פיתוח רובוטים מימון המונים יכול לסייע בשלבי העיצוב והתכנון, כלומר בשלבים אלו ניתן לקבל מידע מהקהל אודות הציפיות שלהם מהרובוט. ניתן לבצע זאת באמצעות העברת סקרים אשר יסייעו בשלב התכנון והבנת הצרכים. קהל זה עתיד להיות לקוחות המוצר ולכן שימושם בשלב הפיתוח מסייע להפיץ את הרעיון וליצור ציפייה לפיתוחו.

 

2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים. באיזו שיטה תבחרו ?

 

קיימות מספר שיטות לביצוע תחזית לסיכויי הצלחה. מאחר ומדובר בשלושה מוצרים אשר נכנסים לאותו שוק, כלומר מיועדים למלא את אותו הצורך עבור הלקוחות נבחר בשיטה אשר תסייע לנו להבדיל בין מוצרים אלו ולהבין איזה מוצר עונה על דרישות הצרכן הממוצע ואיך הוא מותאם לשוק, לכן נבחר בשיטת "דירוג באמצעות גיליון ציונים" . שיטה זו מאפשרת השוואה על בסיס סקלת ציונים אחידה. שיטה זו תאפשר לנו לתעדף את המוצרים אחד על פני השני, וכך נדע את סיכויי ההצלחה היחסיים של המוצרים.

 

3. מהם הסיכונים במימון סטארט-אפ בשיטה של מימון המונים?

 

כאשר סטארט-אפ בוחר לאסוף כסף בצורה של מימון המונים, לצד היתרונות הרבים קיימים מספר חסרונות:

ישנה בעייתיות בניהול מספר רב של משקיעים. על מנת לצמצם את מספר המשקיעים מבקשי המימון קובעים לרוב סף תחתון לסכום המימון מכל משקיע. בנוסף, קיימות הגבלות משפטיות. זהו חיסרון משמעותי הבולט כאשר אנו פונים למימון המונים ונאלצים לעמוד בביורוקרטיה וברגולציה הנוגעת לניירות הערך השונים. כמו כן, קיים סיכון בחשיפת הרעיון של הסטרט-אפ והתכנית העסקית בשלבים המוקדמים כאשר עדיין הסטרט-אפ לא נחשב כפטנט. לכן, הרעיון עול להיות מועתק על ידי חברות אחרות ואף חזקות יותר שיוכלו לממש רעיון זה ובכך לפגוע בסיכויי ההצלחה.

0 תגובות
פוסט מספר 6
15/05/2019 18:08
bar keisar

1.על פי המאמר המצורף על חדשנות בטויוטה

a.מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית?
 על פי המאמר חברת טויוטה דוגלת באמונה כי כישלונות הם לא בהכרח דבר שלילי. העובד לא צריך להיענש גם אם נעשתה טעות. כלומר ההכרה בכך שנעשה טעות היא משמעותית שכן העובד צריך לנצל את ההזדמנות וללמוד מהטעות שנעשתה. כישלונות חשובים לחדשנות הארגונית שכן הכישלון מאפשר ללמוד לקחים מהמצב הקיים ובכך לקדם ולפתח את הארגון.

b.כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?

בטיוטה מתגמלים את הצוות, כלומר ההצלחה היא הצלחה קבוצתית והתמורה עבור המאמץ תהיה זהה לכל חברי הצוות. כך טיוטה מעודדת הישגים משותפים ועבודת צוות לקבלת התגמול. התגמול הוא בונוס לשכר.

2. על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל -  איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?

חברת בגיר נקלעה לקשיים כלכליים בעקבות עזיבתו של לקוח גדול, היא נאלצה למצוא פתרון לבעיה. הפתרון היה פיתוח מוצר חדש שאפשר לה לפנות לשווקים חדשים. חברת בגיר פיתחה חליפה ייחודית שניתן לכבס במכונת הכביסה הביתית (להבדיל מניקוי יבש), ובכך אפשרה לחסוך זמן וכסף ללקוח. המוצר היה חדשני ובכך סיפק לחברת בגיר יתרון תחרותי. הודות לפיתוח זה הצליחה חברת בגיר חברה בגיר להתרחב ולהיות חברה בינלאומית.

3. מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני?

מודל "סנפיר הכריש" מייצג את מחזור חיי המוצר מרגע כניסתו לשוק. כאשר מוצר חדש נמצא בשלב החדירה לשוק ישנה עלייה חדה במכירות. לאחר מכן מפתחים חיקויים ומוצרים דומים אחרים מתחרים שכניסתם מובילה להורדת מחירים וירידה חדה במכירות. הגרף מתאר את התהליך כמו "סנפיר הכריש". בתחילת התהליך יש הלקוחות הראשונים שלוקחים סיכון ואליהם מתווספים לקוחות המקטינים את הסיכון כלומר לקוחות צעירים ולקוחות ששמעו תגובות חיוביות על המוצר, כשבסוף מתווספת קבוצת המאחרים, אלו שפוחדים משינויים ויעדיפו שלא לקנות מוצר חדש.

0 תגובות
פוסט מספר 5
06/05/2019 00:13
bar keisar

1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?

·   OCR   ((OpticalCharacter Recognition זוהי טכנולוגיה של זיהוי תווים אופטי. הטכנולוגיה מאפשרת המרה של תמונה, טקסט מודפס או מסמך סרוק הכתוב בכתב יד למסמך דיגיטלי ממוחשב.
מסמך ממוחשב מאפשר שמירה של המסמך לאורך זמן, ביצוע עריכה למסמך, מקל על אפשרות החיפוש הן בתוך המסמך והן בחיפוש תוכן מהמסמך במנועי חיפוש .כמו כן, הטכנולוגיה מאפשרת הנגשה לבעלי מגבלות ראיה. ניתן להקריא את הטקסט מהמסמך באמצעות תוכנות הקראה. לכן, כאשר מדובר בדואר נכנס מודפס יש עדיפות להמרה למסמך דיגיטלי שכן היתרונות כפי שצוינו קודם בהחלט גדולים.

2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימת עבודה (WorkFlow)?

·    זרימת עבודה (Workflow) הוא תיאור של תהליך עבודה בתוך הארגון. חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימת העבודה מכיוון שכך ניתן לערוך את המסמך, ניתן לגשת אליו בכל שלב ומכמה מקומות (אין תלות פיזית במקום בו מאוחסן המסמך הידני), משפר את יכולות החיפוש במסמך ומחוצה לו, מאפשר שמירה על איכות הסביבה, מאפשר חיסכון במקום פיזי בארגון, מאפשר שמירה של המסמך לאורך זמן ללא חשש לשחיקה. כמו כן מסמך דיגיטלי מקצר את זמן שליפת הנתונים, וכתוצאה מכך תהליך העבודה מתקצר.

3. מה החשיבות של הגירת תכנים?

·     הגירת תכנים הנה העברת תכנים בין מערכות כמו מעבר ממערכת ישנה בארגון למערכת חדשה.
הגירה זו מאפשרת לשמור את המידע הקיים מהמערכת הישנה במערכת החדשה ולכן יש לו חשיבות רבה בהמשך פעילות הארגון. כלומר, הארגון ימשיך לפעול כמו שפעל עד כה. הגירה זו תאפשר לבצע שליפה מהירה של תכנים ותשמור על המידע מדויק באופן שאינו מצריך עבודה ידנית וטעויות הקלדה.

4. בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית. האם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments)בלבד או את כל המייל?

·    לדעתי הארגון צריך לשמור את כל התוכן של המייל, בתוכן עשויים להופיע פרטים נוספים שלא ניתן להבין אותם מהצרופות בלבד. תוכן המייל עשוי להיות אף חשוב יותר מהקבצים המצורפים למייל ולכן רצוי שיהיה תיעוד מסודר לכל הפרטים כפי שהתקבלו.

5. מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?

·   שמירת המייל במערכת תתבצע באמצעות העובד והמערכת, כלומר המייל ישמר ישירות במערכת. תפקיד העובד הוא תיוק של המייל בתיקיות הנכונות על מנת שיהיה קל וברור כיצד ניתן לגשת לנתונים. ההרשאות לצפייה במייל ינתנו לעובד אשר קיבל אליו ישירות את המייל, כמו גם לעובדים שאליהם המייל נוגע. למקבל המייל תנתן האופציה להגדיר את הרשאות הגישה למייל.

0 תגובות
פוסט מספר 4- המשכיות הידע
30/04/2019 19:51
bar keisar

"הידע בורח מהחברות" כך טוען אבי קדם מנהל הידע של התעשייה האווירית, שם מיושם תהליך מובנה של שימור ידע.
לטענתו, בעשור הקרוב צפוי להיות אובדן ידע בעקבות גל פרישה של דור הבייבי בום. לאובדן ידע כה רב יש השלכות כלכליות רבות על הארגונים, בסדר גודל של 50 מיליארד בארה"ב,ובישראל כ-2 מליארד ש"ח. כותב המאמר מציע פתרון לבעיה זו באמצעות תהליך מובנה ומתועד של "המשכיות ידע" אשר יאפשר הנגשה של הידע הקיים בארגון לעובדים הזקוקים לו בעת ביצוע עבודתם.


תהליך המשכיות הידע שהוא מציע כולל 4 שלבים:


1.   1. מיפוי ידע-בשלב זה רושמים בטבלה את כל התהליכים שבו עסק המומחה הפורש, בודקים האם קיים תיעוד כזה במקום אחר. שימור כלל הידע של המומחה עלול לכלול גם נושאים שאינם רלוונטיים יותר וכן לכלול ידע שאיננו קריטי. לפיכך, בוחרים לצורך שימור כ-5% מכלל הידע, שיש לו משמעות של כ-75% מהתועלת של כלל הידע של המומחה הפורש.

2.   2. אריזת הידע-תיעוד הידע באמצעות אחד מהכלים הבאים: מסמך, סרטון וידאו, יחידת לימוד מתוקשבת ועוד. התיעוד צריך לכלול גם את אנשי הקשר עימם עבד המומחה הפורש, כמו כן, פירוט על אופן ההתקשרות עימם.

3.   3. הקמת מאגר ידע-יש להקים אתר אשר יציג למשתמש את הידע באופן ידידותי. אתר זה צריך להיות נגיש לעובד במקום שאליו הוא רגיל להיכנס לצורך ביצוע עבודתו.

4.   4. הטמעת האתר בקרב העובדים- פעילות שמטרתה חיבור בין העובדים הזקוקים לידע לבין מאגר הידע –מודעות, שילוב תוצרים בתהליכי העבודה, נגישות נוחה עבור גורמים בכלל הארגון הזקוקים לידע זה.

 

ארגונים הם דינאמיים, פרישה של עובדים היא עניין שבשגרה, ולכן חשוב להטמיע תהליך מסודר ומתועד שיבטיח שימור תהליכי ליבה בארגון. הניסיון והידע שנצבר לא הולכים לאיבוד וממשיכים לתרום לתפקוד היחידה הארגונית שממנה יצא המומחה הפורש.

על פי כותב המאמר, תהליך זה מאומץ כיום על ידי ארגונים רבים בארץ וזוכה גם להכרה בינלאומית.


לינק למאמר: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612523,00.html 

0 תגובות
פוסט 3- בעיית התחקירים בצה"ל
08/04/2019 21:54
bar keisar

1. ניתוח בעיית התחקירים בצה"ל


צהל נוהג לקיים תחקיר מפורט לאחר פעולה מבצעית או תרגיל אימונים, על מנת להסיק מסקנות ולהפיק לקחים להמשך הדרך.
על פי דו"ח מבקר המדינה, נמצא כי הפקת הלקחים אינה מתבצעת כראוי, אירועים שונים חוזרים על עצמם כיוון שלא יושמו מסקנות מתחקירי העבר.
כתוצאה מכך, מפקדים מעדיפים לא פעם שלא לתחקר אירועים, או לא להפיץ תחקיר כתוב.
הם מפחדים לחשוף את הטעיות שעשו במסגרת התפקיד, וכך הלקחים אינם נשמרים. הדבר מלמד על חוסר ההפנמה של התרבות הארגונית אותה שאמורה להתבצע באמצעות עריכת התחקירים. אין למידה, אין הטמעה, ואין הקפדה על איכות התחקיר.

כמו כן, לעתים חולף זמן רב בין פעילות מסוימת המתוחקרת לפעילות הדומה לה, הבעייתיות היא שאנשים מחליפים תפקידים ועוברים למקומות אחרים וכך נפגע תהליך הפקת הלקחים.
התחקיר חשוב להשגת השיפור וצריך להתבצע בסמוך לאירוע כאשר הזיכרון טרי, בצה"ל לא תמיד מתאפשר לבצע את התחקיר בסמיכות לאירוע שכן קיימים אילוצים ואירועים מבצעיים.

על מנת לעודד תחקירים, ואת החשיבות של הסקת המסקנות מן האירוע כדי לגרום לשיפור להבא, בצבא מסרו כי ב-2015 הופץ "'נוהל פרסום תחקירים לטובת למידה', שנועד לאפשר הפקת לקחים תוך שמירה על חיסיון הפרטים שנמסרו בתחקירים. תחקירי אירועים מבצעיים מוצגים, באופן שוטף,  לכלל הרמות הרלוונטיות בצה"ל ולקחים מתחקירים מרכזיים מופצים לכלל צה"ל. כאשר מדובר בתחקירים רחבי היקף, מתבצע תהליך שבסיומו מאושרת על ידי סגן הרמטכ"ל תוכנית עבודה להטמעת הלקחים.

 

תחקיר צבאי מאפשר למערכת הצבאית לבצע תהליכי שיפור וייעול על מנת להפיק לקחים ולמנוע מפגעים עתידיים, לכן קיימת חשיבות עליונה לבצע אותם ולהפיק את המסקנות הנכונות.

 

 2. כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק?


בשאלה מתואר מצב מורכב שבו המפעילים התמודדו עם התרעות שווא רבות אשר יצרו חוסר אמון במערכת, בעקבות כך הם קיבלו החלטה שגויה אשר הובילה לכך שחומר גלם יקר נשפך החוצה. כתוצאה מכך, נגרם נזק למפעל שכלל השלכות כספיות לחברה.

לדעתי, המפעילים היו צריכים להתריע בפני הממונים עליהם, ולא לקחת החלטה שלא נמצאת בסמכותם. המקרה דורש תחקור מעמיק של השתלשלות העניינים ובדיקה מקיפה מדוע לא נעשה דיווח טרם קבלת ההחלטה. טעותם מצריכה חידוד נהלים בקרב הארגון,והפקת לקחים על מנת להימנע מהישנות של מקרה זה בעתיד. מטעותם עולה חשיבות רבה  להטמעת נוהל העבודה במקרים שבהם מתגלה בעיה במערכת. 




0 תגובות
פוסט 2- תרבות ומישחוק
02/04/2019 23:10
bar keisar

מה היתרונות של תרבות need to share?
תרבות ה need to know היא תרבות הנפוצה בקרב ארגונים בטחוניים, לפיה המידע בארגון חסוי ורק עובדים בעלי הרשאות נגישים למידע על פי רמת המידור. גישה זו בעייתית שכן היא עשויה למנוע שיתוף ידע חיוני בארגון.  
בניגוד אליה תרבות ה- need to share היא תרבות ארגונית הדוגלת בכך שהמידע בארגון יהיה חשוף לכלל העובדים למעט מידע המוגדר כחסוי. גישה זו תומכת בשיתוף הידע בין העובדים.  שיתוף של ידע ונסיון בין אנשים שעובדים באותו ארגון הוא נכס חשוב ורב ערך לארגון, להתפתחות העסקית ולהצלחה שלו בעתיד. שיתוף הידע יכול לחסוך זמן רב, הוא מאפשר לייעל את העבודה ולשמור על מורל גבוה בין העובדים. הגישה מאפשרת לשתף את הידע בארגון מבלי צורך לבדוק האם יש הרשאה או לא. הגישה מעודדת את העובדים ללמוד ולשתף בידע שלהם. היא מעלה את המוטיבציה של העובדים ומאפשרת להם להיחשף לתחומים שאינם בהכרח קשורים ישירות לתחום עיסוקם. 

מה ההבדל בין מוטיבציה פנימית למוטיבציה חיצונית?
מוטיבציה היא הרצון האנושי, הרצון האישי של כל אחד מאתנו. המוטיבציה מכוונת אותנו למטרות, להתנהגויות שיממשו את הרצון שלנו. היא הדלק והמצפן שמכוון את מסע חיינו.
מוטיבציה פנימית מייצגת כח פנימי המניע את האדם לעשות דברים בחייו. סיבת העשייה היא מעצם הנאה במובן הכי בסיסי. אין פה רצון וכוונה להשיג דברים אחרים, חיצוניים, אלא מתוך רצון פנימי כנה להנות מעצם העשייה. האדם עושה דברים מתוך תחושת שליטה ובחירה פנימית אמיתית. מוטיבציה מסוג זה יכולה לנבוע מרצון להגשמה עצמית, תחושת סיפוק, תחושת מסוגלות, אתגרים אישיים. מוטיבציה זו מייצגת את ההנאה מהדרך.
מוטיבציה חיצונית היא עשיית הדברים כדי להשיג משהו בתמורה. פרס, גמול או כל דבר חיצוני. מוטיבציה מסוג זה לרוב נעשית מתוך הרצון לרצות מישהו, להימנע מעונש, לקבל שבחים וכדומה. 
דוגמא טובה המייצגת את ההבדל בין מוטיבציה פנימית לחיצונית היא הרצון של אדם להוריד במשקל, אדם הפועל מתוך מוטבציה חיצונית יעדיף לבחור בדרך הקלה כמו כדורים, ניתוח לקיצור קיבה וכדומה כדי להשיג את המטרה הורדה במשקל ואילו אדם הפועל מתוך מוטבציה פנימית יעדיף לבצע פעילות גופנית לאכול בצורה בריאה יותר וכדומה. 

בארגון מסוים יש קושי בכתיבת דוחות בתום ביצוע משימה. כיצד לדעתכם אפשר לגרום לעובדים כדי שיכתבו דוחות, והדוחות יהיו באיכות טובה ולא רק לצאת ידי חובה.
אחת הדרכים לגרום לעובדים לכתוב דוח בצורה טובה היא שיטת המשחוק, שיטה זו שמה דגש על הפיכת הפעילות למהנה יותר. הרעיון הוא להגביר את המוטיבציה של העובדים באמצעות שימוש בכלים מהנים יותר. שילוב המשחוק צריך להתבצע בצורה התואמת את הארגון, ניתן לשלב משחקים מקוונים. כמו כן, ככל שהפעולה תהיה קלה ונעימה יותר לעובד כך הוא ירצה לבצע אותה בצורה טובה יותר. 
ניתן להסביר לעובדים את החשיבות העסקית בכתיבת הדו"ח, הבנה טובה של צרכי החברה תעודד אותם להשקיע ולהפיק תוצרים טובים.

0 תגובות
פוסט 1- למי שייך חשבון הלינקדאין?
24/03/2019 21:15
bar keisar


1 .למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה? 

לינקדאין היא רשת חברתית עסקית המאפשרת למשתמשיה ליצור פרופיל אישי בו משתמשיה יכולים להציג את נסיונם המקצועי וליצור קשרים עם משתמשים אחרים על מנת לקדם קשרים מקצועיים או עסקיים, באמצעות הלינקדאין ניתן לגייס עובדים ולמצוא אפשרויות העסקה או שותפויות עסקיותמכיוון שבלינקדאין קיים שוק של מחפשי עבודה ושל מחפשי קידום מקצועי חברות השמה ואנשי משאבי אנוש נעזרים בו כדי לגייס עובדים. הלקנדאין מאפשר למגייסים לפנות למועמדים פוטנציאליים בהיקף נרחב,את המועמדים הם יכולים למצוא דרך מקושרים ישירים או דרך חיפוש באתר.

בעידן המודרני של היום, רשתות חברתיות הן עניין שבשגרה. רבים מאיתנו משתמשים ברשתות החברתיות למיניהם למטרות שונות, אך יש אנשים שפעילות ברשתות חברתיות הינה חלק בלתי נפרד מעבודתם. הפלטפורמה הנ"ל מקשרת בין חייו האישיים של אדם לבין חייו המקצועיים, בין מעגל החברים הפרטי למאגר הקולוגות והקשרים המקצועיים. בעקבות כך עולה דילמה משמעותית. למי שייך הפרופיל של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה? הדילמה האמתית עולה כאשר עובד בחברה המתעסק בתחום משאבי האנוש עומד לעזוב את החברה ופעילותו ברשת החברתית הינה חלק בלתי נפרד מתפקידו בחברה. לדילמה זו שני צדדים, החברות מצידן טוענות כי המידע שנמצא בפרופיל של העובד הוא נכס של החברה ועל כן, אנשי הגיוס בחברה אינם יכולים להשתמש בנכס זה לצרכים אישיים. לטענת החברות המועמדים ואנשי הקשר הם הנכס העיקרי של הארגון או של חברת ההשמה. כפי שלא יתכן שאיש מכירות יעתיק את מאגר אנשי הקשר מתוך מערכת ניהול הלקוחות ושאיש גיוס יעתיק אליו קורות חיים מתוך מערכת הגיוס של החברה, כך לא יתכן שהוא יעביר איתו את אנשי קשר עם מעברו לחברה אחרת או אפילו לחברה מתחרה. כמו כן, הזמן שבו התבצעו הקשרים החברתיים היה בזמן העבודה אשר הוא קיבל על הזמן הזה שכר מהחברה. ומנגד, המגייסים טוענים כי העמוד הוא עמוד אישי,הם השקיעו רבות במיתוג העצמי שלהם גם בשעות שאינן שעות העבודה המוגדרות. הפרופיל מכיל גם קשרים אישיים שלהם עם אנשים, לטענתם אנשים בחרו להתחבר לפרופיל בגלל שהתחברו בפן האישי לעובד ולא ברמת החברה.

אני סבורה כי הפתרון לדילמה זו הנו פשוט מאוד, יש ליצור הפרדה ברורה בין הפרופיל האישי לפרופיל המקצועי של החברה. החברה צריכה להקצות פרופיל מקצועי בשם החברה שממנו יתבצעו הקשרים העסקיים של החברה. כל פעילות הגיוס תתבצע מפרופיל זה בלבד וכאשר העובד יעזוב הפרופיל יהיה שייך לחברה. המגייסים במקביל יוכלו להחזיק בפרופיל אישי השייך להם, בפרופיל זה לא יבצע העובד פעילות גיוס עבור החברה בה הוא עובד. הפרדה ברורה בין הפרופיל המקצועי לאישי תסייע למנוע אכזבות בסיום התפקיד עבור העובד ותשמור על מאגר המועמדים של החברה, המהווה נכס מרכזי בחברה.


2 .אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש בהם. לאיזה צורך ומה היתרון?

OneNote- כלישל מחברת דיגיטלית המסייע בשמירת הידע. הכלי פשוט מאוד להבנה ושייך לחברת Microsoft. הוא מאפשר לבצע הקלטותולעסוק במספר דברים בו זמנית. אשתמש בו בסיכום מאמרים במקום להחזיק מספר קבצי word לכל מאמר.


Mendeley- כלי המאפשר למצוא מאמרים אקדמאים בקלות, מסייע בשמירתם. מאפשר למרקר משפטים חשובים ואף לצטט אותם בוורד על פי הכללים המתאימים. כלי זה שימושי מאד ויעזור לארגן בקלות את קריאת המאמרים. 


0 תגובות