עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מרץ 2014  (1)
מיומנה של אחות ל'מתמודדת'
26/03/2014 03:10
אביה
מחלת נפש, מתמודדת, אחות
לילה. אני במיטה בוהה בחושך. מישהו פותח במכה את הדלת, זאת ענת. 
מדליקה את האור ומרחיקה זוג נעליים ממקומם.
"איפה זה?" היא מתקרבת אליי. אני נדבקת למסך הקטן שמולי. מה עושים עם ההתקפים האלו?!
אחרי כמה דקות, הכל מובן. היא מחפשת פריט ישן  שנזרק. היא כל כך בטוחה בעצמה. מאמינה במאת האחוזים שהפריט פה. היא בעצמה ראתה אותו. רק צריך לחפש. 
קול של שקיות. מגרה נפתחת ונסגרת. ארון נפתח וענת יוצאת. 
אני מכבה את האור מהמתג שקרוב אליי. תוהה מה גורם לה להיות אובססבית כל כך לחפץ. 
שוב האור נדלק. היא הביאה כסא, מנסה להגיע למדף העליון. 
אני שולחת ליעל הודעה. 
"אני מתגעגעת לענת."
"מה זאת אומרת? היא איתכם בבית."
"אני מתגעגעת לענת של פעם."
"אני יודעת. אני מבינה"
"למה זה היה צריך לקרות?"
"אלו החיים, מורכבים ומשתנים. זאת הייתה רעידת אדמה מטלטלת, עכשיו משקמים את ההריסות."
"דימוי נכון. מה שעצוב בו שהרעידה שינתה הכל, שום דבר לא יחזור לקדמותו."
"כל תנועה חדה שקורית בחיים משנה את הכל. גם ארועים משמחים. כלום כבר לא אותו הדבר."
"כן. חוזרת לישון"
"חיבוק לילה טוב."
כלום כבר לא אותו הדבר. שום דבר לא יחזור לקדמותו. התחלה אחרת במסלול אחר. התמודדות חדשה, רקע שונה. ניראה לי שהפנמתי.
אחרי המהומה היא נכנסת שוב לחדר. 
"חמודית" היא קוראת לי. נשמעת כל כך שלווה פתאום. נדחפת למיטה שלי, מצפה שאפנה לה מקום. פתאום אחרי כל הצעקות והויכוחים, אני כל כך אוהבת אותה. אני מכניסה אותה איתי מתחת לשמיכה, מנסה להבין איך אנחנו נסחפים למריבות האלה כל פעם. 

מיומנה של אחות ל'מתמודדת' 
אח/ אחות למתמודד/ת עם מחלת נפש?
רק אל תשמרו את זה לעצמכם. תדברו על זה עם מישהו.
0 תגובות