עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 10
27/05/2017 22:57
עבד
איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט) 90-9-1?
יצירה ושינוע של ידע בתוך ארגונים הוא קריטי להצלחת הארגון ומבוסס רבות על קשרים אישיים. חוק ה-1-9-90 מתייחס להתפלגות פעילות אקטיבית ברשתות החברתיות, כאשר ל-1% בלבד מיוחסת פעילות תוכן רלוונטית, 9% תגובתי ל-1% והשאר משתתפים פסיביים ברשת.
על מנת להגדיל את אחוז העובדים הפעילים, נדרש להבין את המציאות. הקשיים בשיתוף ידע גלוי מבוססים על שמירת לא נכונה של מידע לדוגמה: שמירה על הדסקטופ ולא בתוך מערכת המידע של החברה, מידע מסוג זה מתאים למידע שלאדם אין בעיה לשתף ופשוט לא משקיע בזה את התהליך הנדרש, לעומת זאת ידע סמוי אשר מבוסס על חוסר הרצון של אדם ללמד ולשתף מידע וידע שנמצאים אצלו במח עם אחרים כדי לייצר יתרון יחסי הוא בעיה קשה אף יותר, כי היא דורשת התמודדות עם חוסר רצון מודע של אדם.
כדי לשפר את יחס העובדים התורמים מידע וידע לארגון/רשת חברתית נדרש להשקיע ביצירת מוטיבציה לשיתוף אקטיבי ויצירת אמון כדי לעודד רצון לשתף אחרים בידע.  אופרטיבית יש צורך בשליטה ובקרה של המידע הנפרש בארגון (מי מעביר למי/רגישות מידע/אנשי מקצוע), יצירת מפגשים בין בני אדם, וירטואלי (כמו רשתות חברתיות שעקומת הלמידה שלהן מהירה ומעלה את המוטיבציה של העובד להשתמש בה כי הפלטפורמה מוכרת ממקום חיובי) או פנים אל פנים, תייצר סביבה שמאפשרת לשבור את מחסום הידע הסמוי ויוצרים רצון ומוטיבציה לשתף אחרים בידע שנמצא אצלך.

קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?
המעבר לניהול רשתי מניהול מטריציוני מהווה שינוי בהתבוננות בעובד ונותן משקל רב יותר לאחריות של העובד בחברה, לעובד ישנם לקוחות/ספקים רבים בתוך הארגון, והדבר משפיע על יעילות החברה.
מעבר לבחירת אנשים רלוונטיים לעבודה ויצירת תהליכים תומכים למערך הארגוני הנ"ל, יש צורך בכלים לביצוע מיטבי,  ניהול הקשרים בין העובדים הוא קריטי במקרה כזה בהמשך לשאלה קודמת, מדובר ביירת פתרון לידע הסמוי בארגון.
ניהול רשתי מאופיין בתלות של העובדים באחרים על מנת לבצע את משימותיהם בהצלחה, כאשר מדובר לאו דווקא בעשייה פעולה חיונית מצד גורם אחר בחברה אלא גם בידע הטמון באדם אחר בארגון, רשת חברתית ארגונית יוצרת סביבה קלה יותר לקשרים בין העובדים בחברה וכך מייצרים קשרים בקלות יותר, לאדם נוח יותר לפנות לאדם אחר שהוא אולי אינו מכיר והרשת החברתית תגרום לחשיפה של לחברים של חבריו וכו', פוטנציאל הפיתוח הוא עצום וההנגשה קלה יותר לעובד. בדרך זו גם לאדם המבקש פעולה/ידע וגם לאדם הנותן קל יותר, הורדת רמת הרשמיות תקל על הפעולות משני הצדדים. שימוש במילות מפתח והאשטאג אשר נפוצות בתחום הרשתות החברתיות יכולים לשמש לשמירת המידע ואיתור מידע באופן נוח יותר. בפועל ארגונים ובני אדם נמצאים במקומות פיזיים והרשת החברתית הארגונית לא רק פורצת את גבולות המרחב הפיזי אלא גם גבולות נפשיים של נגישות לעובדים אחרים והשפה הארגונית של הארגון על ידי הפשטה ויצירת התפשטות של שפה משותפת וקשרים. רשת חברתית מייצרת גשר לחציה/מעבר בנייהול רשתי אשר כאמור לוקח תהליכים עסקיים חוצי ארגון.

0 תגובות
פוסט 9
22/05/2017 10:30
עבד

1.   ארגון מסוים החליטלהעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן KMaaS.
 
א. מהם היתרונות שהארגון מצפה להם
הארגון מצפה לתמיכהמחברה חיצונית, שתעניק לו שירותי מידע ותעזור לו לשפראת ביצועיו באמצעות ניהול ידע איכותי.

חברה חיצוניתהמספקת ניהול ידע מעניקה שירותי KAAS - מידע כשירות, על מנתלשמור את הידע בארגון זמין ונוח לגישה.
המידע נשמר בענןבשרתי החברה החיצונית והיא מחויבת לו.

 ב. מנה שלושהתנאי סף להצלחה 
אבטחה - יש לבחורחברה חיצונית שבה אבטחת המידע היא הטובה ביותר. משום שמידע חשוב ורגיש ימצא בידה.
 תקשורת -  יש להיות בעלי חומרה ותוכנה מתאימים וחדשניים.חשובה תקשורת אינטרנט טובה.

יחסים טובים ותקיניםעם החברה החיצונית - יש לשמור על הקשר עם החברה החיצונית  המספקת שירותי מידע טוב ותקין. משום שחברה זאת מחזיקה בנכס חשובשל החברה. ושני החברות מחויבות אחת לשנייה באופן הדדי.

2.  מתי יש צורך ב"מחשוב ערפל"?
נסביר תחילה מה זה מחשוב ערפלמחשוב ערפל באכצורך לטכנולוגיה החדשה – IOT , מדובר בכמויות אדירות של מידע מסנסורים ועיבודים עד כדי פעולותכתוצאה מהן. טכנולוגית מחשוב הערפל נוצרה כדי לסנן מתוך כמויות המידע אדירותשקיימות את המידע הרלוונטי ולפעול בהתאם. הצרכים באים לידי ביטוי בעוצמה ויכולת שלעיבוד מידע בזמן אמת. כדי שטכנולוגיה תתאפשר ומידע יוכל להיות מועבד בענן כמושצריך מחשוב הערפל מבצע את פעולת הסינון הראשונית כדי להקל על תהליך העיבוד.הרעיון הכללי הינו לתת פתרון לאפליקציות הדורשות זמינות גבוהה ביותר בזמן אמת אשרהמיקום של בסיס הנתונים לא מאפשר להגיע לביצועים הרצויים, המידע מעובד מקומית ולאבענן.  כלומר ללא מחשוב ערפל לא נוכל לקיים ולתמוך בIOT איכותי.

3.  בהנחה שאתםאחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם למכירות בפועלותוצאות הפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות חברתיות. האם לצורךאגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או אגם נתונים ? נאלנמק

נתחיל בלהגדיר את שני המונחים:
מחסן נתונים:  הוא בסיס נתונים המשמש מערכות תומכות החלטההנתונים לרוב מיוצאים ממערכת אחת או מספר מערכות תפעוליות לשםהסקירה.

אגםנתונים הוא שיטת אחסון נתונים בתוך מערכת או מאגר, בפורמט הטבעי, המאפשרתצרוף נסבות  של נתונים בצורות סכימות ומבניות שונות/

הייתיבוחר לעשות שימוש במחסן הנתוניםמחסן נתונים הוא "מחסן" לאיסוף, אכסון וניתוח מידעלצורך קבלת החלטות והינו פתרון חיוני לארגונים גדולים האוספים ואוגרים נתוניםבהיקפים עצומים ומתקשים להתמצא בנבכי המספריםכמויות הנתונים העצומות הנאגרות היום בכל ארגון יוצרות לעיתיםמצבים כאוטיים: המנהלים חושבים שיש להם נתונים מסוימים אבל לא בטוחים אם הם אכןקיימים ומהי מידת אמינותם ועדכניותם, לא יודעים איזו מערכת מידע מפיקה אותם, ולכןגם לא יכולים לשלוף את המידע בזמן הנכון ולעשות בו שימוש. כיום יש מחסני נתוניםשפותחו במיוחד על מנת לעשות סדר בכל הבלאגן הזה. מחסני נתונים אלו מאפשרים לאסוףמידע ממספר רב של מקורות (הקיימים בחברה). מאותו מחסן נתונים לאחר מכן ניתן לגזוראת המידע הרלוונטי בחתכים שונים ועליו לעשות מניפולציה. הדבר מאפשר להסיק מסקנותעל אותם נתונים מצומצים

 

0 תגובות
פוסט 8
21/05/2017 17:10
עבד
1.
על פי המאמר, צריכה להיות סובלנות לכישלון. לרוב, החברות החדשניות יש גישה מאוד פתוחה וסובלנית לכישלון, מאחר והם מצפים לכישלון וכאשר הוא קורה מנתבים אותו להזדמנות ללמידה, ואף להתפתחויות בכיוונים ותחומים שונים וחדשניים.
לעשות שינוי מכל סוג שהוא כרוך בסיכון, לכן צריך לקחת אותו ולהתכונן לסיכוי שהוא לא יצליח. בנוסף, לפי הפילוסופיה של חברת טויוטה, הם מאמינים כי יש לתת לעובדים חופש בפעולותיהם, ובעת טעות לא יקבלו נזיפה אלא ישבחו אותם.

Factor #14: Availability of reward mechanisms for innovation . עמוד 10 
כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים
ביפן הגישה לתגמל עובדים מבוססת על הותק שלהם בחברה, ואילו בטויוטה עובדים רבים נמצאים בחברה בתקופה של כל החיים. טויוטה החליטה לאמץ את הגישה האמריקאית לתגמול בה לא מסתכלים על האינדיווידואל אלא על הקבוצה, כך שהתגמול יינתן לפי הצלחה קבוצתית ולא לפי מצויינות של העובד היחיד. הבונוס יינתן לכל חברי הצוות בצורה שווה מתוך מחשבה שלכולם מידה שווה של תרומה להצלחה.
שיטה זו מעלה את מוטיבצית העובדים לעבוד יחד כדי להצליח כצוות תוך תחרות עם הצוותים האחרים. להעלות רעיונות חדשים, להשקיע ולהתקדם. ישנו עידוד ושאיפה לחדשנות תוך שיפור המצב הקיים

2. על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל
חברת בגיר הינה חברה לייצור חליפות, כביכול מוצר שמרני שאין כיצד לפתח ולחדש אותו, אך מנכ"ל בגיר החליט לראות בחליפה הזדמנות ליצור יתרון תחרותי. 
לחברת בגיר היה לקוח אחג גדול ועיקרי ובשלב מסוים בעקבות משבר שהיא עצמה חוותה החליטה להפסיק את העסקים עם בגיד דבר שגרר את כניסתה של חברת בגיר למשבר, אך לאחר פיטורים ושינויים רבים הצליחה לעשות שינוי, לעמוד ביעדים שהציבה ולצאת מהקשיים.
אך היה ברור שעל מנת להתפתח ולפנות לשווקים נוספים עליהם לצאת עם רעיון חדשני ויוצא דופן. הפתרון היה המצאת חליפה שניתן לכבס בבית ולא בניקוי יבש, באותו מחיר פחות או יותר כך שאין יתרון בקנייה עצמה של החליפה אך לטווח הארוך נחסך כסף רב בטיפולה. החליפה החדשנית הפכה להצלחה מסחררת ואף זכתה לשבחים וזכתה בפרס לחדשנות. בזכות המצאה זו הם הצליחו להגדיל את מעגל הלקוחות ולפנות לשווקים רבים במדינות שונות בחו"ל. ניתן לומר כי חברת בגיר הצליחה לחדש מוצר שמרני שהמון שנים לא היה בו שום חידוש.

3. הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני
בעת אימוץ מוצר חדשני נוצר כתוצאה ממוצרים שונים הנמכרים שוק שמתפתח, גדל ומתחדש במהירות רבה מבחינה טכנולוגית תוך ירידה במחירים ועליה באיכות. בעידן של היום המידע מופץ במהירות באינטרנט, כתבות, רשתות חברתיות אודות מוצרים חדשניים וישנם חיקויים הצצים במהירות לעיתים אף בגרסאות משופרות.
גורמים אלו גורמים לכך שבחדירה המהירה של המוצר לשוק ישנה עלייה גבוהה של המכירות ואז ירידה חדה, דבר הגורר עקומה הדומה לסנפיר של כריש. בתהליך של אימוץ המוצר, מודל רוג'רס מתאר איך בכל שלב בתהליך מתווספת קבוצה נוספת של לקוחות שמאמצת את המוצר לפי הסדר:
המחדשים - הראשונים שמאמצים את המוצר, הלקוחות הראשונים שלוקחים סיכונים ורוצים להתנסות
המאמצים המקדימים - מאמצים את המוצר בשלב יחסית מוקדם, לרוב צעירים במצב כלכלי טוב
הרוב המקדים - רוב הלקוחות שמאמצים את המוצר לאחר ששומעים חוות דעת טובות משתי  הקבוצות הנ"ל
הרוב המאחר - מאמצים את המוצר קצת יותר מאוחר מן הממוצע, מהססים יותר לפני הקנייה
המשתהים - לרוב מפחדים משינויים ומחידושים ומעדיפים את הישן והמוכר ולכן לא תמיד בכלל יאמצו את המוצר
0 תגובות
פוסט מס 7
04/05/2017 14:24
עבד

1. אתם עובדים בארגון שמפתחים בו רובוטים חדשים. במה לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו

להיעזר במיקור המונים ?

 

מיקור המונים-:הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים"). כך, למשל, במקום להעסיק מעצב גרפי לצורך ביצוע משימת עיצוב גרפי, יכולה חברה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר, או לחלק את המשימה ואת התשלום בין מספר מעצבים שונים. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת גישה במקביל למספר גדול של אנשים באמצעות רשת האינטרנט, וכך ניתן להגיע באופן מעשי הן למומחים כמעט בכל נושא והן לחובבים, אשר מוכנים לבצע משימות בתשלום נמוך או אף בחינם. בפרט, מאפשרת רשת האינטרנט להגיע לעובדים-לרגע בארצות לא מפותחות ובכך לבצע את המשימות בעלות נמוכה.

אופציה ראשונה היא שהחברה פרסמה משימות שהם נדרשים לעשות ולפתח להמונים ומציעה תשלום למי שעושה את המשימה הזו או פותר בעיות. בהרצאה ראינו אתרים רבים בהם מזינים משימות ואת המחיר לביצוע המשימה ובכך אנשים יכולים להתחבר למשימה ולבצע אותה, במידה ומוצר הסופי באיכות מספקת הם גם יקבלו תשלום על המשימה.

אופציה נוספת היא שביצעו כל מיני סקרים בנוגע לשימושים העתידים שהרובוט אמור לעשות. כמו שראינו בהרצאה, ניתן להבין מה הצרכים בשוק באמצעות סקרים. סקרים אלו לא עולים כסף, הם מופנים למגוון רחב של אנשים ולכן הדעות מגוונות.

 

 

 

2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק

מסוים. באיזו שיטה תבחרו? נא לנמק

אני הייתי פונה לאותם אנשים שהם חלק מהשוק הזה, בין אם באמצעות קשרים שיש ברשתות חברתיות (לדוגמה קשרים בלינקדאין או קבוצות בעלות מאפיינים ברורים בפייסבוק) ובמקומות אלו הייתי מפיצה סקרים. אותם אנשים הם הלקוחות הפוטנציאלים של המוצרים שלי ולכן התשובות שלהם יהיו רלוונטיות הרבה יותר ממדגם מקרי שאני אעשה ברחוב. כמו כן, אני מניחה כי לאותם אנשים בשוק יש פוטנציאל גבוה יותר לחברים גם בשוק וכך אוכל לקבל תמונה רחבה על המוצרים שלי, ואף הצעות לשיפור של המוצר.

 

3. מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים

השקעות בחברות בשלבים מוקדמים, עם היסטורית פעילות מוגבלת, כרוכות בסיכונים משמעותיים. על המשקיעים להכיר בכך שהם מוכנים לשאת את הסיכון הכלכלי של אובדן כל השקעתכם. סיכונים אלה כוללים בין השאר:

·  אין שוק ציבורי קיים כיום עבור המניות שרוכשים באמצעות האתר, ולא מובטח ששוק שכזה אי פעם יקום. לכן, ייתכן שלא תוכלו למכור את מניותיכם או למצוא קונים למניות שנקנו.

·  חברות בשלבים מוקדמים, משלמות לעיתים רחוקות דיבידנדים לבעלי המניות שלהם. זאת משום שהן מעדיפות להשקיע את הרווחים שלהן בתחילת דרכן בפיתוחה של החברה. אין לחברות כל התחייבות לשלם דיבידנדים לבעלי המניות שלהם, מה שאומר שלא סביר שתראו החזר על השקעתכם עד שתמכרו את המניות.

·  ההשקעה עשויה להיות כפופה לדילול עתידי כאשר החברה תנפיק מניות נוספות. במידה ולא ישתפו אתכם בסבבי גיוס עתידיים, אחוז אחזקתכם בחברה יקטן כאשר החברה תנפיק מניות נוספות.

פיזור סיכונים, משמעותו פיזור הכסף במגוון השקעות במטרה להפחית את הסיכון. בהשקעות בסטארטאפים מומלץ לפזר סיכונים ולא להשקיע את כל כספי ההשקעה במקום אחד.

 

0 תגובות
פוסט 6
01/05/2017 18:25
עבד


אחת מהבעיות הקיימות כיום בתחום שימור הידע הינה עזיבה של עובדים את הארגון, ועזיבת הידע שצברו במהלך הזמן יחד איתם.

מכיוון שארגונים לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד ידע, עליהם למצוא דרכים לשמר את הידע שנמצא במוחם של עובדי הארגון, בטרם הם עוזבים אותו.

אם הידע לא יישמר, ארגונים לא יוכלו ללמוד מניסיון העבר, ויצטרכו להמציא את הגלגל כל פעם מחדש, אלא אם הידע המתאים יישאר בתוך הארגון, ויהיה נגיש לאנשים הרלוונטיים. בצורה כזו, כלל העובדים יוכלו לבצע את עבודתם כראוי, ובצורה מיטבית.

ממחקר שנעשה ובדק את המצב הקיים כיום בנושא, עלה כי אין אף לא מחקר אחד אשר מתמקד בגורמים המשפיעים על שימור ידע, הן מבחינת ניהול ידע, והן מבחינה התרבות הארגונית.

הפתרון המרכזי שעולה מהמאמר, אל מול עזיבת ידע את הארגון, הינו פיתוח אסטרטגיה רשמית לשימור ידע. באמצעות אסטרטגיה זו יוכל הארגון לשמר ידע שהינו קריטי ובעל חשיבות גבוהה לו, בצורה טובה יותר. בכדי לקבוע אסטרטגיה זו, על הארגון לחקור היטב ולהבין כיצד מתנהלים עובדיו, אילו גורמים התנהגותיים יכולים לחזק או לפגוע בשימור הידע, ובכלל מהי התרבות הארגונית בו.

ברגע שהארגון יתמקד באסטרטגיה זו, יפתח אותה וינחיל אותה, מרבית הידע יישמר בתוכו, וינוצל לטובה.

המאמר – Organizational and behavioral factors that influence knowledge retention

קישור למאמר – http://www.emeraldinsight.com/doi/full/10.1108/13673271211198954

 

0 תגובות
פוסט 5
21/04/2017 14:35
עבד

1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפסOCR הינה תוכנה לזיהוי תווים אופטי, אשר אמונה על המרה של תמונה בה מצולם או סרוק מסמך מודפס אנו כבר הגענו לתובנה כי ניהול ידע באמצעות המייל הינו כלי חשוב ויכול לסייע לארגוןלמרות שכמעט כל דבר בימינו הינו אלקטרוני עדיין קיימת התופעה דואר רשום/ מודפסעל מנת לרכז את כל המידע בדואר האלקטרוני עלינו לדעת להמיר את הדואר המודפס בקלות וללא מאמץ לדואר אלקטרוני. לכן תוכנות ה-OCR הינן קריטיות ויכולות לסייע לנו בהמרה המהירה והאוטומטית של דואר מודפס לאלקטרוני.

 

2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Work Flows) ?
תוצאות סקר מראות שעובדי ידע מבזבזים יותר מ 20% מזמנם בפעולות הקשורות למסמכים- בזבוז זמן ומשאבים, כאשר מרבית הזמן מבוזבז על איסוף וארגון תגובות.

 

3. מה החשיבות של הגירת תכנים ?
הגירת תכנים קיימים הינו שלב בתוך תהליך התנעת פרויקט ניהול מסמכים. מדובר בהעברת כל המסמכים הישנים מהמערכת הישנה למערכת החדשה. כאשר אנו נבצע פרויקט שכולל תהליך התנעת ניהול מסמכים חשוב שיהיה מצב של שימור המסמכים הישנים. משמע, שגם המסמכים הישנים (בייחוד הלא אלקטרונים) "יהגרו" למערכת החדשה, על מנת שלא נאבד מידע קריטי.

 

4.   בארגון מסוים הוחלט, עקרונית, לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

A. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל ?

B.מי האחראי להעלאת המייל למערכת – השולח או המקבל ?

 

A. בארגונים רבים מיילים מהווים נדבך מרכזי, אבל שילוב שלהם במערכת ניהול מסמכים מחייב קבלת החלטות של איזה מידע מתוך האימייל ישמר.

לפי דעתי יש לשמור את כל האימייל ולא רק את הצירוף. ייתכן שתוכל האימייל לא פחות חשוב מהקבצים המצורפים.

למרות שרוב מערכות האימייל כמו GMAIL ו-OUTLOOK שומרות אוטומטית את האימיילים הרי שיש לאפשר גילה לכלל העובדים למידע הרלוונטי. יש להחליט על מיילים מסוימים לפי פילטרים מסוימים כגון מוען ונמען, נושא, תאריך או תוכן טקסט חשוב.

 

B.  לפי דעתי אל השולח להעלות את המייל למערכת שכן הוא זה שחיבר ויזם את המייל ומבין את תוכנו עד תום. ייתכן כי המקבל לא יבין לגמרי את תוכן המייל ואף לא ימצא אותו בINBOX לכן, הכותב, מיד לאחר כתיבתו יעלה את המייל למערכת ויבטיח מצב של איבוד מידע.

 

0 תגובות
פוסט 4
16/04/2017 14:50
עבד

1. שאלה: קיראו את הקובץ "הפקת לקחים בארגונים גדולים " שנמצא בתיקייה המשותפת / מפגש 4. האם תוכלו להסביר בהסתמך על הדוגמאות שבו מדוע יש בעיות עם תחקירים בצה"ל, כפי שמתואר בתקציר מדוח מבקר המדינה :

מהמתואר בתקציר דוח מבקר המדינה, עולה כי לא היה ממש שיפור בצה"ל (לא יושמו הלקחים), לדוגמת המקרה של החלק הפסול בו הלקח  היה לציין הוראות עבודה בכתב.
כאן המקרה חמור עוד יותר- לאחר בחינת הפער והממצאים, אין גרף שיפור משמעותי והפקת לקחים.

עוד יכול להיות שהתחקירים לא נעשים בצורה מספקת- לא שואלים מספיק "למה?" הרי אחרי הגדרת הפער צריך להבין טוב מדוע קרה.

תיאור המקרה מפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרה שהריאקטור עלה על גדותיו והחומר נשפך החוצה. בתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק ולכן לא התקבלה התראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא נשפך. המפעילים הסבירו שבלילה הקודם היו הרבה התראות שווא ולכן ניתקו את הגלאי כדי שאפשר יהיה להמשיך לייצר ללא הפרעה.

האם יש להעניש את המפעילים ? נא לנמק
!!

בקורס "מבוא לגורמי אנוש" למדנו שבמקרים בהם האדם פועל עם המכונה. עלול האדם להכנס לאדישות- כיוון שהמכונה אינה טועה לרוב ואז הוא מסתמך עליה ב"עיניים עצומות" ובמקרה של תקלה הוא אינו מגיב בזמן ולוקח לו זמן להבין שקרתה תקלה בכלל.
מצב שני- בו ישנם הרבה תקלות והאדם כבר לא מאמין למכונה, כך שבהתראת אמת הוא מניח שמצב תקין וגם אז לוקח זמן להבין שקרתה תקלה אמיתית.
התיאור המקרה- המקרה השני קורה, העובדים מנתקים את ההתראות.
בשורה התחתונה- נשאלת השאלה: מי אחראי? מי צריך לתת את הדין?
אז העובדים וודאי צריכים לתת את הדין- אך לא את כולו, הם עשו משהו שלא היו צריכים לעשות על דעת עצמם, דבר שברור שאינם היו צריכים לעשות ושהדבר מהווה סיכון. אך עוד אחראים הם המנהלים\ מתכנתי המערכת בכך שלא השכילו לשלב את עבודת האדם עם המכונה בצורה כזו שהאדם מצד אחד לא יהיה תלוי בה  כך שבמקרה של תקלה יוכל לתפעל אותה ויהיה דרוך, ומצד שני לא יתעלם ממנה לגמרי.

0 תגובות
פוסט 3
04/04/2017 16:48
עבד

שאלה 1 מפגש 3:

בעיניי התשובה לשאלה מאוד ברורה, במיוחד לאחר קריאת טענות המעסיקים- הכרטיס אינו שייך למעסיקים. אגע בכל הטיעונים שהציגו המעסיקים:

1. "מדובר בגניבה"- לא מדובר כאן בגניבה. אומנם המועמדים ואנשי הקשר הם נכס עיקרי של הארגון, לכן ראוי שמועמדים ואנשי קשר שנצברו במהלך תקופת העסקת המגייס צריכים להכנס למאגר נתונים או בסיס נתונים מסודר ששייך לחברה, כך שכל הידע שנצבר אינו "בורח" מהארגון. חשבון לינקדין הוא אישי: שם מופיע תמונת פרופיל אישית, ניסיון אותו בנאדם וכו'.


2. הקשרים אומנם בוצעו על חשבון זמן העבודה? טיעון קצת תמוהה לנוכח העובדה שזהו חלק אינטגרלי מהתפקיד.


3. הארגון אומנם שילם על העשרות הלינקדאין, אז מה? חברות רבות שולחות את העובדים שלהם לסדנאות או משקיעות משאבים כאלו או אחרים על מנת לפתח את העובדים שלהם, המצב הזה בעיניי על אותו משקל בדיוק. בחירת ידע היא תופעה נפוצה בארגונים וחברות וזהו אתגר שאפשר להתמודד איתו בדרכים אחרות מקובלות- חפיפות, ניהול נכון וכו'.


4. אנשי הקשר חברו אליהם רק בגלל החברה- טיעון על פניו נכון, אם כך נשי הקשר או הלקוחות הפוטנציאליים ישארו נאמנים לחברה ולא יגרם מכך שום נזק. כמו כן כפי שציינתי קודם- ראוי שכל הלקוחות אנשי הקשר או מועמדים פוטנציאליים ישמרו במאגר השייך לחברה כך שהחברה תוכל לעשות שימוש במאגר זה לצורכיה.

 

 

שאלה 2 מפגש 3 :

 

לפי דעתי כדאי להשתמש בלינקדאין  לחיפוש עבודה וכל מיני דברים, היתרונות של לינקדאין:

* לינקדאין מאפשרת לחברות ולעסקים בארץ לפתח קשרים עסקיים גם בעולם. ישנן קבוצות גדולות הפעילות בתחומים מקצועיים מגוונים, בארץ ובחו"ל, שבהן ניתן לפעול, לכתוב ולשתף בידע שלכם.

* כמו בגוגל ופייסבוק, גם בלינקדאין ישנה אפשרות לקמפיין פרסומי ממומן. מקימים קמפיין פרסום, מעלים מודעות ומשלמים עבור הקלקות.

* לינקדאין מאפשרת איתור אנשים לפי תפקידם, חברות איתן אתם מעוניינים לפתח קשרים עסקיים וכמובן לפי השמות שלהם במידה ויודעים לכם.

 * חברות או עסקים נעזרים בלינקדאין לגיוס עובדים, משקיעים לפרויקטים ולגיוס מימון.

 מומלץ לשהתמש בלינקדאין כערוץ אחד מאסטרטגיה שלמה של שילוב ערוצי השיווק והמינוף של העסק או החברה שלכם, כגון אתר האינטרנט וערוצי שיווק נוספים וכך להגיע לקהלים מגוונים.

 

0 תגובות
תשובות לפוסט 2
27/03/2017 13:30
עבד

1.      במצגת "עקרונות ניהול ידע" מפורטים 10 העקרונות של תומס סטיוארט לניהול הון אינטלקטואלי.כיצד קשורים עקרונות אלו לניהול ידע בארגונים ?

במצגת מוצגים 10 עקרונות שמדברים על דרכים לשמר את הידע, חשיבות הגורם האנושי בשימור הידע ושיטות שעל פין צריך להתנהל כדי לשמר את הידע. האתגר הוא למצוא את מה שיש לך, 10 העקרונות של סטיוארט מכוונים אותנו ועוזרים לנו להבין מה יש לנו ואיפה נוכל לחפש ולמצוא אותו. העקרונות מדברים על ה-DO'S של כרית ידע וניהולו כדי לממש את מלוא הפוטנציאל בארגון מבחינת ניהול הידע. כך למשל מדובר על עבודת צוות, מיקוד בזרימת ידע ולא חומר, ביקורת עצמית, ועוד.

2.       

0 תגובות
שאלות לפוסט מס' 1
21/03/2017 17:58
עבד

שאלה 1 :

המחבר טוען שיש שלוש סיבות שלפיהן תקן יוסיף בהירות:

1: ניהול הידע הוא תחום שמוגדר מאוד.
2: ניהול ידע נוטה לשגיאות נפוצות ומתמשכות .
3:
תקן ייתן דרך להבטיח שותפים למיקור חוץ שלך לנהל את הידע שלך למיקור חוץ.

שאלה 2:
http://blogs.intel.com/csr/

בלוג של חברת intel  , התועלת שעומדת מאחורי הבלוג לתת מידע על התפתחות החברה ועל המוצרים שלה .. ודרך הבלוג היא משווקת את עצמה ומראה את השליטה של החברה בעולם ...

0 תגובות