עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מס' 11
06/06/2016 14:20
יאיר

שיווק דיגיטלי מקוון

א.       מה הקשר בין ניהול ידע לשיווק דיגיטלי מקוון?


שיווק דיגיטלי מקוון משתמש בקשר שבין קהילות בכדי לשווק מוצרים ושירותים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות. השיווק הדיגיטלי עושה שימוש בניהול הידע בכדי לאפיין את צרכי הלקוח ולהתאים לו את המוצר או השירות. בנוסף שימור הידע וניהולו מאפשר להתאים את השיווק לקהל הפוטנציאלי. ניהול הידע והפצתו בשיווק דיגיטלי משתמש ביכולות של קהילות ידע כדי לשמור ולהפיץ את המידע.

 

ב.       מהם התנאים הדרושים למסר מקוון ביו-טיוב כדי שתפוצתו תהיה ויראלית. האם תנאים אלו זהים למסר מקוון בפייסבוק?

 

התנאי הראשון הדרוש בכדי שמסר מקוון ביו-טיוב יהיה ויראלי הוא שהתוכן שלו ייצור סקרנות מהר. על המסר להיות מעניין ומושך בכדי לגרום לאנשים לראות את כולו ובהמשך לשתפו. כמו כן ככל שהסרטון יהיה מיועד לקהל רחב יותר ככה הסיכוי שיזכה לפרסום נרחב גדל.  הפצת מסר בפייסבוק מתאפשרת באמצעות מגוון רחב יותר של דרכים אם באמצעות שיווק אקטיבי הכולל פרסים ומתנות עבור השיתוף, מודעות,קבוצות ועוד.

 

2. תנו דוגמאות לצרכים ארגוניים וצרכים אישיים שאפשר לפתור באמצעות קהילות ידע

 

צרכים ארגוניים:

חיפוש אחר פתרונות לשאלות שנתקלו בהם בעבר ולמידה מפתרונות אלו,חיפוש אחר מידע אצל מומחים בקהילות ידע מתאימות וקבלת תשובות לשאלות שהועלו.

 

צרכים פרטיים:

מציאת ידע אודות נושאים המעניינים את האדם ובנוסף שאלת שאלו וקבלת מענה על ידי מומחים בתחום. ניתן לקחת לדוגמה חיפוש אחר מתכונים, מידע כל אולמות אירועים, חברות מומלצות ועוד.  

 

3. אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי ?

 

ויקי מתאים יותר לצורך קבלת מידע כללי הכולל מושגים מוגדרים או ידע טכני. הוא משמש  למציאת ידע אודות הגדרות ומושגים ומאפשר להרחיב את הידע וללמוד אודותיהם.

לעומת זאת  שימוש בקהילות ידע רלוונטי יותר עבור שאלות שעולות ותהליכים מסוימים שעולים ודורשים התייעצות. קהילת הידע מאפשרת שיתוף נושאים מסקנות ופתיחת דיונים רלוונטיים שעולים לעובדים בצורה שוטפת.

0 תגובות
פוסט מס' 10
30/05/2016 11:53
יאיר

1. בהרצאה הוצג "ניסוי הקופים" שנערך ב MIT .מה הקשר בין הניסוי לתרבות ארגונית?


ב- MIT בוצע ניסוי על חמישה קופים אשר בדק את תגובות ואפקט הלמידה של הקופים. תחילה הונחו בננות על חלקו העליון של הסולם. בכל פעם שקוף ניסה לטפס ולקחת מהבננות הקופים בכלוב קיבלו זרם מים קרים. לאחר מספר ניסיונות הקופים הפסיקו לנסות לקחת מהבננות. בהמשך הניסוי החליפו קוף ותיק בקוף חדש, וכאשר הקוף החדש התחיל לטפס על הסולם בכדי להגיע לבננות הקופים הוותיקים הכו אותו ומנעו ממנו לטפס. בדרך זאת החליפו את כל הקופים הוותיקים עד שלא נשארו קופים אשר חוו את זרם המים הקרים. למרות זאת אף אחד מהקופים לא ניסה להגיע לבננות, ואם היו שואלים את הקופים מדוע הם אינם לוקחים את הבננות הם היו אומרים שכך נוהגים כאן.

ניתן לראות שבניסוי זה התרבות הארגונית לא אפשרה לקופים להגיע לבננות כיוון שהם לא נתנו לאף קוף לטפס על הסולם, גם לקופים החדשים שלא ידעו שישפריצו עליהם מים.

הקשר בין הניסוי לתרבות הארגונית הוא שלעיתים קרובות מתבצעים דברים בארגון מתוך הרגל גם אם הם שגויים או לא מבוססים. לכן לדעתי כאשר מגיעים מקום חדש שבו אנו לא מבינים מדוע הדברים מתבצעים בצורה מסוימת עלינו לחקור ולשאול ואף להמליץ על שינוי.

 


2. א. מה החשיבות של שיתוף ידע בארגון?

 לפי המאמר קיימת חשיבות רבה לשיתוף הידע בארגון בכדי שיוכל לשרוד. כיוון שכיום אנשים מתחלפים במקומות העבודה לעיתים קרובות יש חשיבות לשמור את הידע שהעובד צובר לפני שיעזוב את הארגון. אי שמירה ושיתוף הידע תגרום לאובדן של ידע יקר שנצבר בתקופת עבודתו.


ב. כיצד יוצרים בארגון מוטיבציה לשיתוף ידע?

לפי המאמר בכדי ליצור מוטיבציה בקרב עובדי הארגון לשתף את הידע יש צורך לגרום להם להבין ששיתוף הידע מועיל גם להם באופן אישי. שיתוף הידע על ידי העובדים מראה שקיים אצלם כוח (ידע הוא כוח). שיתוף מידע עוזר לעובדים להתייעל ולפרסם את הידע שלהם בארגון ובדרך זאת להראות את נחיצותם לחברה.


ג. כיצד מתגברים על המכשולים?

לפי המאמר בכדי להתגבר על מכשולים חשוב להסביר לעובדים שכדאי לשתף  את הידע, את תכניות העבודה וצורת העבודה. בכדי להתגבר עם מכשולים יש צורך לשתף את הידע ובכך לאפשר קידום של הידע הנמצא אצל עובדי החברה ולהפיק ממנו תועלת לארגון, ובצורה זאת לקדמו.


ד. באילו אופנים יכולה רשת ארגונית חברתית, כמו JIVE שהוצגה היום, לסייע במימוש מוצלח של שיתוף ידע ארגוני?

על ידי מערכת כגון JIVE ניתן לאפשר ללקוחות, חברות ועובדים לעבוד בשיתוף פעולה ולשפר את התקשורת ביניהם באמצעות רשת חברתית. היתרון הוא בכך שהמערכת מתאימה את עצמה לארגון ואפשרת לו להמשיך להתנהל בצורה נוחה ללא שינויים רבים.

0 תגובות
פוסט מס' 9
23/05/2016 23:05
יאיר

1. איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט(90-9-1?(

 

כלל 1-9-90 אומר כי רוב התכנים ברשתות החברתיות נוצרים על ידי אחוז אחד מכלל המשתמשים, כאשר רק 9 אחוזים מהמשתמשים דנים בתכנים שהועלו ועורכים אותם. 90 האחוזים הנותרים הם צופים בתכנים השונים המועלים ובדיונים עליהם אך אינם לוקחים חלק פעיל בתכנים ובשיחות הנוצרות.

בכדי להגדיל את העובדים התורמים ידע ניתן להציע תגמול למשתתפים הפעילים, לקצר ככל הניתן את הפעולות שצריך בשביל להעלות תוכן ולהגביר את המודעות לחשיבות העלאת התכנים מצד העובדים.

 


2. קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?


במאמר קיים תיאור בין הניהול הרשתי לניהול המטרציוני כאשר ההבדל הוא בנקודת המבטל של העובד. בניהול רשתי העובד מבין את מיקומו בארגון ויכול לראות תמונה רחבה של צורת הפעולה של הארגון. לעומת זאת בניהול מטריציוני העובד מדווח כלפי מעלה על פעולות ובעיות שעולות, והתשובות מתקבלות למעלה וחוזרת למטה. רשת חברתית ארגונים יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות על ידי כך שניתן ליצור קשרים בצורה מהירה בתוך הארגון, ולהעביר בדרך זאת מידע מועיל בצורה קלה ומהירה. כמו כן קיימות אופציות להתייעצות עם גורמים גם ללא הכרות מוקדמת המאפשרים שיפור ביצועי העבודה ולמידה מגורמים שונים בארגון.

0 תגובות
פוסט מס' 8
18/05/2016 18:39
יאיר
1. ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן KMaaS. 

א. קיימים מספר יתרונות למעבר מסוג זה כשהראשונה שביניהם הינה חסכון כלכלי- ניתן לחסוך על רישיונות לתוכנות כאשר ניתן לעבוד דרך הענן. בנוסף לכך קיים יתרון בחסכון בשרתים. בכל זמן נתון ניתן להשתמש בשרתים המתאימים בדיוק לצורכי הארגון ובכך לחסוך עלויות רבות. יתרון נוסף הינו ריכוז הידע במקום אחד המאפשר נגישות וסדר טובים יותר לארגון, וגישה ללא תלות גאוגרפית.

ב.  קיימים מספר חסרונות כשהמרכזי ביניהם הינו אבטחת המידע- המידע של הארגון מאוחסן בענן ויש סכנת של דליפת מידע. החברה שמספקת את שירותי הענן אחראית על האבטחה ובנוסף יכולה להיחשף לנתוני החברה. חסרון נוסף במעבר הנו קושי בהתאמה מלאה לארגון ולהרגלי העבודה הקיימים בו, ולכן יתכן קושי במעבר לשירותי הענן.

ג. שלשה תנאי סף להצלחה
1. הגדרה ברורה של מטרות הפרויקט. 2. ביצוע הדרכות של עובדי הארגון והסברים לקראת המעבר לשימוש בענן. 3. גישה נוחה למידע מצד כל עובדי הארגון.


2. בהרצאה הוצגה מערכת מקוונת למציאת הזמן המתאים ביותר לביצוע הזרעה מלאכותית בפרות. מהו לדעתכם הקשר לניהול ידע וכיצד זה מתאים או אינו מתאים לפירמידת DIKW?

פרמידת DIKW מתארת את היררכיה- נתונים, מידע, ידע וחוכמה. במערכת שהוצגה בהרצאה קיימים תהליכים דומים הקשורים באיסוף המידע עיבודו וביצועה פעולות על בסיס. ניתן לעשות התאמה כאשר הנתונים הם הנתונים שמתקבלים מהחיישנים, בהמשך מפיקים משמעות שנקראת הידע ולבסוף ניתן להשתמש בידע לשיפור תהליכים- שלב החכמה.

3. מדוע יש צורך "במיחשוב ערפל"?

הצורך במחשוב ערפל נובע מכמות המידע הרבה שנאספת. בעזרת שיטה זאת מסונן המידע אשר מועבר לענן, כך שרב מידע רלוונטי מועבר אליו. בנוסף פתרון זה מאפשר גישה למידע הרלוונטי למשתמשי הקצה ביתר קלות.
0 תגובות
פוסט מס' 7
08/05/2016 20:14
יאיר
שלום לכולם!

1. מה זה Capacity Absorptive ומדוע היא מהווה תמריץ ארגוני לחדשנות פתוחה?

הפירוש הינו יכולת ספיגת הידע, כלומר היכולת של ארגון לזהות את ערכו של מידע חדש לארגנו בהתאם ולהטמיעו ובהמשך לעשות בו שימוש לצרכים עסקיים. גישה זאת אינה פשוטה כיוון שכיום נצבר מידע רב במדיה הדיגיטלית וארגונו והטמענו מורכבים ביותר. השימוש בגישה זאת מאפשר אימוץ מידע חדש ובכך מאפשר לארגון לשמור על חדשנות המאפשרת לו להכיר רעיונות ואפשרויות חדשות ובכך להביא לחדשנות בארגון.

2. כיצד מתמודדים עם הבעלות על ה IP בחדשנות פתוחה?

חדשנות פתוחה הינה גישה שאומרת שהרעיון הגדול הבא יכול להגיע ממגוון רחב של מקורות (מתוך ולא פחות חשוב- מחוץ לארגון). כיוון שרצונו של הארגון לגדול ולצמוח עליו לקבל מידע מגומרים חיצוניים. על הארגונים לשתף את ה-IP שלהם עם ארגונים המתאימים לתהליכים העסקיים הקיימים אצלם בכדי להכניס ידע חוץ ארגוני. יש לשים לב שמידע וידע זה דורש קניה/ השגה של רישיונות מתאימים ולכן על הארגון לדעת את ההסדרים המשפטיים בכדי לשמור על המידע שברשותו ולא לעבור על החוקים בשימוש במידע מארגונים אחרים.

3. a. כישלונות חשובים מכיוון שהכישלון מאפשר הזמנות ללמידה ולהתחדשות. עצם הכישלון הוא הזדמנות להתחדשות ולשיפור תהליכים. לאחר הכישלון על החברה ללמוד את הלקח ולתקן ולחדש את הנדרש בכדי להשתפר ולהימנע מכישלון דומה בעתיד.

b. על פי המאמר ניתן לראות שבחברת טויוטה הקבוצות המצליחות הם המתוגמלות ולא הפרט על פי הישגיו האישיים. הבונוס מחולק שווה בין חברי הקבוצה כאשר הבונוס שהקבוצה תקבל הינו בהתאם לביצועי החברה. הבונוס מצטרף למשכורתם הקבועה של העובדים.







0 תגובות
פוסט מס' 5
12/04/2016 00:49
יאיר
שאלה 1:
אסון צאלים א- תאונת אימונים שהתרחשה בשנת 1990 שבה נהרגו חמישה חיילי מילואים כתוצאה מירי טועה של פגז ארטילרי במהלך תרגיל.
אסון צאלים ב- תאונת אימונית שהתרחשה בשנת 1992 שבה נהרגו 5 לוחמי סיירת מטכ"ל כתוצאה מירי טועה של טיל.
כמעט אסון צאלים ג- כמעט תאונה שהתרחשה בשנת בשנת 2011 שבה נורו פגזים לאחר שזוהתה סטייה. הפגזים נחתו מרחק של כ100-200 מטרים מקצינים וחיילים שנכחו באימון.

רצף האירועים יכל להתרחש כיוון שלא הופקו והוטמעו הלקחים. אין ספק שלאחר תאונות אימונים אלו נערכו תחקירים מעמיקים והועלו מסקנות והמלצות. בכדי ללמוד בתאונות אלו ולמנוע הישנותם יש צורך להטמיע את המסקנות ולחדד את הנהלים לפני כל אימון ופעולה.

שאלה 2:
ישנה חשיבות גדולה בשילוב מסמכים דיגיטליים בזרימת העבודה בכדי לנהל את הידע בצורה נכונה בארגון. היתרון במסמכים דיגיטליים הינו הנגישות והזמינות והחיסכון במקום אחסון. כמו כן מסמכים דיגטליים מאפשרים קטלוג ושיתוף בצורה נוחה יותר דבר המאפשר שימוש נכון ויעיל יותר במסמכים הנשמרים.

שאלה 3:
 יתרונות העברת המסמכים בארגון לארכיון:
א. אחסון נכון יותר של המסמכים ובעקבות כך שליפה מהירה יותר של המסמכים בעת הצורך.
ב. מניעת כפילויות.
ג. פינוי שטח בזכרון אשר יאפשר גלישה מהירה יותר.

הדרכים בהם ניתן לחפש בארכיון הם: שימוש בתצוגות, ניווט בעזרת תיקיות ומנועי חיפוש לפי תגיות ומאפיינים.

שאלה 4:
לדעתי יש צורך לשמור את כל המייל בכדי שניתן יהיה בקלות להבין את כל ההודעה ואת מהות ההודעות. במידה ונשמור רק על הצרופות יכול להיות שנאבד חלק מהתוכן ולא נצליח לדלות ממנו את המידע הרצוי.
בנוסף מי שיזם את המייל אחראי על העלתו בסוף השרשור. כיוון שהוא מקבל מיילים חוזרים מאנשים והוא שותף בוודאות בכל לאורך כל השיחה שנעשתה.


0 תגובות
פוסט מס' 3
04/04/2016 22:01
יאיר
 למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה?

עובדת בחברת השמה בתחום היי-טק שביקשה לעזוב את מקום עבודה התבקשה להשאיר את פרטי חשבון הלינקדאין שלה. 
החברה טענה שהקשרים החברתיים אותם יצרה בוצעו בשעות העבודה תוך כדי שימוש במשאבי החברה ולכן עליה להשאיר את פרטי  החשבון ברשותם. כמו כן הם אנשי הקשר בנו אליה כיוון שהיא עסקה בתחום הגיוס באותה החברה ובמטרה למצוא עבודה, לכן סביר להניח שאם לא היתה עובדת בחברה אנשי הקשר לא היו פונים אליה כלל.

למרות טענות אלו שהועלו על ידי החברה העובדת התעקשה שפרטי הלינקדאין שייכים לה כיוון שיש שילוב של אנשי קשר שהם חברים ומועמדים. כמו כן פרטי המשתמש כמו התמונה והשם שייכים לעובדת ולכן אנשי הקשר שבחרו להתחבר לפרופיל שלה ביצעו זאת ברמה האישית ולא ברמת החברה.

לדעתי החברה שגתה כאן כאשר אפשרה גיוס מפרופילים אישיים של העובדים. לדעתי יש צורך להפריד ככל שניתן בין העבודה לבין החיים הפרטיים, ואני מסכים עם העובדת שלא הסכימה להשאיר את פרטי החשבון שלה לחברה.

2. לפי תומס סטיוארט חברות הם לא בעלות של עובדים אלה שותפים העוזרים לחברה להפיק תועלת. בעקבות זאת על החברה לנהל ולשמר את הידע ללקוחותיה ולעובדיה בארגון. בכדי לאפשר ניהול ושמירת ידע על הארגון לאפשר ולהדריך עובדים כיצד לגשת ולשתף את הידע בכדי שניתן יהיה לשמרו ובכך לאפשר שיפור תהליכים עתידיים ולמידה מטעויות.


.


0 תגובות
פוסט מס' 4
04/04/2016 21:22
יאיר
1. בהמשך לקריאת המסמך "הפקדת לקחים בארגונים גדולים" ובהתייחס לכתבה שהופיעה בעיתון הארץ על תחקירי צה"ל בדו"ח מבקר המדינה עלו מספר בעיות.

מדו"ח מבקר המדינה עלו ליקויים בדרך עריכת התחקירים בצה"ל. קיימת בעיה בכך שמפקדים מוותרים על תחקירים או נמנעים מלפרסמם, ובעקבות כך אין אפשרות להסיק מהפרט אל הכלל. כמו כן בהקשר של נושא זה חשוב לדעת מאילו תחקירים עלינו להסיק מהפרט אל הכלל שכן לא תמיד הסקה מסוג זה נכונה.

בנוסף ניתן לראות שהתחקירים שנעשים דומים מדי אחד לשני ויש קושי להפיק מהם לקחים חדשים. התחקירים נעשים בצורה "שבלונית" ולכך ההשתפרות והלמידה מהתחקירים החדשים מצומצמת מאוד.

2. היה כאן כשל ללא ספק. היה כאן בעיה בניהול הידע ובעדכון השינויים במפעל. עקרון השיתוף פה לא בוצע ויתכן שאף נהלים לא בוצעו כראוי. היה צורך לוודא ולעדכן בצורה שוטפת אודות הכשל בחיישנים וניתוקם. יש פה הפסד כספי גדול שנובע מחוסר שיתוף המידע.
0 תגובות
פוסט מספר 2
22/03/2016 02:10
יאיר
לילה טוב לכולם!

מצרף את חשבון הלינקדאין שלי והטוויטר להנאתכם.

1) https://www.linkedin.com/in/yair-miller-3a6527118
 


3) בעזרת תוכנת evernote ניתן לארגן רשומות פתקים ולשמור על דפי אניטרנט חשובים :)
 


4) בעזרת תוכנת Mendely Desktop ניתן לשמור ולארגן מאמרים וקבצי PDF בצורה קלה ונוחה



לילה טוב!!!
0 תגובות
פוסט מס' 1
15/03/2016 00:02
יאיר
1. השלבים העיקריים של מחקר ופיתוח של תרופה חדשה

תהליך מחקר ופיתוח תרופה חדשה הינו תאריך מורכב ארוך ויקר אשר מורכב ממספר שלבים. תהליך המו"פ של התרופה כולל 5 שלבים:
שלב 1- גילוי, מציאת מידע על המחלה ומציאת מידע על ידי מחקר מקדים שמטרתו להשיג מידע ראשוני. 
שלב 2- פיתוח תרופה, בשלב זה יש צורך במידע גלוי באפיון ובבדיקות קליניות שיוכיחו את יעילות התרופה ואת בטיחותה
שלב 3- בשלב זה יש צורך במידע גלוי ורשמי ולכן יש להכין את המסמכים הדרושים תיעודם והגשתם לרשויות.
שלב 4- שלב המכירה, דורש ידע שיווקי הכולל ידע על הלקוחות ותנועות השוק. כמו כן השלב מלווה בפרסום.
שלב 5- מעקב, ביצוע מעקב קליני, על מנת לבדוק את יעילות התרופה ולהסיק מסקנות אודות התרופה. הידע כבר לא נמצא בשליטתנו ויש להשיג אותו מבחוץ (רשתות חברתיות ניתוח מכירות...).

2.  היתרונות שנמל המבורג הפיק מניהול הידע

 שימור הידע: שימור הידע שנרכש בפרויקט ושחזורו בפרויקטים אחרים, ושימור ידע כך שניתן יהיה ללמוד בצורה קלה יותר אודות נושאים שונים. בנוסף בדרך זאת נשמר המידע כך שעובדים חדשים יכולים להשיג מידע גם אם העובדים המומחים שקדמו להם עזבו את החברה.

תיעוד טעויות: תיעוד של טעויות שהתבצעו בפרויקט במטרה להימנע מהם בהמשך.

שיתוף מידע: קיימת אפשרות של שיתוף מידע המאפשרת שיתוף תכנים שונים המעודדים את העובדים לקחת חלק ובכך מגדילים מוטיבציה ורותמים אותם לנושא.

3. 
מהמפגש הראשון הבנתי שכמות הידע שקיימת היא ענקית ולכן יש חשיבות גדולה לניהול נכון של הידע בארגונים. ככל שנצליח לתעד ולנהל את הידע שיש לאנשים בארגון כך נצליח לייעל ולשפר את תהליכי העבודה בארגון.




0 תגובות