עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ארגון לומד וקהילות מעשה
24/12/2018 17:05
תום ס
שלום לכולם,
בשיעור האחרון למדנו מהו ארגון לומד ומהם קהילות מעשה.
קהילות מעשה הינן ישויות בלתי פורמליות, הקיימות בתודעה של חבריהן ומחוברות יחדיו באמצעות קשרים הנוצרים בין החברים ובאמצעות השיתוף בידע ובתחומי העניין הספציפיים לחברי הקהילה.
בהצגת המאמר שלי הזכרתי קהילת מעשה וירטואלית בתחום החוק והמשפט, בה במחקר בדקו את הגורמים והמוטיבציות לשיתוף ידע. 
קהילת מעשה וירטואלית היא קהילת מעשה (ראה מושג ניפרד) המתפקדת בצורה מלאה או חלקית (קרי – יש לה גם פעילות לא וירטואלית) בממד או במדיום הוירטואלי.
 קהילות מעשה יכולות להתקיים בכל תחומי החיים כגון פוליטיקה, מושאי הערצה, כלכלה, ספרות וכד', וגם סוגים שונים של שיח כמו קבוצות דיון, קבוצות תמיכה, קבוצות מומחה וכד'. דוגמאות לקהילות וירטואליות: קהילות שכול ואובדן, אקטואליה, ניתוח שוק ההון, נפגעי/ות תקיפה מינית, על כוס קפה, קיצורי קיבה, פמיניזם ומעמד האשה ואופרות סבון ועוד ועוד ועוד...

ארגון לומד הנו ארגון שאנשיו משפרים בהתמדה את יכולותיהם ליצור את התוצאות שהם רוצים באמת, ארגון שמטפח דפוסי חשיבה חדשים המרחיבים את הדעת ושבהם אנשים לומדים ללא הרף כיצד ללמוד ביחד.
תמיד כאשר אני שומע את המושג "ארגון לומד" אני חושב על האקדמיה ועל מערכות החינוך.
ארגונים חינוכיים נתונים בו זמנית ללחץ: הן מהרשות השלטת, הן מהשינויים הגלובליים בשוק העבודה והדרישות המשתנות והן מהסטודנטים עצמם שדורשים לשפר את איכות השרות. הלחץ גם נובע מהתפתחות טכנולוגית מואצת שמשפיעה על התפתחות כלכלית. ארגונים  מוסדיים חזקים שהיו רגילים ליציבות ולחוסר שינוי עומדים בפני אתגר: להסתגל להתפתחות חדשה ומהירה של האקדמיה . בית  הספר כמו כל ארגון אחר ניזון מהסביבה ובמקרה הזה גם מזין אותה, ולכן נדרש גם הוא לדאוג לכך שהמבנה הארגוני שלו יהיה מותאם לשינויים. בית הספר צריך לתת מענה  לציפיות של העולם במאה העשרים ואחת מהסטודנטים- שיוכלו להתמודד בשינויים במהלך חייהם האישיים כמו גם עיסוקיהם המקצועיים. 
0 תגובות
ויקי פדיה
11/12/2018 21:10
תום ס
היי,
בשיעור שעבר למדנו על ויקי. בנוסף, למדתי הרבה דברים על ויקיפדיה שלא ידעתי בעבר. חשבתי שאני יודע לא מעט על ויקיפדיה, מסתבר שאני לא יודע את המעט.

כמו למשל שהמילה ויקי הינה "מהיר" בהוואית.
אצטט את פירוש המונח ויקי מאתר ויקיפדיה בעברית:
"ויקי (באנגלית: wiki, מהוואית: "מהיר") היא שיטה לבניית מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, בשיטת מיקור המונים. מימוש שיטת הוויקי מתבצע באמצעות תוכנה מתאימה, כגון "מדיה-ויקי"."

בנוסף, למדתי שערכים בויקיפדיה גם אני יכול לערוך, והשינוי יתבטא בשינוי אונליין , ויופיע לכל מי שנכנס לערך שערכתי. את העריכה שלי יבקרו משתמשים נוספים ויחליטו אם להשאיר אותה או לא.

עם זאת, לפעמים חוכמת ההמונים מאפשרת גם מחאת המונים: ויקיפדיה, נאלצת להתמודד לא פעם עם עורכים ותורמי ערכים שמשתמשים בפלטפורמה כדי להביא לידי ביטוי את הדעות והתפיסה שלהם ומשחיטים את הערכים. בסוף השבוע לפני כ-שבועיים היה זה הערך של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שספג ונדליזם ויראלי במיוחד: תמונתו הוחלפה פעם אחר פעם בזו של תמונת איבר מין זכרי.

כאשר מסתכלים על דף השיחה של הערך הוויקיפדי של טראמפ, לצד היסטוריית העריכות שבוצעו במהלך אותם ימים - אפשר לראות כי תדירות עריכת התמונה התבצעה באופן תכוף.

בוויקיפדיה משערים כי העריכות בוצעו באמצעות חשבונות פרוצים של אדמינים, מה שאיפשר לוונדליסטים לעקוף את מערך האבטחה השגרתי, שמאפשר רק לעורכים בעלי ותק משמעותי וכאלה שהיו פעילים בחודש האחרון לבצע עריכות. בוויקיפדיה החליטו להעניק לערך דונלד טראמפ מעמד מאובטח מיוחד.

מקור- אתר ynet
0 תגובות
ויקי פדיה
11/12/2018 21:10
תום ס
היי,
בשיעור שעבר למדנו על ויקי. בנוסף, למדתי הרבה דברים על ויקיפדיה שלא ידעתי בעבר. חשבתי שאני יודע לא מעט על ויקיפדיה, מסתבר שאני לא יודע את המעט.
כמו למשל שהמילה ויקי הינה "מהיר" בהוואית.
אצטט את פירוש המונח ויקי מאתר ויקיפדיה בעברית:
"ויקי (באנגלית: wiki, מהוואית: "מהיר") היא שיטה לבניית מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, בשיטת מיקור המונים. מימוש שיטת הוויקי מתבצע באמצעות תוכנה מתאימה, כגון "מדיה-ויקי"."

בנוסף, למדתי שערכים בויקיפדיה גם אני יכול לערוך, והשינוי יתבטא בשינוי אונליין , ויופיע לכל מי שנכנס לערך שערכתי. את העריכה שלי יבקרו משתמשים נוספים ויחליטו אם להשאיר אותה או לא.
עם זאת, לפעמים חוכמת ההמונים מאפשרת גם מחאת המונים: ויקיפדיה, נאלצת להתמודד לא פעם עם עורכים ותורמי ערכים שמשתמשים בפלטפורמה כדי להביא לידי ביטוי את הדעות והתפיסה שלהם ומשחיטים את הערכים. בסוף השבוע לפני כ-שבועיים היה זה הערך של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שספג ונדליזם ויראלי במיוחד: תמונתו הוחלפה פעם אחר פעם בזו של תמונת איבר מין זכרי.
כאשר מסתכלים על דף השיחה של הערך הוויקיפדי של טראמפ, לצד היסטוריית העריכות שבוצעו במהלך אותם ימים - אפשר לראות כי תדירות עריכת התמונה התבצעה באופן תכוף.
בוויקיפדיה משערים כי העריכות בוצעו באמצעות חשבונות פרוצים של אדמינים, מה שאיפשר לוונדליסטים לעקוף את מערך האבטחה השגרתי, שמאפשר רק לעורכים בעלי ותק משמעותי וכאלה שהיו פעילים בחודש האחרון לבצע עריכות. בוויקיפדיה החליטו להעניק לערך דונלד טראמפ מעמד מאובטח מיוחד.

מקור- אתר ynet
0 תגובות
מיקור המונים 2
04/12/2018 09:47
תום ס

היי,

בהמשך לשיעורים האחרונים בהן עסקו במיקור המונים,

דיברנו בשיעור האחרון על חברת kaggle החברה הוקמה באוסטרליה ב 2010 ונרכשה ב 2017 ע”י גוגל (אך שמרה על השם והמיתוג שלה) והינה פלטפורמת לתחרויות בין היתר של אלגוריתמאים ואנשי DataSciense ו Machine Learning. התחרויות פתוחות לכולם בחינם וחלקן מזכות את הזוכים בפרסים שיכולים להגיע עד מיליון וחצי דולר.

אתר Kaggle לא רק מאפשר להתחרות אלא גם מעודד שקיפות ועזרה מהקהילה.

מי שמממן את הפרסים חברות, ארגונים וגופי מחקר שרוצים לפתור בעיה כלשהיא ומשתמשים בחכמת ההמונים ומייצרים תחרות בין ההמונים בכדי לקבל פתרונות.

לצורך המחשה להלן כמה מהתחרויות:

שיפור הדיוק של Department of Homeland Security בזיהוי איום שווי פרסים של 1,500,000$

שיפור הדיוק של הערכת מחירי בתים Zillow שווי פרסים של 1,200,000$

זיהוי גרעין התא (לקידום הרפואה) שווי פרסים של 100,000$

ניבוי תגובת השוק לרכישות גדולות שווי פרסים של 10,000$

זיהוי שיימינג ברשתות חברתיות שווי פרסים של 10,000$

ניבוי גישות מיחשוב הדרושות לעובד חדש שווי פרסים של 5,000$

זיהוי זן ציפור על בסיס הקלטות שמע שווי פרסים של 1,800$

ניבוי אנרגיה סולארית על בסיס נתוני מזג אוויר שווי פרסים של 1,000$

ניבוי מכירות של חנויות פרס לא כספי אלא הזדמנות לעבוד ב Walmart


kaggle
מנהל מאות תחרויות לימוד מכונה מאז הוקמה החברה. התחרויות הביאו פרויקטים רבים ומצליחים, כולל קידום מצב האמנות במחקר HIV, דירוגי שחמט וחיזוי תנועה. המפורסם ביותר, הוא פרוייקט שבו השתמשו ברשתות עצביות כדי לנצח בתחרות.

מספר מאמרים אקדמיים פורסמו על סמך ממצאי kaggle בתחרויות השונות. המפתח לכך הוא ההשפעה של לוח המחוונים החי, שמעודד את המשתתפים להמשיך ולחדש מעבר לשיטה הקיימת.

בקיצור kaggle יכולה להיות פלטפורמה מעולה לרעיונות ולפרויקטים, בייחוד בתחום DataSciense.

 


0 תגובות
מיקור המונים
26/11/2018 22:51
תום ס

שלום לכולם,

אני שמח לחזור ולכתוב לאחר שדילגתי על הפוסט של שבוע שעבר עקב הצגה של המצגת.

לפני כחודש קייט זווארד, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית הראשונה בספרייה, תפקיד כלל לא היה קיים לפניה, מספרת בראיון בעיתון "ישראל היום" על האתגר של הנגשת החומרים ברשת.

אחד המיזמים שהושקו על ידי ספריית הקונגרס במסגרת שיתוף הציבור במעבר לעולם דיגיטלי הוא פרויקט מיקור המונים (crowd.loc.gov). קייט מספרת כי"הציבור הוזמן לתמלל ולמפתח פריטים מן האוסף שלנו, כדי שניתן יהיה לעשות בהם חיפוש", מסבירה זווארד, "כאשר מסמך מסוים עובר דיגיטציה, עובדי הספרייה סורקים אותו, ומתקבלת תמונה. זה טוב לשימור, אבל לא מספיק טוב להנגשה. פנינו לציבור וביקשנו לעזור לנו לקרוא את הפריטים האלה ולתייג מילות מפתח עבורם."

בכך הם משיגים שתי מטרות

הופכים במאמץ משותף את פריטי הגלם לנגישים לחיפוש

חושפים מיליוני מסמכים לציבור שבא לסייע

למשל, יש להם אוסף מסמכים של פעילת זכויות האדם רוזה פארקס, שעבר דיגיטציה ומפתוח במיקור המונים, וכעת כל אחד יכול לקרוא את הסיפור המדהים שלה במילותיה המקוריות.

בנוסף, דברים דומים קורים גם בישראל כחלק מתפקידה להיות הזיכרון הלאומי של מדינת ישראל החלה הספרייה ביוזמה חדשה: מיקור המונים של אוסף האפמרה (חוֹלְפָה) שלה, שנבנה לאחרונה. המטרה היא להיטיב להבין היבטים מרתקים מסוימים בהיסטוריה הישראלית, שאינם מתועדים במידה מספקת.

פרויקט מיקור ההמונים, "עושי החיל", צמח מתוך פרויקט "מסע בזמן" של הספרייה, שפותח יחד עם UCLA  וקרן ארקדיה. פרויקט "מסע בזמן" כלל איסוף, סריקה והנגשה דיגיטלית של 150,000 פרטי אפמרה (כגון כרזות, מודעות וכרטיסים, שנועדו להיזרק אך הפכו בסופו של דבר לפריטי אספנות), המצויים באוספי הספרייה, וכן פריטים מארכיונים ואוספים פרטיים ברחבי מדינת ישראל.

 

הדוגמאות לשימוש במיקור המונים רבות. ויקיפדיה ו-וויז הן רק קצה המזלג..

מיקור המונים היא טכניקה לפתירת בעיות או ביצוע מטלות, אשר במקום שיעשו על ידי עובד אחד או שניים, הם ניתנים לקבוצה גדולה או קהילה (אפילו גלובאלית), הופכים את הבעיה לפומבית ונותנים גישה פתוחה לקהילה הזו. כך בעצם קוראים לאנשים שהכי מעוניינים בפתירת בעיות, או הכי מתאימים לפתירת הבעיה, לבוא ולהציע את עזרתם.

עם זאת, השיטה לא מתאימה לכל פרויקט וצריך לזכור את זה.

0 תגובות
חדשנות
14/11/2018 23:46
תום ס
שלום לכולם,
בשיעור השלישי למדנו על חדשנות ועשינו הבחנה בין תגלית להמצאה.
רבים מתבלבלים בין תגלית להמצאה, אבל בעוד שתגלית היא גילוי של משהו שתמיד היה קיים, אם כי לא ידוע לבני אדם, לדוגמה הן יבשת אמריקה, גילוי האבולוציה וגילוי האטום. המצאה היא יצירה של דבר שלא היה קיים, פיתוח של דבר חדש, יש מאין למשל המצאת הנורה החשמלית, המטוס והרדיו. 
באותו עניין,  כבר שנים רבות מתחבטים מתמטיקאים ופילוסופים בשאלה אם בני האדם המציאו את חוקי המתמטיקה, או שהם תמיד היו כאן ורק חיכו שיגלו אותם. כלומר, מתמטיקה היא תגלית כיוון שהיא חושפת קשרים בין תופעות שונות התקפים בכל מקום, ברור שהיא לא יכולה להיות המצאה אנושית. 
או שאולי המתמטיקה כולה היא רק המצאה. כיוון שאפשר להמציא רעיונות מתמטיים כמו משולשים מושלמים, שאינם קיימים במציאות.

בקיצור- העולם אינו שחור או לבן ויש בו הרבה אפור באמצע. וזה מה שחושבים חלק אחר מהמתמטיקאים – הם מאמינים שהאמת משלבת את שתי הגישות. אולי המספרים, המשולשים ושאר הרעיונות הבסיסיים של המתמטיקה הם המצאה אנושית, כמו החוקים במשחק שחמט. ואז כל הקשרים, המשפטים והתובנות שנובעים מאותם רעיונות בסיסיים הם התגליות, כמו שאלופי עולם בשחמט מבצּעים מהלכים מבריקים עם אותם כלי משחק, ובציות לאותם חוקים שלהם מצייתים שחקנים חובבים.


בנוסף, הזכרנו 3 סוגי חשדנות שסווגו לפי התוצאה.
חברת המחקר דובלין DOBLIN פירסמה מחקר שמדבר על 10 סוגי חדשנות, נביא את כולם וננסה להבין את החלוקה:
  • חדשנות במודל עסקי לדוג'
  • NETWORKING – מינוף החדשנות.
  • תהליך מאפשר ENABLING)) -  חברות שבנו את עצמן סביב תהליכים בצורה שכמעט ואי אפשר לשכפל. 
  • חדשנות בתהליך ליבה
  • חדשנות בביצועי המוצר
  • חדשנות בשרשרת הערך.
  • חדשנות בשירות 
  • חדשנות בערוץ הפצה
  • חדשנות בחוויית לקוח 
  • חדשנות במותג
  • 0 תגובות
    ספירלה
    04/11/2018 08:12
    תום ס
    כתגובה לשיעור השני בקורס מודלים בניהול ידע, ארצה להתמקד במודל הספירלי, אותו חיברו וכתבו נונקה וטאקאוצ'י בספרם, שהוזכר בשיעור כחלק ממעגלי ניהול הידע הזורם בארגון.
    בספר  The Knowledge Creating Company, בו הם פורסים את המודל, הם מתארים מדוע חברות יפניות זכו להצלחה רבה. המחברים הגיעו למסקנה כי הצלחת החברות היפניות נובעת מהיותן חברות יוצרת ידע.

     

    ידע נוצר, כאשר יש מעבר בין פריטי מידע. המעבר מאופיין ב4 מצבים:

    • מסמוי לסמוי: Socialization-  חברתיות: תהליך של שיתוף ידע סמוי. מדובר על ידע שנוצר משיח משותף (בצוותים) על ידע אישי ש הפרט.
       
    • סמוי לגלוי: Externalization- החצנה: תהליך של מעבר מידע סמוי לידע גלוי. יצירת קונספטים ע"י הבניית הידע.

    • גלוי לגלוי: Combination- שילוב: תהליך של מעבר מידע לגלוי לידע גלוי. מינוף הידע הגלוי ע"י שילוב פיסות ידע גלוי יחד לכדי דבר משותף. 
       
    • גלוי לסמוי: Internalization- הפנמה: תהליך של מעבר מידע גלוי לסמוי. ישום הידע שפותח ע"י הפרט בדרך מסוימת, אשר הופך מחדש ידע סמוי.

    נונקה וטאקאוצ'י מציגים בספרם דוגמאות שונות ומגוונות של מימוש המודל על מקרי אמת ביפן. יצירת הידע, כך נטען בספרם, מבוצעת תוך התפתחות ספירלית של חברתיות, החצנה, שילוב, הפנמה וחוזר חלילה.
    0 תגובות
    ידע הוא כוח?
    25/10/2018 08:11
    תום ס
    שלום לכולם,
    אני שמח לפתוח את הבלוג הראשון שלי שילווה אותי במסגרת הקורס מודלים בניהול ידע אותו אני מבצע באוניברסיטת בן גוריון.
    בשיעור הראשון, שיעור המבוא, הגדרנו את המושג ניהול ידע, נתנו דוגמאות מהמקורות התנ"כיים לניהול ידע באופן קדום, הסברנו כיצד מודדים ידע וכו'..
    אחד הנושאים שהועלו על ידי המרצה הוא שהפתגם המוכר "ידע הוא כוח" הוא לא מדוייק. המשפט, אותו טבע פרנסיס בייקון, היה נכון לו רק היו מוסיפים בסופו "רק אם מיישמים אותו" או "רק אם עושים איתו משהו". בנוסף, משפט זה גורם לאנשים לשמור את הידע אצלם ולא לשתף בשל המחשבה ששמירת הידע אצלם יהווה עבורם יתרון תחרותי או ישמר אותם כבעלי הכוח.
    אני חושב שהתפיסה של "ידע הוא כוח" הייתה נכונה בתקופות מסויימות בהיסטוריה.. בשנים האחרונות מעדכנים את המשפט לורסיות שונות.
    הפרכה זו עלולה לאשש טענה שאומרת כי ידע מקצועי טוב כלל שיהיה, לעולם יהיה פחות טוב מידע מעשי. כלומר, בהנחה שאין אפשרות אחרת, מי מבין השניים הייתם רוצים כיועץ לעסק שלכם?
    • -פרופסור למנהל עסקים שלא היה בעל עסק אפילו יום אחד.
    • -איש עסקים מצליח שלא למד באקדמיה אפילו יום אחד.
    • התשובה לשאלה הפופוליסטית היא אוטומטית, אך לא קיים ידע יישומי/מקצועי ללא ידע תיאורטי. שני סוגי הידע שואבים אחד מהשני את הכוח, כך שלא התשובה לשאלה נכונה או לא נכונה, אלא השאלה עצמה לא נכונה.
    לסיום, בעולם כמו שלנו היום, הידע הוא הפוטנציאל והכוח הוא המעשה.
    0 תגובות