עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

בלוג לכתיבת סיפורים בהמשכים.
אשמח לתגובות, ביקורות, הערות והארות.
מקווה שתהנו לקרוא את הסיפורים שלי לפחות כמו שלי כיף לכתוב אותם =]
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
השורדת - הקדמה
03/02/2016 22:17
Teller
סיפורים בהמשכים

בעולם שאין בו חוקים, החזק הוא השורד. אין מנצחים ואין מפסידים, יש חיים ויש מתים.
לאחר אלפי שנים שבהם בני האדם הבינו שהם לא יכולים להתנגד לטבע החייתי ששולט בתוכם הם החליטו להפר כל חוק אפשרי, הם החליטו לתת לעולם להתנהל מעצמו, ללא מגבלות וללא חוקים.
הם החליטו להיות חיות.
בעולם שבו הכול מותר, החזק הוא השורד.
בעולם כזה אני חיה.
המקום היחידי הבטוח בעולם כזה, הוא המכון.
המכון הוא כעין עיר קטנה המכילה מספר מבנים המוגנים בחומת ברזל. בלתי ניתן לצאת מהמכון מלבד יציאות רשמיות. העובדים במכון אינם יוצאים אף פעם ולפי מה ששמעתי הם הגיעו למקום עבודה כזה רק כי הצליחו לשרוד בצורה הטובה ביותר בעולם שבחוץ.
המטרה העיקרית של המכון היא לגדל ילדים חזקים ובריאים, ילדים שורדים. המכון קולט נשים הרות מכל הסוגים שמחליטות להגן בדרך קלושה על העובר שלהן, אמי הייתה אחת מהנשים האלו. לא זכיתי להכיר אותה מכיוון שהנשים נזרקות בחזרה מהמכון שעה לאחר הלידה, שמעתי שהן לא שורדות.
התינוקות הנולדים במכון מאומנים מגיל קטן להישרדות על ידי מבחנים מעשיים ותאורטיים, אבל לעומת העולם הגדול, הילדים של המכון מוגנים על ידי חוקי המכון.
בגיל חמש עשרה הילדים נזרקים מהמכון אל העולם ומתחילים במסע ההישרדות שלהם, במכון מדברים על כך שהילדים שלהם הם המוצלחים ביותר בחוץ, אבל נראה לי שהם סתם מנסים לעודד אותנו לפני היציאה כי אין להם באמת דרך לדעת מה הולך בחוץ.
לאחר היציאה, אין לי מושג איך אני אשרוד בחוץ. כל המבחנים שביצעתי עד עכשיו במכון הסתכמו בתוצאה אחת ויחידה, מוות. אז אם אני אדייק יותר, יש לי מושג קלוש לגבי ההישרדות שלי, אני אמות.
התוצאות שלי לא באמת מעניינות מישהו במכון מלבדי, הם רגילים שמדי פעם נופל אצלם ילד ביש מזל, או זה לפחות מה שאמרו לי.
רוב הילדים שגדלים כמו שאני גדלתי באימונים מגיל קטן ובהכנה מרובה להישרדות, מצליחים. אך מדי כמה שנים יש אצלם מישהו שלא מצליח בכלום, הם קוראים לו 'ביש' ומתייאשים ממנו מהר מאד. שמעתי כבר מספר סיפורים על ילדים כאלו, אומרים שכאשר הם יצאו מהמכון הם מתו בשעה הראשונה. זה כנראה הגורל שלי. אני ה'ביש' היחידה במכון כולו.
קבוצת הלימוד שלי מכילה עוד חמשה אנשים מלבדי, בעוד יומיים אנחנו נהיה בני חמש עשרה, בעוד יומיים אנחנו נבצע יציאה אל העולם, בעוד יומיים אני הולכת למות!

2 תגובות