עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
פסגת המון בלאן

פסגת המון בלאן כפי שנראית מהצד האיטלקי.
שיר סיום

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
כשהדרך נגמרת מתחיל איזה שביל,
כשהלילה נגמר אז הבוקר מתחיל,
כשנגמרת שעה, עוד שעה מגיעה,
רק בסוף הידיעה מתחילה השגיאה.
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
יש תמיד יום מחר לכל יום שעובר,
כל חלום משומש מחליפים באחר.
כשנגמרת שנה, עוד שנה מתחילה,
כל תשובה מתחילה רק בסוף שאלה.
כי סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
כשהסרט נגמר החיים מתחילים,
הצלילים מתחילים כשאין כבר מלים.
כשנגמור את הצליל אז נתחיל צליל אחר.
כשנגמור את השיר אז נתחיל לדבר.
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
- טוב יותר? רע יותר?
- לא יודעת מה יותר.
משהו אחר.

מתוך השיר סוף זה תמיד התחלה של לאה נאור





TMB הכנות
ההכנות התחילו לפני כ 5 חודשים. סביב פסח. ביום חופש אחד התיישבתי ממש מול המחשב והתחלתי לחפש בלוגים של מטיילים באתר למטייל, קבוצות של של מטיילים באירופה. וכך התחיל לזרום המידע והתחילה להיווצר תמונת המסלול.
למסלול יש אתר רשמי מצוין וכן אתר שבו אפשר לסמן את נקודת ההתחלה ואז לבחור לפי מס שעות הליכה רצויות את נקודת הלינה הבאה. ברוב הבקתות אפשר לעשות הזמנה דרך אותו אתר ואם לא, נפתח קישור עם פרטי הבקתה טלפונים ומיילים. כך צעד צעד בניתי מסלול. התייעצתי עם מטיילים אחרים ובמיוחד עם עדי שפתחה את קבוצת טור מון בלאן בפייסבוק. תיקנתי טעויות. הארכתי וקיצרתי ימים וזהו. יש מסלול. השותפים למבע הצטרפו תוך מספר שבועות והנה יש חבורה מטיילת. מיכל, ישי, אריה ואני.
ההכנות בארץ - אין ספק שצריך להיות בכושר. בשבועות שלפני הקפדתי על משמעת ספורט קשוחה. רכיבה על אופניים פעמיים בשבוע. ריצה פעם בשבוע. אימוני כוח פעמיים בשבוע. ולפחות פעם בשבוע עלייה וירידה של מדרגות 8 קומות × 9 או 10 פעמים. חשוב ביותר כי דבר אחד אין בטרק הזה והוא הליכה במישור. הכל אבל הכל זה עליות או ירידות. וכמו הנופים הכל בגדול...
קישורים
מפות הטרק

שתי מפות 1:25000 המכסות את כל הסיבוב
משמוני לקורמייר נגד כוון השעון -
St-Gervais-les-Bains 3531 ETR
מקורמייר חזרה לשמוני -
Chamonix-Mont-Blanc 3630 OT
היום האחרון ל TMB הליכה אחרונה ופרידה
08/08/2017 23:34
Tami Raz
התעוררנו בבוקר ליום בהיר ושמש מלטפת. לא חם חלילה וחס אבל בהחלט נעים. מתעוררים לאיטנו. מי בתרמילו, מי עדיין בתוך הליינר, ומי קופץ ראשון ומוכן עוד לפני שאני פותחת עיניים (ישי כמובן). מתארגנים. מחכים לילדים שיגיעו מהכפר הסמוך ומתחילים לצעוד. עושים קיצור דרך בתוך הכפר שמתגלה כמובן כדרך יותר ארוכה ומתחילים......לטפס כמובן. מטפסים בעלייה יפהפיה. בין עצי האשוח. מולנו המון בלאן והקרחונים שסביבו. אין אף ענן בשמיים. ועם כל מטר טיפוס מתגלית עוד פסגה על ההרים ממול, עוד טפח מאתר סקי שהיה נסתר עד כה ועוד גושי קרח לבנים כחלחלים. עם העלייה מעל קו העצים מתגלית פסגת המון בלאן במלוא הדרה עם כיפת השלג העגולה וללא רבב של ענן. פשוט מושלם. מטפסים ומטפסים. לידינו על צוקי הגרניט  משתלשלים מטפסי הרים מחבלים. והינה לפנינו הסולמות. קטע ארוך של סדרת סולמות ומדרגות הבנויות לתןך הצוק. לא קל אבל מהנה מאוד. מתחיל להיות די צפוף ממטיילים אבל אנחנו לא מוותרים על תמונות בכל הזדמנות. מעל קטע הסולמות הנוף פשוט עוצר נשימה. 
עוד 40 דקות של טיפוס לא קל מביא אותנו אל סדרת אגמים. הגבוה ביניהם Lac Blanc האגם הלבן הידוע בהשתקפות של המון בלאן המפורסמת על מימיו. ואכן לא אכזב. כאן כבר המוני אנשים, מטיילי יום שעלו משמוני. משפחות, ילדים , וקבוצות כולל קוראנים חדורי מוטיבציה שכמעט דרסו אותנו בירידה למטה.
אוכלים ארוחת צהריים במסעדה יקרה להחריד מול הנוף. סיבוב קצר סביב האגם ומתחילים לרדת. האמת חשבנו שתהיה שעה  של ירידה קלילה עד Fleger שהוא הרכבל שייקח אותנו לשמוני. אבל גם הסוף לא עשה לנו הנחות. ירידה בהחלט תלולה עם כמה "כמעט" נפילות שהזכירו לי את עייפות הגוף. ולסיום עוד עלייה אחת אחרונה לרכבל. ברכבל תור ארוך ארוך..
 תוך כדי שיחות וצחוקים נפרדים מישי אשר נשאר ללון ברפיוגי במקום ומתכנן לסיים מחר בצעידה עד לה זוש שם התחלנו.  נפרדים בצער. קצת לחלולית בזווית העין גם שלי וגם של ישי. אנחנו מוותרים על ירידה של קמ וחצי ויורדים ברכבל לשמוני. הסוף מוזר. פתאום על הכביש בשמוני. נגמר. רכבת למרכז שמוני וכבר מחפשים את המלון. הגוף משווע למקלחת חמה, סדינים נקיים וקצת פינוק. הנפש עדיין מרחפת בגבהים ובין הפסגות 
0 תגובות
היום העשירי לטרק - יום הערפל הגדול
06/08/2017 19:41
Tami Raz
הבוקר מתעוררים לשמיים מעוננים וזרזיפים של גשם. מסכמים לילה משובח במלון חביב ביותר. ושוב היו שוויצרים נחמדים. כיף. הדאגה לקראת היום המצפה לנו עוטפת את כולם. מתארגנים לאט. אולי יתבהר. אז זהו. שלא. העננים מסרבים להיעלם. אנחנו הישראלים לא באמת יודעים מה לעשות במזג אויר שכזה. לובשים מעילי גשם...ואז נעשה חם מידי. מתפשטים...ואז נעשה קר מידי. 
מתחילים לטפס. טיפוס ארוך של 1000 מטר גובה בעלייה די ארוכה אך יותר סלחנית מאתמול. בדרך הענן מסתיר אותנו  ומגלה את הנוף חליפות. העמק למטה מתגלה ונעלם. עולים ועולים. עוברים מעל קו העצים אל האחו הפתוח. עכשיו נעשה ממש קר. לובשים עוד שכבה וממשיכים בתוך ענן שהולך ומסמיך. בקתת Col de Balm מתגלה בהפתעה כשכמעט נוגעים בה. בית אבן עם חלונות אדומים. הגענו... הקלה...
בבקתה שני זקנים נרגנים. מבשלים אוכל מעולה. סטייקים וציפס משובחים. שוקו חם לקינוח. הבקתה יושבת בפס שהוא הגבול בין שוויץ לצרפת. ושוב יוצאים לקור...הפעם באמת קר ולא רואים ממטר. בוחרים בשביל הנמוך לירידה. צמודים זה לזה שאף אחד לא ילך לאיבוד בענן. מגיעים לאתר סקי שבו פועלים הרכבלים לטובת רוכבי אופניים. חתולי שלג דוממים בצד האתר. יורדים ממש על מסלולי הסקי ועוד קצת שוב נמצאים מתחת לעננים. דרך עיירת סקי נחמדה Le Tour והמשך הירידה עד Tre La Champ. אנחנו ישנים ב Gite de Moulin. חדר של שישה. מיטות קומותיים. מקלחת משובחת. בינתיים יוצאת השמש וממש מתבהר. זהו. לילה אחרון בהרים. התארגנה לה חבורה נחמדה ביותר. ישי אריה מיכל ואני, דקל ואתי המכונים הנוער, ויובל וענבר המכונים הילדים, ישנים הלילה בכפר סמוך ויצטרפו אלינו בבוקר.
עכשיו בסלון של הבקתה דקה לפני ארוחת הערב. הגוף די עייף מהליכה מאומצת של 10 ימים אבל הנפש רוצה עוד.
.
0 תגובות
היום התשיעי לטרק - מ Champex ל Trient
05/08/2017 19:20
Tami Raz
היום התחיל בסיכום השהייה ב Champex. עיירה נחמדה. אגם יפהפה. מוסיקה קלסית משובחת בכנסייה. המלון בו היינו Pension Plan Air פחות. הרבה פחות. מיטות עקומות. מזרונים ישנים ולא נוחים ובעיקר פנים חמוצות. נו טוב. שוייץ....
יוצאים מהמלון אחרי עוד ארוחת בוקר של לחם וריבה. הליכה יפהפיה במשטחים ירוקים של אחו ופרות וכפרים ציוריים. אחרי כשעה מתחילים לטפס טיפוס אכזרי ביותר. עכשיו אני מבינה את משמעות המילה דוך. עולים כמעט 700 מטר גובה פשוט ישר. יער האשוחים יפהפה. עוברים זרימות מים ונחלים. עמק הרון נפרש לפנינו וכשעולים מעל קו העצים הנוף עוצר נשימה. לקראת צהריים מגיעים לחוות גבינות בשם Bovine. עם מרפסת דשא ושמשיות מול הנוף. והינה הפתעה - שוויצרים נחמדים ומסבירי פנים. תענוג. בחיוך ותודה אפשר לשפר את ההרגשה של כולם. שעה הפסקה בין שמש לצל. עוד רושטי עם פרומז'. קפה ועוד קפה. מנוחה לרגליים. ו... נוף מלוא העין. השקט והשלווה בהחלט משפיעים על ההוויה.
ההמשך עוד עלייה קטנה ומתחילים לרדת בתוך היער. שיחות חולין נעימות בין כולם. הבנים כמובן מדברים על הצבא עד שהבנות אומרות די. ירידה קצת תלולה אבל בהחלט נעימה עד Col De La Forclaz . קפה עם ענבר ויובל שנשארו במלון ואנחנו יורדות עוד חצי שעה עד Trient. 
כפר קטנטנן עם כנסייה וורודה. מלון מטיילים מקסים בשם  Auberge Mont Blanc והשיחוק של השבוע - חדר זוגי שמיכל אירגנה לנו עם סדינים ומגבות ריחניות על המיטה. וחלון מדהים לנוף. איך לומדים מחדש להעריך את הדברים הפשוטים. הלילה נישן טוב 
0 תגובות
היום השמיני לטרק - מ La Fouly ל Champex
04/08/2017 23:54
Tami Raz
היום אמור להיות יום קל. הליכה בירידה לאורך עמק שוויצרי  טיפוסי. טיפוס קליל של 400 מטר גובה בסוף והגעה לאגם ב Champex אחרי כ 4 או 5 שעות הליכה. 
אז נכון שהיה קל יחסית ליומיים האחרונים אבל תגדירו קל במונחים של TMB. הירידה הייתה רצופת עליות. העלייה הייתה רצופת שיפועים קשים. אבל הפסקת סנדביץ וגלידה עשו את הכל אפשרי. סיימנו את היום באמת מוקדם בארוחת צהריים רועשת וצוהלת במסעדה על האגם. מלון נחמד עם נוף יפהפה. חדר ממש פרטי של רק 6 איש בקומה השלישית. באמת לא טיפסנו מספיק היום.
אתמול פגשנו שני אמריקאים. רופא עיניים וחבר שלו (שמיכל החליטה שהם אבא ובן) שפתאום הופיעו לארוחת ערב לבושים בחולצות מכופתרות ונעלי שבת. מרוב הלם ממה שהם סוחבים על הגב התפתחה שיחה והבנו ש א. מעבירים להם תיקים ממקום למקום (חלשים) וב. שמחר ב champex  אמור להיות קונצרט קלאסי בכנסייה של הכפר (אנשי תרבות).
ואכן בערב הפתעת היום. קונצרט של מוסיקה קלאסית בכנסייה  עם זמרת אופרה נפלאה. שירה ומוסיקה משובחת של וואלסים בצרפתית וגרמנית. אז כדברי אריה גם תרבות היתה לנו כאן. חזרנו למלון בשקט בשקט. כל המטיילים ישנים ורק אני כותבת מתחת לשמיכה. לילה טוב לי
0 תגובות
היום השביעי לטרק - מאיטליה לשוויץ
04/08/2017 23:36
Tami Raz
קמים בבוקר לנוף מדהים הנשקף מחלון החדר. לשמיים מעוננים בדיוק במידה הנכונה ושמש שמציצה מידי פעם. ושוב התרמיל על הגב ומתחילים בצעידה. לדעתי כבר לא מרגישים את משקל התרמיל. התרגלתי.  הבוקר מתחיל ישר בטיפוס. קודם לבקתת Elena ואחכ ל Col Ferret  המפריד בין איטליה לשוויץ. מתרגלים שוב עלייה בקצב הנשימות. מספיק לאט כדי שיהיה אוויר לנשום ומספיק מהר כדי להתקדם קדימה ולא אחורה. יובל וענבר מרוצים מהקצב ומתגלים כחברה מעניינת ומשובחת. באלנה פוגשים גם את אתי ודקל. יצרנו חבורת ישראלים ממש נחמדה בה אנחנו מייצגים ללא ספק את דור ההורים.  מעניין איך הם רואים את הסיטואציה...
 מחשבה חולפת במוחי שאיזה מזל שלא היינו צריכים להתחיל את הטיפוס אתמול. לא הייתי עומדת בזה בסוף יום ארוך. בבוקר הכל תמיד נראה אחרת. צריכה לשמור ולנצור את המחשבה  הזאת  גם לחיים האמיתיים... 
העלייה מסתיימת בנוף מהמם וברוח מטורפת. מאחורינו העמק האיטלקי ובמרחק ההרים המפרידים בין צרפת לאיטליה משם באנו. מלפנינו העמק אשר כבר  בשוויץ  המוקף  פסגות מושלגות. מצטלמים. עושים פוזות ויורדים לעשות פיקניק מתחת לפסגה במקום עם קצת פחות רוח. 
הירידה ארוכה ארוכה. בדרך עצירה לקפה בחוות גבינות. השפה עכשיו גרמנית. ממשיכים שמאלה  לרדת לעמק. לא ברור איך אנחנו בירידה וכל הזמן מטפסים. ירידה ארוכה ארוכה עד La Fouly . מחפשים את מלון אדלוויז הנמצא ממש במרכז העיירה. הפעם  dormitories אמיתיים. חדר צר וארוך. דרגש עץ עליו 10 מזרונים כמעט צמודים. טוב שרק אנחנו חבורה של 8 בחדר. 
ארוחת ערב ראשונה בשוויץ. האוכל דווקא בסדר. העייפות משתלטת וגם ההכרה שבעצם עבר יותר מחצי טיול. בלית ברירה בודקת מיילים ועונה לטלפונים בענייני עבודה. המעבר חד וקשה. מרגישה שצריכה לסובב בכח את הגלגלים האלה שנשארו מחוץ לטרק. מבינה איך הניתוק הזה כל כך מושלם. איך החיבור לטבע ולנופים יחד עם הקושי הפיזי עוזרים לי להתנתק. להתחבר לדברים הכי בסיסיים של צרכי הגוף והנפש. צריך למצוא דרך להחזיק את ההרגשה הזאת גם אחרי הטיול.
0 תגובות
ימים חמישי ושישי ל TMB מקורמייר לארנובה
04/08/2017 19:34
Tami Raz
אח אח אח  קורמייר, איטליה. קשה לתאר את ההרגשה להוריד את נעלי ההליכה במלון ולדעת שמחר מנוחה. לרגליים. לגוף. הנפש בסדר גמור ואף יותר מזה. שרירי הרגליים כואבים לי ממש. אבל כאבים בריאים. ליד קןרמיור יש ספא מדהים... בריכות מים מינרלים בטמפ שונות. טיפולי סבון, פילינג לגוף ולפנים. השרירים הודו לי מאוד. בערב שוב גשם שוטף. איזה כיף שאנחנו יושבות במסעדה ואין צורך ללכת בגשם. לילה נוסף במלון ומחר ממשיכים....
למחרת מתעוררים לשמש ושמיים בהירים לחלוטין. ושוב  התרמיל על הגב. מתחילים בעלייה תלולה אך יפהפיה בתוך קורמייר. בתי מידות בתוך יער, חתולים בחלון, פסטורלי. הדרך נכנסת לתוך היער, הולכת ועולה בשביל תלול בתוך יער אשוחים. תוך כדי עלייה מבינים שבעצם אנחנו מטפסים את כל הגובה שירדנו ברכבל לפני יומיים. לתדהמתנו ממשיכים לטפס אל מעל אתר הסקי של קורמייר. היער נפתח וכל העיירה פרוסה לפנינו. 
מגיעים לרפיוגי ברטון. כפרון קטן של 3 בתים. מרפסת לנוף וממשיכים. מעל הרפיוגי יש אחו מדהים. מקום מושלם לפיקניק מול פיסגת המון  בלאן מלפנינו ואל נוף עמק הואל ואני ממנו הגענו לתוך איטליה. 
פיצול שבילים. בוחרים בשביל התחתון הנקרא המרפסת של בונאטי. ואכן שביל מרפסת. כמעט שעתיים הליכה בשביל שממש תלוי מעל העמק. כמו מרפסת. פסגת המון בלאן מולנו. עם ענן עקשני המכסה ומגלה חליפות. לקראת שלוש מגיעים לרפיוג'י בונאטי. בקתה מדהימה אל מול הנוף. ממנה ממשיך השביל ומתפתל. אמנם במגמת ירידה אבל עם עליות קטנות פה ושם. ההליכה מעל עמק  Val Ferret מרחיקה אותנו מהכוון שבו נכנסנו לאיטליה ולכוון שוויץ. מולנו מתחלפים הקרחונים זה אחר זה ונחשי מים ומפלים זורמים מהם. מקסים. השביל מתפתל בירידה למטה. בשלב זה יש תמימות דעים. עדיפה עלייה קשה ככל שתהיה על ירידה...
בדרך אנו מבינים שסיום היום המתוכנן שלי ושל ישי בבקתת אלנה הוא לא ישים. מבחינתי לפחות. אין מצב שאני מסוגלת לטפס עוד כמעט שעה. הרגליים שורפות וכל הגוף אומר דייייי
למיכל ולאריה חדרים מוזמנים כאן ב Chaley Val Ferret. מלון קטנטנן של 8 חדרים בערך. מעוצב בקפידה. עם פסלי עץ של חיות וציורים של צמחים הלקוחים מספריי בוטניקה. מלון לזכור ולבא לחופש רומנטי בטבע...הפרטים שמורים במערכת.
מייד התארגנו על חדרים זוגיים. הודענו בטלפון לבקתת אלנה שלא נגיע מפאת חוסר יכולת לזוז מטר נוסף ונשארנו בעמק בחדווה רבה. ארוחת ערב טעימה ושינה עריבה כהכנה ליום הבא שיהיה המעבר בפס שבין איטליה לשוייץ.
אחרי ארוחת הערב שומעים עברית בלובי. בשיחה קצרה היכרנו שני אחים חמודים יובל וענבר. בגילאי ה 20 אשר התחילו את הטרק בקורמייר בלי מפה או ספר. התברברו קשות ביום הראשון  והרגישו די אבודים. חמודים אש. אימצנו אותם בחדווה והצענו להם לטייל ביחד. ואכן תוספת כיפית במיוחד לחבורה. הם הילדים הצעירים. אנחנו המבוגרים הבוגרים. וכל השאר מיותר....
0 תגובות
היום הרביעי במון בלאן - מאליזבטה לקורמייר
02/08/2017 01:13
Tami Raz
מתעוררים באליזבטה לבוקר סגרירי. שמיים אפורים. הרבה עננים. מכניסים את הרגליים לנעליים יבשות בזכות אריה שהתרוצץ עבורנו בלילה בין התנורים וייבש לנו את הנעליים. היום הליכה קצרה יחסית רק 5 שעות עד לרכבל שמעל קורמייר. הנוף קסום. העננים מכסים ומגלים את המון בלאן לסירוגין. מולנו קרחונים ומפלים והשביל מתעקל באחו ירוק יפהפה. מגיעים בצהריים ל Rifugio Maison Vielle. שמש אביבית. פסטה משובחת. סלט מצוין ו...קפה איטלקי. ולקינוח גלישה ברכבלים עד קורמייר. זהו. נגמר החלק הראשון של הטרק. מחר מנוחה וספא.
0 תגובות
היום השלישי למסע - הסערה הגדולה
02/08/2017 00:53
Tami Raz
את היום התחלנו באנרגיה רבה. תוך החלטה אמיצה ללכת את הואריאנט הקשה אך יפה דרך פסגת col des fours בגובה 2665 מטר. הטיפוס בבוקר לא קשה. ראש ההר מסולע וחשוף ופראי. שלוגיות בכל מקום. באמת מרגיש כמו פסגת העולם. מצטלמים. אוכלים משהו ומתחילים לרדת. מולינו מטפסים שני רוכבי אופניים עם האופניים על הגב. כשמתקרבים רואים שאחת היא רוכבת. כבוד...
יורדים ויורדים ויורדים. השביל נעשה בשלב זה קצת מוזר. די צר  ומלא עשבייה. כאילו לא הרבה אנשים דרכו פה לפנינו. מסתכלים במפה ומזהים שהתרחקנו מידי מהנחל היורד למטה ובעצם בעמק רחוק מתחתינו נמצא כנראה השביל הראשי. אנחנו לא לבד בטעות. עוד כמה קבוצות מטיילים איתנו בשביל. באין ברירה ממשיכים. מתחברים לשביל גיפים אשר ייקח אותנו בסוף באיחור של שעתיים למקום הנכון. יורדים לעמק. מגיעים ל Ville Des Glaciers ואחריו לבקתת Mottets היפה והפסטורלית. מנוחה ארוכה. אוכל וחילוץ עצמות והינה אנחנו בדרך לאיטליה בעלייה ל Col de la Seigne. 
אח אח אין סיפורה של עלייה בשמש דומה לסיפורה של עלייה בגשם שוטף, אשר שטף גם שטף. ואליו הצטרפה רוח אימתנית, ואחריה סופת ברקים ורעמים. הגענו לפס רטובים עד העצמות, שוחים בתוך הנעליים, שפופים מול הרוח. בפס עצמו אין  שום מחסה. מיד צריך להמשיך בירידה לתוך איטליה. עוד שעה הליכה בקור ובגשם עד לבקתת אליזבטה הנפלאה. הכניסה לבקתה חמה ונעימה, קילוף הבגדים הרטובים וחליצת הנעליים הרטובות, זו חוויה שקשה לתאר. תחושת הקלה והישג מעורבבים זה בזה.
האוכל באליזבטה ממש טעים. טוב... איטליה. בזכות אריה חיממנו את ליבנו ביין משובח והלילה כולם כבר ישנו כמו דובים ממוטטים מעייפות ומאמץ
1 תגובות
היום השני בTNB מ Les Contamines עד Bonhomme
01/08/2017 23:49
Tami Raz
לילה ראשון של שינה בדורמס עם כל הצעירים עבר בשלום. יוצאים לדרך אל שמש מחייכת ושמיים בהירים. 20 דק של הליכה במישור עד כנסייה נחמדה (נוטר דאם) ומייד אחריה בום השביל פונה בחדות כלפי מעלה. ישר ניסיתי לחשב שיפועים והאם הייתי מצליחה לדווש באופניים. למרבה ההפתעה התרמיל לא מאוד מכביד (עדיין) והעלייה האיטית בקצב קבוע מאפשרת אפילו לדבר עם מטיילים בדרך. מעט בריטים. המוון צרפתים וקבוצה ענקית של קוריאנים שעברו בסערה. העלייה מתמתנת והנוף נפתח. כמו בכל יום המעבר בין קו העצים לצמחייה האלפינים הנמוכה שבגובה גורם לנשימה להיעתק מרוב יופי. ממשיכים לטפס. עוברים עוד בקתות ומחליטים לטפס לאגם lac combal. היתרון - טיפוס ללא תרמילים על הגב. החיסרון - תוספת של עוד לא מעט קמ וטיפוס נוסף של כמעט הגובה של הפס שמעלינו. האגם מאוד יפה עם השתקפות ההרים מסביב. עכשיו צריך לרדת הכל בחזרה. להעמיס תרמילים. ושוב.... כמה מפתיע . להמשיך ולטפס. הפס Col de Bonhomme  מתנשא גבוה מעלינו. העלייה בהחלט תלולה ואז... מתחיל גשם. תרגולת ראשונה. מכסים תרמילים. מתעטפים וממשיכים. מגיעים לפס די רטובים. מצטופפים במחסה מזערי ששימש עיזים לפנינו ומבינים שהגשם פה כדי להישאר. אין ברירה. ממשיכים. עוד שעה הליכה וטיפוס. בגשם. ואז... פתאום. גם מפסיק הגשם וגם לפנינו רוג'ום אבנים גדול ומאחוריו כל כך יפה ומזמינה - בקתת בונהום. על הפסגה שורה של קפיצות וצהלות. פה התחיל ישי את סדרת צילומי הקפיצות שתלך ותשתכלל בימים הבאים. צילומים עם ממרח ראסטיס על הפסגה. מיכל מארגנת את הקליינט הצרפתי הראשון, פייר, שעלה עד כאן בריצה כהכנה לריצת המון בלאן. יורדים לבקתה. רפיוגי הרים מקסים. עם חדר אוכל ענק וחדרי דורמס של שישה בחדר. ישנים במיטות קומותיים. מקלחות עם מים חמים במשורה.ארוחת ערב פשוטה וטעימה. שיחות נעימות עם אנשים מכל העולם. צילומים של צבאים שנעמדו בראש ההר  כמו כדי לדגמן וקשת מדהימה שצבעה את השמיים. לסיום שינה עריבה אחרי יום מתיש ומדהים. 
0 תגובות
היום הראשון לטרק - משאמוני עד les Contamines
01/08/2017 09:04
Tami Raz
טיסה לגנבה. משם אוטובוס של חברת Alpy Bus לשאמוני. אפשר להזמין מראש באתר החברה. שאמוני עיירת הרים יפהפיה. לילה במלון במרכז  העיירה ולמחרת בבוקר מתחילים. אוטובוס מס 1 לעיירה les Houches המכונה בצרפתית לה זוש ומשם ברכבל Believue למעלה ההר. מזג אויר מושלם (זה בסדר. עוד נשלם על כך בימים הבאים). הנוף ביציאה מהרכבל עוצר נשימה. שאמוני פרוסה מתחתינו וההרים מאחרינו מלאי הוד ויופי. בחרנו בואריאנט שהוא מסלול יותר קשה ומאתגר (ואכן היה) אבל יפהפיה. ואכן אחרי צעידה ביער אשוחים יורדים אל תחתית קרחון ה Aig De Bionnassay. הקרחון מתנשא מעלינו עצום ואנחנו חוצים על גשר תלוי מעל הנהר השוצף הנשפך ממנו. ואז מתחיל הטיפוס. טיפוס ארוך וקשה למעבר ההרים הראשון של הטרק  col de tricot. 
מתחילים ללמוד את חוקי הטרק. למשל מי מפנה למי זה שעולה או זה שיורד? אז בניגוד למערכון של הגשש פה החוקים ברורים ביותר. היורד נעמד בצד ומפנה מקום לעולים. תוך כדי השמעת בונז'ור מתנגן. ואת הבונז'ור הזה שכללתי עם הזמן. במלרע או במילעיל. מתנגן ומתגלגל על הלשון. עד שלהפתעתי ענו לי פעם אחת בצרפתית שוטפת. פה הזמן להיכנס מהר לפרופורציות בעניין הכושר שלנו. אחרי שעוקפים אותנו זקנים נשים וילדים. אבל אנחנו בשלנו עולים לאט ובקצב קבוע...זה הרי היום הראשון. 
בסוף העלייה הקשה מגיעים לקצה. מעבר הרים יפהפה ומאחוריו עוד קרחון וירידה ארוכה ותלולה לעמק שמתחתינו. קור מקפיא ואנחנו חווים בפעם הראשונה את חילופי מזג האוויר המהירים. מחולצה קצרה לפליז וכובע צמר ב5 דק. יורדים בירידה התלולה. מאוד תלולה ומגיעים לבקתת Miage המדהימה. ארוחת סלט מפוארת מול הנוף מנוחה לשרירים וממשיכים. עוד עלייה וירידה ארוכה ארוכה עד לעמק. באמצע מקום יפהפה עם נוף יפה וקפה ב Truc. הסוף בכפר וחיפוש מקום הלינה בכוחות אחרונים. ישנו ב Gite La Pontet. לינה באולם די גדול ב Dorms עם עוד מלא מטיילים. בתוך אתר קמפינג היושב בפארק ספורט יפה. פעם ראשונה שישנים בכאלה תנאים שעוד יחזרו על עצמם כמעט בכל לילה בטרק. מתגנבת מחשבה ללב - חייבים? בגילנו? אי אפשר מלון? אז זהו. שלא. זה חלק מהקסם והחוויה. מהדבר האחר הזה שאני עושה. 



0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »