עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אני פרפר אדם. רעמת תלתלים ואהבה גדולה לעולם לטבע ולחיים.
אני מציירת, מנגנת, כותבת ומלחינה.
שרה במקלחת ורוקדת לעצמי מול המראה.
אני במסע החלמה מול מישהי, קרובה שלי, ילדה יונה, נפשי שלי.
חברים
jessicaLee,yaelירחNogadiana
שילהrozlinYN71Space Girlסמדר אשרףחֲסְרַת מַחְשָׁבָה
ReddingtonBarbie BlondushThelseרֵײזָאאחת שיודעת
נושאים
אוהבת
•  טבע
•  אומנות
•  מוזיקה
•  גשם
•  מדורה
(סמדר וינשטוק)


לא אוהבת
•  רגשות מתערבבים
•  אנשים מזוייפים
ז'אנרים
•  Blues
•  Funk
•  Folk
•  Alternative Rock
•  Rock & Roll
•  Oldies
•  Deep House
•  ישראלי
•  מוזיקת עולם
אמנים ישראלים
•  אמיר דדון
•  נרקיס
•  הדס קליינמן ואביב בכר
•  אורות
•  אביתר בנאי
•  עידן רייכל
•  נתן גושן
•  אהוד בנאי
שירים שמלווים תקופה
•  פרפר אדם-אביב בכר והדס
•  Zamilou-Bu Kulthoum
•  ניגון של הרב קרליבך-אורות
•  Dont let me down-Paolo Nutini
•  Summer-Skinshape
•  Keeping me alive-Jonathan Roy
•  Man O To -Nu
•  Breath me-Sia
•  על כנפי הדמיון-יציאת חירום
•  Gamabia-sona jobarteh
•  Howling Around My Happy Home-D
•  Desperado-Rihanna
•  Fallin-Nicola Cavallaro
•  Change-Tracy Chapman
נצח
29/10/2020 10:00
תלתל
אהבה, נצח, אושר
שורש נשמתי 
התוך הכי עמוק שלי
צללתי במבט שלך 
במגע עדין, שירטטתי את הפנים שלך 
את קמטי הצחוק החדשים
נמלאתי אהבה אלייך
כל התאים בגוף שלי התרחבו והתמלאו בך 
ולא היו עוד מילים שהיו צריכות להיאמר
שנים של נפרד, ובכל זאת
לא היו עוד מילים שהיו צריכות להיאמר
הנשמה שלי פגשה את שלך 
ורציתי להישאר שם לנצח 
וראיתי אותו, את הנצח
ולרגע פחדתי שאבהיל אותך 
וחייכת ואמרת לי 
אני רואה אותו גם 
וזה היה כל כך ברור
הזמן איבד משמעות 
רק החיבור הזה, של הנשמה שלי 
והנשמה שלך 
וכל הדרך שעברנו 
בשביל להתבונן שוב האחד בשני
בלי שום חוצץ בדרך

יש רגעים כאלה בחיים
שכל הנקודות מתחברות לקו 
כל הרגעים בזמן 
הובילו לרגע הזה עכשיו
ועברנו דרך ארוכה כל כך 
גדלנו בנפרד
הנשמה שלי צעקה אלייך 
וניסיתי לכבות ולהרגיע ולשחרר
בכל דרך שיכולתי 
ולא משנה כמה רחוק הלכתי
כמה רחוק הלכת 
הרגשתי אותך בתוכי 
חיפשתי אותך בכל אדם שנקרה בדרכי
וכל כך הרבה דמעות שהורדתי 
כל הרבה שירים שכתבתי 
כל כך כאב וגעגוע 
כל כך הרבה שיעורים 
ואיך ברגע
החלון הזה נפתח לרווחה
והאור הזה שטף אותנו 
בתחושה חמימה ומוכרת של בית 
בתוך החדש הזה
אנחנו לומדים שוב אחד את השני
והכל מרגיש טבעי ונכון ומדויק כל כך 

ויש עוד כל כך הרבה דברים 
שאני רוצה לחלוק איתך
כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר
כל כך הרבה דברים שאני רוצה לדעת 
אני רוצה לטעום אותך 
אני רוצה לטבוע בך 
אני רוצה לדעת אותך 

והזמן לא דוחק לשום מקום 
יש לנו את כל הזמן שבעולם
אני יודעת את זה 
אני מרגישה את זה בתוך העצמות שלי 
שהפעם נגענו בנצח
שסיימנו עם כל הבריחות 
עם האגו המסכים המיסוכים התירוצים 
נגענו בנצח

אני רוצה לבנות את החיים שלך 
אני רוצה לבנות איתך בית 
אני רוצה ללכת לישון איתך בלילה 
אני רוצה לקום איתך בבוקר
אני רוצה לנשק את הפנים שלך
את כפות הידיים שלך
את כל הגוף שלך 
אני רוצה לחוות איתך 
לבשל, לטייל, לרקוד, ללמוד
אני רוצה לצלול אלייך אני רוצה לצלול איתך
אני רוצה להביא איתך ילדים לעולם 
אני רוצה איתך נצח 
בעולם הזה ובזה שאחריו 
מעכשיו עד סוף כל הדורות 

נשמתי 




0 תגובות
כנפיים
18/10/2020 21:30
תלתל
אהבה, רגשות לא פתורים, בדידות, תהליך
נשגב ממני
איך אני משחררת אותך 
ואתה מוצא כל פעם את הדרך חזרה
לתוך הלב והמחשבות שלי
נפרדתי ממך אינספור
כעסתי כאבתי התאבלתי
ולמדתי לאחל לעצמי טוב יותר
לאחל לעצמי מישהו שירצה בי
מישהו שיראה ויעריך אותי
ובכל זאת, כמו פצע מדמם
ילדה קטנה שמישהו נטש פעם 
על פסי הרכבת 
הפצע הזה שבי נפער
ואני שוב, עומדת מול המסילות
ורואה אותך ממשיך בלי להביט לאחור
.
יש עוד הרבה לופים בתוך הראש שלי 
שאני צריכה לפתור
אני רואה אותם
אני רואה את המטריקס
אבל עדיין לכודה בתוכו
נגעתי בשורש עם קצה המזלג
והעבודה רק התחילה
המסע הזה ארוך
והוא שלי
יש רגעים כאלה
קצרים ומיוחדים במינם 
שבהם כל הנקודות מתחברות במקום
וכל אירועי העבר נראים משורטטים בקו ישר
אל הרגע הזה עכשיו
המסע הזה שלי
הייתי צריכה את כל מה שעברתי בדרך
בשביל להגיע אליו
והוא קשה כל כך 
ויש בו כל כך הרבה יופי
לראות אותי גודלת
פורשת כנפיים
ולומדת לעוף

אז אתה עדיין שם
וזה בסדר
כנראה שיש לי עוד איך לגדול מכאן
אני כבר אמצא את הדרך 
הרבה תחושות קודרות משוטטות לי בלב
עצב, בדידות, חוסר אונים, נטישה, דחייה, פחד, בושה, כשלון, אשמה
וחזר חלילה, בסדר כזה או אחר
אני יודעת שאם הייתי מצליחה לצלול את כל שכבות הרגש
הייתי מגיעה אל האור
אבל הפחד עוצר אותי
והמוח מנהל אותי
הוא מנסה לשזור היגיון במרחבים שהם מעל השכל
וזה בסדר
ייקח כמה זמן שייקח
אני אגדל מכאן

אני 
גודלת מכאן

וזה קרע לי את כל העצמות
כשבין השכמות ביצבצו הכנפיים
פרשתי אותן, גדולות ויפות

עכשיו אני לומדת לעוף

זה מפחיד רצח, רק שתדעו
0 תגובות
קרוב מידי
15/10/2020 21:41
תלתל
חברות, אהבה
אני והחבר הכי טוב שלי מתקרבים 
וקרוב לי מידי
בימים האחרונים הבנו שאנחנו בזוגיות א-מינית
הוא מאוהב בי
אבל אני לא מאוהבת בו
אני אוהבת אותו, הוא הבן אדם הראשון שאני רצה לספר לו
כל דבר בגדול
אנחנו מדברים על הכל 
ומבינים אחד את השני 
הוא קורא לי ה"soul mate" שלו
ובכלל לא איכפת לו אם נתחתן בסוף או לא
אבל זה בכל זאת מלחיץ אותי
הוא קורא לי ***וש שלי
ולפעמים נפלט לו "האישה שלי"
ואני מתה עליו ויש לנו קשר נדיר
אבל זה לא מרגיש לי זה 
וללב שלי אין כוחות לעבור עוד דרמות
אני מקווה שזה לא יגיע לשם
כי אין לי הרבה ברירות
אלא לתת לחיים לקרות 
.
יש לי צרות של עשירים
אני מרגישה מבורכת 
עם כל הקשיים וההתמודדויות 
והכאבים שמטיילים לי בגוף 
והתשישות 
והבלאגן בבטן
והויסות חושי 
וההיסטוריה הטעונה שלי
אני מרגישה מבורכת
זכיתי בחברויות אמיתיות
ובאנשים שאוהבים אותי
זכיתי בכשרונות ובחן מיוחד
ובמשפחה מדהימה
על כל הדרך שעברנו 
למקום השלם הזה
זה מדהים 

יש לי בית ורכב וכלב
וגינת ירק
ואני מוקפת בטבע 
ובאנשים טובים 

אני באמת מבורכת 
כיף לראות את זה לפעמים
לקבל פרופורציה אחרת 
להניח לדאגות ולמוח המתרוצץ
ולתת לנחת למלא לי את הלב
ולתת לשקט מקום

תשאירי את הפלאפון בצד
תניחי לעולם קצת
תניחי למחשבות 
עליו ועל ההוא ועל זה 
המחשבות לא ישנו שום דבר
תניחי למחר, למשימות, למטלות
לאחריות, לפחד, לאשמה, לבושה
תניחי להכל

ותני לעצמך רגע
בתוך התהליך המדהים שלך
איזה כיף לראות אותך גודלת ילדה

0 תגובות
חזרה
13/10/2020 11:53
תלתל
כאב, אהבה, רגשות לא פתורים
ורציתי
שתגיד לי דבר מה
לא משנה מה
רק תגיד לי דבר מה
ואוכל במבט מלא אהבה
אל עצמי או אלייך
לחבק אותך קרוב
או לשחרר ולהמשיך הלאה
ובפנים כבר ידעתי
שאין לך דבר להגיד לי
חוץ ממילים טבולות גאווה
והאגו שלי התכסה
בתחושת עלבון מלוחה
מאינסוף הדמעות
שבכיתי עלייך
ועליי
הפעם לא אבכה עוד
בכיתי די
בחיבוק קטן
מלא נחמה
ליטפתי געגוע
ותשוקה
אל מקום להניח בו
את כל החתיכות שלי
ולא לאסוף יותר חזרה

0 תגובות
סוף יום
02/10/2020 00:49
תלתל
היה לי יום טוב
התחלתי אותו כל כך למטה
בלי כוחות או חשק
והרגשתי מנותקת כל כך מכל האנשים סביבי
בדרך חזרה הביתה ראיתי את הטיילת והים והייתי חייבת לעצור
לא היו לי כוחות לרדת לחוף
אז ישבתי על המעקה, נשענתי על הגדר
לא היה לי כוח להחזיק את עצמי
וכל מה שרציתי באותו הרגע זה לשכב בבגד ים על החול לעצום את העיניים ולשכוח מהכל
ולנוח
רציתי פשוט לנוח
לנוח לנצח
וביקשתי מאלוהים שיתן לי כוח
ביקשתי עם דמעות
תן לי כוח
ונשארתי לשבת עוד קצת מול הים
רק להרגיש את הרוח בפנים
ולשמוע את הרעש של המים
עד שהלכתי
הנסיעה היתה יפה
והמוזיקה נעמה לי
שרתי לעצמי והרגשתי שחלק מהעשן השחור הכבד שהיה סביבי
התפוגג לו ברוח
עשיתי קניות לבית
הייתי רעבה ולא היה לי תיאבון לשום דבר
וגם לא ממש היה מה שחיפשתי
אז קניתי לי זר פרחים
להאיר קצת את החג
ומהרגע שחזרתי לא יכולתי לנוח
ניקיתי את הבית, עשיתי כביסות, שטפתי כלים
זה קורה לי לפעמים כשאני מרגישה צורך לנקות את המוח ואת הלב
אבל החלק המעניין זה שתיזזתי שעתיים שלוש
נראה לי שזה המקסימום של החודש האחרון
ואחרי זה עשיתי מקלחת ויצאתי עם הכלב שלי
הלכתי איתו את כל הרחוב, ונשאר בי חשק וכוח לעוד
אבל חזרתי כי חיכיתי לשיחת טלפון עם מישהו שהתחיל איתי בפייסבוק
התרגשתי לקראת השיחה שלו
הייתי סקרנית, והרגשתי מוחמאת
וזה היה לי נעים
שלא היית שם
הייתי אני
חייה וחופשייה
אז חזרתי הביתה ועדיין רציתי לעשות דברים
הסתובבתי סביב עצמי
לא רציתי לפתוח כן ציור, הרגיש לי גדול מידי לשעה של הערב
אז נזרקתי על הפוף מול הסדרה שלי
וחיכיתי שיתקשר
וחיכיתי
וחיכיתי
וחיכיתי
עד שהוא התקשר
ודיברנו שעה וחצי
והיה מעניין ומוזר
וסיימתי את השיחה בהרגשה מוזרה ולא נוחה
אז החלטתי לכתוב
0 תגובות
גחליליות
30/09/2020 15:21
תלתל
אני ועצמי
והפגיעה בי בערה
בצבעים כועסים 
צבעים מתנשאים 
ורציתי 
להפסיק לחשוב עלייך
ולחשוב עליי
לראות אותי
במלוא תפארתי 
עומדת גאה
חזקה 
בכנפיים פרושות לרווחה
אני אדם חופשי 
ובתרמיל שלי 
יש מלא גחליליות
שיאירו 
את הדרך


0 תגובות
ראוי לי
30/09/2020 11:21
תלתל
אהבה, רגשות לא פתורים

הוא סיפר שהפעם האחרונה שישבנו בילבלה אותו

שהוא שואל את עצמו אם אולי בכל זאת

הוא שיתף שעלו בו משקעים מולי

ודיברנו עליהם

שוב, הוא היה במקום השיפוטי, הפגוע

ואני הורדתי את הראש וספגתי

שיתפתי במקום שלי ולקחתי אחריות

אם בכלל אפשר לטעות

לא נולדנו עם ספר הוראות

ודיברתי גם אני 

על הכאב שנשאר בי כשהלכת 

על חתכים שדיממו בלי סוף

על שיעורים כואבים 

על מה שעבר בי מהצד השני 

הלב שלי יוצא אלייך הוא אמר

והלב שלי דפק חזק בתוך החזה

ויצא אליו אלף פעם

ניסה לטשטש אהבה בלי תנאים

אני לא שלך יקירי

הדינמיקה תנוע לאן שתנוע

אני בעיניים מפוקחות

בלב נקי חופשי בידיים פרושות

החיבוק שנתתי לו באמצע היה טוב יותר מהחיבוק של הסוף

אני לא מרגישה אותו כמו פעם

כשחיבקתי את הBFF שלי, כמה שעות אחרי

והתמלאתי בהרגשה מתוקה ונעימה

הבנתי את ההבדל בין קרוב לזיכרון

כשיצאתי ממנו

התמלאתי בהתחלה התרגשות מתוקה

והרגשתי רגועה ובטוחה בעצמי

וראיתי את הטוב

יזוזו הדברים לאן שיזוזו

אבל כשהתחלתי לחשוב

נחרט לי המשפט ההוא

מגיע לי יותר

וחשבתי על זה כל כך הרבה

וזה העלה בי כל כך הרבה

האגו שלי התכווץ לאגרוף

כיווץ גבות ואת שרירי ההגנה שלו

וראיתי אותי, חזקה ויפה

ואהבתי אותי

ואהבתי אותך

ושאלת את עצמי אם אתה

ראוי לי

לא הצלחתי לישון עד הבוקר

כשהנחתי למחשבות הגיעו הכאבים

הרגשתי כאילו אני מדממת מבפנים

והכעס בי פעם

והכרה בי התרחבה

ולא ידעתי אם אתה

ראוי לי 

 

0 תגובות
פוסט 99
27/09/2020 13:43
תלתל
כל מה שהגוף שלי רוצה זה לישון
אבל המוח בזמזום מתמיד
אני מכבה אותו עם סדרות
אני לא יודעת אם אצליח לשמור את הכיפור הזה
אני לא יודעת אפילו אם אני מתכוונת לנסות 
בכל החיים שלי היה כיפור אחד שלא ממש שמרתי
וזה היה מבחינתי השפל הנמוך ביותר שהגעתי אליו 
אני לא מרגישה בשפל עכשיו
בחוץ הכל טוב
אני עוברת תהליך טוב 
אבל כל מה שהגוף שלי רוצה זה לישון
לא בא לי לצאת מהבית לא בא לי לדבר עם אנשים לא בא לי לראות אף אחד
בא לי לשכב במיטה לעשן לראות סדרות ולנסות לעצום את העיניים כשהמוח מוכן לעצור
אני לא יודעת מה קורה איתי
ואין לי כוח להלחם
0 תגובות
מוותרת או נלחמת בעצמך
24/09/2020 22:59
תלתל

אולי את משקרת

שלא יראו אותך נופלת

שלא יראו אותך למטה

שלא יראו בתבוסתך

מול גאוותך הרמוסה

את מוותרת

או נלחמת בעצמך

את הורגת אותך חיה

והגוף צועק

את כל מה שהנפש שתקה

שנים שהיא שתקה

שתיקה רועמת

והעולם לא ראה

ומי שראה

הפנה את הגב

נשארתי לבד על הרציף

הרכבת כבר עזבה

וגם אני

אני מאמינה בעצמי

1 תגובות
ניצחתי היום
21/09/2020 22:19
תלתל
אני ועצמי
אז ניצחתי היום
התעליתי על עצמי
הוכחתי לעצמי שאני יכולה יותר משאני חושבת
ונעתי בקשב אל עצמי
גם מול בלאגן הקשרים שלי 
אני גאה בעצמי
וזאת הרגשה טובה
ויש לי עוד במה להשתפר
אני שומרת על המושלם שלא יהיה מושלם
כי ככה הוא מושלם
לאט ובטוח
עקב בצד אגודל
קצת יותר בכל פעם
3 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מבוקש/ אדמיאל קוסמן

מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל
מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי
אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,
ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה.
שיר טיבטי

אני הולך ברחוב.
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות:
אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מיד.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני עוקף אותו.


אני הולך ברחוב אחר.