עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אז... מה אפשר להגיד עליי?
אני לא ילדה ולא נערה.
אני לא מצחיקה ולא רצינית.
אני לא טובה ולא רעה.
אני לא שונה ולא כמו כולם.
אני לא מכוערת ולא יפה.
אני לא משוגעת וגם לא שפויה.
אני מי שאני.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
נושאים
מחשבות...מחשבות...

מחשבות הן ההשתקפות של הנשמה... המחשבות שאתה חושב הן בעצם ביטוי של הנשמה שלך... אני חושבת הרבה מחשבות. אני לא מספרת אותן לאף אחד. רק לעצמי. ולכם. הקוראים של הבלוג שלי. אני מבטאת את המחשבות שלי באמצעות כתיבה. אבל על כתיבה תקראו בריבוע הבא...
כתיבה

כתיבה היא הדרך להביע את המחשבות שלך, שמביעות את הנשמה שלך, שמביעה, בעצם, אותך. את האופי שלך. אני כותבת המון. אני כותבת גם דברים שלא כל-כך מתאימים לגילי...לא במובנים כאלה! יש לי ראש בוגר. אני לא בת 15, וגם לא בת 16. אתם מוזמנים לנחש בת כמה אני בתגובות לפוסטים. כתיבה היא חלק בלתי נפרד מחיי.

ריקוד

ריקוד הוא אחד מהתחביבים הכי גדולים שלי. זה (ביחד עם ריצה וכדורעף) סוגי הספורט היחידים שאני אוהבת. כשאני הייתי קטנה שיחקתי כדורגל, ואני עדיין אוהבת את זה, אבל אני לא משחקת עם הכיתה שלי.... חתיכת שוביניסטים! לא משתפים אותי בכלל במשחק.....
יש כמה סוגים של אמנות:
אמנות פלסטית (ציור)
אמנות מוזיקלית (מוזיקה)
אמנות פיזית (ריקוד, אני המצאתי את זה!)

בקיצור, אחת האהבות הכי גדולות שלי!
האם מושלם הוא טוב?
06/06/2014 15:07
Just Me
סיפור

הקדמה


היה זה ערב, או אחר-צהריים מאוחרים אם תרצו. לוסייה פייל ירדה במדרגות הוילה אל המטבח. שיערה הערמוני היה אסוף בגולגול מתוח, עינייה האפורות היו מובלטות באיפור כחלחל, שפתייה היו מרוחות באודם אדמדם, לחייה סמוקות, והיא עצמה לבשה שמלת מיני בצבע תכלת עם דוגמת שושנים ורודות, ובנעלי עקב כחולות. היא החזיקה בידה תיק מעצבים
, וחיכתה. פרנק, בעלה, דפק בדלת. הוא היה לבוש בטוקסידו מחויט, עניבת פפיון, נעלי לכה שחורות, ושיערו משוח בג´ל לשיער. הרבה ג´ל לשיער. לוסייה קרבה אל הדלת והביטה מבעד לעינית. כמה היא שמחה! היא פתחה את הדלת ונשקה לפרנק.  "התגעגעתי אלייך", אמר פרנק ונשק לה בחזרה. "בואי נלך לאכול במסעדה החדשה שראית בעיתון" הציע פרנק. "כמה נפלא זה יהיה! ראיתי את זה ומיד נדלקתי על זה! זו נראית לי מסעדה כזאת מקסימה!" אמרה לוסייה בהתרגשות. שניהם שילבו ידיים וצעדו יחד אל מכונית הפאר של פרנק, שעלתה לא פחות מ-4.5 מיליון דולר. 

הם נסעו במשך כחצי שעה, עד שהגיעו למסעדת גורמה צרפתית בשם "מון-שרי". מלצר הנראה בערך בשנות השלושים וחמש לחיין ניגש אליהם. שערו היה בגוון חום בהיר, או שמא עליי לומר ברונטי, עיניו ירוקות, הוא היה לבוש בטוקסידו חגיגי הזהה כמעט לחלוטין לזה של פרנק, והיה לו שפם מפואר ומסולסל, שהידר לא פחות מאת כל שפתו העליונה, עד האוזניים כמעט! "שלום לכם אדון וגברת..." אמר במטא צרפתי שנע בין כבד לקל. "פייל. לוסייה ופרנק פייל" ענתה לוסייה במהירות תגובה מפתיעה. כנראה שהיא הייתה רגילה כבר לדברים מהסוג הזה.... "קוראים לי פייר " אמר והצביע על תג השם הלבן הנעוץ בצד ימין של חולצתו "ואני אהיה המלצר שלכם להערב. בכל בקשה או פנייה, וכמובן אם תרצו להזמין או לקחת חשבון, תוכלו לפנות אליי. וכעת, בואו נמצא לכם שולחן. כמה אתם?" שאל פייר לאחר הנאום הארוך שנשא. "שניים" ענה פרנק. "בואו אחריי" אמר פייר והוביל אותם לשולחן מהודר באמצע המסעדה, קרוב אוד לאזור הריקודים שבה. על מפתו הירוקה של השולחן היו אגרטל כחול בעל פרחי לגיסטרה הודית שלוסייה זיהתה מייד, ופתק קטן מקופל לשתיים שהספרה שבע היייתה כתובה עליו.

הערב עבר כרגיל: פרנק הזמין לובסטר בשיח ערער ולוסייה הזמינה ביף בורגיניון.  שניהם נהנו מאוד, ולקחו כקינוח קרם ברולה ואספרסו עם מקלות מרנג קטנים.

לאחר הארוחה שניהם הלכו לאזור הריקודים של המסעדה ורקדו לצלילי מוזיקה רומנטית. הם הסתחררו ונהנו מכל רגע!

הם היו עייפים והתיישבו בשולחן קרוב. "מותק, אני צריך ללכת. יש לי ישיבה דחופה. אני אסיע אותך הביתה ואלך, טוב?" אמר פרנק תוך כדי התנשפות. "טוב. שנלך?" אמרה לוסייה באכזבה. פרנק לא שם לב לנימת קולה של לוסיייה ואמר "ידעתי שתביני" וחייך. הפ שילבו ידיים וצעדו אל האוטו. 

כאשר הם הגיעו לוסייה טרקה אחרייה את הדלת, נאנחה בקול רם, פיזרה את הגולגול המתוח (זה היה קשה), הסירה את האיפור, והחליפה לפיג´מה. היא לקחה מהמקרר קופסה של הגלידה האהובה עלייה (וניל עוגיות), שכבה במיטה, התכסתה בשמיכת הפוך, וצפתה בסדרה הטיפשית האהובה עלייה. מחשבות כבדות פרצו את המחסומים ונכנסו לראשה. לאט-לאט היא נרדמה, כשבראשה שאלה אחת.....





1 תגובות
דיאלוג בחשיכה
25/05/2014 18:12
Just Me
יום יום, חברות, הסעה
שלום.

היום היינו ב"דיאלוג בחשיכה", במוזיאון הילדים בחולון.
לא, זה לא כמו דייט בחשיכה אלא:
זה בעצם מסלול מיוחד שכולו בחושך מוחלט עם מדריך עיוור או כבד ראייה. המסלול היה בכמה תחנות:
1. פארק עם עצים, ספסלים ועוד..
2. גשר.
3. בקתה עם מדף ספרים, ספה ועוד..
4. גשר.
5. מזח מתנדנד.
6. סירת מנוע עם שפריצים מהים, בריזה נעימה, ודגדוגים בישבן (סירת מנוע...).
7. רחוב עם מכוניות, עמודי רחוב ועוד....
8. שוק עם דוכנים עם ירקות ופירות אמיתיים (!) שאפשר להריח ולמשש כדי לראות מה הם!
9. חדר מוזיקה ממש מגניב!
10. חדר עם ספה שאנחנו מדברים בו עם המדריך ושואלים אותו שאלות על חייו.
אז....
למדריך שלנו קראו מוחי (מוחמד), הוא די צעיר ודי נמוך, הוא כבד ראייה בגלל מחלה גנטית עם שם מאוד ארוך ומסובך, ו... זהו!

אח"כ שיחקנו תופסת מולקולות, אני יושבת תחת עץ רענן ומחכה ל..., אכלנו, לימדנו בלט את הבנות, וסתם השתוללנו על הדשא!
כשחזרנו לביה"ס, אני, סיגל, תמר ונועה (שמות בדויים) עשינו מהמתקנים לקטנטנים מסלול מכשולים על זמן, וסתם התגלשנו אחת על השנייה... אווץ'!

בהסעה, (אני בהסעה עם תמר) אני ותמר היינו נורא עייפות, רעבות ומיוזעות, ובגלל זה סגדנו קצת למזגן, ואז הלכנו לישון... אח!

ו...זהו!


בדיחה ושיר אני אפרסם מחר... היום אין לי כוח... אז, ביי!!!!!!!
0 תגובות
שלום לכולם!
24/05/2014 13:39
Just Me
פוסט ראשון, בדיחות, שירים, כתיבה, עצות
שלום לכולם,

אני ****, וזה הבלוג שלי!

אני אכתוב כאן סיפורים ושירים, אספר על החיים שלי, ואתן עצות!

מי שרוצה עצה, אני ממש מעולה בזה כי עברתי הרבה דברים בחיים שלי, ואני יודעת לפעמים לתת את המילה הנכונה!
מי שרוצה את העצה שלי, הנה המייל שלי: bible135@gmail.com
חוץ מזה, מי שקורא על הבעיות שלי (טפו טפו טפו!), מוזמן לתת עצה בתגובות.

אני אתחיל בשיר קצר שכתבתי כשהייתי בכיתה ג':

ממתינים

אנשים שממתינים לאוכל, לכסף, לקצת אהבה, לבעל שלא שב מהמלחמה,
ממתינים לאהובה שהלכה עם אחר, לבית גדול ויפה עם פאר.
ממתינים, למרות שהייאוש גובר, וכל רגע בחייך עובר כה מהר.
למרות הכל, אין מה לעשות.
בשבילם החיים הם לעמוד ולחכות.

אני מאוד שונה, אז כמו ששמתם לב, רגע אחדש אני כותבת דברים שמחים, ורגע אחר עצובים, אז.... תנסו להיות בקצב!

ועכשיו, אני אסיים את הפוסט בשיר ובבדיחה:

בדיחה:

איש אחד הולך ברחוב עם קלמנטינה על הראש. בא אליו איזה בחור אחד ואומר: "מה קורה?", אז הקלמטינה עונה לו "ממש גרוע, תקוע לי איזה משהו בתחת!"....

והשיר:



4 תגובות