עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תקופה לא קלה
15/12/2013 14:51
Just Me
אני עוברת תקופה לא קלה.

אפשר להגיד שבסך הכל אני בן אדם שמח. עד לאחרונה לא הייתי עוברת תקופות דיכאוניות, לא בעיות יותר מדיי קשות, לא עצב יותר מדיי גדול.
אפשר להגיד שאני בן אדם שמח. כך תמיד האמנתי.

אבל משהו השתנה בשבעה חודשים האחרונים. מאישה חזקה, חברותית, עם עבודה טובה, פרויקטים מכל כיוון, חבר שווה והמון שמחה,
הפכתי להיות בן אדם עצוב, חסר אנרגיות.

איך זה קרה? אני חושבת שהסיפור מתחיל בשליטה. כמו תמיד.
חיכיתי לתשובה מהאוניברסיטה לגבי קבלה של חוג די נחשב. וההמתנה הזו הרגה אותי.
מאז התחלתי לראות שחורות, כל פעם כשהייתי נזכרת בזה הייתי נעצבת ובעיקר נלחצת.
לאט לאט הפסיק להיות לי כוח לכל דבר בחיים שלי- לחברים, למשפחה, לפרוייקטים ההתנדבותיים, בעיקר לעבודה.
הייתה לי עבודה בסדר גמור ונשארתי שם עד שבעצמי התפטרתי, אבל עדיין תמיד היה לי משהו חסר. שליטה. 
הרגשתי שתולים אותי באוויר. וליותר מדיי זמן.

זה לא משנה שמאז התקבלתי, נסעתי להודו, עברתי עיר, ואני כבר בעיצומו של הסמסטר (ותקופת המבחנים בקרוב).
התחושה הזו מלווה אותי מאז כאילו הייתה מעין חומר דביק שנדבק לנוירונים שלי במוח.
כשהייתי בהודו, קיבלתי התקף חרדה לראשונה בחיי.
זה לא היה ביום קשה, או לא טוב. להיפך, זה היה אולי היום הכי טוב שהיה לי בכל הזמן שהייתי בהודו.
ועדיין עברתי התקף חרדה. למה?

מאז שחזרתי מהודו הדברים משתפרים לאט לאט. אני עובדת על עצמי, אני עובדת על התחושות שלי, ובעיקר, פשוט הזמן עושה את שלו.

עכשיו אני צריכה להבין מה הלאה.
אני פתאום כבר לא בטוחה בכיוון שלי, לא בטוחה במה שאני עושה, לא בטוחה אם התואר הזה מתאים לי בכלל.
הלחץ ממשיך לחלחל מהכיוון של הלימודים וכמובן, הצד הזה שאומר שמשהו לא בסדר איתי תמיד מנסה לפרוץ. הרבה פעמים הוא מצליח.

אז הנה המטרות שלי לזמן הקרוב, על מנת להתגבר על זה:
- לראות יותר חברים. להיות יותר חברותית.
- לעשות ספורט לפחות 3 פעמים בשבוע.
- לקום מוקדם.
- לא ללכת לישון אחרי 23:00.
- לא ללמוד אחרי השעה 22:00.
- לכתוב בלוג.

זה בינתיים מה שעליתי עליו.. נחכה שבוע ונראה מה קורה.
בינתיים ממשיך החיפוש אחרי האושר האובד שלי.

0 תגובות