עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני מכשפה רבת עוצמה תקועה לעד בגלגול חיים מתה ונולדת מחדש ,
הוא ערפד עוצמתי בן מאות שנים שמחפש אותי הדמות מהחלומות שלו ,
כאשר הוא מצא נשבע לא לעזוב לעולם .
בכל גלגול אנו נפגשים מחדש ,
האהבה השורפת שלנו לעד קיימת בתוכנו,
אך החיבור בין מכשפה לערפד מסוכן .
זה הסיפור שלנו .
Sage smoke
נושאים
אהבה  (4)
פנטזיה  (4)
כישוף  (3)
ערפדים  (3)
מכשפות  (1)
מלחמה  (1)
צמחים  (1)
קסם  (1)
תשוקה  (1)
תשוקה
04/02/2014 10:39
Sage
אהבה, ערפדים, פנטזיה, כישוף, תשוקה
לאחר שכיבה את השריפה חזר אליי סורק בעיניו במהירות אם נפגעתי
״תשמעי זה עוד לא קרה לי״ אמר בגיחוך
״כן״ מילמלתי כנראה משהו בשילוב של.. 
״כן. כנראה זה עוצמתי״ אמר בקול נמוך והתקרב אליי לאט 
״תשמע, לא נראה לי שכדאי״ אמרתי מבוהלת
״זה יותר מידי זה נראה לי אסור״
״אני לא יודע על אסור סייג׳, אבל אני חייב לטעום את השפתיים שלך..״ 
כריסטיאן אמר מדגיש את המילה לטעום ונועץ בי מבט מלא זימה. 
משהו התהפך כי בבטן מבהלה ותשוקה ותחושה מבשרת רעות ועם זאת לרגע לא היה אכפת לי 
באותה שנייה הוא פשוט עט עליי מנשק אותי בתשוקה. 
בעודי מנשקת אותו אני ממלמלת בראש כמו משוגעת רק שלא תפרוץ אש רק שלא תפרוץ אש 
״תרגעי והכל יהיה בסדר״ הוא אמר חלושות בעודו מנשק אותי ידיו החלו משוטטות על גופי ואני התחלתי להרגיש מסוחררת 
כמה עוצמה זרמה בינינו רק במגע פשוט כריסטיאן אחז בישבני והרים אותי באויר כאילו לא שקלתי מאום 
״לאן ? שאל נוקבות
״לא כריסטיאן״ אמרתי מבוהלת לגמריי 
״לאן סייג׳ ?אני לא אשאל שוב אני אקח אותך כאן במטבח וזה בסדר גמור מצידי״ אמר בעודו תופס אותי ביד אחת ובשנייה מלטף את כל גופי  
״כריסטיאן!״ ניסיתי להאבק אך הגוף שלי הבוגדני כבר מזמן היה שלו והוא ידע את זה. 
״סייג׳״ אמר ובמהירות הוריד אותי לרצפה והתרחק ממני במבט מרוגז 
״ אני לא לוקח ממך שום דבר שגופך לא רוצה להעניק לי, שום דבר שגם ככה שייך לי, את מבינה?״ 
בהיתי בו בהלם לא יודעת איך להתייחס אל מה שהוא אומר לי כי זה כל כך אסור ועם זאת כל כך נכון 
 ״אם את צריכה זמן קחי, חיכיתי לך מאות שנים אני אחכה כמה שצריך אבל אני מריח אותך אני יודע שאת צריכה אותי..״ 
״אני מפחדת..״ התוודתי 
״ תשחררי את כל הפחדים אני לא אפגע בך בחיים אני רק צריך שתהיי שלי שתהיי איתי״ הוא אמר מביט בי בכנות בעיניו הירוקות המדהימות 
״אני לא מפחדת ממך...״ 
״אז ממה?״
״מאיתנו, יש לי תחושות אתה יודע .. כי אני .. ואני מרגישה ויודעת שהעולם כפי שאני מכירה אותו, הולך להשתנות אם אתמסר לך , יש משהו מאוד מסוכן בחיבור הזה כריסטיאן ולמרות שאני כן.. אתה יודע״ הסמקתי כהוגן באותו הרגע וכריסטיאן פשוט גיחך ושלח אלי מבט שגרם לרגליים שלי לרעוד,
״ למרות שכן , אני לא מכירה אותך ולא מכירה את הזן שלך כל חיי גדלתי בידיעה שיש ערפדים אך מעולם לא פגשתי אחד ותוך דקות אתה רוצה התחייבות לחיים שלמים? אתה לא מכיר אותי כלל..אינך יודע איזה קללה נגזרה עלי ואם תוכל להכיל אותי כלל!.״ 
״אני מבין״ הוא אמר בהכנעה ״ אני מוכן לתת לך להכיר אותי אך תהיי בטוחה שזה לא ישנה במאום 
אנחנו עדיין נהיה יחד לעד ויש לנו חיים שלמים להכיר ולגבי הקללה אני אתמודד עם כל מה שיגיע אני לא מפחד״.
״אני מקווה שאתה אמיץ מספיק בשביל שנינו״ אמרתי בהקלה מעורבת באכזבה על כך שלא אחוש את מגע שפתיו עוד הלילה.
״זאת את האמיצה מבינינו סייג׳ את פשוט עוד לא יודעת..״
הסמקתי שוב והשכלתי מבט ושמעתי אותו מסתובב ומתרחק ממני בעודו אומר 
״לילה טוב תחלמי עליי נסיכה..״ 
״ לילה טוב״ מלמלתי ופניתי לחדרי ללילה שכולו נדודי שינה ומבטים ירוקים טורפים .
0 תגובות
נשיקה
30/01/2014 11:17
Sage
עיניו נצצו בגוון לא ברור כשאמר זאת ,
הבטתי בשיניו ויכולתי להשבע ששינוי היו רגילות ולא כמו באגדות המפורסמות 
אני לא מאמינה לך אמרתי בעודי מתרחקת ממנו אולי הוא פשוט משוגע ? עברה בראשי מחשבה 
אולי הוא רצחני
אני לא מתכוון לאכול אותך אל תבהלי אמר בעדינות וניגש אלי באיטיות הפעם
למה דפקת על דלתי אם אתה לא צריך את עזרתי 
משהו משך אותי לפה , הייתי פצוע וחלש יחסית וחיפשתי מקום להתחבא עד שאתרפא 
פציעה בלב אינה עניין של מה בכך ולוקח זמן עד שהיא נעלמת בזמן זה אני. חשוף 
משהו בראש שלי משך אותי לכאן ואינני יודע למה, חייך והוסיף בשקט אבל אני בטח עוד אגלה.. 
ידעתי שהוא מסוכן ידעתי שאני צריכה לברוח אבל פשוט לא יכולתי להתעלם מהתחושה שלי עומדת מולו ומשוחחת איתו , מכשפה וערפד כאילו אנחנו מכירים זמן רב משהו בו פשוט לא הפחיד אותי למרות שהייתי צריכה לפחד האינסטינקטים שלי אמרו לי לסמוך עליו . 
אפשר להציע לך משהו לשתות או לאכול ? שאלתי ומיד נשכתי את לשוני והחוורתי 
הוא פשוט צחק ואמר בהתנשאות לא תודה אני בספק אם יש לך כאן משהו שיספק אותי, 
משהו במשפט הזה או בצורה שהוא ניסח אותו פגע בי כאילו עמוק בפנים רציתי להיות המשהו הזה שיספק אותו, 
זה כזה חולני הבהבה האזהרה במוחי ללא הרף.. 
 לא יכולתי לשלוט בעצמי והייתי חייבת למצוא דרך שבה ישאר , כל דרך,  הוא חייב להשאר! 
 אז אתה חוזר למחלקה שלך? שאלתי בהיסוס 
לא כרגע, ענה בחדות והתבונן בבית מנסה לא ליצור איתי קשר עין, אפשר להשאר פה הלילה ? שאל והלב שלי ניתר בקפיצה בודדת.
כן יש מקום בחדרים של האחים הגדולים שלי 
הוא חייך שוב חיוך קטן אך בוהק ואמר תודה, אני באמת לא יכול להסביר מה אני עושה פה אבל אני באמת מרגיש שאני חייב להשאר. 
זה מוזר , חלקתי בכנות אך אני מרגישה אותו הדבר, הסמקתי עד שורשי השערות והוא צחק צחוק קטן.
ועכשיו הוספתי להאדים אני אגש למצוא לך חולצה ולו רק כדי לא לבהות בך עוד חשבתי לעצמי מובכת .
גופו היה כל כך חושני כולו שרירים חלקים ומבהיקים הוא נראה כמו פסל כל כך יפה שלרגע תהיתי האם הוא אמיתי , איך אפשר להראות ככה זה לא נורמלי .. 
הוא כנראה שמע את מחשבותיי או ניחש כי הוא גיחך לעצמו קלות מה שגרם לי לזנק למדרגות ולברוח לחפש לו חולצה ולו רק בכדי להפסיק להסמיק. 
לאחר סיור קצר בבית מאחר שארוחות אצלו הן לחלוטין לא משהו שיכולתי לספק הוא פרש לחדרם של אחיי ואני לחדרי ואיזה לילה זה היה ...  
הלילה התחיל בגל חום נוראי לא טיפוסי לקיץ הקריר שבאזורנו.
התגלגלתי כל דקה במיטה לכיוון אחר מסירה שכבות אחת אחריי השנייה החום הנורא לא חדל ואני לא עשיתי סימן קלוש של עייפות , זמזומי חרקים נשמעו כאילו הם יושבים איתי ממש בחדר והכל היה פשוט בלתי נסבל החלטתי ברוב ייאוש לקום למטבח לשתות כוס מיים קרים לצנן מעט את הגוף , 
 בעודי שותה כוס מים שמעתי רעש מאחורי הסתובבתי במהירות רק כדי להתקל בפניו במרחק נגיע ממני הוא פשוט עמד והתבונן בי . 
יכולתי להרגיש את הזרמים בינינו מוחשיים ממש ואז הורדתי מבט וקלתי לתדהמתי שאני עומדת מולו בגופיה ותחתונים בלבד!
לא ידעתי מה לעשות לקבור את עצמי? לברוח ? 
אך כריסטיאן פשוט שלח יד ונגע קלושות בפני מגע כל כך עדין ועם זאת הרגשתי כאילו ברקים עוברים בתוך גופי הלוך ושוב 
את .. את פשוט .. מלמל 
אני פשוט מה? העזתי לשאול 
את פשוט מושלמת אמר ונשק לי נשיקה עדינה ורכה 
העמקתי את הנשיקה ותפסתי את שערותיו הארוכות בידי כמו בדי סאטן בידי וקירבתם אותו אליי.
הוא מצידו החזיק את מותניי וקירב את גופי אליו ואני הרגשתי שאני נשרפת מבפנים לפתע הוא הרחיק אותי ממנו בשנייה ונעלם 
בלי ששמתי לב תפסו להבות את וילונות המטבח והחלו מתגברים בשנייה עבר משהו מטושטש מול עיני זה היה כריסטיאן לאחר פעמיים הבנתי כי הוא מביא מים מהבאר בחוץ לכבות את האש הוא היה כל כך מהיר שלא הצלחתי לראות אותו רק במטושטש.
עיני עוקבת אחרי כריסטיאן במבט נדהם ואז חדרה האמת לתודעתי, זה אני שהתחלתי את השרפה . הנשיקה שנישק אותי עוררה את האש הזאת.
הפניקה גאתה בי בעודי מתחילה להבין כי כריסטיאן אינו אדם רגיל וככל הנראה  הנשיקה הזאת עוררה כמה שדים מרבצם בלשון המעטה .
תתרחקי צעק הקול בראשי אך הלב שלי כבר ידע 
כריסטיאן שלי לעד.
 אין לי מה לעשות בנידון רק לחיות עם התוצאות 
הקול בראשי המשיך לנסות ולהגיד לי כי השתגעתי ואנ לא מכירה כלל את הגבר הזר הזה אך הלב ידע . הלב שלי הכיר אותו עוד טרם הוולדי ואני ידעתי שמעתה לאן שלא אלך ילווה את צלי שוכן הלילה הזה 
כריסטיאן שלי .

0 תגובות
1813
30/01/2014 09:30
Sage
אהבה, ערפדים, פנטזיה, מלחמה, כישוף
אני וכריסטיאן הכרנו לפני שנים רבות , אלו היו תקופות אחרות אני הייתי בגלגול הראשון של חיי נערה צעירה בתקופות אפלות והוא היה הגבר היפה ביותר שראיתי בחיי
זאת היתה שנת 1813...
הייתי בת למשפחת חקלאים בורים עבדנו את האדמה יום ולילה ואני גידלתי לי בגינה קטנה את צמחי המרפא הקסומים שלי 
הייתי מפורסמת בכל העיירה במרקחות הצמחים שעשיתי : 
מרפא לכל מזור משחה לכל בעיה ותמיד גם כישוף קטן ..
יום אחד שמעתי דפיקות בדלת 
על סף דלתי עמד חייל פצוע , שותת דם , לא היה ניתן לראות את פניו מרוב פציעות ועפר, 
הכנסתי אותו בלי לומר מילה היישר אל חדר האמבט והתחלתי לנקות את פצעיו, אט אט החלו להתגלות פניו ואני נדהמתי .
מעולם לא חזו עיני בגבר שכזה , פניו היו מושלמות עצמות לחיים וסנטר מרובע וגברי , אף מושלם והעיניים הירוקות  כמו יער אינסופי שפשוט שקעתי בהן דקות אחדות 
לא עצרתי להתבונן בגופו כה הייתי שקועה בפניו לפתע עיניו החלו להתגלגל והוא מפרקס מולי, 
השכבתי אותו מיד והתחלתי לחפש את הסיבה , גיליתי באיזור הלב פגיעה עמוקה שותתת דם והנחתי כי ליבו נפגע קשה מבלי לחשוב התחלתי למלמל כשפים כל מה שעלה בראשי בעודי מצמידה עלים אל פציעתו מנסה אנושות לעצור את הדימום ולחטא את המקום, מבלי לשים לב החל גופו מתרפה והוא נעשה אפטי עצרתי והתבוננתי בפצע שלו  מתחיל להסגר מול עיני הנדהמות . 
חשבתי כי זה קשור לכישופים הנואשים שהטלתי 
תוך כמה דקות קם החייל על שני רגליו נקי ועורו חלק כאילו מעולם לא נשרט מעלה . 
התבונן בי ארוכות והעלה חיוך על פניו ,
״ כריסטיאן״ אמר והושיט את ידו כאילו הנני חייל בשדה הקרב ולא עלמה . 
קדתי קידה ואמרתי :
״ סייג׳״ 
סייג׳? שאל, איזה שם מוזר 
למה מוזר שאלתי זהו צמח עתיק יומין
יש לו איזו תפרחת יפה לפחות? שאל כריסטיאן וחייך,
לא ! עניתי בחדות למען האמת הוא מר והפרח שלו ממש לא מיוחד   
אז למה קראו לך בשם הזה? התעקש החייל 
השמות בוחרים אותנו ולא אנחנו אותם עניתי בהשלמה וחתמתי את השיחה מנסה להתעלם מגופו החשוף מולי שרירי ונוצץ.. 
אני מקווה שלא נבהלת ממה שקרה כאן התחלתי לנסות להבין האם הוא מתעלם בכוונה מהכישוף הברור לעין שקרה הרגע או שהוא עוד לוקה בהלם 
ממה יש להיבהל? שאל בעודו מחייך חיוך קטן 
ממה שקרה מאיך שנרפאת , הוספתי , אני מקווה שזה ישאר בינינו כאן בחדר הזה ..
הוא החל לצחוק כמו משוגע מול עיני המבועתות 
אוי בחיי .. בזה עוד לא נתקלתי .. אוי.. חיי נפשי.. היא מנסה להסביר לי לשמור על הסוד ?!?.. 
אני לא מבינה מה משעשע אותך כל כך בסוד שלי ? שאלתי ברוגז, 
מה הסוד שלך ? כריסטיאן הפסיק לצחוק והרצין פתאום 
אני מכשפה!!! מה לא הבנת עד עכשיו?! 
או איך יכולתי להבין זאת ? למרות שאני קצת מאוכזב מחוש הריח שלי לאור מה שאמרת עכשיו .. אמר ועטה מבט מבולבל 
כי רפאתי אותך בכישוף!!! אתה עדיין מטושטש? 
הוא החל לצחוק שוב מול פני הנדהמות ואני כבר חשבתי שאני ממש על סף להכות את החייל האוויל.  
את .. בכישוף...... אותי????
כן הרמתי את קולי ברוגז 
בנאנו שנייה הוא הפסיק לצחוק והתקרב אל פני למרחק 0 , זה קרה כל כך מהר שניבהלתי ונפלתי אחורה, הוא זז כל כך מהר עד שהוא היה רק דמות מטושטשת . 
אני רפאתי אותי! אמר בחדות ובקול שהקפיא את כל שרירי כמו ארנב ביער אל מול חץ השתלח לעברו, 
אני ערפד! .
0 תגובות
שוכן הלילה
23/01/2014 00:10
Sage
אהבה, מכשפות, ערפדים, פנטזיה
 שוב מגיע הלילה אני במיטה , מרגישה את גלי האנרגיה שלו נוגעים בי , קוראים לי לבוא אליו, אני נלחמת בו , בעצמי , שלא לצאת אל הלילה הכהה, השחור, המבטיח ולמצוא אותו,  את האחד שלי מזה 200 שנה. הוא בטוח שהוא יצליח,שיום אחד אני אקום ואצא אליו , אל הלילה הנצחי שבו הוא חי  הערפד שלי,  כריסטיאן. אבל אני במיטה איתו האחד שבחרתי לי לחיים האלה  בן אנוש.  נלחמת בשדים שלי כדי לחיות באור ולא בחושך, עמוק בפנים הבטחתי לעצמי לא לחזור אליו,  אני מכשפה, אינני אמורה לקשור את חיי עם שוכן הלילה,ועם זאת חיינו שזורים יחד מאות שנים, איו אפשרות להטיל כאן כישוף, אין כישוף בעולם שירחיק אותו ממני,  דנו את חיינו יחד.  כרגע אני במיטה עם בן האנוש שלי, נדיב ומתוק ויפה.  והחצי השני שלי שולח עם רוח אל חלוני בקשות לתשוקה שלא אבדה, הבטחות ללילות כשופים. אח.. הלילות עם כריסטיאן . אני במיטה רועדת לוחשת מזמור רך שירחיק את המחשבות , אני לא יודעת עוד כמה אחזיק אין בעולם דבר שירחיק אותך ממני, כריסטיאן . בבוקר הכל יעלם , התחושה העקצוצים בעור, המשיכה החייתית. אני אקום לבוקר חדש בלי כריסטיאן ואצא אל העולם לעשות את מה שנדונתי לעשות לעולמי עד,  לעזור לבריות,  לשמור על החי והצומח, לשמור על ההרמוניה,  להגן על כל מה שטוב בעולם הזה.  יום יבוא זה ייגמר... אני לא אוכל עוד להחזיק ואעבור צד, אהיה חלק משוכני הלילה,  אחבור לזיווג שלי מאז ומעולם ואהפוך עורי  אני מפחדת..  כשזה יקרה העולם לא יהיה מקום בטוח, מכשפות שעוברות צד הינם סיבה ממשית לדאגה,  אני מנסה לעבור כל יום שלעצמו, לנסות להתגבר על המשיכה , על העיניים החודרות בצבע ירוק כל כך לא אנושי, על הפנים המסותתות, הגוף.הריח שלו חייתי ומדהים שאי אפשר להבין.  איך שהוא נוגע שאנחנו לבד , כמו חיות פיהיסטוריות, מונעות ממגע וריח וטעם  והשרדות. זה מאבק אבוד, עניין של זמן,  אני ממשיכה להאבק בו כל לילה שלעצמו .  השעון מתקתק  הו כריסטיאן .. 
0 תגובות
sage
22/01/2014 17:56
Sage
כישוף, אהבה, פנטזיה, צמחים, קסם

(מרווה הינו סוג במשפחת השפתניים.
הסוג מרווה כולל כ 700 מינים ותפוצתם משתרעת על פני אזורים נרחבים בכדור הארץ.
השם מרווה מקורו מהמילה הלטינית salvere (להבריא).
בארץ ישראל עשרים וארבע מיני מרווה שונים.
מוצא הצמח מרווה רפואית הוא באזור הים תיכוני ובעיקר באזור סביב הים האדריאטי.
מרווה רפואית הוא צמח רב שנתי. מרוה רפואית אינו גדל בר בארץ ישראל.
תירבות צמח המרווה הרפואית החל באירופה עוד בתקופת ימי הביניים ובמאה השבע עשרה הגיע גם לאמריקה.
היום מטופח כצמח חקלאי בעיקר בטורקיה יון איטליה צרפת אנגליה וגם בארה"ב. )


נעים להכיר-

 אני Sage

מכשפה בת זמננו

חיה בינכם

נוגעת בכם

אני כאן כדי לרפא

רק מחפשת לאהוב אך תמיד זה יותר מסובך ממה שנראה ,

חיה חיים רגילים ביום ,

בלילה..

בלילה האמת יוצאת מזדחלת כמו עשן של מרווה ,

מחטאת, מגינה ומחפשת את האחד ...

מעניקה אנרגיות ,

שואבת מעט לעצמי ,

רק מעט..

הסיפור שלי מתחיל בקרוב והוא הולך לרתק אתכם .

ברוכים הבאים לעולם שלי

שלכם

SAGE


0 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון