עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

היי אני חדשה בבלוג .
אני ילדה ביישנית ופחדנית אבל אני אחרת..
אני אוהבת לעזור ולהקשיב , תמיד יהיה שם כשצריכים אותי.
אני מקווה שתהנו מהבלוג שלי.
כל שאלה או עזרה אני השמח לענות ולעזור : 1metookonet1@walla.com
תודה (:
חברים
Gil (:The Cheshire Catאשת הזאבAllie אֵליLifyאלונה
dont let me go .מאיה נוימןgirlSuzanבין הצללים
נושאים
חיים  (3)
אהבה  (2)
חיי  (2)
אמון  (1)
אני  (1)
אנשים  (1)
בית ספר  (1)
דיכאון  (1)
התחלה  (1)
חדשה  (1)
כאב  (1)
סרטון  (1)
עולם  (1)
שאלה  (1)
שיר  (1)
The Power of Love
26/02/2014 19:38
Red Rose
אהבה, חיים, חיי, סרטון, שיר, אמון, כאב, דיכאון
לקום בבוקר ולהיזכר ברגעים הכי גרועים בחיים שהיו לי זה התחושה הכי נוראית שיכולה להיות.
להיזכר ברגע הזה שאתה ילד קטן וההורים אומרים לך את המשפט הכי כואב , למרות שעבר הרבה זמן אבל הכאב עדיין נמצא ולא יצליח להשתחרר.
אני לא יודעת מה ההורים שלי חשבו באותו הרגע כשאמרו לי ''הלוואי וילדה כמוך לא הייתה מגיעה לעולם''.
הייתי קטנה מדי כדי להבין מה זה אומר ובגלל זה המשפט הזה ניתקה לי בראש , השנים עברו ויותר הבנתי את המשמעות שלו.
אני לא זוכרת מה בדיוק קרה באותו הזמן שהם אמרו לי את המשפט.
אני זוכרת את הגיל 6 איך הייתי קמה כל בוקר ב06:00 , אמא שלי הייתה רצה בכל הבית כדי לארגן את חפציה לעבודה. היא הייתה מכינה לי בגדים על המיטה וצועקת ''ביי'' והייתה ישר נעלמת לי מהעניים.
את אבא שלי לא הייתי מספיקה לראות כי היה יוצא מהבית לפניי שהייתי קמה מהמיטה.
הייתי מתארגנת כשלצידי סבא שלי צועק עליי ''יאללה מהר יותר , תעופי כבר לבית הספר'' , היו את הפעמים שגם דחף אותי הרביץ לי או העיף אותי מהבית מבלי שהורי ידעו.
הייתי יוצאת הולכת לבד לבית הספר מתמודדת עם הכל בעצמי וחוזרת לבדי, הייתי נכנסת הביתה והכי שמנסה להתעלם מי סבא שלי.
הייתי בקושי אוכלת או שותה ישר מתיישבת על שיעורי הבית, כל היום הייתי תקועה בחדר ולא יוצאת מי שם.
הורי היו חוזרים בסביבות ה 20:00 שואלים ''איך היה בבית הספר? הכל בסדר?'' וכמובן מי גיל קטן הייתי משקרת להם ''כן הכל בסדר כמו תמיד''.
עד היום המשפט הזה תקוע אצלי ומשתמשת בו הרבה מאוד.
אני לא זוכרת שום רגע מי חיי שהיה שם את הורי רק אני והחדר הקטן שלי עם הדפים הצבעים והטושים, ציור זה אחד הדברים שתמיד היו שם בשבילי עד היום.
הרבה אנשים שעוברים דברים מאשמים את החיים על כך או את האנשים שפגעו בהם, אני לעומת זאת לא מרגישה שאני צריכה להאשים את הורי שלא היו שם בשבילי או את החיים שהרסו לי את הילדות ואף פעם לא יהיה לי ילדות נורמלית.
בשבילי אין טעם להאשים את החיים כי אולי זה כן לטובתי , עברתי משהו שאני לא מקווה לאף אחד חיים כאלה אבל הם למדו אותי להסתדר בעצמי מאז גיל קטן.
כיום המחשבה הזאת כן כואבת לי ואני עדיין בוכה מי זה , זה כמו מכה מי משהו מסוים זה יכאב והכאב יעלם עם הזמן אבל בזיכרון הישאר לכל החיים.
וכך זה אצלי למרות המכה שקיבלתי הכאב עבר זאת כבר לא אותה תחושה אבל הזיכרון של זה תמיד הישאר ולא הוכל לשכוח את מה שגרם לי לסבל , זה לא העניק לי הרבה אבל זה כן העניק לי עצמיות לעתיד.

כל זיכרון הישאר אצל בן אדם בראש ולא ישתחרר אבל תמיד במשהו יש דבר קטן שנותן הרבה יותר מי מה שחושבים.
תמשיכו לחייך והעולם יחייך לכם ויותר מי כל תמשיכו להאמין באהבה כי האהבה הוא החוזק שלכם ♥

  
0 תגובות
סרטוןGabrielle Aplin - The Power of Love
give a little love
25/02/2014 17:28
Red Rose
אהבה, חיים, עולם, אנשים, בית ספר
קמתי היום כמו כל יום במחשבה איך יהיה היום? מה יהיה היום?
התארגנתי התלבשתי שטפתי פנים סדרתי את השער שתתי תה ויצאתי לבית הספר.
היום בבית הספר דיברו איתנו על העולם שלנו והחיים בו.. חלק אמרו שהוא מגעיל וחלק אמרו שהוא טוב.
אני אישית רואה את שניי הצדדים.
לחלקם ניראה עולם של אנשים שחושבים רק על עצמם שלא אכפת להם מאחרים.
לחלקם ניראה עולם של שנאה רצח ומוות.
לחלקם ניראה עולם של מלחמות.
לחלקם ניראה עולם טוב ומחונך.
לחלקם ניראה עולם...
עובדה שהעולם שלנו לא מושלם יש בו את כל המצבים, אבל כל מה שקורה בעולם זה רק מה שבן אדם עושה.
אנחנו אלה שמשפיעים על העולם ואיך הוא יראה בעתיד.
בשביל עולם טוב צריך יחס טוב
בשביל יחס טוב צריך להתייחס טוב
בשביל להתייחס טוב צריך לעשות מעשה
ואת המעשה הזה רק אנחנו יכולים לעשות.

איך אתם רואים את העולם?

if you give a little love you can get a little love of your own
8 תגובות
סרטוןIf you give a little love you can get a ...
I and my life
25/02/2014 07:31
Red Rose
אני, חיי, חיים, התחלה, חדשה, שאלה
היי..
אני חדשה בבלוג , האמת קצת היה לי קשה לפתוח אותו אבל הבנתי שעם אני לא התחיל עם משהו אני לא הצליח להגיע למטרתי.
אני ילדה מאוד ביישנית מפוחדת בכינת , אין לי בטחון בכלל ואין לי מושג עם הוא בכלל נמצא איפה שהו בעצמי.
מאז גיל 6 הייתי תמיד לבד אחראית על עצמי על חיי מכיוון שהורי היו עסוקים בעבודה וזמן לחופשה הוא סתם ארוחה לא היה להם, בילדות שלי לא היה שם את הורי כשהייתי צריכה ואני מבינה אותם אבל באיזה שהו מקום זה כואב.
כל חיי הייתי תמיד עושה מה שהלב אומר לי ואני חושבת שהלב שלי אף פעם לא טעה, מה שכן המוח שלי טועה כאשר אני רוצה לעשות משהו שהלב שלי אומר המוח הוא זה שעוצר כי עם אני לא מסוגלת לעשות צעד במוח אני לא הצליח בחיים עצמם.
אני לא ילדה לבדה יש לי כיתה נהדרת שכולם חברים של כולם , חברות שאני אוהבת והן תמיד שם בשבילי אבל בכל מקרה אני מרגישה לבד.
האמת זה לא סוד שאני אוהבת להיות לבד במקום שקט וחשוך עם הטלפון והאוזניות שתמיד איתי, אני נמצאת בבועה שאני לא יכולה לצאת מי מנה ולכן פתחתי בלוג.
חשבתי שעם העשה צעד קטן באינטרנט אז אולי הצליח להיפתח ויעשה צעד במציאות.
מה אתם הייתם עושים כדי להשיג ביטחון?


תודה מאת: RedRose
5 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
Smile

It`s amazing what i can hide just by putting on a smile