עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
למה אני צריך אתכם?
03/08/2015 09:52
Ido
הקהילה הגאה, להטבופוביה
אני לא צריך אתכם בשביל לזעום. פאקינג דקרו אנשים במצעד הגאווה. אני יודע לזעום לבד - ולהוציא את זה בפייסבוק (או להתמודד עם זה לבד). אני לא צריך עוד אנשים בשביל לזעום.
אני לא צריך אתכם בשביל להאשים. אני יודע מי האנשים שאשמים ישירות, ומי האנשים שאשמים באופן עקיף, ומי אשמים כי הם שתקו, ומי אשמים כי הם דיברו.
אני לא צריך אתכם בשביל לשנוא. אני לא צריך אתכם בשביל להרגיש שאני צודק.
אפילו בשביל להתאבל אני לא צריך אתכם - זה הרבה יותר נעים להתאבל ביחד, אבל אם אין ברירה, אפשר להתאבל גם לבד בבית.

הסיבה שאני צריך אתכם זה בשביל שתהיה לי תקווה.
אני צריך קהילה ששרה שיר לשלום או שירים קיטשיים אחרים שמקווים ליום טוב יותר.
אני צריך מתנדבי חוש"ן שישכנעו אותי שאם רק נלך לעוד כמה כיתות, המצב לאט לאט ישתפר.
אני צריך חברים וחברבוקים שיזכירו לי שעם כל הכאב ועם כל כמה מה שקרה השבוע היה נורא, אנחנו לאט לאט מתקדמים.
אני צריך קהילה שתעמוד ותגיד "אנחנו נחזור לירושליים. ונהיה יותר אנשים. ואנחנו נעשה את זה שוב ושוב עד שאתם תתרגלו שאנחנו פה ואז אנחנו ננצח".
ואני צריך גם את הנציג "שלהם" - של אלה שאצלם הלהט"בופוביה חוגגת. של אלה שהמצב אצלם נראה לי שחור. אני צריך שהוא יבוא ויגיד לי "זה לא כולנו" ו"אנחנו גם משתנים לאט לאט" ו"אל תאבד תקווה עבורינו". אני לא צריך שהוא יהיה מושלם ויבטיח שממחר לא יהיו בעיות ושזה לא יקרה שוב. אני לא צריך שהוא יכה אל חטא או יבטיח הבטחות מרחיקות לכם. אני רק צריך שהוא יגיד שהוא יודע שלהט"בופוביה זה בעיה אצלם, ושהם עובדים על זה (קצת). ואז החלק האופטימי שבי יגיד "טוב. זה יקח זמן. זה ידרוש מאמץ. אבל יום אחד, גם הם - רובם - יהיו בסדר".

וזה מה שאיבדתי אתמול בהפגנה. כי קריאות הזעם של "ביבי תתפטר" ו"בנט הביתה" כבר לא נותנות לי תקווה לעתיד יותר טוב. הן רק הופכות את גבולות הבועה שבה אני חי ליותר ברורים, וצובעים את מה שמעבר אליהם בשחור.
ואני מבין שיש אנשים שצריכים את הזעם המשותף הזה, את הפריקה הזאת ואת תחושת ה"כועסים בכעסך". שאין לכם כרגע את המקום להכיל את "הצד השני", ואתם צריכים כעס וזעם כדי להתמודד עם הצער שמאיים להתפרץ, ואני שמח שיש לכם את המקום הזה בקהילה.
אבל נראה לי שבזמן האחרון הרבה יותר קל למצוא מקומות לזעום בהם בארץ הזו, מאשר מקומות שנותנים תקווה.
ותקווה זה מה שאני הייתי צריך בסופ"ש הזה. זה מה שאני הייתי צריך מהקהילה שלי.
וזה מה שאין לי איפה לקבל.

אז סליחה לרוני ולמיקי, על שהוצאתי עליכן הרבה מהתסכול שלי ביום ראשון. ותודה שסבלתן אותי לאורך הויכוחים הארוכים על עמדות שלא הצלחתי להסביר לכן ולעצמי מאיפה הן באמת מגיעות. 
אני מקווה שעכשיו קצת יותר ברור מאיפה אני בא, גם אם לי לא ברור עדיין לאן אנחנו הולכים.
6 תגובות
איחוד מאבקים או חיתוך מאבקים?
18/06/2014 01:20
Ido
איחוד מאבקים
חבר שאל בפייסבוק למה זה טוב בעצם איחוד מאבקים? למה בעצם אנשים רוצים את זה?
התחלתי לחשוב על התשובה שלי, וגיליתי שזו הולכת להיות מגילה, אז החלטתי לכתוב את זה פה, ולשים שם לינק...
נראה אם זה יצליח.

לפני שאני מתחיל - דיסקליימר קטן - אני לא חושב שאני צודק. אלו לא הסיבות היחידות, ואני משוכנע שרב האנשים שקוראים לאיחוד מאבקים לא משייכים את עצמם (לפחות באופן מודע) לאף אחת מהקבוצות שאני הולך לתאר.
זוהי דעתי.
זה המיפוי שלי.
אני כנראה טועה.

-------------------------------------------------
אז למה בעצם מאחדים מאבקים?

לפי תפיסתי, יש 3 סוגים של איחוד מאבקים:
1. טובים השניים מן האחד - איחוד כוחות:
לפעמים, יש דרך משותפת שמובילה ל2 מטרות, גם אם הן לא באמת קשורות אחת לשנייה.
לפעמים, 2 הקבוצות של האנשים שרוצים במטרות האלה, יאמינו שביחד הם יצליחו להשיג את הדרך המשותפת, יותר בקלות מאשר בנפרד.

לדוגמא: נישואים אזרחיים ונישואים חד-מיניים (כן, הדוגמאות שלי יהיו להט"ביות. תתמודדו).
אז מי בעצם מעניין אותו נישואים אזרחיים?
יש קבוצה של הרבה אנשים שלא יכולים או לא רוצים להתחתן ברבנות.
מי אלה? עולים חדשיםישנים, יהודים רפורמים. וסתם אנשים שלא רוצים לעבור ברבנות.
הבעייה של הקבוצות האלה היא שאין להן מספיק נראות פוליטית...
גם לעולים וגם לרפורמים יש בעיות יותר גדולות במערכת הפוליטית, ולכן גם המפלגות שדואגות לקהל בוחרים זה יכולות לבחור להתעסק בנושאים פחות בעייתיים, ויותר קלים, ולהשאיר את הטיפול בנושא הזה למישהו אחר...

את מי מעניין נישואים חד-מיניים?
ובכן, בעיקר את הקהילה הלהט"בית.
זוהי קהילה עם נראות, ועם קול יחסית ברור, אבל עם כח פוליטי מצומצם.
לפחות במצב הפוליטי היום - הקהילה מאוד מזוהה עם השמאל (אני אדבר על זה יותר מאוחר), ולכן בעוד שיש לה את האנשים שמוכנים לצעוק בכנסת, אין לאנשים האלה את הכח להעביר את הדברים הגדולים.

אז מה עושים?
מאחדים כוחות.
מנסים לשכנע את כל העולם שנישואים אזרחיים ונישואים חד-מיניים הם נושא שממש קשור אחד לשני.
פתאום, יש תמיכה מקיר לקיר במערכת הפוליטית - כל מפלגה שרוצה להראות ליברלית תומכת בחוק כי מדובר על זכויות להט"בים. כל המפלגות שלא היו מרימות את הדגל בשביל להלחם לנישואים אזרחיים, מוכנות להצטרף למאבק למען הבוחרים שלהם.
ופתאום אפשר לקדם את הנושא וכולם מרויחים!!!

מה הבעיה באיחוד כוחות מסוג זה?
ובכן -
אחת מהחששות שלי בתור תומך בנישואים חד-מיניים (שבעד גם נישואים אזרחיים, אבל פחות אכפת לי) זה שיום לפני שיושגו המטרות האלה, מישהו יזכר שאלו בעצם לא אותן המטרות.
אני קצת מפחד שיום לפני שיש עתיד תציג את חוק ברית-הזוגיות שלה לממשלה, היא תגיע לפשרה עם הבית היהודי ותשכח את הצד הלהט"בי של החוק (או לפחות, תעקר אותו מתוכן).
אני גם קצת מפחד מזה שיש עתיד תחליט כן לאמץ הצעת חוק דמוית ההצעה של סתיו שפיר - הסכם זוגיות לזוגות חד-מיניים, בלי להתעמת עם הרבנות, ובלי פתרון לנישואים אזרחיים....

2. "איך יכול להיות שאתה לא X? אבל אתה Y!!!" - איחוד אוכלוסיות
לפעמים, כשיש 2 מטרות שקרובות אחת לשנייה, אפשר להתחיל ללכת ביחד לכיוונן, וכשנתקרב, האנשים שרצו ללכת למטרה הראשונה, לא ישימו לב שלאט לאט אנחנו מושכים טיפה שמאלה לכיוון המטרה שלנו.
לפעמים, כשיש 2 מטרות שלא קרובות אחת לשנייה, אפשר לנסות לשכנע אנשים שהולכים למטרה א' ללכת חלק מהדרך בדרך ביניים, שהיא קצת יותר ארוכה, אבל לפחות נלך ביחד, ואולי כשנתקדם מספיק בדרך, אנשי מטרה א' יסכימו שאולי כדאי כבר להתקרב גם למטרה ב'....

דוגמאות לכך הן:
איך יכול להיות שאתה לא מתנגד לכיבוש אם אתה בעד זכויות להט"בים?
איך יכול להיות שאתה לא תומך-שוק-חופשי אם אתה ימני בטחונית?
איך יכול להיות שאתה לא ימני אם אתה דתי?
ו (ואני מצטער עם כל האנשים שאני הולך לעצבן עכשיו): איך יכול להיות שאת לא טבעונית אם את פמיניסטית?

ועוד דיסקליימר -
אני לא חושב שאנשים שמשתמשים בטיעון הזה מתכוונים לעשות מניפולציה פוליטית כדי להשיג את המטרות שלהם.
אני באמת חושב שאנשים שמשתמשים בטיעון הזה לא רואים את ההבדל בין המאבקים, או לפחות קשה להם לראותלהבין מערכת מוסרית שמובילה למסקנה Y אבל לא למסקנה X....


איחוד מאבקים מהסוג הזה הוא בדרך כלל איחוד המאבקים שהכי קשה להצדיק.
אבל כשחושבים על זה - לפחות לאחד הצדדים יש אינטרס מאוד חזק באיחוד הזה.
אם יווצר קונצנזוס שאומר שכל הדתיים ימנים, אז הימין הפוליטי יצטרך להאבק פחות כדי להשיג את קולות הדתיים (ולדתיים אולי יהיה יותר קל להצטרף לקואליציה ימנית).
אם יווצר קונצנזוס שאומר שפמיניזם ומאבק זכויות-בעלי-חיים הם מאבקים קרובים, אז כחלק ממהפך של אנשים לפמיניסטים יופעל עליהם גם לחץ חברתי ללהפוך לטבעונים (וטבעונים שובנסיטים ימצאו את עצמם מוקפים בפמיניסטים ואולי ילמדו משהו מזה).
אם המאבקים האלה באמת מספיק קרובים ומאבק Y מספיק חזק, אז מאבק X הרוויח בגדול, מאבק Y הפסיד קצת (או לא בכלל, כי נוספו לו אנשי X), ובעיקר - האנשים שמאמינים גם בX וגם בY הרוויחו בגדול...

הבעיה באיחוד מאבקים מסוג זה - הוא כן יכול לגרום לנזק.
לדוגמא- היום יש זיהוי מאוד חזק בין השמאל הכלכלי סוציאליסטי והשמאל המדיני.
אז אמנם יש הרבה אנשים שהם בחיתוך של 2 הקבוצות, אבל יש גם הרבה אנשים שהאיחוד הזה מדיר.
אנשים שמאמינים ברעיון 2 המדינות ל2 עמים, אבל ממש מאמינים בעקרונות השוק החופשי שמזוהים עם הימין.
אנשים שמאמינים מאוד במדינה סוציאליסטית שדואגת לענייה, אבל לא מסוגלים להצביע שמאל בגלל העמדה המדינית...
כל האנשים האלה מוצאים את עצמם פתאום בבעיה, ובסוף - כנראה שגם קבוצת השמאל המדיני וגם קבוצת השמאל הכלכלי מפסידות כח בגלל זה.
אחת הקבוצות שאני מאוד מעריך בזמן האחרון בפייסבוק זה הקבוצה הגאה בליכוד, שמנסה לשבור את האיחוד התפיסתי בין המאבק הלהט"בי לבין השמאל הפוליטי בישראל... ומצליחה להגיע להישגים לא מבוטלים בזכות זה.


דוגמא נוספת שלא הכרתי, היא קבוצת "מאבק אחד", שלפי הערך ויקיפדיה שלהם, שמים דגש על הקשר בין כל סוגי הדיכוי השונים בעולם.
זוהי קבוצה שמאוד דוגלת באיחוד אוכלוסיות - הטיעון המרכזי שלה (שוב - לפי ויקיפדיה) - הוא שכדי להיות אדם מוסרי באמת, אתה צריך להתנגד לכל סוגי הדיכוי ולא מספיק להתנגד רק לחלק מהם.
ואם הקבוצה תצליח, ותהפוך כל פמיניסט, כל סוציאליסט, כל טבעוני, כל אדם המתנגד לכיבוש וכו, לאדם פמיניסט-סוציאליסט-טבעוני-מתנגד לכיבוש וכו', אז הכח של הקבוצה יהיה עצום, והיא תוכל לקדם מאוד את כל מטרותיה ולהפוך את העולם למקום יותר טוב.
אני ציני, ולכן אני מניח שרב האנשים החברים בקבוצה היו (לפחות בעיני עצמם) פמיניסטים-סוציאליסטים-טבעונים-המתנגדים לכיבוש וכו' גם לפני הצטרפותם לקבוצה, ושהרעיון של כל-המטרות-הן-אחת לא יצליח לתפוס אצל אנשים שלא שייכים מראש לכל (או לפחות הרב המוחלט) של הקבוצות לעיל.

3. "תראה כמה אבק אנחנו מעלים" - איחוד מטרות
זהו איחוד כוחות שנמצא איפהשהו בין 1 לבין 2 - המצב שבו אחת הקבוצות מנסה לרתום את הכח של הקבוצה השנייה כדי להשיג את המטרות שלה, ובתמורה, "נבלעת" בקבוצה הגדולה ומאבדת חלק מהמאבק העצמאי שלה...
הדוגמא לאיחוד מאבקים כזה הוא הקהילה הלהט"בית.
ספציפית, האותיות ט"ב בקהילה הלהט"בית, ואפילו האותיות הנוספות פ-ק-א-א וכו'...
כי בעצם, אם חושבים על זה, הנושאים העיקריים שמעסיקים היום את "הקהילה" הם בעיקר נושאים של הומואים ו(קצת פחות) לסביות - הנושאים שתמיד מדברים עליהם הם נישואים חד מיניים ופונדקאות.
בעוד שהנושא הזה חשוב ואטרקטיבי, לתתי הקהילות של "הקהילה" יש לפעמים נושאים שיותר מעניינים אותם -
דוגמא טובה לזה היא איסור האפליה בחוק לפי זהות מגדרית.

אז מאחדים מאבק, וצועדים יחד במצעד הגאווה, ומדברים יחד, ומקדמים נושאים ביחד, ומדי פעם הדבר שמצליחים לקדם הוא המטרות ה"אחרות".
מדי פעם, כשמנסים לזרוק עצם לקהילה הלהט"בית כי חוק ברית-הזוגיות לא מתקדם, אז מקדמים את תיקון-חוק-איסור-האפליה-במקומות-העבודה.
וכשדיוני הפונדקאות נמרחים ונמרחים, בינתיים משנים תקנות לניתוחי שינוי מין...

ולפעמים, כשהומו ולסבית מארגון חוש"ן מגיעים לבתי ספר לדבר עם ילדים ולהלחם בהומופוביה, אז ההומו והלסבית מזכירים גם ביסקסואלים וטרנסים ומקדמים טיפה את הסובלנות גם כלפיהם.

ומה האינטרס של הל"ה בלהט"בים?
מומנטום - כי המאבקים האלה שמתקדמים בקצת-יותר קלות, נותנים רוח גבית למאבק כולו, ותחושת קהילה יותר גדולה, ויותר נאורה, ויותר מגובשת - כי להיות חלק מ"הקהילה הגאה" זה הרבה יותר מלהיב ומוצלח מלהיות בעד פונדקאות...

עכשיו, כמו ב2, גם כאן יש ויכוחים -
האם המאבקים של הקבוצה "החלשה" נדחקים הצידה? האם המאבקים של הקהילה "החזקה" מאבדים קצת מכוחם בגלל האיחוד? מה יקרה ביום שבו המאבקים יתנגשו (ויש שיטענו שזה כבר קורה)? מה קורה כשיש אנשים בשתי הקהילות שלא מסכימים עם האיחוד מאבקים?

----------------------------------------------

אני בטוח שיש עוד סיבות לאיחוד מאבקים, ואני בטוח שאנשים שקוראים לאיחוד מאבקים לא עושים את זה מהסיבות שציינתי, אלא כי הם באמת מאמינים שהמאבקים האלה צריכים להיות מאוחדים...
אבל זו הפרשנות שלי ללמה ומתי איחוד מאבקים הוא טוב, וכל פעם שאני נתקל בדרישה לאיחוד מאבקים (או להפרדת מאבקים) - אלו הדברים שאני מסתכל עליהם בנסיון לגבש דיעה בנושא.
באופן אישי, מאוד קשה לי עם אנשים  שמנסים להסביר לי שאם אני תומך בX אז אני חייב לתמוך גם במטרה שלהם. אני משמעותית יותר מאמין באיחודי כוחות לצרכי מטרות ספציפיות, או איחודי מטרותקהילות - בהנחה שאני משתכנע שזה איחוד מטרות אמיתי (לפחות לדעתי) ולא סתם תיאור יפה ל"בואו תשתתפו במאבק שלנו, ובינתיים תשבו בשקט ואולי כשנסיים נחשוב עליכם".
0 תגובות
מה השאלה?
12/08/2013 22:13
Ido

אני הומו, אני סיסג'נדר ואני שמן.

למה אני מציין את שלושת העובדות האלה ביחד? כי פתאום היום נפל לי אסימון בקשר לשאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן.

השאלה היא זאת:

"מה זה בעצם אומר להיות טרנסקסואל?"


אני הומו, אני יודע את זה היום. אבל רגע לפני שיכולתי "להחליט" שאני הומו, הייתי צריך להבין שההרגשות המוזרים שלי והדברים שאני חושב עליהם הם תשובה לשאלה "למי אני נמשך?"

עד הרגע שבו הבנתי שכל השאלות על "למה אני שונה" ו"למה האחרים מחפשים חברות ורק אני לא" הם בעצם וריאציות על השאלה הגדולה והבסיסית הזאת, שבכלל לא הבנתי שהיא שאלה, לא יכולתי להתקדם ולהבין שבעצם "אני הומו".

עד שהבנתי מה בדיוק השאלה, לא יכולתי להתחיל לקבל את התשובה.


לפני כמה חודשים, אחרי ראיון בחוש"ן, הבנתי שיש לי בעייה - אני לא יודע מה זה אומר טרנסג'נדר.

כלומר, אני יודע את ההגדרה (בערך), ואני יכול (להתחיל) לתאר לעצמי את ההתמודדות הקשה שעוברת אדם בדרך לקבלה העצמית שלו.

אבל אני לא מבין מה זה טרנסג'נדר.

מה זה אומר "להיות גבראישה שחי בתוך גוף נקביזכרי" או "להרגיש שהמגדר שלי לא מתאים למין הביולוגי"?

אני סיסג'נדר. מעולם לא התמודדתי עם השאלה "האם אני גבר?". אני יודע שכן.

אבל אני בעצם לא יודע מה השאלה ששואלת טרנסית, שהתשובה שלה היא "אני אישה".



ואז הגיע סמינר חוש"ן, שבו דיברנו על הרבה דברים, ויומיים אחריו פתאום נזכרתי בדבר אחד נוסף שהתחמקתי מלדבר עליו במשך סופ"ש שלם.

אני שמן.

אני בחור שמן, בגוף של אדם שמן.

ואז נפל לי האסימון.

פתאום התחלתי להבין קצת יותר מה השאלה.

כי לפני שהייתי בחור שמן בגוף של אדם שמן, הייתי בחור, שלא כל-כך סגור על הדימוי העצמי שלו, בגוף של אדם שמן.

ובאמת לא הייתי מרוצה.

ולקח לי הרבה זמן להגיע למצב של היום - המצב שבו אני יודע מי אני ומי שאני מתאים למבנה גוף הביולוגי שלי.

אבל אני גם יודע שלשאלה של "מי אני" יש הרבה תשובות אפשריות:

יש אנשים רזים בגוף של אנשים שמנים, והם הרבה פעמים נאבקים מאבקי נפש עצומים כדי להתאים את הגוף שלהם לתפיסה העצמית שלהם.

יש אנשים שמנים בגוף של אנשים רזים, והם הרבה פעמים נאבקים מאבקים עצומים כדי להתאים את הנפש שלהם לגוף שלהם (או יותר גרוע - מאבקים עצומים נגד הגוף שלהם בנסיון לשנות את הנפש).

ויש אנשים רזים בגוף של אנשים רזים, והם הגברים-סיסג'נדרים-סטרייטים-לבנים-אשכנזים של הדימוי העצמי...


אז עכשיו, פתאום, אני חושב שאני מבין קצת יותר טוב איך נראית השאלה של טרנסג'נדריםות - וגם אם לא אצליח לנסח אותה במילים, המשפט "להרגיש שהמגדר שלי לא מתאים לגוף שלי" קיבל אצלי קצת משמעות.

כי בעוד שאני יודע היום מי אני בהקשר זה, אני כן יודע מה ההרגשה כשהרגש אומר לי שאני רוצה להיות מישהו אחד, והגוף אומר שאני מישהו אחר...

ונראה לי שאת התהליך של הקבלה העצמית כולנו צריכים לעבור יחד.



4 תגובות