עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
כשיש בך כל כך הרבה דברים שאתה חייב לפרוק ואתה יודע שאף אחד לא באמת יבין אתה מגיע למסקנה שאולי לפתוח בלוג זה אולי דרך מצויינת לשפוך את הלב אם יקראו את זה ואם לא אם יאהבו את זה ואם לא חלק מהנטל שבך שחררת .. ואולי זה חד פעמי ואולי אני לא אחזור לכאן יותר , אולי לא יהיה לי מה לרשום או שזה סתם יהיה משעמם הרי אני בסך הכל ילדה רגילה שלפעמים כמו לכל ילדה מתבגרת יש את הצרות שלה .. בסרטים זה עובד אז למה שלא ננסה ?!
אני הייתי 'ordinarygirl' ואולי עוד נתראה (;
♥רשימת שירים♥XoXo - OG
אז איך הכל התחיל ?
29/04/2013 01:24
ordinarygirl
אז אני לא הכי טובה במילים אבל אני אנסה להסביר לכם בקצרה , איך הגעתי למצב שהמקום היחיד שאליו אני יכולה לפנות ושבאמת יבין אותי זה הדף , חשבתי לכתוב יומן אבל חבל על הדיו של העט ועל העצים (; אז הדרך המהירה ביותר היא בלוג בעילום שם לא סיפור גדול ..
החיים היו יפים עד כיתה ט' תמיד יש סביבי חברים מועדונים עניינים אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו מבחינה חברתית . אני חברה של כולם כולם חברים שלי . הכל רגיל ריבים עם המשפחה מוצאת שקט אצל החברים ומשאירים את הצרות של הבית שנראו לי כל כך גדולות , בבית והולכים לעשות חיים עם החברים .
כיתה י' , השנה המושלמת כבר רואים את סיום הלימודים בפתח ת.ז , צבא עוד מעט רשיון ..
החיים דבש . או שלא ? התחלנו את התיכון הכל היה נראה מושלם , הרבה חברים טובים עברו לבתי ספר שונים אבל לא נורא , נכיר חדשים . צוחקים נהנים והכל טוב עד ש.. אחרי שצפית באמא שלך סובלת כל יום מכאבים שנראו לך אז כל כך תמימים , אמא שלך נשלחת לבית החולים שם היא הייתה במשך שלושה שבועות ואז זה התנפץ עליי המחלה האיומה זאתי שאף פעם לא חשבתי עליה , אצלי ? מה פתאום בחיים לא ! אמא שלי ? חולה בסרטן ? רק השם של המחלה מביא לי צמרמורת זה כמו לכתוב לך על המצח מוות . כי גם אם ניצחת את המחלה ניצחת רק בקרב החיים שלך לא נשארים אותם חיים וידעתי את זה , אבל בכל זאת מקווים שמים את הכל בצד מקווים שאולי זה לא כזה נורא ועוברים חודשים ואין שיפור אבל אתה , מבליג מנסה לשכוח להמשיך הכל כרגיל . לא חשבת שהיא תעלם יום אחד אז לא טרחת להגיד לה כמה מילות חיזוק במקום זה השתפנת עמדת והסתכלת עליה חיבקת וצחקת איתה אבל זה לא היה אותה דבר בשלב מסויים היא הרתיעה אותך היא לא הייתה אותו דבר . אבל אמרת לעצמך היא תצא מזה היא חזקה היא לא תעזוב אותי לעולם !
יום אחד הלכנו לבקר אותה מהשיחה של אבא שלי בטלפון הבנתי שהמצב גרוע , היא הייתה אמורה לבוא הביתה לבקר אבל בבום המצב הדרדר .. היא שכבה שם סובלת מכאבים כאילו היא איתי אבל במקום אחר , איתי אבל במקביל נלחמת בכל הכוחות שנשארו לה במחלה .
וכולם מדברים אליה מוציאים את מה שעל הלב ואני זורקת כמה משפטים :'תאכלי אמא , אחרת אני ארביץ לך ' ואז אני צוחקת .. 'נכון אמא שאותי את אוהבת הכי בעולם ?' והיא בשארית הכוח שלה ולא יכולה לדבר אומרת בשקט כן .רציתי להגיד לה כל כך הרבה באותו יום אבל פחדתי אז ישבתי שם בחדר צופה בטלויזיה ומנסה להתעלם מאמא שלי בצד מתפתלת מכאבים .. יומיים אחרי אני חוזרת מהקניון ואבא שלי מגיע הביתה , מספר את הבשורה כמה שאמא שלי הייתה חזקה ונלחמה אבל המחלה ניצחה אותה , היא לקחה לי את אמא שלי .. בכי צעקות כל מה שתרצו לדמיין אתם יודעים כולכם שהחיים שלי השתנו מאותו יום עדיין לא עיכלתי אני לא חושבת שאני אעכל את זה גם בעוד 20 שנה , אני לא חושבת שאני אקבל את זה עליי , למה אמא שלי ? הבנאדם הכי הגון ישר מתוק אמיתי אין דבר אחד רע להגיד עליה כולם אהבו אותה . היא הבינה אותי יותר מכולם ופיזרה אהבה לכולם הייתה לה את הדרך המיוחדת שלה להגיע לדברים , יצירתית , כלבויניקית ..פעם הייתי אומרת אני? בחיים לא אהיה כמו אמא שלי ! היום , אני מתפללת שאני אצא בדיוק כמוה ! כי אני מבינה היום שהיא גידלה אותנו בדרך הכי נכונה וטובה שיש יצאנו ילדות מחונכות היטב אוהבות ואהובות . ובשבעה כולם באים מנחמים עוזרים אפילו ילדים שלא דיברתי איתה כבר שלוש שנים , מורים שלא היו כל כך נחמדים פתאום מלטפים ..
ואז כשאת צריכה לחזור לשגרה .. פתאום נראה כאילו לאט לאט אנשים שוכחים אותך .
הם ממשיכים בחיים שלהם ואני עדיין תקועה עוד מסרבת להאמין שהיא לא כאן יודעת , אבל לא מאמינה .
את לא יכולה לצאת למסיבות , את לא תמיד צוחקת ומאושרת כמו שהיית אז , השתנת , את לא אותו בנאדם , את אותו בנאדם אבל פצוע יותר .. ובמקום שהם יהיו שם בשבילך יעזרו לך להתאקלם ולא להרגיש לבד הם מבודדים אותך . נותנים הרגשה שהם שם , תמיד בשבילך . חח חברים ! הייתי צריכה לבחור אותם יותר טוב אבל מה אני מבינה אני בסה"כ ילדה אני עוד תמימה לא מבינה מי שם לעשות לי טוב ומי לעשות רק רע .. אני יודעת שעכשיו אפילו אם הם לא התכוונו אני מרגישה שהם מתרחקים שזה לא אותו דבר להם בחברתי .. יום העצמאות , ביליתי בבית , לבד כי אסור לי לשמוע מוזיקה ! לא ביקשתי שיוותרו על הופעות בשבילי אבל ציפיתי שאולי הם יעזבו את זה כדי להיות איתי , שאני לא אהיה לבד .. לג בעומר ושוב , אני בבית כותבת לכם את זה מוציאה החוצה משהו שכבר החזיק אותי הרבה זמן . אמרתי להם מה אני מרגישה והם מהנהנים בהסכמה 'את צודקת , אנחנו לא בסדר , ננסה להשתפר' אבל הכל דיבורים בסוף הכל אותו דבר . אז אני פה בבית לבד כולם עושים מדורות חאפלות וקיוויתי שאולי כמו שחברים של אחיות שלי מוותרים קצת על דברים כדי שהם יהנו הם יעשו אותו דבר בשבילי .. כנראה שציפיתי ליותר מדי .
כנראה שרק אני הייתי עושה את זה בשבילם , אני זה לא הם . אולי אני טועה ? אני לא יודעת . אבל אני רק יודעת שעצוב לי וכן יש לי דברים למצוא בהם נחמה כמו משפחה אוהבת שלפעמים מעצבנת אבל נו .. משפחה לא בוחרים ! חברים שאולי הם לא מבינים אותי באמת ואולי אני מתלוננת הרבה אבל אני יודעת שיש את אלה שגורמים לי תמיד לחייך אולי בתמימות הם לא שמים לב שהם פוגעים , אולי אני רגישה מדי .. אבל הם אוהבים אותי ואני יודעת את זה ואנשים עושים טעויות אבל אני יודעת שהם מקסימים !
באמת , שעכשיו אני מרגישה יותר טוב ואולי אני אחזור לספר עוד סיפורים , אולי שמחים אולי עצובים .. ואם יש מי שקורא את זה ? תודה על ההקשבה זה לא תמיד קל לשמוע צרות של אחרים ואולי זה להפך מקל לראות שיש עם מי להזדהות .. מה אני יודעת אני בסה"כ ילדה בת 16 עם ת.ז (; חחחח אז נקווה שיהיו ימים מאושרים וכמה שפחות צרות ושנדע להבחין בין מי שעושה לנו טוב למי שמסובב אותנו על האצבע הקטנה .. שנעבור את שנות ההתבגרות האלה במקסימום שמחה והנאה ! ונקווה לטוב (: 
ממליצה בחום לפרוק את הרגשות בכל דרך שתחשבו עליה כי אין משהו יותר משחרר בהבטחה ! תברחו לשירים לסרטים סיפורים למה שאתם מתחברים ומה שעושה לכם טוב ..
ואל תחזיקו בבטן כי בסוף זה יתפוצץ לכם בפנים וזה הרגשה לא נעימה אם זה טוב ואם זה רע תמיד כדאי להוציא את מה שיושב לך על הלב !
אני פונה לחברים לבני דודים וכשאין לי את זה אני יושבת וכותבת כי בתכלס הבנאדם שמבין אותך הכי טוב הוא אתה עצמך !
ואני כשאני עצובה שמחה או מאוהבת בדר"כ אני שומעת שירים , אין משהו שמסביר את מה שאתה מרגיש יותר טוב משיר . אבל בגלל שאני עוד באבל אני פונה לסרטים קומדיות רומנטיות תמיד עושות לי הרגשה טובה ... אז חג שמח הצלחה בלימודים בגרויות וכו ..

אני הייתי ORDINARYGIRL ואולי עוד נתראה מי יודע ? (;
0 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
עצמי עיניים חזק

לפעמים הכי טוב זה פשוט לעצום את העניים להתנתק מכולם ,
לחיות בעולם משלך , מאשר לפקוח את העניים ולהתעורר לתוך סיוט ובסוף מסתבר שאלה החיים .. אז לפעמים , טוב שמוקפים בחברים ומשפחה שגורמים לנו לרצות להתעורר למציאות שלנו , ביחד איתם .. ואז הכול מרגיש לנו כמו חלום (: