עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חברים
GeminiGod Is A WomanSomeone who writesedya
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
הכל פתוח
18/02/2019 15:52
כותבת
אני נמצאת במצב שאני לא מחוייבת לכלום.
מבחינת עבודה, העבודה שלי מתחילה רק מ27.2.2019 וגם א,
ב27.2 זה יום ראיונות נוסף, ואם אעבור אותו יום לאחר מכן אתחיל את הקורס של מקום העבודה.

שכירות: השכירות מתחדשת כל 3 חודשים,
15.2.2019 זה היה התאריך האחרון של שלושת החודשים,
ואני יכולה לבחור שב15.3.2019 שלא להאריך את החוזה.

אני לא לומדת או מחוייבת למקום לימודים או קורס.

אין לי חבר או בן זוג.

אין לי אפילו חברות שאני רוצה להיות קרובה אליהם.

הדבר היחיד שכרגע גורם לי לא לנסוע לחו"ל לזמן בלתי מוגבל,
זה חוסר בכסף,  בעצם, אני גם זה לא בדיוק נכון,
כי יש עבודות לישראלים בחו"ל.

עכשין זה הזמן לשנות מקום 
אבל לאן?

1 תגובות
מישהו דרך עלי ואני לא יכולתי לקום
09/02/2019 02:43
כותבת
אז מחר אני יוציא שוב,
כמעט 100 על נסיעות ואלך הליכה של שעתיים בערך
רק כדי שיהיה לי משהו טוב בחיים האלה.

מה נסגר אלוהים?? למה כל דבר בא בקושי, אבל ממש?!
אני לא יודעת.
כפרת עוונות
דינים
לא יודעת
רע לי

אני לא מצליחה למלא את שלושת השבועות בעבודות עד שאתחיל את העבודה החדשה, יש לי מלא חורי משמרות כדי שאוכל לסיים את החודש וחברת מלצרות שכן יש לה משמרות שמתאימות בשעה ובמיקום אני כבר שבוע לא מצליחה לפתוח את הקבצים שלהם כדי למלא טפסים לרישום ולא אין לי מכשיר חוץ מהפלאפון שלי,ולא משנה כמה ניסיתי להתעסק עם ההגדרות, זה לא מצליח.

יום ראשון כל המשכורות אמורות להיכנס לי וברור לי שלא אסיים את החודש.
אז שוב לבקש הלוואה.

אני עייפה מלהיות ענייה.
אני עייפה מלהתאמץ עד מוות בשביל לפגוש אנשים שכיף לי איתם.

אני מותשת. ממש.
ואין לי כלום.
ואני מתכוונת כלום, אפילו המשרה שבסוף החודש זה לא ברור מאליו, כי לפני הקורס יום יום הערכה נוסף ואז מי שעובר ממשיך לקורס,
ואם לא אעבור אותו? מה יקרה אז?

נמאס לי להיות ענייה. נמאס לי. נמאס לי נמאססס.

הלוואי שהייתי יכולה לעשות עוד משמרות.

הלוואי שהכל לא היה בא בכזה קושי. למה?!

לאירוע של אפריל, אני צריכה לדאוג לתלבושת, אין לי את הכסף לא לשלם למישהו להכין לי את זה ולא לקנות את הציוד כדי להכין בעצמי.
כנ"ל לחרב.

יותר מחודש הייתי חולה ולא התאמנתי, עכשיו בקושי לרוץ חצי מטר אני יכולה, ועד אפריל אני צריכה להיות בכושר של ריצה.


מישהו היום פגע בי. וזה כאב.
אני לא מבינה אותו, הוא נדבק לי לחיים, אבל כשאני קצת מראה שאני מתעניינת בו אז פתאום הוא לא מתעלם, אלא פוגע בי, ואז שוב נדבק לי לחיים ושוב פוגע. כוסאמא שלך תעוף!!!
דבר ראשון, אני מודעת לכך שיש לך חברה, דבר שני בלי קשר, אני לא בקטע שלך. דבר שלישי,למה אתה נדבק לי לחיים וסוגשל מראה לי סימני עניין כשאתה לא?! אז תפסי כבר להידבק אלי!!!! די כבר!!
היום זה היה השיא ממש,
היה אירוע של משהו, הוא בכלל לא היה אמור להגיע, אבל החליט להגיע בכל זאת ולהצטרף לקבוצה שלי על דעת עצמו, וחצי מהזמן נדבק אלי כפשוטו(עשיתי צעד לאחור, דרכתי עליו, עשיתי צעד לימין, דרכתי עליו, עשיתי צעד לשמאל ובכן... דרכתי עליו, ישבתי במקום כולשהו, מי יושב לידי?? דיברתי עם מישהו? מי הצטרף לשיחה?? הרעיון הובן)

ואז באמצע האירוע מי שגר איתי באותו עיר שאל אותי אם אני רוצה לחזור איתו עכשיו, אז התלבטתי כי ממש רציתי להישאר עד סוף האירוע, אז שאלתי את האנשים שישבו אם למישהו מהם יש רכב ויכול לתת לי טרמפ עד לנקודה מסויימת, הוא כמובן היה לידי וגם מכל השאר הכרתי אותו אז הגיוני שאשאל קודם את מי שאני מכירה, אז הוא אמר שיש לו רכב ויוכל לתת לי טרמפ, מאותו רגע הוא פשוט התעלם ממני אבל ממש, ואחרי כמה זמן החלטתי ללכת בכל זאת באמצע האירוע, כי גם חברת הקבוצה הנוספת התעלמה ממני(היינו 3) וזאת הייתה קבוצה קטנה וזה אירוע שמבוסס על שיחות וקשרים וסןגשל הם הוציאו אותי מהקבוצה. אז פשוט החלטתי לחזור לבד.

הןא לא חייב לי כלום. אף אחד לא חייב לי כלום. אבל למדתי.
בני אדם הם נבלות ואסור לבטוח באף אחד.
אבל התזכורת הזאת טובה,
עוד מעט יהיה טיול של 5 ימים בשטח באזור שקשה להגיע ממנו לבד חזרה לתחבורה ציבורית ויכול להיות מצב שאשאר לבד, שוב, יכול להיות מצב שלא אוכל להסתמך שאוכל איתם,סמכתי עליהם לאחרונה יותר מדי, זה טוב לקבל כאפות, כך אוכל להגיע לטיול, להינות וברגע שהם יתהפכו עלי, וזה יקרה, יהיה לי אוכל מוכן משלי,יהיה לי דרך לחזור לבית, יהיה לי דיבור עם שאר הקבוצות, יהיה לי אוהל משלי. 

כי פעם שעברה לפני איזה חודש הם התהפכו עלי, ואז חודש רגיעה והכל בסדר ואני שוב התחלתי לסמוך עליהם, ואז הוא התהפך עלי- ברגע!!!! והוא הזכיר לי שאני לא באמת יכולה לסמוך עליהם.

ושהם לא חברים שלי, הם שותפים לתחביב!!! למה אני נופלת בזה כל פעם??? כמה כאפות אני צריכה לחטוף כדי להבין את זה?

אז ככה, לדאוג לכושר, לחרב.
בטיול עצמו לאוכל, אוהל משלי, דרך לחזור לבד במידת הצורך וקשרים עם שאר הקבוצות ולא להסתמך על הקשרים עם הקבוצה שלי בלבד.

וזהו, אחרי הטיול בטח יהיה איזה מפגש סיום. ואז לא אפגש איתם יותר. 

כנראה שמחר אראה אותו, בא לי לצעוק עליו את החיים ולהגיד כמה הוא עלוב. אבל למרות שזה נכון, אם אני אעשה את זה אני ייצא העלובה באותה סיטואציה.

אז להגיד שחזרתי כי מצאתי טרמפ ישיר לעיר שלי, והפעם באמת להתעלם ממנו. ורק בפעמים שלא ייה לי אפשרות לא לענות לו, לענות לו. 
נמאס לי מההתנהגות החרא שלו.
באסה שהוא מתאמן עם הקבוצה שלי וחבר טוב של חלק גדול מהחברים שם.

אני מרגישה פגועה ואני לא יודעת איך לפרוק את זה. אני רוצה להיות רעה רעה רעה רעה וצינית ואכזרית מחר לכולם ולהרוס הכל.

אבל זה ייפגע בי בעיקר.

הנפש רוצה לצרוח להרוס את הכל.
והמוח כולא אותה בפנים 
ואז הדבר היחיד שהנפש יכולה לעשות זה לנבול כשהיא מוסתרת 
מאחורי מסיכת האדישות שהמוח חייב אותה לעטות.

הלוואי שיכולתי להגיב על פגיעה.
הלוואי שיכולתי להגיד שנפגעתי.
הלוןאי שיכולתי לפגוע בחזרה.
אבל לא כדאי לי, כי אז זה יהרוס את יחסי הידידות עם הקבוצה שלי.
אבל שוב דרכו עלי.

0 תגובות
רון וויזלי: הרמיוני, את בת!!!(ציטוט לא מדוייק)
05/02/2019 06:42
כותבת
החיים שלי, גברים
משהו הזוי קרה פה!!!
פתאום 'הם' התחילו להתייחס אלי 
לא כחברת קבוצה שהיא במקרה גם בת, אלא כיש בת בקבוצה!
וזה נעשה בצורה גורפת.
מפגשים הכל בסדר, ואז מפגש נגיד 10 הכל עדיין בסדר,
פתאום מפגש 11 הבנים באופן גורף ביחד ובאותו הזמן התחילו להתייחס אלי כ'בת שנמצאת אצלהם בקבוצה'
ולא כמו מקודם 'חברת קבוצה שהיא במקרה גם בת'
מה השתנה?
ראיתם תמונה(שאין לי כזאת) שלי בעירום???
דיברתם עם האקס(שמעולם לא היה לי)?
משהו קרה.
אבל מה?
ואת מי אני יכולה לשאול שגם יגיד לי את התשובה??

זה מחמיא מן הסתם, אבל אני רוצה שהם יהיו חברים שלי, או לפחות ידידים שלי, לא יזיזים שלי!!


ויש מישהו שאני מכירה די מזמן יחסית לשאר הקבוצה,
ואני מחבבת אותו כי הוא אחלה בן אדם ואני מרגישה שאני יכולה לסמוך עליו וכשאני מרגישה לא בנוח לידם כי לוקח זמן להתרגל מחדש, אני כן מרגישה בנוח להיות לידו יחסית, אבל אין לי שום קטע מיני כלפיו!!! גם אם הוא לא היה 3!!!!! שנים קטן ממני, (מה שהוא טרח לציין שהוא לא קטן ממני ב3 שנים אלא רק ב2 כי עוד מעט יש לו יום הולדת) גם אם הוא היה בגילי לא הייתי מצעניינת בו באופן הזה,
כי הוא חשוב לי חברית, הוא מבחינתי מהבודדים שסוף סוף אני יכולה לציין אצלי בלב שהם ידידים ומכרים טובים שלי, משהו שכל כך חסר לי, גם מהגיזרה הנשית ובוודאי מהגיזרה הגברית.
כואב לי שלא רק שהוא לא מרגיש בצורה דומה, אלא הוא מחשיב את זה שאני מחבבת אותו למשהו אחר לגמרי, אין רע במשהו מיני,
אבל אני לא רוצה שיראה בי מישהי לספק את הצורך שלו כשאני רואה בו אדם מבין היחידים כרגע שאני מחבבת וסומכת עליו.

ואני לא יודעת מה השתנה בזמן שנעדרתי, אבל משהו קרה ואני מרגישה שאני מבחינתם בגדר אישה ולא בגדר בת.
וגם ההוא הפאקינג פאסיב אגרסיב הזה, נהיה פתאום נחמד ואני פשוט בהלם, מה לכל הרוחות קרה???
ולא, לא לבשתי משהו שונה ממה שאני לובשת בדרך כלל או פירסמתי תמונה חושפנית כולשהי או כתבתי איפושהו סטטוס מיני, בעצם שום דבר.
הזויי ממש.

הלוואי שאקבל על זה תשובה.
אני רוצה שיזמינו אותי לשבת איתם על פיצה ולצחוק ולדבר
אני לא רוצה שיזמינו אותי לחדר שלהם ל'ראות סרט'
מה קרה לכל הרוחות שפתאום הפכתי לאישה בעיניהם???


0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 הבא »