עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
פוסט מספר 11
12/01/2015 20:03
Omer
ניהול ידע

שלום לכם קוראים אדוקים,


שאלת השבוע שלנו היא: ארגון רוצה לשפר את שיתוף הידע בין עובדיו באמצעות משחוק. האם לדעתכם יש סיכוי טוב יותר להצלחה בארגון גדול או בארגון קטן?

התשובה לשאלה הזו היא לא חד משמעית ותלויה בפרמטרים רבים המאפיינים את הארגון.

בארגון גדול ישנן תתי קבוצות שיכולות להשפיע זו על זו, להתחרות זו בזו ולהעביר ידע מגוון יותר. בארגון גדול ישנם בדרך כלל יותר משאבים ואמצעים, דבר שיתרום כנראה לאיכות המשחק המשוחק, ומפה להצלחת העברת הידע בארגון.

גם לארגון קטן ישן ייתרונות. כאשר יש מעט אנשים העברת הידע יכולה להיות עמוקה יותר, דבר שלאו דווקא יקרה בארגון גדול. בארגון קטן האינטראקציות בין העובדים יכולות להיות עמוקות יותר, ובכך להניב תועלת גבוהה יותר בסופו של דבר לארגון.

ללא קשר לגודלו של הארגון, חשוב לזכור שלא ניתן להכריח את העובד להשתתף במשחק, וצריכה להיות לו מוטיבציה פנימית לעשות כך. כמובן שעל מנכל הארגון להקנות כלים לניהול הידע החברתי בארגון על מנת להשיא את התועלת ממנו.

על כן התשובה שלי לשאלה היא- תלוי- תלוי באופיו של הארגון, באינטראקציה הקיימת בין עובדים, ומאפיינים נוספים.

 

עד כאן חברים, נתראה בשבוע הבא. 
0 תגובות
פוסט מספר 10
05/01/2015 19:33
Omer
ניהול ידע

שלום לכולכם חברים!

השבוע נדבר על הדרכים לשימור ידע סמוי, אבל לפני כן- מה זה בכלל ידע סמוי?

ידע סמוי כשמו כן הוא: ידע שאינו מנוסח ולא מבוטא במילים ולעיתים אף לא נמצא במודעותו של העובד. אותו ידע סמוי בא לידי ביטוי כאשר אנו מבצעים משימות שונות בארגון, מורכבות יותר או מורכבות פחות.

לידע הסמוי, למרות שקשה לנסחו ולהגדירו, יש ערך רב לחברה, ולכן כדאי לארגון לנצלו ולשתף את הגורמים הרלוונטיים בו. על מנת שהידע הסמוי יעבור בין העובדים השונים בחברה, על הארגון לנסות ולייצר אינטראקציות בין העובדים ושימוש נכון בסביבת העבודה. על הארגון לייצר מצבים ותהליכים שיאפשרו את העברת הידע בין העובדים. 

חשוב להדגיש, כי גם לידע הסמוי, בדומה לידע הגלוי ישנן רמות שונות של סודיות ורגישות. גם הידע הסמוי יכול להיות כזה שלא נרצה שיגיע לכל אוזן בארגון, ועל הארגון לפעול בהתאם.

 

שלוש נקודות מרכזיות שעלו השבוע בהרצאה מתייחסות לידע אבוד, נזק הנגרם בעקבות אבדן ידע ומניעת אבדן הידע. כאמור, ידע הוא כח- ידע אבוד מהווה נקודת תורפה לארגון וגורם לארגון לדשדש במקום או במקרה הגרוע לוקח אותו צעד לאחור. הנזק בעקבות אבדן ידע יכול להרע עם החברה ברבדים שונים ומגוונים, ועל כן על הארגון מוטלת האחריות למנוע את אבדן הידע בכל דרך, תוך שימוש בתיעוד, שימוש במאגרי מידע ייעודיים, שמירת התכתבויות בין עובדי החברה ועוד.

 

נתראה בשבוע הבא!!

0 תגובות
פוסט מספר 9
28/12/2014 22:17
Omer
ניהול ידע

שלום לכולם!


השבוע נדון בשתי שאלות.

השאלה הראשונה היא: ארגון החליט למנות מנהל ידע ארגוני. מאיזו יחידה בתוך הארגון אתם ממליצים לקחת את מנהל הידע?

אתם ודאי מבינים לשאלה זו אין תשובה חד משמעית, אך למרות זאת ישנם כמה עקרונות על-פיהם כדאי לבצע את הבחירה. ראשית נשאף שאותו עובד שנבחר יהיה בעל כישורים רבים שישרתו את תפרידו כמנהל הידע בארגון. כישורים כמו סדר וארגון, יכולת ראייה מרחבית ויכולות ניהול צריכות להיות בין התכונות הבולטות בו. בנוסף, כדאי שלאותו עובד יהיו כישורים טכנולוגיים, שכן ברור שבעידן המודרני העברת המידע בארגון נעשית דרך האינטרנט ודרך מערכות מידע ממוחשבות שונות המצריכות רמת ידע יחסית גבוהה. כמובן שגם חשוב שאותו עובד יכיר את הארגון בצורה מיטבית, כך הוא יוכל לנהל את הידע בארגון באופן האופטימאלי.

השאלה השנייה בה נדון היא מהו הקשר בין הקטע מהספר "הנסיך הקטן" לבין תרבות ארגונית?

כולכם ודאי קראתם את הספר בצעירותכם, ואתם זוכרים את הקטע ובו על עף שתגלית האסטרונום הייתה מרשימה ויוצאת דופן, אף אחד מחברי הקונגרס האסטרונומי לא קיבל והקשיב לדבריו, זאת כתוצאה מלבושו של האסטרונום שאינו תאם את לבושם המקובל. כשלבש האסטרונום בגדים תואמים לאלו של שאר האסטרונומים הם סופסוף הקשיבו וקיבלו את דבריו. ניתן להסתכל על ההקשר בשני מובנים. הראשון הוא הצורך בהתאמה של העובד לארגון- ככל שהעובד משתלב טוב יותר בארגון כך הסביבה שלו מקבלת אותו, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. שנית, הנסיך לא צפה את שקרה- כך גם בארגונים העובדים לא יכולים תמיד לצפות את מה שיקרה, ולכן חשוב לשמור על יכולת הסתגלות מהירה.

 

שבוע טוב....

0 תגובות
פוסט מספר 8
20/12/2014 22:02
Omer
ניהול ידע

שלום לכם חברים,

 

השאלה השבועית שלנו הפעם היא: הארגון החליט לצרף את תכתובות האימיילים שלו למערכת ניהול התכנים הארגונית. באיזה אופן הארגון יפעל על מנת שצירוף זה יצליח?

 

קודם כל חשוב להבין שמטרת הצעד הזה הוא להיטיב עם הארגון, להקל על העובדים במציאת מידע, שמירה של מידע חיוני שיוכל לסייע לארגון בעתיד ועוד.

על מנת שצירוף תכתובות המייל למערכת ניהול התכנים הארגונית יצליח חשוב לתת את הדעת על מספר דברים מרכזיים; כמובן שאין צורך שכל תכתובות המייל יועלו למערכת- התכתובות בין עובדי החברה לא תמיד רלוונטיות ולכן לא נרצה שיועלו למערכת ויקשו על מציאת חומר חשוב באמת.

בנוסף, חלק מהתכתובות מכילות מידע חסוי, כזה שלא כל עובדי החברה בעלי גישה למערכת הניהול צריכים להיות חשופים אליו. גם לא נרצה שאחד העובדים ימחק תכתובת חשובות- ולכן חשוב מאוד להחליט על העובדים שלהם נרצה שתהיה הרשאה להעלות או למחוק תכתובות מייל שונות.

כמו כן, על מנת ליצור סדר במאגר תכתובות המייל כדאי לארגון לסווג את התכתובות תחת קריטריונים שונים, זאת בין היתר על מנת להקל על שליפת המידע מהם.

לסיכום, על מנת שהארגון יוכל להפיק את המיטב מצירוף תכתובות המייל למערכת הניהול, עליו לנקוט בתהליך מובנה וברור הן של הכנסת התכתובות למערכת, ניהולן השוטף ומחיקתן ממנה.


נשתמע 

0 תגובות
פוסט מספר 7
14/12/2014 20:57
Omer
ניהול ידע

שלום לכם חברים,


שאלת השבוע שלנו הפעם היא:

הקמתם סטארטאפ חדש והגעתם לשלב בו דרוש לכם מימון משמעותי של כ 250,000 דולר. איזו שיטת מימון תעדיפו: חברת הון סיכון, בנק, מלאכים, מימון המונים ?


קודם כל חשוב שתדעו שאין סיכוי שתקבלו מימון בנקאי בשלב הראשון! זה כמובן משום שאתם חברת סטארטאפ, משמע חברה בעלת סיכון יחסית גבוה, ולכן הבנק לא ימהר להעמיד לרשותכם הלוואות!

דרך המימון העדיפה תלויה מאוד בשלב בו נמצאת החברה. חברה שזה עתה רק הוקמה תגייס תחילה כספים ממכרים ובני משפחה ובהמשך תוכל לפנות לגיוס כסף דרך מימון המונים באתרים ייעודיים כמו קיקסטארטר. בהמשך יוכלו היזמים לפנות לאנג'לים שהם משקיעים פרטיים בעלי הון גדול, המעוניינים להשקיע את הונם בתחום הסטארטאפ לשם התשואה הגבוהה.

באם חברת הסטארטאפ נמצאת בשלבים מתמקדמים יותר, לאחר סבב או שניים של גיוסים בקרב אנג'לים, יוכלו היזמים לפנות לקרנות הון סיכון. בישראל לדוגמא יש מספר לא מבוטל של קרנות הון סיכון, המתמחות בתחומים שונים כגון: מובייל, תקשורת, ציוד רפואי ועוד.

על מנת להצליח לגייס את סכום הכסף דרך קרן הון הסיכון על החברה להציג לבעלי הקרן תוכנית עבודה מפורטת. לאחר בחינת המוצר, השוק והמתחרים, תחליט הקרן האם להשקיע או לא את סכום הכסף הנדרש בחברה.

מסקנתו היא שדרך המימון העדיפה תלויה קודם כל בשלב בו נמצאת החברה; חברת סטארטאפ בוגרת לא תיגש לגייס כסף בדרך של מימון המונים, ואילו חברת סטאטראפ צעירה, כזו שרק הוקמה לא תיגש מיד לגייס כסף בקרן הון סכון, וכמובן שלא תיגש לבנקים לשם כך.


נתראה בפעם הבאה חברים עם שאלה שבועית חדשה!

0 תגובות
פוסט מספר 6
07/12/2014 20:27
Omer
ניהול ידע

שלום !


השאלה השבועית שלנו היא: מה ניתן ללמוד מריבוע הקסם וממעגל אימוץ הטכנולוגיות של גרטנר? אם אתם עובדים בארגון למה תשתמשו בריבוע ובמה תעזרו במעגל? 

גרטנר היא חברה אמריקאית העוסקת במחקר ובייעוץ בתחום טכנולוגיית המידע. החברה מספקת מידע וניתוח נתונים המשמשים מומחים בתחום.

אז מהו בעצם ריבוע הקסם של גרטנר? מדובר בכלי המשמש כפלטפורמת מחקר בשוק. כלי זה מאפשר קבלת פרספקטיבה אודות העולם בו פועלת החברה (המנהיגים, המתמודדים, החזון והשחקנים), זאת על סמך סט אחיד של ממדי הערכה.

מעגל אימוץ הטכנולוגיות הוא כלי גרפי לייצוג בשלות, אימוץ ויישום של טכנולוגיות חברתיות, ובחינה של הרלוונטיות שלהן לפתרון בעיות עסקיות וניצול הזדמנויות חדשות והתפתחותן לאורך זמן. באופן הזה יוכל המשתמש להחליט האם אלו הולכות יד ביד עם מטרותיו העסקיות.

הארגון יעשה שימוש בריבוע הקסם של גרטנר אם הוא מעוניין לשדרג את מערכות המידע שברשותו או לחילופין לרכוש מערכת מידע חדשה. השימוש בכלי יאשפשר לו לנתח את רלוונטיות הטכנולוגיות לצרכיו, דבר שיסייע לו לרכוש/ לשדרג למערכת המתאימה לו ביותר. השלמת בחירת הטכנולוגיה המתאימה תיעשה על ידי שימוש במעגל אימוץ הטכנולוגיה של גרטנר שיאפשר לו לקחת בחשבון מגמות עתידיות של כל טכנולוגיה רלבנטית.

נתראה בשבוע הבא! 
0 תגובות
פוסט מספר 5
29/11/2014 21:41
Omer
ניהול ידע

שבוע מצוין לכם!

 

שאלת השבוע שלנו היא:

כיצד משתקף מעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0 בשינוי אופן ניהול הארגון?

המעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0 מתבטא בכמה רמות, כאשר המשמעותית ביותר היא שינוי המבנה הארגוני, כאשר מתבצע מעבר ממבנה ארגוני היררכי (אנכי) למבנה מרושת (רב מימדי).

בשונה ממבנה ניהול היררכי, בו מירב הידע מצוי אצל המנהל, הניהול המרושת כרוך בהעברת ידע וסמכויות לעובדים נוספים. מעבר לכך, במקום שימוש במחשבים גדולים, יעשה כעת שימוש במחשבים אישיים באמצעותם תתנהל תקשורת בין העובדים והם יהוו בסיס למוקדי ידע, קבוצות עניין, בלוגים, קהילות ידע ועוד.

המעבר לארגון 2.0 ממקם את העובדים ואת הידע הצבור בידיהם במרכזה של החברה, זאת במטרה לעשות שימוש בידע וביכולות שלהם באופן כזה שישפר את תוצאותיה העסקיות של החברה וישיא את רווחיה.

כפי שציינתי ארגוני 2.0 הם ארגונים בהם הידע ממוקד יותר ונגיש, ישנו שימוש תדיר יותר בבלוגים, קיהלות ידע ועוד. בהקשר זה חשוב לציין את מודל SECI  ליצירת ידע. מודל זה בנוי ממספר שלבים. השלב הראשון הוא שיתוף, והוא מתייחס לשיתוף ידע אישי של העובדים בכל מיני קבוצות. השלב השני הוא שלב ההחצנה, והוא מתאפיין בגילוי הידע ובהפיכתו מבמוי לגלוי. השלב השלישי- שילוב, מינוף הידע באמצעות שילוב מידע גלוי למידע המשותף. השלב האחרון הוא הפנמה, כלומר, הפנמת הידע אצל הפרט שקיבל ידע שהיה שייך קודם לכן לפרט אחר.

נקודה נוספת שחשוב לציין היא BA: מדובר במרחב פיזי, וירטואלי ומנטאלי עבור העובדים המאפשר להם לפתח קשרים בינם לבין עצמם. המרחב הזה נוצר מתוך מחשבה ששיתוף הידע בין העובדים יביא למינופה של החברה בדרכים שונות. לא פלא שחברת GOOGLE  משתמשת במודל הזה רבות על מנת ללבות את ייצרי ההמצאה והחדשנות בקרב עובדיה על ידי זה שמאפשרת להם לחלוק מחשבות והגיגים האחד עם השני!

 

נתראה בשבוע הבא!!

0 תגובות
פוסט מספר 4
29/11/2014 21:40
Omer
ניהול ידע

שוב שלום לכם!

ושוב קצת באיחור אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא...


שאלת השבוע שלנו הפעם היא:

במפעל לכימיקלים נשפך חומר גלם יקר בעודף גדול לתוך הריאקטור. בתחקיר התברר שבחדר הבקרה של המפעל היו בלילה הקודם מספר התראות שווא על מפלס הנוזלים ולכן המפעיל ניתק את הגלאי. נשאלת השאלה האם יהיה נכון להעניש את המפעיל?

את השאלה הזו יש לבחון בכמה רמות:

ראשית, נשאלת השאלה האם ישנה דמות סמכותית ובכירה יותר מאותו עובד, אותה יידע העובד בדבר התקלה בגלאי מפלס הנוזלים. באם כן, האחריות, ברובה, מועברת ישירות לאותו אחראי.

שנית, נשאלת השאלה האם, מתוך הבנה שמדובר בחומרי גלם יקרים, דואגים בחברה לבצע באופן תדיר בדיקות תקינות לגלאים השונים. באם לא, נסיק כי ישנה בעיה ברמת החברה, וכנראה שהדרגים הגבוהים לא מייחסים מספיק חשיבות לעניין אם לא העבירו מטה נהלים מהסוג הזה.

למרות כל אלו על העובד לזכור כי הוא מתעסק בחומרי גלם יקרים, ולעיתים אולי אף מסוכנים, ולכן כל קריאת "זאב, זאב" צריכה לעורר את תשומת ליבו מחדש, ועליו לבדוק את תקינות מפלס הנוזלים.

אחד הצעדים החשובים שהחברה יכולה לנקוט על מנת שהמצב המתואר לעיל לא יחזור על עצמו הוא לבצע  After Action Review, כלומר, לחקור לעומק את המקרה ולהבין את השתלשלות האירועים. לאחר מכן על החברה להביא לידעתם של שאר עובדיה אודות המקרה, זאת על מנת שיפיקו ממנו לקחים גם הם- בכך תצמצם החברה את הסבירות להישנותם של מקרים דומים.

מעבר להורדת הסבירות להישנותם של מקרים דומים, תוכל החברה להסיק מסקנות אודות צעדי התייעלות ושינויים מבניים שיכולים לשפר את תוצאותיה העסקיות.

 

להתראות בפוסט הבא J

0 תגובות
פוסט מספר 3
29/11/2014 21:38
Omer
ניהול ידע

שלום לכולם!

קצת באיחור אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא...

שאלת השבוע שלנו היא:

חברה ערכה חיפוש פטנטים טרם הגשת פטנט על המצאתה החדשה. החברה נעזרה בכלל

מאגרי ומנועי החיפוש החינמיים ולא מצאה פטנט המציג משהו דומה. נשאלת השאלה האם

החברה תגיש מיד בקשה לפטנט? שאלה נוספת היא האם תוך כדי החיפוש ניתן,

בנוסף ל "יש או אין פטנט דומה", למצוא מידע אחר בר תועלת לחברה, ואיזה סוגי מידע אפשר

למצוא?

אם נחשוב נבחן את הדברים לעומק נבין שהגשת בקשה לפטנט על-ידי החברה תהיה צעד טפשי ולא מושכל כלל. החברה ערכה חיפוש במאגרי מידע חינמיים בלבד, והרי ברור שחלק מהמידע המוצע באינטרנט נגיש אך ורק באמצעות תשלום. על כן, הגיוני לחשוב שקיים פטנט דומה לזה של החברה אך מידע לגביו לא נמצא באף אחד ממאגרי המידע החינמיים, ולכן לחברה לא הייתה נגישות למידע זה.

שיטוט באתרים שונים באינטרנט יכול להועיל לחברה מאוד, וייתכן שתמצא מידע על השוק בו היא פועלת (לדוגמא: מגמות בשוק, חוקים רגולטוריים עתידיים שעולולים להשפיע על פעילותה), לקוחותיה, ספקיה, מתחריה (דוחותיהם הכספיים, מידע על רכישות ומיזוגים ועוד) והמוצרים אותם היא מייצרת. למידע הזה כמבן שיכול להיות ערך כלכלי רב עבורה.

 

שאלה כללית שעולה היא מדוע לחפש באינטרנט? אם בעבר רצינו במידע היה עלינו לעלעל בדפי באינציקלופדיה ומקורות המידע הנגישים לנו היו מוגבלים. כיום, האינטרנט חושף בפנינו "אוקיינוס" מידע שלם, שעל ידי חיפוש נכון ויעיל יוביל אותנו כנראה למידע שאנו מחפשים, ואף יגרום לנו לפגוש בדרך מידע רלבנטי נוסף. החסרון הגדול שבחיפוש באינטרנט הוא חשיפתנו לאותו מידע שאינו רלבנטי לנושא בו אנו עוסקים, דבר שבהרבה מקרים יכול לעלות לנו בבזבוז זמן רב. על מנת לייעל את התהליך עלינו לבצע את חיפוש המידע באופן נכון, ונשאלת השאלה כיצד עושים זאת? עלינו להשתמש במילות המפתח הנכונות, ולבצע את החיפוש במנועי חיפוש אמינים. לאורך כל הדרך חשוב לזכור להיות ביקורתיים כלפי המידע שאנו מוצאים באינטרנט ולשים לב שמקורות המידע הם מוסמכים ואמינים.

 

להתראות בפוסט הבא J
0 תגובות